פסק דין

1. התובע הגיש תביעתו כנגד המל"ל בטענה, כי המל"ל לא ערך חישובים כהלכה לעניין יתרות דמי הבטחת הכנסה להם הוא היה זכאי, וזאת בהמשך לפסק דין שניתן בבית דין זה ביום 9.2.2011.

2. בתיק התקיימו שני דיונים. בדיון השני שהתקיים ביום 5.11.2012 התברר שהנתבע בזבז זמן ולא פעל בהתאם למפורט בפרוטוקול הדיון ראשון מפברואר 2012, ועל כן, בית הדין חייב את הנתבע בהוצאות התובע בגין אותו דיון בסך של 2,000 ₪.

3. ביום 6.1.2013 הוגשה הודעה מטעם הנתבע כי לאחר שהוא חזר ובדק את טענות התובע התברר כי נפלה טעות בחישוביו, וכי התובע זכאי להפרשים בסך 35,049 ₪ בגין התקופה שמ-10/2003 ועד 07/2010.

כן נרשם באותה הודעה, כי הנתבע משאיר את שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית הדין.

4. ביום 13.1.2013 הגיב התובע להודעת הנתבע. התובע ביקש הבהרה כי הסכום הנ"ל הוא בנוסף לסכום שכבר שולם. כן ביקש התובע כי בית הדין יחייב את הנתבע בשכר טרחה על פי הסכם שכר הטרחה בסך של 20% + מע"מ.

5. ביום 17.1.2013 התקבלה תגובת הנתבע לפיה הסכום של 35,049 ₪ הוא בנוסף לסכום שכבר שולם. לעניין שכר טרחה והוצאות נאמר כי מקובל לקבוע כפל תעריף של הסיוע המשפטי.

6. מכל המפורט לעיל - אנו נותנים תוקף של פסק דין להודעת הנתבע כי התובע זכאי לסכום של 35,049 ₪ בנוסף לסכום אשר כבר שולם לו עובר להודעת הנתבע וזאת בגין יתרות הבטחת הכנסה לתקופה מ-10/2003 ועד 07/2010.

7. הנתבע ישלם את הוצאות התובע, לרבות שכר הטרחה, בסך 2,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום. במסגרת פסיקתנו לענין ההוצאות לקחנו בחשבון את ההוצאות שכבר נפסקו ביום 15.11.2012.