6. בתביעתו ציין התובע את תאריך הפגיעה 18.1.10 וכתב כי עסק בהרמה וסידור שקים במשקל של 25 קילו שלפתע הרגיש כאב חד בגב וברגל שמאל. בשלב מאוחר יותר שינה התובע את התאריך ליום 17.1.10 זאת לאחר שאומת עם דו"חות הנוכחות של המעסיק מהם עלה כי לא נכח כלל בעבודה ביום 18.1.10.

7. הדיווחים הרפואיים שהציג התובע אינם תומכים בגרסתו - רישום רפואי מיום 18.1.10 מדבר על כאבי גב מזה שלושה ימים וברישומים הרפואיים הבאים אין אזכור למועד פגיעה כפי שעולה מתביעת התובע. התובע הסביר זאת בכך שהרופאים רושמים כדרך שגרה "מזה שלושה ימים כאבי גב" ולא מדייקים ברישומים הרפואיים. התובע לא נתן הסבר לתלונות בנוגע לכאבי גב ממועד קודם ליום 18.1.10.

8. לשלמות התמונה להלן תיאור של הפניות של התובע לטיפולים רפואיים:-

התובע פנה לטיפול רפואי ביום 18.1.10 הוא מועד האירוע הנטען, כל שנרשם בידי הרופא המטפל הוא כאב בגב התחתון מזה שלושה ימים. התובע קיבל אישור מחלה מיום 18.1.10 ועד 22.1.10.

ביום 24.1.10 פנה שוב התובע לאותה רופאה כאשר סיבת הביקור היתה שיעול יבש מזה יומיים, מלווה בנזלת שקופה מזה יומיים וכאבי גרון מזה יום והאבחנה שנכתבה URI/URTI. התובע קיבל אישור מחלה מיום 24.1.10 ועד ליום 28.1.10.

ביום 25.1.10 פנה שוב התובע אל הרופאה המטפלת וסיבת הביקור היתה נזלת שקופה מזה שלושה ימים מלווה בצרידות מזה שלושה ימים וכאב גרון וגירוי בגרון מזה שלושה ימים ושיעול מזה שלושה ימים.

ביום 28.1.10 פנה שוב לרופא כאשר הפעם סיבת הביקור היתה כאבי ברך שמאל לאחר תנועה חדה לפני יומיים.

ביום 16.4.10 פנה התובע לבדיקה רפואית כאשר סיבת הביקור היתה פטרת ציפורניים בכפות הרגליים.

ביום 14.6.10 פנה שוב התובע למרפאה, התלונן על כאבי גב מזה חודשיים עם הקרנה לרגל שמאל.

ביום 4.11.10 התלונן התובע על כאבי גב באזור תחתון מזה שלושה ימים.

בהמשך התלונן התובע מספר פעמים על בעיות שונות ולראשונה הזכיר אירוע מיום 18.1.10 ביום23.5.11, כשנה וארבעה חודשים לאחר מועד האירוע הנטען וזה לאחר שנותח ביום 11.4.11 כאשר בוצע הוצאת דיסק 1S-5L. לדבריו זו תוצאה של הרמת משא כבד בעבודה ביום 18.1.10.

9. במסמכים רפואיים לפני מועד האירוע הנטען עולה כי ביום 7.11.05 התלונן התובע על כאב בגב באזור תחתון מזה יומיים; ביום 16.11.05 אובחן LBP; ביום 28.11.05 שוב פנה לרופא ואובחן LBP; ביום 16.12.05 התלונן התובע על כאב בגב באזור תחתון.

10. כאמור, מהמסמכים הרפואיים עלה כי התובע לא הזכיר את עניין הרמת המשא אלא לראשונה שנה וארבעה חודשים לאחר מועד האירוע הנטען וכן התובע התלונן לא אחת על כאבים בגב לפני מועד האירוע הנטען.

בקביעה העובדתית אם היתה תאונה אם לאו, יש לייחס משקל רב "להתבטאויותיו של תובע בסמוך לאחר האירוע הנטען, מועד שניתן להניח, כי האיש מסיח לפי תומו. בית הדין יעדיפן, בדרך כלל, על פני התבטאויות מאוחרות יותר של תובע בעת הגשת התביעה לבית הדין" (עב"ל 248/98 מקסים פרץ - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך לג (29) 24). במסגרת זו יש לתת משקל מיוחד למסמכים הרפואיים, מתוך הנחה כי חולה ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון (דב"ע מט/23-0 המוסד לביטוח לאומי - שמעון הירשהורן, פד"ע כ 349).

11. מהמסמכים הרפואיים שפורטו לעיל עולה כי לתובע עבר רפואי של כאבים בגב עוד קודם לאירוע הנטען. באותם מסמכים רפואיים הסמוכים למועד האירוע אין כל אזכור אודות האירוע הנטען. רק לאחר שהתובע עבר ניתוח, כשנה וארבעה חודשים לאחר מועד האירוע הנטען ציין אירוע של חבלה בעבודה.

12. התובע אישר בחקירתו כי ב-17.1.10 קיבל תלונה ממנהל הייצור במפעל על התנהגותו. מנהל הכספים של המפעל, מר אהרון יהודה העיד כי ביום 18.1.10 התובע לא התייצב לעבודה. ביום 17.1.10 התובע ביקש לשוחח עימו וביקש לסיים את העבודה ולקבל מכתב פיטורים לאחר שהבין שאין תוספת שכר.

מר יהודה העיד שהתובע ביקש לקבל מכתב פיטורים ביום 17.1.10 על מנת לקבל דמי אבטלה וביום 18.1.10 התובע לא התייצב לעבודה ושב לעבודה שבועיים לאחר מכן לבקשתו ופוטר בהמשך מחמת צמצומים. התובע עבד אצל כמחסנאי במפעל מיום 10.6.09 ועד 17.2.10.

מר פינס, מנהל משאבי אנוש ובטיחות במפעל העיד שהתובע ביקש העלאה בשכר בחודש ינואר או פברואר 2010.

13. אמנם העד מטעם התובע מר אורי שקד שהיה מנהל ייצור באחת המחלקות העיד שהתובע סיפר לו על הכאב שהוא חש בעקבות הרמת המשקל, מר שקד לא דיווח על התאונה לממונים עליו ולא יכול היה להצביע על תאריך מסוים שאירע האירוע, הוא כן זכר שהתובע שהיה מחסנאי לא הגיע לעבודה יום למחרת. אין בעדות זו כדי להוביל למסקנה שאירעה לתובע תאונת עבודה ביום 17.1.10.

14. כאמור, התובע אישר כי ביום 17.1.10 העירו לו בעבודה על כך שהוא קורא עיתון והעד מטעם המעביד ציין כי העובד ביקש לקבל מכתב פיטורים ביום 17.1.10. עדויות אלו מחלישות את טענת התובע ולפיה ביום 17.1.10 אירע אירוע תאונתי שבעקבותיו נעדר מהעבודה. מה עוד, שבאותה היעדרות בת שבועיים לאחר 17.1.10 באישורי המחלה אין אזכור כלל לאותו אירוע.

15. לאור האמור, לא שוכנענו בדבר קיומו של אירוע תאונתי בעבודה במועד הנטען. אין מקום גם להכיר בטענות ביחס למיקרוטראומה כעולה מהעדויות, עבודת התובע לא מקימה תשתית עובדתית למיקרו טראומה. התובע עבד כשנה ושבעה חודשים במקום העבודה, עסק בעבודה מגוונת, קיבל סחורה בהיקפים משתנים ובתדירויות משתנות. התובע נשא את הסחורה על עגלה למרחקים שונים. התובע העיד כי חלק מעבודתו היתה עבודה משרדית מול מחשב ולא יכול היה להגיד כל כמה זמן מגיעים משטחים של אותם שקי חול אותם טען שהרים ביום האירוע הנטען.

16. התביעה נדחית. לא שוכנענו בדבר קיומו של אירוע תאונתי בעבודה במועד הנטען.

17. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כג' בשבט תשע"ג, (3 בפברואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.