החלטה

1. מדובר בתביעה להכיר באירוע מיום 3.2.2007 כתאונת עבודה, אשר בעקבותיה סבל התובע לטענתו מכיב קיבה. הנתבע דחה במכתבו מיום 20.12.2007 את התביעה לדמי פגיעה שהוגשה אליו בעניין זה ביום 27.11.2007. לטענת התובע, במועד התאונה, עת השתתף בהשתלמות מקצועית של לשכת עורכי הדין, חש ברע תוך כדי הרצאה, איבד הכרה, טופל מיידית באספירין ופונה לבית החולים סורוקה בבאר שבע. לטענת התובע, בעברו שתי תאונות שהוכרו כתאונות עבודה (אוטם בשריר הלב), כאשר בעקבותיהן טופל באספירין. התובע טוען שתנאי עבודתו התבטאו בלחץ ומתח רב, אשר כשלעצמם, ובשיתוף עם הטיפול באספירין, גרמו לכיב הקיבה, כאשר שאלת פריצת הכיב היתה רק "שאלה של זמן", כדבריו.

2. בדיון מוקדם שהתקיים ביום 25.5.2009, נעתר בית דין זה (השופט בדימוס חיים סומך) להסכמת הצדדים לעכב ההליכים בתובענה דנן עד להכרעת הנתבע בתביעה שהגיש התובע לנתבע להחמרת מצב, בגין כיב הקיבה הנטען. מהודעה שהגיש הנתבע לאחרונה, עולה כי הועדה הרפואית לעררים קיבלה לידיה חוות דעת של דר' בני ספק, רופא מומחה למחלות דרכי עיכול וכבד, אשר לדידו של הנתבע "מסיימת את ההליך בתיק" ואולם אין כך הדבר.

3. מכיוון שעסקינן בחוות דעת שנמסרה לוועדה בשבתה כוועדה לעררים, הרי שעל הועדה לקבל החלטה לאחר עיון בחוות הדעת האמורה והדבר טרם נעשה.

בנוסף, לאחר שהועדה תקבל החלטתה - ידרש התובע להודיע כיצד הוא מבקש להמשיך בהליך דנן, אם בכלל, כאשר מובהר מיד שככל שיבקש התובע לערער על החלטת הועדה האמורה, לא יוכל לעשות כן במסגרת ההליך דנן, אלא במסגרת תובענה נפרדת שתוגש (ערעור על החלטת הועדה).

4. אשר על כן - באחריות הנתבע למסור את החלטת הועדה לעררים לתובע ולבית הדין בתוך 14 ימים מהיום ולאחר מכן תדרש הודעת התובע, כאמור לעיל.

5. עיון בעוד 14 ימים.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ג, 20 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.