1

לפני: כב' השופט  משה טוינה

נציג ציבור (עובדים) מר משה גולדפרב

נציג ציבור (מעבידים) מר דב אבדור

פסק דין

1. פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר יהודה בן חמו (להלן: "התובע") בעקבות החלטת פקיד תביעות בחודש ספטמבר 2011 ולפיה אין התובע זכאי לקצבת השלמת הכנסה.

2. ביום 14.12.11 הגיש התובע את התביעה נשוא פסק דין זה ובה נטען כי קצבת הזקנה המשולמת לו היא הכנסתו היחידה; והחלטת פקיד התביעות מונעת ממנו לא רק את הגמלה לה הוא זכאי בדין אלא ובנוסף זכויות נלוות להם זכאי מי שמשולמת לו קצבת השלמת הכנסה.

3. בכתב ההגנה טען הנתבע כי הכנסות התובע ואשתו, מקצבאות עומדות על סך של 4,222 ₪ - סכום העולה על שיעור גמלת הבטחת ההכנסה הקבועה בחוק לתא המשפחתי. עוד צויין כי בבעלות התובע רכב ונכסים וגם באלה (הרכב והנכסים שבבעלותו) שוללים את הזכאות לקצבת השלמת הכנסה.

2

4. אין מחלוקת כי הנתבע משלם לתובע ולבת זוגתו גמלה בסכום העולה על שיעור גמלת הבטחת הכנסה לה היה זכאי בהתחשב בהרכב התא המשפחתי. כך גם אין מחלוקת על המסמכים שהגיש הנתבע לתיק בית הדין, הכוללים הצהרה של התובע ולפיה בבעלותו דירת מגורים נוספת בה מתגורר אחד מילדיו.

5. על אף האמור טען התובע כי יש לקבל את התביעה, מאחר והוצאותיו עולות על ההכנסות שלו ושל אשתו.

6. חוק הבטחת הכנסה תשנ"ב - 1992, קובע כי הזכאות לקצבת השלמת הכנסה נקבעת על בסיס מבחן ההכנסות. וזאת להבדיל ממבחן ההוצאות. בעניננו משאין חולק כי הכנסות התובע עולות על סף ההכנסות אשר מתחתיו זכאי מבוטח להשלמת הכנסה - דין התביעה להידחות.

7. סוף דבר התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. הערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין למבקש.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ג, (01 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.