1

 

 

 

 

מעשי הנאשם והרשעתו

1.      הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירה של ייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973.

 

2.      על פי האמור בכתב האישום, במהלך חודש ספטמבר 2013 או בסמוך לכך, בבוגוטה שבקולומביה, הסכים הנאשם להצעתו של אדם בשם פרנסיסקו (להלן: "פרנסיסקו") לייבא מקולומביה לישראל 7 ק"ג קוקאין (להלן: "הסם"), תמורת 30,000 פזוס.

עובר ליום 15.9.13, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, תידרך פרנסיסקו את הנאשם להציע לאישה לא צעירה, המוכרת לו, להצטרף אליו לנסיעתו לישראל על מנת שלא יעוררו חשד באשר למטרת כניסתם לארץ. בהמשך לכך פנה הנאשם לגב' Maria Victoria giraldo arbelaez (להלן: "מריה"), עימה יש לו הכרות מוקדמת ארוכה, סיפר לה על מטרת נסיעתו לישראל והציע לה להצטרף אליו תמורת 20,000 פזוס.

 

2

לאחר שמריה נענתה להצעה, ועל-פי הנחייתו של פרנסיסקו, מסר לה הנאשם 200,000 פזוס על מנת שתרכוש לעצמה בגדים עבור הנסיעה. מריה רכשה את הבגדים ומסרה אותם לידי הנאשם.

בערבו של יום 15.9.13, בסמוך לשדה התעופה בבוגוטה, נפגשו הנאשם ומריה עם פרנסיסקו, מסרו לו את בגדיהם והוא הכניס אותם לשתי מזוודות, אשר הכילו באותה העת את הסמים כשהם מוסלקים בתוך פריטים שונים. הנאשם ומריה נטלו את המזוודות ופרנסיסקו הסיע אותם לשדה התעופה בבוגוטה, שם עלו עם המזוודות, על טיסה לפרנקפורט ובהמשך לישראל.

ביום 17.9.13, בסמוך לשעה 01:00, נחתו הנאשם ומריה בישראל, אספו כל אחד את מזוודתו מהמסוע וצעדו יחד לעבר ביקורת הגבולות, שם נעצרו.

במזוודתו של הנאשם נמצא סם במשקל של 3.470.13 ק"ג על פי הפירוט הבא:

א.    בתחתית כפולה במזוודה שתי אריזות קוקאין במשקל של 1,138.19 גרם ו - 1,145.77 גרם נטו.

ב.     בתיק גב נמצא קוקאין במשקל של 1,186.17 גרם נטו.

במזוודתה של מריה נמצא סם במשקל של 3.827.91 ק"ג על פי הפירוט הבא:    
 א. בתיק מחשב נייד שלוש אריזות קוקאין במשקל של 490.43, 499.31
 ו-500.79 גרם נטו.    
 ב. בתוך תיקיית מסמכים קוקאין במשקל נטו של 496.99 גרם נטו.       
 ג. בדופן האמצעית במזוודה קוקאין במשקל של 948.14 גרם נטו.          
 ד. בתחתית כפולה במזוודה קוקאין במשקל נטו של 892.25 גרם נטו.

 

הטיעונים לעונש

3.      ב"כ המאשימה עמדה על חומרתה של העבירה בשים לב לאופייה, לתכנון שקדם לה, לפעולות שנעשו לשם קידום הקשר ובעיקר הפנייה למריה על מנת ליצור סיפור כיסוי תמים להגעתו של הנאשם ארצה, וכן לכמות הסם העצומה של כ- 7 ק"ג קוקאין שייבא הנאשם ארצה.

3

הנאשם שימש כ"בלדר", שהוא גורם חיוני בלעדיו אין, שאיפשר את העברת הסם מרחק אלפי ק"מ והעבירה בוצעה על ידו מתוך בצע כסף. יש לשקול לחומרה גם את סוג הסם שנתפס, קוקאין, שהוא הממכר ביותר והיקר ביותר. לצד זאת, ציינה ב"כ המאשימה לקולא את גילו של הנאשם, הודאתו והחיסכון בזמן השיפוטי.    
ב"כ המאשימה מדגישה כי על-פי הפסיקה, בעבירות של סחר בסמים יש ליתן בכורה לשיקול ההרתעה ולהעדיף את האינטרס הציבורי על פני זה האישי. משכך, ולאור משקלו העצום של הסם, שיכול היה להיות מחולק לאלפי מנות, מבקשת ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר שינוע בין 5 ל-10 שנות מאסר ולצידו קנס כספי גבוה.

 

4.      ב"כ הנאשם ביקש מבית המשפט להטיל על הנאשם לכל היותר 3 שנות מאסר. אין בכתב האישום את הרכיב של קשירת קשר אלא מדובר בבלדרות של אדם כבן 60, שמצב בריאותו רופף, חסר כל, שנוצל על-ידי אחרים. לטענת ב"כ הנאשם, באם יחמיר בית המשפט עם הנאשם הוא ייתן את ידו לניצולו של הנאשם, בעוד שהאחראי להפצת הסם ומי שניצל את הנאשם לצרכיו ושלח אותו לבצע את העבירה ייצא פטור בלא כלום.

בהתייחסו לטענת המאשימה כי יש ליתן עדיפות עליונה לשיקול ההרתעה טוען ב"כ הנאשם, כי בנסיבות המקרה דנן, כאשר מי ששלח את הנאשם ואחרים כמותו יושב בדרום אמריקה, לגזר דין שניתן בישראל אין ולא יכולה להיות השפעה הרתעתית יעילה עליו. ולגבי הנאשם, אין חשש להישנות ביצוע העבירות על ידו.

לנאשם, בהיותו בלדר בלבד, לא היתה שליטה על כמות הסם שהוטמנה במזוודות ולגבי התמורה שהובטחה היתה נמוכה וגם לכך יש ליתן את הדעת בעת גזירת הדין.

 

 

 

4

עוד טוען ב"כ הנאשם, כי בשונה מהרואין או סמים אחרים הנמכרים ברחוב, הקוקאין, הידוע כ"סם של עשירים", הוא סם יקר שנצרך על ידי אוכלוסייה מסוימת ומשכך אין מימד של ניצול הצרכנים. לדעת ב"כ הנאשם, ענישה מחמירה של הבלדרים אינה משיגה את ייעודה ומשכך יש לשקול מחדש את מדיניות המאבק בנגע הסמים ולצד הסוחרים להעניש גם את צרכני הסם, שהם הכוח המניע לביצוע עבירות של יבוא סמים.

לבסוף הוא טוען, כי הנאשם, שאינו דובר עברית, ירצה את עונשו בבדידות איומה וקשה, מבלי שיזכה לביקורים ומבלי שייצא לחופשות. בגילו של הנאשם, שליחתו לתקופת מאסר ארוכה כמוה כגזירת דינו למוות.

 

5.      הנאשם אמר דברו אחרון, הביע חרטה על מעשיו וביקש את התחשבותו של בית המשפט במצב בריאותו ובגילו.

 

דיון והכרעה

6.      בקביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה יש להתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת.

הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשם הם שלומו ובריאותו של ציבור המשתמשים, שלום הציבור וביטחונו והנזקים הנלווים לשימוש בסמים כגון ביצוע עבירות לשם השגת מימון לרכישת הסם. במקרה דנן, מנעה תפיסת הסם את הפגיעה בפועל ואולם לולא היו הנאשם ומריה נעצרים, ובשים לב לכמות הסם שיובאה, מידת הפגיעה בערכים החברתיים היתה ממשית ומסכנת.

 

 

 

5

7.      עבירות הסמים הן חמורות ויש להן השפעה הרסנית לא רק על מי שצורך אותם כי אם גם על משפחתו ועל החברה כולה. בתי המשפט, על ערכאותיהם השונות, חזרו והדגישו את הנזק הכרוך בייבוא סמים ואת תפקידו של בית המשפט בביעור נגע הסמים, באמצעות הטלת ענישה מחמירה על מבצעי העבירות (ע"פ 2174/06 מדינת ישראל נ' זריהן, פורסם בנבו).

 

בע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח(2) 734, 739 עמד בית-המשפט העליון על ההשלכות החברתיות הקשות של הסחר והשימוש בסמים:

"מתוך מודעות להשפעות הקשות של השימוש בסמים על גופו ועל נפשו של המשתמש - בין השאר, יציאתו של אדם ממעגל החיים הרגיל - ועם התגברות השימוש בסם אמר המחוקק להנחות את בתי-המשפט להחמיר בעונשים המוטלים על סוחרים בסמים. כך קבע המחוקק - והוסיף וקבע - בצד עבירות הסמים עונשים מרביים האמורים לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע... בעבירות סמים נסוגים השיקולים האישיים של העבריין מפני שיקולי הנזק הקשה שהשימוש בסם מביא על המשתמשים בו... שומה עליו על בית-המשפט לשקול את הפגיעה הקשה בצרכני הסם - צרכנים קיימים וצרכנים פוטנציאליים - לרבות גרירתם לביצוען של עבירות פליליות לצורך מימון הסם."

           

 

 

 

6

בית המשפט העליון סקר את ההשפעות ההרסניות שיש לקוקאין על גופו ועל נפשו של המשתמש וציין כי מבין סוגי הסמים השונים, לסם הקוקאין בו עסקינן, נודעת השפעה הרסנית במיוחד (שם, בעמ' 737- 738 וראה גם ע"פ 10254/09 דהן נ' מדינת ישראל (3.5.12)).

 

8.      לפיכך, נקודת המוצא בענישתם של מי שהורשעו ביבוא של סמים מסוכנים לישראל, ובמיוחד כאשר מדובר בכמויות נכבדות, ובסם "קשה" כמו הקוקאין, היא הצורך בענישה חמורה ומרתיעה, הכוללת תקופת מאסר משמעותית מאחורי סורג ובריח.

 

9.      בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים למקרה שבפניי הוטלו על נאשמים עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

כך למשל, נגזרו על נאשמים בנסיבות דומות העונשים הבאים:

 

א.     בע"פ 3625/11 פלונית נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 6.11.12) הורשעו המערערים, אזרחי בוליביה וארגנטינה, על-פי הודאתם, בייבוא סם קוקאין במשקל כולל של כ-1.886.44 ק"ג והושתו עליהם 55 חודשי מאסר בפועל על האחד ו-45 חודשים על השנייה.

 

ב.      בע"פ 4008/11 אליזבת גוארדיה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 6.3.12) הורשעו המערערים, אזרחי בוליביה, ביבוא קוקאין במשקל של כ-1.800 ק"ג והוטלו עליהם 55 חודשים ו-45 חודשים לריצוי בפועל. בית המשפט העליון קבע כי חרף מצוקתם האמיתית והקשה של המערערים, אין מנוס מהעדפת האינטרס החברתי על פני האינטרס האינדיבידואלי של המערערים.

 

7

ג.       בע"פ 10192/09 ולריק מישייב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 8.3.11) הורשע המערער על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של ייבוא סם קוקאין במשקל של כ-527 גרם שרכש בברזיל, והושתו עליו 5 שנות מאסר בפועל.

 

ד.      בע"פ 904/11 נורה קורנבולד הרדיה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 11.7.11) הורשעה המערערת, אזרחית בוליביה, בעבירות של ייבוא והחזקת סם מסוכן, לאחר שהגיעה לישראל, ביחד עם אחר, כשהם נושאים בגופם מארזים גליליים שהכילו קוקאין, במשקל כולל של 1.5 ק"ג נטו. על המערערת הושתו 45 חודשי מאסר בפועל ועונש זהה הושת גם על האחר.

 

ה.      בע"פ 8031/10 איולנדה ליידי אורוסקו-צ'אבז נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 1.3.12) הורשעו המערערות, אחיות אזרחיות בוליביה, בשני אישומים של קשירת קשר לביצוע פשע של עבירות על פקודת הסמים לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 יחד עם סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973, ייצוא וייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודה והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) לפקודה. עמן הורשעה בעבירות אלו גם אימן. דינן של המערערות נגזר לשש וחצי שנות מאסר בפועל כל אחת, בעוד שעל האם נגזרו שלוש שנות מאסר בפועל, לאחר שנקבע כי חלקה בעבירות היה קטן מזה של בנותיה. לאור הפער בין המערערות לבין האם, ובשל עיקרון אחידות הענישה, הורה בית המשפט העליון על הפחתת עונש המאסר של המערערות והעמידו על חמש וחצי שנים.

 

ו.        בע"פ 3249/12 עופר בנאום משה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 13.5.13) הורשע המערער ביבוא סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 879.24 גרם והושתו עליו 4 שנות מאסר בפועל.

 

8

ז.    בע"פ 1859/02 מדינת ישראל נ' אמיר רחאל ואח' (ניתן ביום 8.9.04) אישר בית-המשפט העליון עונש של 7 שנות מאסר בפועל שהוטל על נאשם אשר נתפס בסמוך לגדר הגבול כשהוא אוסף תיק שהכיל קוקאין במשקל של 4.888.54 ק"ג נטו.

 

ח.      בע"פ 2587/09 אבו רקייק נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 28.3.10) נידון הנאשם בגין יבוא של 910 גרם הרואין ל - 7.5 שנות מאסר.

 

ט.     בע"פ 3570/09 אבו עמרה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 3.5.10) נידון הנאשם בגין יבוא של כ - 4.755 ק"ג הרואין ל - 7.5 שנות מאסר.

 

10.  לאור האמור לעיל, ובהתחשב במשקל הקוקאין שיובא ע"י הנאשם מתחם הענישה ההולם הינו בין חמש שנות מאסר לשבע וחצי שנות מאסר בפועל.

 

11.  על פי סעיף 40 ט' לחוק, במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה אני שוקל את השיקולים הבאים:

א.     התכנון שקדם לביצוע העבירה: מעובדות כתב האישום עולה, כי הגם שהנאשם לא יזם את ביצוע העבירה, כחלק מההכנות לנסיעתו לישראל הוא מילא בקפדנות אחר הנחיותיו של פרנסיסקו, שהורה לו להציע לאישה, עימה יש לו היכרות מוקדמת, להצטרף אליו לנסיעתו על מנת לטוות כסות תמימה להגעתו ארצה ולהסיר ממנו כל חשד. במסגרת מאמציו לשוות לביקורו בארץ מסווה של ביקור תמים, רכש הנאשם כרטיס לטיול מאורגן במקומות הקדושים לנצרות.

ב.      הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה: בהתחשב בכמות הסם שנתפס, הרי שהנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה, כמו גם הרווח שהיו עתידים שולחיו להפיק, היה רב. העובדה שבפועל לא נגרם נזק אינה רלוונטית, שכן מניעת הנזק במקרה דנן היא תוצאה של פעילות גורמי האכיפה ואין מקורה בחרטת הנאשם.

9

ג.       הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה: הסנגור התייחס למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ולהיותו דר רחוב, שנוצל על-ידי אחרים.

 

12.  באשר לענישה במסגרת המתחם, אני מתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כדלקמן:     

א.     הפגיעה של העונש בנאשם: הנאשם בן 64, אזרח זר שאינו דובר את השפה העברית ומצב בריאותו רופף. אין ספק ששליחת הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח בארץ זרה תקשה עליו מאוד. אולם למצב זה גרם הנאשם במו ידיו, כאשר תמורת בצע כסף הסכים לייבא לישראל כמות ניכרת של קוקאין ונקל לדמיין את הנזק העצום שהיה צפוי ממעשיו (ר' בעניין זה ע"פ 904/11 נורה קורנבולד הרדיה נ' מדינת ישראל).

ב.      הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם: לא הובאו נתונים בדבר מצבו המשפחתי של הנאשם ומשכךיש להניחכי משפחתו לא תיפגע במידה ויושת עליו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

ג.       הנאשם נטל אחריות למעשיו, הודה והביע חרטה. הנאשם הודה במעשים המיוחסים לווניכר עליו כי הוא מבין את חומרתם וכי הוא חש צער על מעורבותו בעבירות.

ד.      נסיבות חיים קשות של הנאשם: נסיבות חיי הנאשם לא הובאו בפניי וכל שנטען לגביו היה כי הנאשם הינו אדם חסר כל.

ד.      עברו הפלילי של הנאשם: ככל הידוע לבית המשפט, הנאשם נעדר עבר פלילי.

 

13.  ב"כ הנאשם הדגיש את היותו של הנאשם "בלדר" בלבד, והבחין בין הבלדר לבין שולחיו, שהם, לטענתו, אלה שראויים להיענש בחומרה. ב"כ הנאשם מלין כנגד מגמת בתי המשפט להחמיר בענישתם של הבלדרים, שהם לרוב כלי שרת בידי אחרים, אלה שאחראים להפצת הסם ומי שמפיקים רווח גדול מביצוע העבירות ואינם נותנים עליהן את הדין.

10

 

אין כל ספק ששולחי הנאשם מהווים חוליה מרכזית בתחום הפצת הסמים וראויים לענישה מחמירה, אך לא ניתן להתעלם מכך שתפקיד הבלדר אינו בעל חשיבות ותרומה שוליות שכן הבלדרים הם אלה שמאפשרים את הובלת הסם והפצתו ברחבי העולם.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"פ 226/89 דרגליו זפה נ' מדינת ישראל (15.3.90), לפיהם

"על נגע הסמים המכלה כל חלקה טובה בקרב רבים, גם בארץ, אין צורך להרחיב את הדיבור. ככל שחשוב לפגוע ישירות בספקי הסם ובמפיציו, לא פחות חשוב מכך להרתיע מפני יבואו לארץ אפילו יבוא זה מתבצע על ידי בלדרים "תמימים", המתפתים להצעות מפתות לרווחים קלים. ככל שיוחמרו העונשים על בלדרים אלה, כך יש סיכוי שתפחת להיטותם להיענות לאותן הצעות".

  ובמקום אחר נאמר כי

11

"אמנם המשיב לא היווה את החוליה המרכזית בשרשרת הפצת הסם, אך תפקידו במסגרתה היה חיוני והוא "השיא תרומתו" בהסבת נזק חמור לחברה. מן המפורסמות היא שמערכת הפצת הסמים נסמכת ונשענת על שירותיהם של אנשים רבים הממלאים לפעמים תפקידים של שליח או של בלדר. ברור שללא עזרתם של אלה לא הייתה המערכת הזאת מסוגלת לגרום את הנזק שהיא גורמת...         
...לכן, צדקה המערערת בטענתה כי ככל שחשוב לפגוע ישירות בספקי הסם לא פחות חשוב מכך להרתיע את העברתו על ידי בלדרים "תמימים". כבר נקבע על ידי בית משפט זה כי ככל שיוחמרו העונשים על בלדרים אלו, כך יש סיכוי שתפחת להיטותם להיענות לאותן הצעות...בית משפט זה חזר והדגיש כי על מנת לשבור את שרשרת הפצתו של הסם יש לטפל ביד נוקשה גם בבלדרי הסמים שמאפשרים את העברתו של הסם מבעליו לציבור ובכך מסבים נזק רב לחברה... כמו כן נקבע כי בסוג זה של עבירות יש להעניש בחומרה ראויה גם שליחים ובלדרים, שכן "מערכת הפצת הסמים נסמכת ונשענת, במידה רבה, על שירותיהם של בעלי תפקידים (כביכול "משניים") כאלה" (ע"פ 3820/09 מדינת ישראל נ' חיים אוחיון).

14.  זאת ועוד. אין ספק כי אם הנאשם לא היה נתפס, הסם היה מגיע ליעדו, מחולק לאלפי מנות וגורם נזק בריאותי בהיקף גדול, ומשכך, לא ניתן לומר כי תפקידו של הנאשם היה שולי.

מפסיקת בתי המשפט עולה כי מלחמת החורמה המתנהלת על ידי רשויות האכיפה בתופעת ההפצה של סמים אינה חלה רק כנגד יצרני הסם וסוחריו, אלא גם כנגד הבלדרים שמובילים את הסם אל יעדו וממלאים פונקציה חשובה במערך ההפצה (ע"פ 7657/10 יוסף הייב נ' מדינת ישראל וע"פ 904/11 לעיל).

 

 

 

 

 

12

15.     אני מקבל את טענת המאשימה לפיה יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה (ר' ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), ע"פ 7657/10 לעיל וע"פ 966/94 לעיל). לצד זאת, יש להתחשב בכך שהתמורה שהובטחה לנאשם תמורת הובלת הסם לא היתה גבוהה יחסית (ע"פ 2345/12 עוני טרביטה נ' מדינת ישראל (27.8.13)).

 

16.     במקרה דנן לא קיימים שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

 

17.                 לאחר שנתתי דעתי לנסיבות ביצוע העבירה ולעובדה כי הנאשם הוא אזרח זר וככזה תנאי הכליאה יהיו קשים עבורו, בהעדר חופשות ובהעדר מסגרת משפחתית תומכת, להודאת הנאשם ולקיחת האחריות ומנגד לחומרת העבירה בהתחשב בסוג הסם שייבא הנאשם ובכמות הגדולה ולמדיניות הענישה הנוהגת בעבירות כגון אלה, אני מטיל על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

א.    חמש שנות מאסר בפועל מיום מעצרו 17.9.13.

 

ב.     12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים משחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

 

 

 

 

 

 

 

13

ג. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים משחרורו ממאסר שלא יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון.

 

הודעה לנאשם זכותו לערער לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ד' שבט תשע"ד, 6 ינואר 2014, במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.