ב"ל (באר שבע) 48680-05-11 – רומן דבידוב נ' המוסד לביטוח לאומי
1
|
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע |
|
|
|
ב"ל 48680-05-11
|
לפני: כב' השופטת אורלי סלע - נשיאה
נציג ציבור (עובדים) - מר יאיר טבת
(נציג ציבור (מעבידים) - מר לאון מיוני
|
התובע: |
רומן דבידוב (-) |
|
- |
|
|
הנתבע: |
המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד סימונה מימון |
פסק דין
1. מר רומן דבידוב (להלן - התובע) הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע מיום 24.8.10.
2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוקים:
"עפ"י המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח ביום 24.08.2010.
מאמץ ומתח ממושך המשתרע על פרק זמן ממושך אינו בבחינת אירוע תאונתי.
האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית. השפעת העבודה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים", הגיש הוא תביעה לבית הדין.
3. בישיבת בית הדין מיום 27.12.12 העיד התובע וכן גנאדי ארבאצ'י, הנתבע לא הביא עדים מטעמו.
4. מעדות התובע עולות העובדות כלהלן -
א. התובע עבד בבלילי הנגב מרכז מזון (להלן - בלילי);
2
ב. התובע עבד יותר מ-400 שעות בחודש בשמירה;
ג. במהלך סריקה בשטח הרגיש התובע קושי בנשימה וכאבים בחזה;
ד. עד היום, אחרי כל הצנטורים וכל הטיפולים, המחלה נשארה;
ה. האוטם הוא בגלל העבודה כי התובע היה רק בעבודה באותו זמן ובבית רק היה מתקלח וישן;
ו. ביום 24.8.10, אחרי שהתובע כבר עבר כ-700 מטר, החלו הכאבים בחזה וקשיי נשימה;
ז. התובע אמר את זה לסגן המנהל בבלילי ואף אמר למפקח שלא יכול לעבוד ככה. המפקח אמר לו לעבוד עד הראשון לספטמבר שאז יהיו לו 2 מחליפים.
5. בראשית חקירתו הנגדית אישר התובע שבכל משמרת הוא מבצע סריקות בעבודה והוסיף - "אבל במאי 2010 נתנו לנו רכב כי השטח גדול. בחודש יולי לקחו את הרכב. בחודש אוגוסט אני הלכתי ברגל בכל שלושת השטחים. כל שטח היה 20 דונם". בסיכומיו, בהתייחס לסריקות, הוסיף התובע - "בחודש 7/10 לקחו את הרכב שהשתמשנו בו והורידו את השומר הנוסף שהיה עובד אצלי ואני הייתי עובד לבד יותר מ-400 שעות כמו שהעדתי. מ-11.7 עד 1.9 עבדתי 400 שעות ולא היה את הרכב".
בהמשך חקירתו הנגדית אישר התובע שהוא חתום על טופס התביעה (נ/1) וכן אישר את חתימתו על ההודעה לחוקר. לעניין ההודעה הוסיף - "אבל שאלתי את החוקר מה הוא רשם והוא אמר שהוא רשם את השאלות שהוא שאל ואת התשובות שעניתי אבל יש טעות גדולה שם. הוא רשם שב-2.9.10 אמרו לי בבית חולים שיש לי אוטם שריר הלב ואילו בבית החולים רשמו שיש לי התקף לב. הוא רשם שאני עבדתי רק 8 שעות. עבדתי כמו שאמרתי קודם".
6. א. מטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע (נ/1) ומהודעת התובע לחוקר הנתבע (נ/3) עולה שביום 24.8.10 עבד התובע כרגיל ולא היה אירוע חריג כלשהוא בעבודתו.
ב. אף בבית הדין העיד התובע שביום 24.8.10 עבד בעבודתו הרגילה.
3
ג. עולה איפוא שהתובע עצמו לא מתייחס לעבודה שביצע ביום 24.8.10, כאל עבודה חריגה ואין כל סיבה להתייחס לחריגות שלה מעבר למה שהתובע התייחס לכך הן בשלבים הראשונים והן כיום.
7. משהתובע טוען שיש לראות באוטם שפקד אותו ביום 24.8.10 כתואנת עבודה, יש לבחון אם אכן מדובר בתאונת עבודה במקרה דנן.
8. "תאונת עבודה" מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 כתאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו של המבוטח.
9. בית הדין הארצי לעבודה יישם את מבחן "המאמץ המיוחד". ביסודו של מבחן "המאמץ המיוחד" - "הכרה בעובדה המקובלת בעולם הרפואה, שלהוציא מקרים נדירים ביותר, אוטם שריר הלב אינו פוקד אלא את מי שמקנן בקרבו, באורח סמוי או גלוי תהליך תחלואתי המהווה בסיס ורקע לבוא האוטם... בעיני הרופא מהווה האוטם את אחד השלבים, מהחריפים שבהם, בהתפתחות המחלה, והופעתו צפויה במועד זה או אחר, בכל שעות היום והלילה, בכל מצב, בעת פעולה, מנוחה ואף שינה. עם זאת ידוע, על סמך מחקרים רבים, שאירוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם. הכוונה למאמץ פיזי בלתי רגיל ולמתח נפשי (התרגזות או התרגשות יוצאת דופן UNUSUAL STRAIN OR STRESS). אם אותו אירוע חריג קורה במהלך העבודה ובו זמנית, או בסמוך לו, מופיע האוטם - מקובלת הדעה שקיים קשר סיבתי בין הארוע ובוא האוטם" (דב"ע מו/0-139 פד"ע י"ח 315, 324).
10. משקבענו עובדתית שלא היה ארוע חריג כלשהוא בזמן או בסמוך להופעת האוטם - דין התביעה לדחות.
11. סוף דבר - התביעה נדחית.
12. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כה' בשבט תשע"ג, (07 בינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
4
נציג ציבור עובדים אורלי סלע - נשיאה נציג ציבור מעבידים
מר יאיר טבת מר לאון מיוני




