בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מרכז

בד"מ 50/22

בפני ההרכב

עו"ד עינב וינוגרד - אב"ד

עו"ד יגאל פריי - חב"ד

עו"ד אמיר כספי - חב"ד

הקובלת: ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל

ע"י ב"כ עו"ד כפיר ממון

הנקבל: עו"ד יוסף רפפורט

גזר דין

עו"ד עינב וינוגרד, אב"ד

.1 ביום 03/02/2025 הורשע הנקבל, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות:

א. איסור שידול לשם השגת עבודה, עבירה לפי סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - .1961 ב. פגיעה ביחסי חברים, עבירה לפי כלל 26 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו - .1986

ג. מגע עם אדם מיוצג, עבירה לפי כלל 25 לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, תשמ"ו - .1986

ד. התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 61)3( לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - .1961

ה. פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - .1961

.2 הנקבל הורשע בכך שבזמן שהתבצע פרויקט פינוי - בינוי ביהוד, ובזמן שהדיירים בפרויקט היו מיוצגים בין היתר על ידי המתלונן, עו"ד גלזר, הפיץ ביום 26.8.2018 לכלל דיירי הפרויקט מכתב ובו ציין בין היתר: "

"מי שחותם על ההסכם ונספחיו בעצם מנתק את עצמו מדירתו ומאבד כל שליטה על הדירה... שומר נפשו ירחק מההסכם שקיבלתם

כל מי שרוצה לקבל פרטים לגבי מכתבי זה או בכל עניין אחר מוזמן להתקשר למשרדי משרדי נבחר ע"י קבוצת מדל"ן לאחד המשרדים המובילים בתחום פינוי בינוי

בהסכם גרוע כזה עדיין לא טיפלתי

ההסכם כנראה לא נבדק על ידי עורך הדין שלכם הוא כלל אינו מתמצא בהסכמים מסוג זה".

טיעוני הקובלת לעונש:

.3 הקובלת, באמצעות ב"כ, עו"ד ממון, עמדה על הרגישות שבפרויקט התחדשות עירונית, על כך שלא מדובר בשידול של לקוח אחד אלא שורת לקוחות רבים אליהם נשלח המכתב בתפוצה רחבה, על כך שלא מדובר במעשים תיאורטיים אלא במעשים שגרמו נזק של ממש - הבהלה

בקרב הדיירים, הנזק שנגרם לעו"ד גלזר שנאלץ בעקבות מעשי הנקבל להילחם על שמו ופרנסתו. .4 ב"כ הקובלת טען כי העובדה שהנקבל הוא עורך דין ותיק שהוסמך לפני שנים רבות היא לא בהכרח נסיבה לקולא, שכן יש לצפות מעורך דין ותיק להתנהגות אחרת וללקיחת אחריות על מעשיו.

.5 ב"כ הקובלת טען כי התנהלותו של הנקבל לאורך ניהול ההליך "הוסיפה חטא על פשע" ומהווה אף היא נסיבה לחומרה.

.6 ב"כ הקובלת טען כי המתחם בעבירות שידול ופגיעה בחבר למקצוע, כל אחד לחוד, נע בין אזהרה ונזיפה עד למספר חודשי השעיה בפועל.

.7 ב"כ הקובלת עתר לעונש של השעיה בפועל למשך 9 חודשים, השעיה על תנאי, פיצוי למתלונן והוצאות.

טיעוני הנקבל לעונש:

.8 הנקבל ציין כי הוא עורך דין 42 שנה, נעדר כל עבר משמעתי, אשר ייצג בעבר את הלשכה שנים רבות כתובע בבית הדין המשמעתי בתל אביב.

.9 הנקבל טען כי העונש לו עותרת הקובלת הינו עונש חמור ולא מידתי, וכי מעשיו הינם בחומרה הכי נמוכה של המעשים, הוא לא הציע לדיירים כל שירותים משפטיים, אמנם שלח 30 מכתבים אולם לא ידע מי מהם חתום על ההסכם, ועל כן מעשיו מהווים "עבירות טכניות" בלבד. .10 במהלך הטיעונים לעונש חזר הנקבל על כך שכל רצונו היה להציל את הדיירים המסכנים מהחוזה הגרוע עליו חתמו ומהשלכותיו.

.11 הנקבל, למעשה, לא הביע בטיעונים לעונש חרטה על מעשיו או על התנהלותו במהלך ההליך, למעט התפרצות אחת מדם ליבו באחד הדיונים, עת חש כי נעשה לו עוול מצד בית הדין.

דיון והכרעה:

.12 בהליך המשמעתי, נשזרות יחד שתי מטרות: האחת, להעניש את הנקבל בעונש ההולם את חומרת העבירה המשמעתית שביצע, והשנייה להגן על הציבור בשמירת האמון במקצוע עריכת הדין ובשליחותו.

.13 על אף שנקבע בפסיקה כי הוראות תיקון 113 לחוק העונשין לא חלות על השיפוט המשמעתי של עורכי הדין, ניתן לפנות לעקרונות אלו ולשאוב מהם השראה.

.14 סעיף 40 ב בחוק העונשין קובע:

"העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג העונש המוטל עליו".

נסיבות ביצוע העבירה:

.15 כפי שציין ב"כ הקובלת בטיעוניו לעונש, פרויקטים של פינוי - בינוי הינם פרויקטים רווי יצרים, המתאפיינים רבות בחוסר אמון בין הדיירים ליזם לעורכי הדין, ועורכי דין נדרשים להשקיע מאמצים רבים על מנת ליצור אמון בין היזם לדיירים ולהשקיע בכך שעות רבות. הנקבל יכול היה לצפות, וזו אף הייתה כוונתו, כי שליחת המכתב תערער את האמון בין הצדדים בפרויקט בקלות רבה ותגרום נזקים רבים.

.16 הנקבל שלח את המכתב ל כ - 300 דיירים, לאחר שידע כי לכל הפחות חלקם מיוצגים על ידי עורך דין גלזר ועורכי דין נוספים, שכן היה מודע להסכם עליו חתמו הדיירים.

.17 נוסח המכתב היה נוקב ומאיים, תוך שהנקבל ציין כי משרדו נבחר לאחד המשרדים המובילים בתחום פינוי בינוי.

.18 מעשיו של הנקבל פגעו פגיעה קשה הן בכבוד מקצוע עריכת הדין באופן כללי, והן פגיעה קונקרטית ביחסים בין חברים, וגרמו נזקים למתלונן ולאחרים, כפי שעלה בעדויות בתיק.

.19 במהלך ניהול ההוכחות העידו הן המתלונן והן עדים נוספים, על הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתנהגות הנקבל, בין היתר המתלונן מסר כי המכתב הביא לפגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שצבר לאורך השנים וכן שהמכתב גרם לטרחה מיותרת לו ולצוות משרדו שכן נאלצו לבצע

"עבודת הסברה" בשל החשש שעלה בקרב בעלי הדירות במתחם כתוצאה מהנטען במכתב. .20 מר טל לוי ציין כי "קודם כל, זה פגע בי אישית המכתב, אני חושב שיש פה הוצאת דיבה, למרות שאני לא מבין בזה שום דבר. כי רשום שם גם במפורש שכביכול הדירות עוברות גם לנציגות, אני חלק מהנציגות..." )שם בעמ' 134 ש' -8 11(.

.21 מר אפי כץ ציין כי הנקבל ניסה בין היתר לערער את הלגיטימיות שלו כיזם.

הפסיקה הנוהגת:

.22 נקבע בפסיקה, כי תכלית האיסור על שידול לקוחות הינה "למנוע השגת יתרון והעדפה של עורך-דין אחד על פני האחרים, בצורה בלתי הוגנת, בלתי מכובדת ובדרך פסולה". .23 מעיון בפסיקה הנוהגת, עולה טווח רחב של ענישה, החל מהשעיה על תנאי ועד להשעיה בפועל:

א. בד"מ 144/01 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' פלונית - דובר בנקבלת אשר הורשעה בשידול לקוחות, התנהגות שאינה הולמת עורך דין ושיתוף ושותפות עם מי שאינו עורך דין, בכך שהיתה שותפה ונתנה סיוע ב"מרכז לשירותים משפטיים", גוף אשר פרסם עצמו בעיתונות

כנותן שירותים משפטיים שונים. הנקבלת נידונה ל - 9 חודשי השעיה על תנאי וקנס על סך 5000 .₪

ב. ב"פ 33/21 ועדת האתיקה של מחוז חיפה נ' עו"ד עופר ירון - דובר בנקבל אשר הורשע בשתי קובלנות בעבירות של איסור שידול, פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. הנקבל הורשע על פי הודאתו בכך שפנה מספר פעמים לשני מתלוננים שונים במטרה לשדלו לשכור את שירותיו המשפטיים. היה לנקבל עבר משמעתי. הוטל עונש מוסכם של שישה חודשי השעיה מהלשכה, השעיה על תנאי בת 12 חודשים לשלוש שנים, קנס בסך 12,000 ₪ והוצאות בסך 6,000 .₪

ג. בד"מ 8/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' עו"ד א.ט - הנקבל הורשע בעבירות של עשיית פרסומת אסורה, שידול לקוחות, פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. הנקבל שלח לבעל עסקים מכתב המציע את שירותיו המשפטיים ללא תשלום. הושת עליו עונש של נזיפה, שנת השעיה על תנאי ותשלום הוצאות בסך 2,500 .₪

ד. בד"מ 126/05 הועד המחוזי נ' פלונית - הנקבלת הניחה עלון מידע על משרדה הכולל דברי שבח על השירות שהיא מעניקה בתיבת הדואר של המתלונן, והיא הורשעה בעבירת פרסומת אסורה, פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. לנקבלת היה עבר משמעתי אשר כלל השעיה על תנאי בעבירת שידול אסור. הנאשמת נידונה לעונש של 10 חודשי השעיה בפועל, בחופף להפעלת ההשעיה על תנאי, 8 חודשי השעיה על תנאי.

ה. בד"מ 42/18 ועדת האתיקה הארצית נ' ירון גביזון - הנקבל הורשע בעבירות התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע בכך שלאחר בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הין פרסם בפייסבוק כי: "המחיר כולל גם חברות בבית הזונות לשנה!!". נידון לשלושה חודשי פסילה על תנאי ונזיפה.

נסיבות אישיות

.24 הנקבל עורך דין עשרות שנים, ואין לו עבר משמעתי קודם, נסיבה העומדת לזכותו. הנקבל ציין כי עבד בעבר כתובע משמעתי בלשכת עורכי הדין, אולם דווקא ממי שמצוי בדיני האתיקה היה מצופה כי לא יעבור עליהם, וינקוט משנה זהירות במעשיו.

.25 הנקבל בשום שלב בניהול ההליך או בטיעונים לעונש לא לקח אחריות אמיתית על מעשיו ועולה כי עד היום לא מבין את הפסול שבמעשיו ואת חומרתם. התנהלותו בהליך לוותה בצעקות והאשמות שונות כלפי ב"כ הקובלת והרכב בית הדין, באופן שאף הוא לא מכבד.

סוף דבר:

.26 לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי העונש הראוי שיש להטיל על הנקבל הינו חודשיים השעיה בפועל, 8 חודשי השעיה על תנאי ממועד גזר הדין למשך שנתיים באם יורשע בעבירות בהן הורשע, פיצוי על סך 5,000 ₪ למתלונן עו"ד גלזר שישולם תוך 30 יום ממועד גזר הדין ו - 5,000 ₪ הוצאות לקובלת ועדת האתיקה הארצית אשר ישולמו תוך 30 יום מיום גזר הדין.

_________________

עו"ד עינב וינוגרד, אב"ד

עו"ד יגאל פריי, חב"ד

.1 לאחר שקראתי את גזר הדין של אב"ד עו"ד וינוגרד וכן של חב"ד עו"ד כספי, דעתי היא שלנוכח העבירות שבהן הורשע הנקבל, לרבות הרשעתו בהתנהגות שאינה הולמת עריכת דין עבירה לפי סעיף 61 )3( לחוק לשכת עורכי הדין וכן פגיעה ביחסי חברים עבירה לפי כלל 26 לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, תשמ"ו - ,1986 בנוסף הרשעתו באיסור שידול לשם השגת עבודה, עבירה לפי סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - 1961 יש מקום לענישה חמורה יותר.

.2 דעתי זו הינה לנוכח האמירות של הנקבל, לרבות אמירותיו במסגרת הדיונים בבית הדין לרבות כתבי טענותיו וסיכומיו אשר הוגשו לבית הדין.

.3 התנהגות ושיח של עורכי הדין הינם חלק מכבודו של מקצוע עריכת הדין והתנהגות הנקבל, לא תרמה "בלשון המעטה" לכבודו של מוסד עריכת הדין, במסגרת חוות דעתי אפנה לעלע 9/89 רמי יובל נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בבאר-שבע "כבר נאמר ונקבע לא אחת, שהשאלה, אם דברים שאמר או כתב עורך-דין עומדים במבחן ההתבטאות וההתנהגות ההולמות עורך-דין, תלויה לא רק בתוכן הדברים. יש חשיבות גם לדרך בה נאמרים הדברים מבחינת סגנונם.

חובתו של עורך-דין לפעול במסירות, בנאמנות וללא מורא עבור לקוחו אינה צריכה להביאו לומר את הדברים בלשון פוגעת ובלתי מנומסת. לשונו וסגנונו של עורך-דין אינם יכולים להיות לשון וסגנון של שוק, ואל להם להיות מנוסחים בלשון פוגעת ומעליבה. כבודו של מקצוע עריכת הדין תלוי גם בכך שהדברים, הנאמרים ומושמעים על-ידי עורך-דין, יהיו מנומסים ומאופקים, ועל עורך-דין להימנע מלתת דרור לכעסו בלשון שאינה נקייה - בין נאמרת ובין נכתבת"

.4 וכן לעלע 1/89 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' מאיר שפצירר, פ''ד מו)1( ,105 "אמון מלא בין עורך-דין ללקוחו הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין, וקשה להעלות על הדעת, כיצד ניתן לקיים יחסי עורך-דין ולקוח בלעדיהם. עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם.

עורך-דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס, בו עצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו. מזה מתחייב עונש חמור ומרתיע לכל עורך-דין שנתפס בקלקלתו.

מאידך גיסא, עונש קל מדי מחטיא את מטרתו, ולא רק שאינו מרתיע עבריינים בכוח אלא אף משמש להם גורם מעודד" )על"ע 1/88 ]1[, בעמ' 479("

.5 לסיכום, אם תישמע דעתי, ולאור כל האמור לעיל, אני סבור כי בנסיבות העניין, העונש שיש להטיל על הנקבל, בגין העבירות בגינן הורשע הינו:

א. 6 חודשים השעיה בפועל.

ב. 8 חודשי השעיה על תנאי לתקופה של 12 חודשים.

ג. פיצוי על סך של 5,000 ₪ למתלונן עו"ד גלזר אשר ישולמו תוך 30 יום ממועד מתן גזר הדין

ד. 5000 ₪ הוצאות לקובלת וועדת האתיקה הארצית, אשר ישולמו תוך 30 יום ממועד מתן גזר הדין.

__________________

עו"ד יגאל פריי, חב"ד

עו"ד אמיר כספי, חב"ד

.1 לאחר שקראתי את גזר הדין של אב"ד, עו"ד וינוגרד, ולנוכח העבירות בהן הורשע הנקבל והתנהלותו המפורטת בהכרעת הדין, תחילה סברתי שיש מקום לענישה חמורה מזו שנקבעה בגזר דינה של חברתי. .2 אלא שגם לשיטתי, יש להחיל את עקרונות תיקון 113 לחוק העונשין בהליכים המתנהלים בבתי הדין המשמעתיים "...או למצער, לקבל השראה מאותו תיקון ,113 העוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, וקובע את עקרונות הענישה, ופרוט השיקולים בהם יש להתחשב בגזירת הדין ]עמל"ע י-ם( 24122-10-12 אברהם בצלאל בית הלוי נ' לשכת עורכי הדין - מחוז תל אביב ).3 כמו כן, אני סבור כי העונשים שקבעה חברתי מצויים במתחם ההולם ותואמים את הפסיקה. .4 לפיכך אני מצטרף למסקנותיה של אב"ד, עו"ד וינוגרד בנוגע לסוגיית העונש.

^{__________________}עו"ד אמיר כספי, חב"ד

סוף דבר

הוחלט ברוב דעות, בהתאם לפסק הדין של אב"ד עינב וינוגרד ו- חב"ד עו"ד אמיר כספי, לגזור על הנקבל עו"ד יוסף רפפורט, את העונשים הבאים:

.1 עונש של חודשיים השעיה בפועל לפי סעיף 68 )4( לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - ,1961 שסיפרתם תחל מיום .26/08/2025

.2 8 חודשי השעיה על תנאי ממועד גזר הדין למשך שנתיים באם יורשע בעבירות בהן הורשע, לפי סעיף 68 א)א( לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - .1961

.3 פיצוי על סך 5,000 ₪ למתלונן עו"ד גלזר שישולם תוך 30 יום ממועד גזר הדין, בהתאם לסעיף 69 )א( )4( לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - .1961

.4 5,000 ₪ הוצאות לקובלת ועדת האתיקה הארצית אשר ישולמו תוך 30 יום מיום גזר הדין, בהתאם לסעיף 69 )א( )2( לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - .1961

גזר הדין ניתן היום, ,12/08/2025 י"ח באב תשפ"ה, בהעדר הצדדים.

גזר הדין יועבר על-ידי רכזת בית הדין לצדדים.

זכות ערעור על פי דין.

^{_________________ __________________ ________________} עו"ד יגאל פריי עו"ד עינב וינוגרד עו"ד אמיר כספי חב"ד אב"ד חב"ד