1.  בקשה לצו הגבלה שיפוטי לפי חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, תשפ"ה-2024 (להלן:החוק).

עיקרי הוראות החוק

2.  הואיל ומדובר בחוק חדש, וכפי שנמסר על ידי המבקשת, זו הבקשה הראשונה אשר מוגשת לפי חוק זה, מן הראוי להרחיב במידת מה ולהציג את המסגרת הנורמטיבית לבקשה זו ואת עיקרי הוראות החוק.

3.  הגורם המוסמך לדון בבקשה הוא נשיא בית המשפט המחוזי, לרבות סגנו (סעיף 2). כלומר, סמכות סגן הנשיא היא עצמאית, ואין צורך בהאצלת סמכות מהנשיא לסגנו.

4.  הסמכות המקומית היא במחוז השיפוט של מקום מגוריו של מי שמתבקש כלפי צו הגבלה שיפוטי (המשיב).

5.  מהות הצו - צו הגבלה שיפוטי - נשיא בית המשפט המחוזי רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הגורם המוסמך (מפכ"ל המשטרה או ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה), ולאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך מטעמו או אצל לו את סמכותו, להטיל בצו מגבלות על אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה, אם שוכנע כי יש יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו והמגבלות הקבועות בו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה. (סעיף 3(א)).

6.  המסמכים המצורפים לבקשה - סעיף 3(ב) - לבקשה להוצאת צו הגבלה שיפוטי יצורפו כל אלה: (1)תמצית העובדות והמידע שעליהם מבוססת הבקשה; (2) הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, שערכה משטרת ישראל, בהתבסס על חומר מודיעיני חסוי, ראיות שנאספו בחקירה, אם התקיימה, וכל חומר אחר (להלן:הערכת מסוכנות מודיעינית); הערכת מסוכנות מודיעינית תכלול את כל אלה: (א) ראיות מינהליות המבססות אפשרות ממשית כי האדם שכלפיו מתבקש הצו עומד לבצע עבירת פשע חמורה (שעונשה 7 שנות מאסר ומעלה), מקדם את ביצועה או מסייע לביצועה; (ב)ראיות מינהליות המבססות יסוד סביר להניח כי הפעילות נעשית במסגרת ארגון פשיעה; (ג)ראיות מינהליות המבססות יסוד סביר להניח כי מדובר בארגון פשיעה. (3)המלצה מנומקת של משטרה ישראל בעניין התנאים המבוקשים; (4)פרטים על אודות עברו הפלילי של המשיב; (5) פרטים על אודות פעילותו של ארגון הפשיעה; (6)העתקים של צווי הגבלה שיפוטיים אחרים.

יודגש כי ארגון פשיעה מוגדר בהתאם להגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003, קרי: חבר בני אדם שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות (ככלל עבירות מסוג פשע).

7.  הדיון בבקשה - סעיף 3(ג)- לדיון בבקשה יתייצב הגורם המוסמך או קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף החקירות והמודיעין.

8.  התקופה והמגבלות, סעיף 3(ד) - כללי:הורה בית המשפט על הוצאת צו הגבלה שיפוטי, יקבע את תקופת תוקפו של הצו ואת המגבלות והסמכויות לפי סעיפים 4 ו-8, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מהאדם כלפיו מתבקש הצו.

9.  תנאי צו ההגבלה השיפוטי - סעיף 4 - הורה בית המשפט על הוצאת צו הגבלה שיפוטי, רשאי הוא להטיל על האדם כשלפיו הוצא הצו אחת או יותר מהמגבלות המנויות להלן, כולן או חלקן:

(1)  מגבלה על כניסה לאזור, ליישוב או למקום בארץ, או חובת מגורים או הימצאות באזור, ביישוב או במקום בארץ.

(2)  איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה (מעצר בית מלא או חלקי).

(3)  איסור או מגבלה לקיים קשר בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת עם אדם או עם קבוצת אנשים או הרחקה מאדם או מקבוצת אנשים בעלי מכנה משותף.

(4)  חובת התייצבות בתחנת משטרה על פי דרישה.

(5)  מגבלה על נהיגה או שימוש בכלי רכב.

(6)  מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין.

(7)  מגבלה לעניין שימוש בשירותי אינטרנט.

(8)  איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון בידי משטרת ישראל.

(9)  חובה לדווח מראש למשטרת ישראל על כוונה לצאת ממקום מסוים או להיכנס למקום מסוים.

ערובה - סעיף 4(ב)- צו הגבלה שיפוטי יכול שיכיל גם דרישה לערובה או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת קיומו של הצו.

10.  סטייה מדיני ראיות - סעיף 5 - בית המשפט רשאי לסטות מדיני הראיות, אם שוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק. מקום שבו החלטה בית המשפט לסטות מדיני הראיות, יירשמו הטעמים לכך.

11.  סדרי דין - סעיף 6 - בית המשפט רשאי להוציא צו הגבלה שיפוטי במעמד צד אחד, אם סבר כי יש בכך כדי למנוע פגיעה בשלומו ובביטחונו של אדם או של הציבור, וכי יש צורך מיידי בהוצאת הצו. הוצא צו המעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הוצאת הצו. נקבע דיון במעמד הצדדים, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או לשנותו.

בדיון בנוכחות הצדדים, לא ימסור בית המשפט למשיב העתק מראיה, ובכלל זה את הערכת המסוכנות המודיעינית בעניינו, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודות חסויות, וכי העניין שיש באי-גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית הצדק (ראייה חסויה). בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לעניין זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב או בא כוחו. החליט בית המשפט שלא לסמור העתק מהראיה החסויה, יעביר לאדם שכלפיו הוצא הצו תמצית מן המידה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס הציבורי (פרפראזה). החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה לאי גילוי הראיה החסויה, רשאי נציג המשטרה להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת הראיה, ואז לא יתחשב בית המשפט בראיה זו, והיא לא תוצג למשיב או לבא כוחו.

בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

12.  תקופת תוקפו של הצו - סעיף 7 - תוקפו של הצו לא ייעלה על חודשיים, למעט צו למעצר בית (מלא או חלקי), שתוקפו לא יעלה על 45 ימים (התקופה המרבית). הורה בית המשפט על הוצאת צו לתקופה קצרה יותר מהתקופה המרבית, רשאי הוא להאריך את תוקף הצו מעת לעת, לתקופות נוספות שאינן עולות במצטבר על התקופה המרבית, לאחר ששקל את התקופה שבה מוטלות המגבלות וקבע כי יש בכך כדי להצדיק את הארכת תוקפו של הצו. ההחלטה בדבר הארכת תוקפו של הצו תינתן בתוך התקופה המרבית, לאחר שהוגשה בקשה לכך.

בתום התקופה המרבית, רשאי בית המשפט להורות על הוצאת צו חדש, לאחר שקיבל בקשה חדשה ופירוט בדבר הפעולות שבוצעו מאז הצו הקודם, אם סבר שמתקיימים השיקולים להוצאת הצו, והביא בחשבון את התקופה שבה הוטלו על המשיב המגבלות, ומצא כי הוצאת הצו הכרחית בנסיבות העניין, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שישה חודשים, למעט לעניין מעצר בית (מלא או חלקי) שסך התקופות בו לא יעלה על שלושה חודשים.

13.  סמכויות המשטרה - סעיף 8 - בית המשפט רשאי לקבוע בצו כי למשטרה יהיו נתונות הסמכויות שלהלן, אם מצא שיש בכך צורך להבטחת קיומו של הצו:(1) להיכנס למקום מגוריו של המשיב, ולערוך חיפש במקום בנוכחותו. (2)לחפש על גופו של המשיב, אם היה יסוד סביר להניח כי יש על גופו חפצים או ראיות המצביעים על הפרת תנאי הצו או כי באותו חפץ נעברה או עומדים לעבור עבירה. (3)לחדור לחומר מחשב הנמצא בחזקתו או בשליטתו של המשיב ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור או להעתיקו. (4)לתפוס כל חפץ אם היה יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של הצו.

14.  עיון חוזר - סעיף 9 - בית המשפט רשאי לדון מחדש בהחלטתו, לבקשת המשיב או לבקשת הגורם המוסמך (מפכ"ל או ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה), אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה.

15.  ערר - סעיף 10 - על החלטה בבקשה לצו או בבקשה לעיון חוזר, ניתן להגיש ערר בתוך 30 ימים מיום ההחלטה, לבית המשפט העליון, שידון בערר בדן יחיד.

16.  סמכות מעצר - סעיף 11 - הפר המשיב את הצו, רשאי שוטר לעצור את המפר.

17.  עונשין - סעיף 12 - המפר צו, רבות תנאי מתנאיו, דינו ארבע שנות מאסר, ולא פחות מרבע העונש המרבי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו להקל בעונשו. העונש המזערי לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי.

18.  הודעה על נקיטת הליך אחר - סעיף 13 - נעצר המשיב או שהוטלו עליו מגבלות בהליך אחר, יודיעו על כך המשטרה או היועמ"ש, לפי העניין, לבית המשפט שהוציא את הצו, ובית המשפט ישקול אם לשנות את המגבלות שהוטלו.

19.  תחילה ותחולה - סעיף 16 - תחילת החוק 14 ימים מיום פרסומו (מיום 16.12.24), והוא בתוקף שנתיים מיום התחילה (כלומר עד תחילת 2027).

הצעת החוק

20.  עיון בהצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד-2024 מעלה כי הרקע לחקיקת החוק טמון בכך שבשנים האחרונות משטרת ישראל מתמודדת עם עליה משמעותית בפעילות הפשיעה המאורגנת בישראל, המהווה סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונו ואף עולה בחיי אדם. קיימים קשיים של המשטרה להתמודדות עם תופעות אלה, באמצעות הכלים הקיימים בידי המשטרה כיום, לפי הדין הפלילי בישראל, וקיים צורך חיוני בגיבוש כלים אפקטיביים נוספים שיועמדו לרשותה לטיפול בפשיעה החמורה זו, ולעצירת הפגיעה בחיי אדם על ידי ארגוני הפשיעה או הפועלים מטעמם. לכן נקבע, כהוראת שעה לשנתיים, כי תינתן סמכות לבית המשפט המחוזי להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים, בהתבסס על הערכת מסוכנות מודיעינית (ראיות מנהליות), אשר נערכה על ידי משטרת ישראל, ביחס לאנשים מסוימים, שתובא בפניו לאחר אישור הגורם המוסמך במשטרת ישראל.

הצעת החוק מציינת כי הגם שמדובר בכלי יוצא דופן בו ננקט צו הגבלה שיפוטי הפוגע בזכויות הפרט, בשל חשש הצופה פני עתיד וזאת בהיעדר ראיות מספיקות במישור הפלילי, על מעשים המיוחסים לו בעבר, למצער, בכל הנוגע להוצאת צווי מניעה שיפוטיים, הדין בישראל הכיר באפשרות שימוש בכלי זה, במקרים מסוימים בהם עלה צורך ייחודי בכך וזאת במסגרת חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 וחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, אשר מסמיכים את בתי המשפט להוציא צווים מניעתיים הצופים פני עתיד.

בדומה למתווה הקיים בחוקים אלו, לשם מניעת פגיעה בחיי אדם, נקבע כי בית המשפט המחוזי יהיה מוסמך להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים, תוך סייגים בנוגע למשך זמן תחולת צווי ההגבלה השיפוטיים, וכן נקבע כי בית המשפט לא יורה על הוצאת צו הגבלה שיפוטי או יקבע תנאים לגביו אם ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי או מגבלה אחרת מבין המנויות בהצעה.

טיעוני הצדדים

21.  על פי הנטען בבקשה, המשיב הוא איש ביצוע של ארגון הפשיעה ג'רושי, מעורב בעבירות חמורות, ומהווה סכנה לאחרים ולשלום הציבור. על פי הבקשה מקום מגוריו של המשיב מצוי בסמכות המקומית של בית המשפט. לא ניתנו צווי הגבלה שיפוטיים קודמים בעניינו של המשיב. המגבלות המבוקשות הן: א. הגבלה כניסה למקום, למשך 60 ימים לערים לוד, רמלה, ת"א-יפו, חיפה וירושלים. ב. איסור יציאה ממקום המגורים בכל שעות היממה, למשך 45 ימים בכתובת שתוסכם על-ידי שני הצדדים. ג. איסור יצירת קשר למשך 60 ימים עם המפורטים בנספח א' לבקשה. ד. איסור רכישה/החזקה/נשיאה של חפץ - למשך 60 ימים איסור לרחפנים, מכשירי מעקב, קורקינטים/אופניים/אופניים חשמליים ומכשירי קשר. ה. איסור שימוש בשירותי אינטרנט למשך 60 ימים. ו. איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון למשך 60 ימים.

כמו-כן, על פי הבקשה עותרת המבקשת לקבוע סמכויות נלוות לצורך מימוש צו ההגבלה (לפי סעיף 8(א)לחוק), והן: א. כניסה למקום מגוריו של המשיב; ב. ביצוע חיפוש במקום מגוריו של המשיב. ג. חיפוש על גופו ובכליו של המשיב. ד. תפיסה וחדירה לחומר מחשב המוחזק בידי המשיב. ה. תפיסה של כל חפץ שמהווה הפרה של הצו או מסייע בהפרת הצו.

הבקשה אושרה על ידי הגורם המוסמך, ניצב בועז בלט, ראש האגף לחקירות ולמודיעין במשטרה. המבקשת הציגה אישור של המשנה לפרקליט המדינה, אשר הואצלה לו סמכות היועצת המשפטית לממשלה לאשר את בקשה.

22.  בהמשך לכך, קיימתי דיון ראשוני בבקשה, אשר אליו התייצבו נציגי המבקשת, וכן ב"כ המשיב, עו"ד כבוב. המשיב עצמו לא התייצב לדיון, ובא כוחו ביקש לדחות את הדיון כדי שיוכל לזמן את מרשו לדיון כדין.

23.  בדיון במעמד שני הצדדים, ב"כ המשיב, עו"ד וליד כבוב, טען כי החוק אינו חוקתי, פוגע בזכותו של המשיב לחירות, להליך הוגן, ולשוויון. המשיב אינו חייל בארגון פשיעה, הוא מתגורר בלוד, אביו נרצח לפני כשנה וחודש. אולי יש לו היכרות עם מי מבני משפחת ג'רושי, כפי שיש לו היכרות עם בני חמולות אחרות ברמלה, לוד, יפו ובמקומות נוספים בארץ, אך, כאמור, אינו חייל במשפחת ג'רושי. המשיב נעצר בהליך מעצר ימים בחודשים האחרונים, אך לא הוגש נגדו כתב אישום בשנים האחרונות. גם בימים האחרונים, הוא נעצר ושוחרר. הבקשה הוכנה ביום 20.5.25 והוגשה רק ביום 14.7.25, כחודשיים לאחר מכן, ומכאן שהעדר הדחיפות בהגשת הבקשה מצביע על העדר מסוכנותו של המשיב. הבקשה לצו מגביל היא דרקונית, מדובר בחוק שנמצא בחיתוליו, ונחקק לפני כמה חודשים, כך שעדיין אין פסיקה במקרים דומים אשר ניתן להקיש ממנה. קיימת עתירה לבג"צ תלויה ועומד כנגד החוק. כלפי אחרים במשפחת ג'רושי לא הוגשה בקשה דומה. מדובר בבקשה מגבילה מאוד, דרקונית, שפוגעת אנושות בזכויותיו הבסיסיות של המשיב, המוגנות בחוק היסוד.

24.  נציגת המבקשת, עו"ד פקד רעיה במנוקלר, טענה כי המבקשת הציגה סקירה מודיעינית וראיות המוכיחות שהמשיב הוא איש ביצוע בארגון הפשיעה ג'רושי (פלג כמאל), וכי מדובר בארגון פשיעה, וזאת ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך זה. מדובר במי שעומד לבצע עבירות פשע חמורות. בכל הנוגע לפער הזמנים שבין מועד הכנת הבקשה לבין הגשתה לבית המשפט, הרי שהואיל ומדובר בהליך חדש וראשוני, אשר דורש שרשרת גורמים מאשרים, הרי שנדרש זמן לשם קבלת האישורים, והגשת הבקשה. עוד טענה נציגת המבקשת כי אין כל פגם כחוק כאמור והחוק איננו פוגע בזכויות אדם במידה עולה על הנדרש. המבקשת ציינה כי מדובר בצו הראשון אשר נדון בישראל על פי חוק זה.

דיון והכרעה

25.  לבקשת להוצאת צו הגבלה צורפו המסמכים הדרושים בהתאם לסעיף 3(ב)לחוק לרבות הערכת מסוכנות מודיעינית, אשר כוללת ראיות מינהליות המבססות אפשרות ממשית כי המשיב עומד לבצע עבירת פשע חמורה (שעונשה 7 שנות מאסר ומעלה), מקדם את ביצועה או מסייע לביצועה; ראיות מינהליות המבססות יסוד סביר להניח כי הפעילות נעשית במסגרת ארגון פשיעה; ראיות מינהליות המבססות יסוד סביר להניח כי מדובר בארגון פשיעה.

במסגרת זו הגישה המבקשת קלסר עב כרס אשר כולל בחובו מידע מודיעיני רב על אודות המשיב, החשדות המיוחסים לו והסיכון הנשקף מפניו, וכן על אודות ארגון הפשיעה ג'רושי (ע.ק.1-ע.ק.99). עיון במסמכים האמורים מעלה כי אכן קיימות ראיות מנהליות המבססות אפשרות ממשית כי המשיב עומד לבצע עבירות פשע חמורות; קיים יסוד סביר להניח כי הפעילות נעשית במסגרת ארגון פשיעה; וקיים יסוד סביר להניח כי מדובר בארגון פשיעה. כמו כן, צורף גיליון הרישום הפלילי של המשיב, אשר כולל הרשעות בעבירות סמים, רכוש ועוד, הגם שהרשעתו האחרונה היא משנת 2011.

26.  לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים ולאור הערות בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה בכל הנוגע לתנאים, ובהתאם להסכמתם אני קובע את התנאים כמפורט להלן:

א. הגבלת כניסה למקום - איסור כניסה לערים לוד, רמלה, תל אביב-יפו, חיפה וירושלים למשך 45 ימים.

ב.  במקום התנאי של איסור יציאה ממקום מגורים בכל שעות היממה (מעצר בית), המשיב ימסור כתובת מגורים מוסדרת שלא באחת הערים המפורטות לעיל, וכן יצהיר על מספר טלפון אשר משמש אותו ויתחייב להיות זמין בו למשך תקופה של 60 ימים.

ג. איסור יצירת קשר עם כל הגורמים המפורטים בנספח המסומן ב' המצורף לאישור המשנה לפרקליט המדינה וזאת למשך 60 ימים.

ד.  איסור רכישה, החזקה, נשיאה בין במישרין ובין בעקיפין של החפצים הבאים: רחפנים, מכשירי מעקב, קורקינטים, אופניים, אופנועים חשמליים, מכשירי קשר - למשך 60 ימים.

ה. איסור יצירת קשר אינטרנטי עם אדם בין במישרין ובין בעקיפין - למשך 60 יום, למעט עם בא כוחו עו"ד כבוב.

ו.  איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון - למשך 60 ימים. ואולם, המשיב יהיה רשאי לצאת מהארץ לתקופה מוגדרת של 11 ימים במועדים שימסור מראש למבקשת.

ז. כדי לאפשר למשיב התארגנות לצורך עמידה בסעיפים א' ו-ב' לעיל ניתנת למשיב ארכה בנוגע לסעיפים אלה ובנוגע לסעיף ה' עד ליום 25.7.25 בשעה 13:00 ואולם עד למועד זה ישהה בביתו במעצר בית בכתובת חטיבת יפתח 9, לוד. עד למועד זה יעביר המשיב באמצעות בא כוחו למבקשת את כתובת המגורים בה ישהה וכן את מספר הטלפון.

27.  בכל הנוגע לקביעת סמכויות המשטרה, שוכנעתי כי יש לקבוע את סמכויות המשטרה כמבוקש, כמפורט להלן: א. כניסה למקום מגוריו של המשיב; ב. ביצוע חיפוש במקום מגוריו של המשיב, בנוכחותו. ג. חיפוש על גופו של המשיב, אם היה יסוד סביר להניח כי יש על גופו חפצים או ראיות המצביעים על הפרת תנאי הצו או כי באותו חפץ נעברה או עומדים לעבור עבירה. ד. תפיסה וחדירה לחומר מחשב המוחזק בידי המשיב. ה. תפיסה של כל חפץ אם היה יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של הצו.

החלטה זו מותרת לפרסום.

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תשפ"ה, 22/07/2025 במעמד הנוכחים.