החלטה

1. בתאריך 31/12/12 התקבלה הודעת התובע לפיה רופא הריאות המטפל סירב להפנות את התובע לבדיקת תגר מטאכולין משום שלדעתו התובע סובל מאסתמה וכל כן אין צורך להפנותו לבדיקות אבחנתיות נוספות כגון מבחן תגר.

2. יצוין, כי לא נטען ע"י התובע שרופא הריאות סבור שאין מקום לערוך את הבדיקה מטעמים רפואיים כגון סיכון התובע וכו', אלא רק משום שהוא סבור כי קיימת אבחנה מספקת לגבי מחלתו של התובע ועל כן אין טעם בבדיקה.

3. תשומת לב התובע מופנית לכך כי המומחה מטעם בית הדין - אשר, ככלל, קביעותיו הן המנחות את בית הדין בפן הרפואי - קבע בחווה"ד כי לנוכח הממצאים הקיימים נכון להיום ניתן להצביע על חשד קליני סביר בלבד לאסתמה אך לא ניתן לקבוע אבחנה דפיניטיבית לגבי המחלה ממנה סובל התובע, ללא מבחן תגר.

4. לאור כל האמור לעיל - יודיע התובע האם הוא מעדיף לערוך בדיקתתגר, כמפורט בהחלטתנו מיום 13/9/12 , שתערך במימון הנתבע וזאת ככל שלא תהיה מניעה רפואית כגון סיכון רפואי של התובע בעריכתה, או שהוא מעדיף שבית הדין יתן צו לסיכומים כאשר חוות הדעת הנוכחית תעמוד בפני בית הדין, הגם שהמומחה לא יכל ליתן אבחנה חד משמעית לגבי המחלה ממנה סובל התובע.

5. ההודעה תינתן תוך 7 ימים ממועד המצאת החלטה זו.

6. לאחר קבלת הודעת התובע תינתן החלטה בדבר המשך ההליכים בתיק.

7. לעיוני - 13/1/13.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ג, (01 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.