הינה כתף שמאל בלבד;

ו. לטענת התובע יש להכיר גם בחבלה בגב ובצוואר כתוצאה מהאירוע;

ז. מצבו הרפואי של התובע כעולה מהחומר הרפואי.

8. ד"ר אורי בלנקשטיין נתמנה לשמש מומחה יועץ רפואי בתיק (להלן - המומחה) ונתבקש להשיב לשאלות כלהלן -

א. ממה סובל התובע בגבו ובצווארו?

ב. האם יש קשר סיבתי רפואי בין הארוע כמתואר בהחלטת העובדות לבין מחלתו?

ג. תשומת לב המומחה מופנית לכך כי אף החמרת מצב הגב או הצוואר עקב האירוע בעבודה משמעה - קיום קשר סיבתי בין הארוע בעבודה לאי הכושר.

9. בחוות דעתו מיום 25.5.12 (להלן - חוות הדעת), בהשיבו לשאלות שהופנו אליו על ידי בית הדין, קבע המומחה -

"א. התובע התלונן על כאבים קלים בצוואר ובגב.

כבר בשירותו הצבאי - סבל מכאבי גב ועבר בדיקת E.M.G.

רישומים קודמים על כאבי גב אמצעי ותחתון בשנים: 2007, 2008 - הופנה למיפוי עצמות.

ב. לדעתי אין קשר סיבתי בין האירוע המתואר ב-18/08/2010 בהחלטת העובדות, לבין תלונותיו לגבי הצוואר והגב לא כגרימה ולא כהחמרה.

*בתעודת חדר מיון ביה"ח "יוספטל" באילת (19/08/2010) הרישומים מדברים על חבלת כתף שמאל בלבד, לא מתוארת חבלת צוואר וגב, אין רישומים על תלונות נוספות.

*בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מתאריך 26/08/2010 מוזכרת רק הכתף השמאלית, לא מוזכרים הצוואר והגב.

*הרישומים סמוך לאירוע (24/08/2010, 26/08/2010, 31/08/2010, 07/09/2010) מתייחסים לכתף השמאלית בלבד.

*הרישומים על כאבי גב - שבועות לאחר האירוע (18/08/2010) ולכן נשלל הקשר הסיבתי. "

10. לבקשת התובע, נתבקש המומחה להשיב לשאלות ההבהרה כלהלן -

א. המומחה מציין כי עוד בשירותו הצבאי התלונן התובע על כאבי גב. האם תלונות על כאבים בלבד שוללות כשלעצמן קשר סיבתי לתאונה?

ב. המומחה מציין כי עקב התלונות בשירות הצבאי עבר התובע בדיקת EMGומיפוי עצמות. האם יש בידיך את ממצאי אותן בדיקות ואם כן - מה היו הממצאים אז?

ג. המומחה מציין כי הרישומים על הגב החלו רק שבועות אחרי התאונה. ע"פ תיקו הרפואי של התובע עולה כי קיימת תלונה מיום 8.9.10 בדבר כאבי גב (רצ"ב). האם יש בכך כדי לשנות ממסקנותיך שבנסיבות העניין, מדובר בזמן ארוך השולל חד משמעית ייתכנות כי לתובע נגרמה פגיעה בגב או בצוואר, או למצער כי התאונה החמירה פגיעות קיימות?

11. בחוות דעתו המשלימה מיום 19.8.12, בהשיבו לשאלות ההבהרה, קבע המומחה -

"1א'. תלונות על כאבי גב קודמים (שירותו הצבאי) וההפנייה לבדיקות כמו: E.M.Gומיפוי עצמות - שוללות קשר סיבתי בין כאבי הגב לאירוע (18/08/2010).

- מדובר במצב תחלואי קודם.

ב. אין בידי ממצאי הבדיקות שעבר בשירות הצבאי. ממצאים אלה נמצאים בתיקו הרפואי הצה"לי. עצם העובדה כי במשך שירותו הצבאי הופנה לבדיקות E.M.Gומיפוי עצמות - מצביעות כי סבלו היה רב.

בדיקות אלו לא נעשות בשלב הראשוני של כאבי גב - אלא, לאחר תקופה ממושכת של כאבים והגבלות תנועה.

ג. במועד בדיקתו (08/09/2010) - רוב הרישומים מדברים על בעיית כתף שמאל.

רק בשורה התחתונה נרשם שהתחיל להתלונן על כאבי גב תחתון, אמצעי וכאבים וכתף ימין.

מכיוון וברישומים הקודמים (24/08/2010, 31/08/2010 , 26/08/2010, 07/09/2010) התלונן רק על כאבים בכתף שמאל.

- לא ניתן להתייחס לתלונותיו מתאריך 08/09/2010 משתי סיבות:

1. פער הזמנים.

2. בעיית גב קודמת - טרם האירוע הנדון.

*בעיית הצוואר והגב לא נגרמה ולא החמירה, כתוצאה מהאירוע (18/08/2010) כשהחליק במלון הרודס שבאילת".

12. טענות ב"כ התובע בסיכומיו -

א. מאחר והתאונה מיום 18.8.10 הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה לעניין הפגיעה בכתפיים, נקודת המוצא היא שקיימת חזקה שהתובע הרים את הנטל הראשוני המוטל עליו.

ב. המומחה שלל את הקשר הסיבתי בין כאבי הגב לבין התאונה בשל בעיות גב קודמות ובשל פער הזמנים בין התאונה לתלונות על הפגיעה בצוואר ובגב, אולם הנחת היסוד של המומחה הינה שגויה שכן לא יעלה על הדעת שאדם שהתלונן על כאבי גב 4 שנים קודם למועד התאונה, ייענש בכך שיהיה מנוע מלטעון שתאונה כזו או אחרת שאירעה 4 שנים לאחר אותן תלונות, גרמה לו נזק.

ג. המומחה לא מצא הגבלה כלשהי בגבו של התובע עובר לתאונה ואף לא הצביע, בחוות דעתו, על רצף עקבי של תלונות, אלא כל מה שנאמר על ידי המומחה הוא שהתובע הלין בעברו על כאבי גב. המומחה אף מציין, בחוות דעתו המשלימה, בתשובה לשאלת ההבהרה השנייה, כי כלל אין בידו תוצאות הבדיקות שביצע התובע במהלך שירותו הצבאי, זאת למרות שחתם על טפסי ויתור סודיות רפואית.

ד. לא ניתן לקבל את טענתו של המומחה לפיה עצם ההפניה לבדיקת EMGהיא כשלעצמה שוללת את הקשר הסיבתי ומצביעה על כך שסבלו של התובע היה רב עוד טרם התאונה. מדובר בהנחת יסוד מוטעית, כאבים ממושכים לא מוכחים באמצעות הנחות בעלמא אלא באמצעות מסמכים רפואיים.

ה. זאת ועוד, אם סבלו של התובע היה כה רב, מדוע לאחר שסיים את שירותו הצבאי ב - 2007 לא פנה לקבלת טיפול אלא רק לאחר התאונה. המסקנה המתבקשת היא שמדובר בתלונות שחלפו ולא הותירו בתובע מגבלה כלשהי, או לחילופין, מדובר בתלונה של חייל אשר ניסה לקבל הקלות במסגרת שירותו הצבאי.

ו. באשר לפער הזמנים - ישנו פער זמנים של שבועיים בלבד בין תלונותיו הראשונות של התובע בדבר הפגיעה בצוואר ובגב, לבין מועד התאונה. בימים הראשונים שלאחר התאונה התובע התמודד עם המגבלות והכאבים הקשים שפקדו אותו בכתפו כתוצאה מהתאונה, רק לאחר מכן יכול היה להתפנות להתמודד עם הכאבים והפגיעות הנוספות כתוצאה מהתאונה. הדבר אינו שולל את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בצוואר ובגב לבין התאונה.

13. טענות ב"כ הנתבע בסיכומיו -

א. המומחה קבע כי התובע סבל מכאבי גב כבר משירותו הצבאי וכי קיימים רישומים קודמים על כאבים. לדעתו, אין קשר בין האירוע בעבודה לבין התלונות בעניין הצוואר והגב, לא כגרימה ולא כהחמרה.

ב. הרישומים הרפואיים הסמוכים לאירוע (4 במספר) מתייחסים לכתף שמאל בלבד ואילו הרישומים על הגב הינם כשלושה שבועות לאחר האירוע, דבר אשר שולל את הקשר הסיבתי.

ג. לדעת המומחה, פער הזמנים בין התלונות לבין האירוע וכן המצב התחלואי הקודם שוללים את הקשר הסיבתי במקרה דנן.

ד. חוות הדעת מנומקת ומפורטת היטב. המומחה השיב לכל השאלות בצורה בהירה וברורה, ולכן יש לאמץ את חוות דעתו, שכן לא נפל בה כל פגם.

ה. לא ברורות טענות התובע אודות העדרן של תוצאות הבדיקות מן המסמכים שהועברו למומחה שעה שיכול היה בעצמו להמציא למומחה תוצאות בדיקות מיפוי עצמות וEMGשבוצעו לו.

דיון והכרעה -

14. הלכה פסוקה היא כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין הינה בבחינת "אורים ותומים" ובית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות דעת שמוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. (עב"ל 683/07 לוי מצליח - המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 16.7.08), דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז' 374; דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 2.11.99)). בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה, עובדתית או משפטית, יוצאת דופן לעשות כן. (דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר מיום 26.2.97).

15. המומחה, הן בחוות הדעת והן בחוות הדעת המשלימה, קבע, חד משמעית ובמנומק, כי אין קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר לבין הפגיעה בצוואר ובגב לא כגרימה ולא כהחמרה. המומחה אף נימק קביעתו בכך שהתובע הלין על הפגיעות רק כשבועיים לאחר מועד התאונה. ריחוק התלונות ממועד האירוע שולל את הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען לבין הפגיעה. המומחה מצא חיזוק אף בעובדה שבעברו של התובע קיימות תלונות על כאבי גב, לרבות בדיקות אליהן נשלח כתוצאה מהכאבים בגבו.

16. מוסכמת עלינו טענת ב"כ הנתבע לפיה אין לתובע אלא להלין על עצמו שעה שלא הביא לפני המומחה את תוצאות בדיקת מיפוי עצמות ו - EMGשבוצעו לו.

17. זאת ועוד, אין ממש בטענת התובע לפיה לאחר שירותו הצבאי אין רצף תלונות אודות כאבים בגבו של התובע. גם לאחר שירותו הצבאי ולפני מועד התאונה הנטען, פנה התובע לטיפול רפואי בגין כאבים בגב. בביקורו בקופת חולים מיום 3.12.08 נכתב "כאבי גב תחתון ואמצעי. ידוע על בעיות גב עוד משירות צבאי. עבר בירור שכלל EMG(לדבריו ללא חריגים) ומיפוי עצמות (אין בידיו תשובה). נבדק על ידי אורטופד לפני שנתיים ואז הומלץ ETOPAN."

18. משחוות הדעת, לרבות חוות הדעת המשלימה, התייחסה לעובדות כפי שקבען בית הדין וניתנה לאור החומר הרפואי שהועבר למומחה ועל סמך ניסיונו המקצועי - רפואי ומשהמומחה השיב, אחת לאחת, לשאלות שהופנו אליו והבהיר תשובותיו - לא מצאנו, במקרה זה, הצדקה עובדתית או משפטית שלא לסמוך על חוות דעת המומחה ומסקנותיו בשאלות הרפואיות שבמחלוקת.

19. לאור עובדות המקרה, לאור החומר שבתיק בית הדין, לאור קביעותיו הברורות והחד משמעיות של המומחה, הן בחוות הדעת והן בחוות הדעת המשלימה, שאין קשר סיבתי בין פגיעת התובע בגבו ובצווארו לבין האירוע הנטען, לאור ההלכות בדבר המשקל שבית הדין מייחס לחוות דעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו ומשלא מצאנו כל הצדקה לסטות מההלכה - אין לראות במחלת התובע כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, ככל הנוגע לגבו ולצווארו של התובע.

20. סוף דבר - התביעה נדחית.

21. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ג, (01 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.