פסק-דין

1. בהמשך להחלטת בית הדין, מיום 31.12.12, כאמור בה ומשלא עשה צד מהצדדים מאומה כדי שהחלטות בית הדין שניתנו בתיק זה לא תוותרנה מבוזות ובלתי מקוימות - נמחקת התביעה מחוסר מעש ומחוסר אפשרות להתקדם בבירורה.

2. כפי שכבר נאמר בהחלטתי הקודמת, אין ניהול משא ומתן מאפשר לצדדים "להסכים" בלי לקבל אישור בית הדין על הארכות מועד להגשת כתבי טענות, במיוחד כאשר בית הדין בעבר האריך מועדים תקופה ארוכה (ראו לדוגמא החלטה מיום 04.09.12).

אגב, אם אכן מדובר בתביעות שהוגשו בבתי דין אחדים ועניינן זהה ואם אכן ישנו ניסיון למצוא פתרון מערכתי לבעיה - לא ברור מדוע תיקים צריכים להיות מונחים על מדפי בתי הדין השונים כאבן שאין לה הופכין במשך תקופה ארוכה עד לגיבושו של הסדר.

אם ההסדר נעשה בהסכמה, מה מהצדדים יהלוך להסכים שבשלב זה תמחקנה התביעות ויחילו על כל תביעה שתלויה ועומדת את ההסדר אליו יגיעו הצדדים, אם יגיעו.

ככל שלא יגיעו, חלק מההסדר יכול להיות שתשמר זכותם של התובעים להגיש תביעתם להכרעה שיפוטית מבלי שהנתבע יטען לשיהוי או התיישנות בהגשת התביעה.

כך לפחות יחסך מבאי כוח הצדדים, ומבתי הדין השונים, הצורך לשוב ולהידרש להחלטות פורמאליות של דחייה חוזרת ונשנית של המועדים להגשת כתבי הטענות, כפי שארע בתיק זה שבפנינו.