החלטה

1. ביום 26/2/12 דחה בית דין זה את תביעתו של התובע להכיר בלקוי שמיעה וטנטון כתאונת עבודה.

2. בעקבות ערעור, ניתן פסק דין על ידי בית הדין הארצי לעבודה שהחזיר התיק לבית הדין בבקשה להפנות שאלת הבהרה נוספת למומחה.

3. הנני מפנה את השאלה לפרופ' דב אופיר.

השאלה נוסחה על ידי בית הדין הארצי וכלהלן:

"דומה שאכן המומחה לא התייחס לקונסטרוקציה הרפואית שהעלה ב"כ המערער, לפיה המערער החל לעבוד בשנת 99 ברעש מזיק. בדיקת השמיעה הראשונה היתה בשנת 2003. משך 4 שנות עבודתו אלה נחשף לרעש מזיק בעוצמה השקולה לרעש של 16 שנים של חשיפה לרעש של 85 דציבל, ומשום כך אין כמעט הבדל בין האודיוגרמה מ- 2003 בהשוואה לאודיוגרמה ל- 2009 חרף העובדה שהמשיך לעבוד באותה עבודה גם לאחר שנת 2009. לאור האמור לעיל נא התייחסותך המנומקת לטענה זו והאם יש בה כדי לשנות חוות דעתך?"

4. המזכירות תמציא ההחלטה למומחה בדחיפות בצרוף כל החומר הרפואי שהובא בפניו עובר למתן חוות דעתו.(למעט כמובן חות הדעת של המומחה הקודם שמונה בתיק) ותעקב אחר קבלת חות הדעת.