2. החוק, שנכנס לתוקף ביום 04.07.2003, קבע הסדרים שונים לגבי תיעוד חזותי או קולי של חקירות הנערכות על ידי משטרת ישראל. בסעיף 17 לחוק נקבע, כי החובה לתעד חקירה בתיעוד חזותי או קולי לא תחול לגבי חשוד ב"עבירת ביטחון". החוק הגדיר, על דרך הפנייה לחוק אחר, מהי "עבירת ביטחון". בחוק העיקרי נקבע כי ההחרגה תהא לתקופה של חמש שנים, כלומר מדובר בהוראת שעה. בשנת 2008 הוארכה הוראת השעה בארבע שנים נוספות, כך שהיא עמדה לפקוע ביום 04.07.2012. העתירה שבפנינו הוגשה בשנת 2010.

ביום 04.07.2012 קיבלה הכנסת תיקון לחוק ולפיו הוארכה הוראת השעה בשלוש שנים (ברשומות מצוין שהתיקון נתקבל ביום 03.07.2012). התיקון פורסם ברשומות ביום 05.07.2012 והמשמעות היא שהוראת השעה המחריגה תפקע ביום 05.07.2015.

3. אנו סבורים שבנסיבות העניין יש למחוק את העתירה, תוך שלעותרת נשמרות טענותיה.

4. מתברר, כי ועדת השרים לענייני חקיקה שדנה בהצעה להאריך את הוראת השעה בשנת 2012 החליטה כי הוראת השעה תוארך בשנתיים וכי במהלך תקופה זו יפעלו משרדי הממשלה הרלוונטיים לתיקון ההגדרה של "עבירת ביטחון" וכן תיערך בדיקה של משפט משווה על מנת שניתן יהיה לבחון את שינויו של ההסדר שבחוק. בדיון שנערך בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום 03.07.2012 ניתנה התחייבות על ידי נציגת משרד המשפטים כי אכן תיערך בדיקה לגבי הסדרים חלופיים וגם של הנושא של הגדרת "עבירת ביטחון". יושב ראש הוועדה הביע את הדעה כי הארכה לתקופה נוספת של שנתיים, כפי שהציעה הממשלה, לא תספיק. לבסוף, נקבעה אכן תקופת הארכה של שלוש שנים.

5. בנסיבות המתוארות, כאשר ההסדר שבחוק נתון לבחינה, כאשר חלפה חצי שנה מאז קבלתו של התיקון האחרון וכאשר לאחרונה נבחרה כנסת חדשה, נראה לנו שיש להמתין עד שיתוקן החוק, לאחר הבחינה והבדיקה לגביהם התחייבה בשם הממשלה נציגתו של משרד המשפטים. כמובן, שאנו מניחים שאכן תיערך בדיקה ובחינה כאמור. במסגרת הבדיקה ראוי יהיה אף לבחון את הסוגיה של תיעוד חקירות על ידי שירות הביטחון הכללי. מיותר לומר שאיננו מביעים כל עמדה לגבי העניין גופו, אלא כל שאומרים אנו הוא כי נוכח הצפוי טרם הגיעה העת לבחינת טענותיהם של העותרים לגופם של דברים.

6. העתירה נמחקת איפוא.

ניתן היום, כ"ו בשבט התשע"ג (06.02.2013).