בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין

בדמ 05/24

ישיבה מיום 09.07.25

בפני:

עו"ד כהן צחי - אב"ד

עו"ד רון מיטל - חב"ד

עו"ד טננבאום אילן - חב"ד

הקובלת:

ועדת האתיקה במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין

ע"י עו"ד שטלצר ליאור

-נגד-

הנקבל:

עו"ד צרפתי רונן

גזר דין

בהכרעת הדין מיום 9.2.2025, הורשע הנקבל בכל העובדות המפורטות בכתב הקובלנה והרשענו אותו ברוב קולות בעבירה של הקלטה אסורה עבירה לפי כלל 22ב' לכללי לשכת עורכי הדין. והרשענו את הנקבל פה אחד בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, פגיעה בכבוד המקצוע, עבירה לפי סעיף 53. התקיים בפנינו היום דיון בטיעונים לעונש. פתח בא כוח הקובלת וציין שהקובלת רואה בחומרה את התנהגותו של הנקבל. בעניין זה ציין, כפי שגם אנחנו ציינו בהכרעת הדין, את ההתנהלות המתריסה של הנקבל כלפי בית המשפט. הקובלת בחרה גם להתייחס לאופן ניהול ההליך וביקשה

שנזקוף לחובת הנקבל את אופן התנהלותו בפנינו, לרבות בקשות מסוימות שהוגשו.

נטען שהעבירה היא חמורה מעצם, יש בה פגיעה במעמד עורכי הדין, פגיעה בבית המשפט. הוצגו בפנינו גיליון הרשעות של הנקבל והייתה התייחסות למספר הרשעות, שטענת הקובלת הייתה שלא מדובר בהרשעה ראשונה והיו מספר הליכים. הקובלת מעצם זה שהיא רואה, בהתנהלות הנקבל, התנהלות חמורה ביקשה שנגזור עליו עונש של 5 שנים הרחקה בפועל. לא הוגשו אסמכתאות שתומכות ברמת הענישה, נטען שזהו מקרה שלא נמצאה פסיקה זהה. הנקבל קיבל את זכות התגובה. לעניין ההתנהלות במסגרת ההליך,

טען שהבקשות שהוא הגיש היו בקשות ענייניות, שהיה לגיטימי מבחינתו להגיש אותן. מבחינת ההתנהלות בבית המשפט, שמענו מחד הכרה מסוימת והתנצלות על הפגיעה בכבוד השופט, לצד זה גם הייתה מחשבה שאולי בזמנו זה נראה לו מוצדק, ציין את נסיבותיו האישיות, לרבות המצוקה שהוא חש עקב זה שבנו נמצא תקופה ארוכה, במילואים במלחמה הנוכחית. הנקבל ביקש גם שנתחשב במצבו הבריאותי, לרבות התקף לב שעבר בהרשעה הקודמת, במהלך תיק מסוים שהתנהל בשנת 2015.

לעניין ההרשעות הקודמות, אז הקודמות, אז התייחסותו הייתה שמדובר בהרשעות של לפני למעלה מ-10 שנים, עד כמה שהבנו משני הצדדים, אין הרשעה שהיא זהה בנסיבות של הנסיבות שמונחות בפנינו.

הנקבל בלשונו טוען שזו הרשעה במעמד צד אחד, אבל עד כמה שבית הדין יכל להתרשם, מדובר בהרשעות שחלקן הוא היה מודע לקיומן, חלקן הוא לא ידע. וניתנו עונשים מסוימים, אבל כיום אנחנו נמצאים במצב שאין עונש השעיה להפעלה.

הנקבל העיד על עצמו שהוא עו"ד ותיק כ-30 שנה ואין לו עבר של התנהלות לעומתית מול בתי משפט, רשמי הוצאה לפועל וטריבונלים שונים. ביקש שנזקוף לזכותו את שירותו הצבאי במלחמת שלום הגליל. ציין את הנושא של ההליך הספציפי שניכר גם כן, גם מההתנהלות וגם מהבקשות, שמדובר בהליך טעון מאוד, בתוך הליך שפחתי עם אחיו. שגם זה היה חלק מהנסיבות שהביאו להתנהלות המסוימת. ציין בפנינו, ביקש לזקוף לזכותו את נושא הפעילות החברתית, בעיקר בנושא של בעלי חיים. בין בנושא של טיפול בבעלי חיים, בין בנושא של סיוע משפטי בנושא כזה ובין בעניין הרפואי שכפי שהוא הציג את זה הוא עבר ניסוי בתרופה, לראייתו על מנת לחסוך ביצוע ניסויים בבעלי חיים בתרופה. מבחינת רף הענישה, אז הוא ביקש שאנחנו לא נקבל את בקשת הקובלת, וביקש שנשית עליו עונש של התרעה בלבד. אנחנו מבינים שהנקבל הוא עורך דין פעיל.

כרגע יש קושי מסוים כלכלי בעקבות, הרבה בעקבות ההליך משפחתי, בגינו גם הוגשה הקובלנה. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מחד כפי שכתבנו בהכרעת הדין, אנחנו סבורים שהייתה, ההתנהלות מול כבוד השופט הייתה התנהלות חמורה ויש לתת לכך את המשקל. אנחנו לא רואים לנכון לזקוף לחובת הנקבל את ההתנהלות שלו במהלך ההליך כלפינו, אנחנו חושבים שהגשת בקשות היא הייתה חלק מזכותו ולא, הבקשות קיבלו את המענה ואנחנו לא רואים מקום לזקוף את זה לחובתו. לעניין העבר המשמעתי, הוצג פנינו עבר משמעתי, הבנו שיש התנהלות מסוימת של עבר משמעתי, אין מדובר בפעם ראשונה.

עם זאת, מדובר בהרשעה האחרונה לפני למעלה מ-10 שנים. אין שום טענה על הרשעה בנסיבות זהות, אין כמובן עונשים להפעלה כרגע.

מבחינת רף הענישה, כפי שגם עלה במהלך הדיון, אנחנו עוד טרם התייחסות הנקבל, אנחנו סברנו שהבקשה של הקובלת להשית עונש כל כך חמור של 5 שנים בלי לבסס את זה על פסיקה קיימת, היא קשה בפני עצמה, אנחנו בעיקר בראי חוק יסוד חופש העיסוק, לא סבורים שיש להקל ראש בעיסוק במקצוע ולהורות על השעיה, בוודאי א לתקופה כל כך ארוכה בלי שהדבר יהיה מבוסס ומבוסס

כמו שצריך. בפסיקה קיימת שבית הדין איתר, מופנה להליך עב"י 39789/04/19, מקרה של הקלטה של עו"ד אחר, שעד כמה שניתן להבין גם עשה שימוש בהקלטה, דובר שם על שלושה חודשי השעיה על תנאי וקנס של 3,000 שקלים. בהליך אחר, בד"א 72/20, מה שעולה מההליך, הקלטת הזולת, וככל הנראה גם שימוש בהקלטה, היו שלושה חודשי השעיה בפועל ושלושה חודשי השעיה על תנאי ו- 2,000 ש"ח הוצאות. בהליך מספר ב.פ. 99/16 הייתה הקלטת בית ; השעיה על תנאי למשך שלוש שנים. ככל שאנחנו יכולים להבין מהפסיקה שאנחנו איתרנו ולא הוצגה בפנינו פסיקה אחרת, רף הענישה הוא נמצא בטווח של מספר חודשים על תנאי לברך מספר חודשים השעיה בפועל.

כשאנחנו שקלנו את המקרה שעומד בפנינו ואת הנסיבות האישיות של הנקבל ומידה מסוימת של חרטה והתנצלות ובוודאי בהיבט של ביחסים מול כבוד השופט, וההתנהלות שלו, אז אנחנו מקבלים את ההתחרטות ואת החרטה של הנקבל. מבחינת הנסיבות האישיות, אנחנו מבינים את המצוקה שנמצא בה הנקבל. שבנו נמצא כרגע, נמצא במהלך השנה האחרונה, מעבר לזה בעצם, שנה וחצי האחרונות בלחימה ואת הקושי שזה מטיל עליו וגם ראינו לנכון להתחשב בזה. אנחנו כן סבורים שהנקבל צריך לקבל עונש מסוים, בעיקר בראייה לעתיד, כי ההתנהגות עצמה, אנחנו עדיין סבורים ככה, בתוך אולם בית המשפט, הייתה לא מקובלת וגם כשיש מחלוקת עם שופט אז הדרך היא לא להחליט איך אתה רואה לנכון ולהתנהל בהתנצחות מול שופט, לכן החלטנו להטיל על הנקבל עונש של חמישה חודשי השעיה על תנאי למשך שלוש שנים ובלבד שלא יעבור על עבירה לפי כלל 22 לכללי לשכת עורכי הדין.

עו"ד טננבאום אילן: מסכים.

עו"ד רון מיטל:

מסכימה.

7/1C.1

עו"ד רון מיטל, חב"ד

עו"ד כהן צחי, אב"ד

עו"ד טננבאום אילן, חב"ד