3.2 פסיקת ביה"ד העוסקת בניגוד עניינים של חברי הוועדה הרופאית לעררים דנה בסיטואציה של בדיקה והיכרות קודמת למועד הבדיקה בפני הוועדה הרפואית עם אחד מחברי הוועדה לבין הנבדק על ידה.

3.3 נוכח האמור לעיל והעובדה כי הבדיקה על ידי ד"ר סלטי בפני הוועדה היתה לפני הבדיקה שבוצעה על ידו במסגרת תיק הנזיקין לא היה חשד להיעדר אוביקטיביות. הבודק לא היה יכול לחזות כי המערער עתיד להיבדק אצלו בעתיד.

3.4 הטענות העובדתיות לפיהן ד"ר סלטי במסגרת בדיקתו את המערער במסגרת התיק הנזיקי סרב מלפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער, דינן להתברר במסגרת התיק הנזיקי ולא במסגרת ההליך דנא. בתיק הנזיקי יש מקום להעלות את טענות הפסילה. זאת ועוד, לכשידע המערער במסגרת הופעתו בפני הוועדה כי מוזמן בעתיד להיבדק על ידי המומחה חבר הוועדה ד"ר סלטי היה עליו להעלות נושא זה בפני הוועדה אם סבר שאכן יש בכך טעם לפגם כי ד"ר סלטי יבדוק את המערער. העלאת הטענה כעת היא בבחינת חוסר תום לב.

דיון והכרעה:

4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור.

7. בהלכה שנקבעה בעניין עב"ל 464/99 המוסד לביטוח לאומי נ' פנחס ארבל קבע ביה"ד הארצי כי הוועדות הרפואיות הינן גוף מעין שיפוטי וככאלה "מעטפת המשפט המנהלי חובקת את המומחיות המקצועית של חברי הוועדות הרפואיות", כדבריה שם השופטת ארד. בפסק דין ציטט הנשיא שמגר בעניין רע"א 5258/90 קצין התגמולים נ' איגבר ואח': "מחובתן של רשויות הציבור ושל ועדות מעין שיפוטיות בפרט להקפיד הקפדה יתרה על כך שפעולותיהן יהיו משוחררות מגישה של משוא פני, הן הלכה למעשה והן לפי מראיתם של דברים, וכי יימנעו אצל חברי הוועדות מצבים של ניגוד עניינים. כאשר מדובר בוועדה מעין שיפוטית, יש חשיבות מפליגה לכך שלא ייווצר חשש של משוא פנים. צריך לקיים את מראית פני הצדק, ויחד עם זאת צריך גם לדאוג לכך שלא רק המראית אלא גם התוכן יהיו משוחררים מכל חשש של משוא פנים או של ניגוד עניניים".

8. אומנם במקרה זה זומן המערער לבדיקה אצל ד"ר סלטי במסגרת זימון שקדם למועד הדיון בוועדה הרפואית לעררים כאשר הבדיקה עצמה אירעה לאחר התכנסות הוועדה לעררים אולם מאחר ואין לדעת באם הועבר לידי ד"ר סלטי חומר בעניננו של המערער בהקשר לתיק הנזיקי שנבחן על ידו עוד קודם למועד הבדיקה הפיסית את המערער על ידו במסגרת ההליך הנזיקי וקודם למועד התכנסות הוועדה אזי יש מקום בנסיבות העניין וכדי שהצדק לא רק ייראה אלא גם ייעשה כי עניינו של המערער ידון בוועדה בהרכב חדש שלא תכלול את ד"ר סלטי.

9. עם זאת, ועל אף המסקנה אליה הגעתי לפיה יש להחזיר עניננו של המערער לוועדה בהרכב חדש אין אנו סבורים כי במקרה זה יש מקום לפסוק הוצאות לטובת המערער שכן סבורה אני כי היה על המערער להעלות טענתו האמורה בהקדם ובהזדמנות הראשונה עת התכנסה הוועדה על הרכבה שכלל את ד"ר סלטי ולבקש החלפת הרכב הוועדה בטרם נתנה הוועדה החלטתה. אין לדבר במקרה זה על הכרות מוקדמת במסגרתה טפל המומחה בעבר במערער ובדק אותו אלא בחשש לניגוד עניינים. על כן, סבורה אני כי הטענה צריכה היתה להיות מועלית על ידי המערער עצמו.

10. לאור המפורט לעיל - הערעור מתקבל. יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב שונה, אשר תדון בערר שהוגש על ידי מלכתחילה. פרוטוקולים של ועדות קודמות לא יונחו בפני הוועדה.

11. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

12. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי שיתמנה לכך על ידו, תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ג, (16 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.