3. ביום 21/2/12 התכנסה הוועדה ועיינה בפסק הדין ובמסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. לאחר שהקשיבה לתלונות המערער ורשמה אותן בסעיף ד' לפרוטוקול, דנה הוועדה בליקויו של המערער. הוועדה, בהרכב מומחה לקרדיולוגיה ומומחה לאורטופדיה, בדקה את המערער בדיקה אורטופדית ובדיקה פנימית, ופירטה את ממצאיה בסעיף ז' לפרוטוקול. הוועדה עצרה את הדיון בכדי להתייעץ עם מומחה לנוירולוגיה ועם מומחה בתחום העיניים.

בישיבתה ביום 17/4/12, עיינה הוועדה בחוות הדעת של הרופאים היועצים בתחום הנוירולוגי ובתחום העיניים וקיבלה את מסקנותיהם. הוועדה קבעה, כאמור, למערער נכות יציבה בשיעור 28% מיום 1/12/08.

4. עניין לנו בהחלטה שניתנה בעקבות פסק דין. משכך, יש לבחון האם פעלה הוועדה בהתאם להנחיות פסק הדין. אדון בטענות המערער כסדרן.

א. טענות המערער בתחום הנפשי, ריאות ואורולוגיה

5. לטענת המערער, הוועדה התעלמה מתלונותיו בתחום הנפשי, כפי שעולה גם מנימוקי הערר. נטען עוד, כי על פי פסק הדין הוטל על הוועדה לשקול האם לאור תלונות המערער יש מקום להיוועץ עם מומחים, ולכן היה מקום להפנות את המערער ליועץ בתחום הנפשי.

המערער מוסיף וטוען, כי הוועדה התעלמה מהיותו מעשן כבד וסובל מקשיי נשימה, וכי לא נבדק על ידי רופא אורולוג, לאור תלונותיו בתחום זה.

6. דין טענות אלה להידחות מהטעם שהוועדה כלל לא נדרשה לדון בליקויים אלה. על פי הנחיות פסק הדין הוטל על הוועדה לדון בתחום האורטופדי, הנוירולוגי והעיניים. את האמירה לפיה "תשקול הוועדה באם יש מקום להיוועץ עם מומחים לאור תלונות המערער", יש לקרוא בשים לב להסכמה להשיב את עניינו של המערער לוועדה על רקע הפגמים שנפלו בהחלטת הוועדה נשוא פסק הדין. לו ביקש פסק הדין להשיב את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתדון בכל תלונותיו, הרי שהדברים היו מקבלים ביטוי מפורש בהוראות פסק הדין. לו זו הייתה כוונת הצדדים, סביר שפסק הדין היה מורה לוועדה לדון בערר מראשיתו. על כן, אין לקרוא לפסק הדין את מה שאין בו, ואין לקבל את הטענה שהמערער יכול היה להעלות כל טענה או כל תלונה בפני הוועדה, אלא בתחומי הליקויים המפורטים בהסכמה, כעולה מפרוטוקול הדיון נשוא פסק הדין.

יוער בהקשר זה, כי המערער העלה בפני הוועדה, באמצעות בא כוחו, טענות בתחום הנפשי, ובפרוטוקול הדיון מיום 21/2/12 צוין כי הוועדה דנה על פי פסק הדין בלבד, והתחום הנפשי אינו מוזכר בפסק הדין.

לפיכך, טענות אלה נדחות.

ב. טענות המערער בתחום האורטופדי

7. לטענת המערער, ממצאי בדיקת מיפוי עצם מיום 30/12/10 לא באים לידי ביטוי בקביעת הוועדה.

8. עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 21/2/12 מעלה כי הוועדה התייחסה לבדיקת מיפוי עצמות, ערכה למערער בדיקה אורטופדית מקיפה ופירטה את ממצאיה בפירוט רב. לאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שהוצגו לה, קבעה הוועדה כי אין למערער נכות בגב וברגל ימין. לפיכך, אין ממש בטענת ערעור זו, והיא נדחית.

ג. טענות המערער בתחום הנוירולוגי

9. המערער טוען כי הוועדה התעלמה מבדיקת EMGמיום 26/8/09 המעידה על CTSקל דו צדדי, וכן מתלונות המערער לפיהן הוא סובל מבלבול וירידה בזכרון, בעיות בשווי משקל, כאבי ראש, נימול והתכווצויות.

10. עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 21/2/12 מעלה כי הוועדה התייחסה לבדיקת EMGוכן לחוות דעת הנוירולוג מיום 25/3/12. למקרא חוות דעתו של הרופא הנוירולוג שייעץ לוועדה, ד"ר בזק, מיום 25/3/12, עולה כי היועץ התייחס בהרחבה לתלונות המערער בפניו, ונימק את מסקנותיו באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתו, תוך עיגון מסקנותיו בקביעותיו הרפואיות. הוועדה אף נתנה דעתה לתיעוד הרפואי המתייחס לעודף משקל, כולסטרול ויתר לחץ דם, וקבעה כי נותרה למערער נכות בשיעור 10% בגין יתר לחץ דם, לפי פריט ליקוי 9(3)(ב)(I), וכי לא נותרה לו נכות בגין עודף משקל וכולסטרול. לפיכך, דין טענה זו להידחות אף היא.

11. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין. החלטתה מנומקת ומפורטת ואין כל פגם משפטי בהחלטתה. בנסיבות אלה, הערעור נדחה בזאת.

12. אין צו להוצאות.

13. הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ג, (16 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.