בית משפט השלום בירושלים

ת"פ 67415-12-14 מדינת ישראל נ' עיצוב במה בע"מ ואח'

לפני כבוד השופט ד"ר אוהד גורדון

המאשימה

מדינת ישראל

על ידי פרקליטות מחוז ירושלים: עו"ד מור ועו"ד מוסקוביץ'

נגד

הנאשמים

1. חברת עיצוב במה בע"מ

2. טאימורז תומר ליאונידזה

3. אלעד לביא

4. דורון לביא (זוכה)

הנאשמים 1-4 בידי עו"ד רזניק, סרטל, סהראי, לזר ואח'

5. אורן אהרן ורשבסקי

על ידי ב"כ עו"ד שוורץ

 6. יצחק צוקר

על ידי ב"כ עו"ד רובין מטעם הסנגוריה הציבורית

הכרעת דין לנאשמת 1

א. רקע

1.      הליך זה מתנהל מאז ראשית 2015, ובמספר ישיבות נשמעה בו פרשת התביעה. ביום 7.12.16, במועד שנקבע לפתיחת פרשת ההגנה, הודיעו המאשימה וב"כ הנאשמים 1-4 על הסדר טיעון שגובש. לפיו, כתב האישום תוקן, המאשימה חזרה בה מן האישום בנוגע לנאשם 4 והוא זוכה, והנאשמים 1-3 הודו במיוחס להם. הנאשמים 2 ו-3 הורשעו, ואילו בנוגע לנאשמת 1 טענה ההגנה כי יש להימנע מהרשעתה בעוד שהמאשימה עתרה להרשיעה. זו הסוגיה בה תעסוק הכרעת הדין. עוד הוצגו הסכמות לעונש וכן מחלוקת בסוגיית הפיצוי, בהן אדון בגזר הדין.

2.      אציין כי ההליך בעניינם של הנאשמים 5 ו-6 לא הסתיים, וכי הקביעות בהכרעת הדין ובגזר הדין במסמך זה אינן מחייבות אותם, גם אם הם נזכרים בהן.

ב. העובדות והעבירות

3.      כתב האישום המתוקן עוסק באסון קשה ומצער שאירע ביום 18.4.12 ברחבת הטקסים בהר הרצל. בשעה 15:00 או בסמוך לה, בזמן חזרה שנערכה ברחבה לקראת טקס הדלקת המשואות שעתיד היה להיערך במקום, התמוטט מבנה לתליית ציוד הגברה ותאורה אשר הוקם לצרכי הטקס (להלן "המבנה"). מן ההתמוטטות נפגעו חיילים ששהו ברחבה. סגן הילה בצלאלי ז"ל נפגעה בצורה קשה, שהובילה לפטירתה. חיילת נוספת, ה.ז. נפגעה ונגרמו לה דימום מוחי, שברים בחוליות הצוואר שהצריכו אשפוז וניתוח וכן חבלות בגופה. אף החייל ש.ק. נפגע ונגרמו לו חבלות בגב ובאגן, ושברים בחוליות עמוד השדרה שהצריכו אשפוז וניתוח. חייל נוסף, א.ס., נחבל בשתי ידיו וסבל כאב ושפשופים.

4.      זו תמצית העובדות הרלבנטיות, בהתמקד בנאשמת 1 (להלן: "עיצוב במה" או "החברה") ובאנשיה לרבות הנאשמים 2 ו-3: המבנה הנדון הוקם בידי עיצוב במה, העוסקת בהקמת מבנים מסוג זה. עיצוב במה התקשרה בהסכם להקמת המבנה עם משרד ההסברה והתפוצות, לאחר שזכתה במכרז להקמת המבנה. במסגרת החוזה הצהירה, בין היתר, שבידיה הוותק, הידע, כוח האדם והאמצעים הדרושים להקמת המבנה וכי התקשרה עם הנאשם 5 כמהנדס קונסטרוקציה לליווי ההקמה ואישור המבנה בסיומה. מטעמה של עיצוב במה נוהל פרויקט הקמת המבנה בידי נאשם 3 מר אלעד לביא, ששימש כסמנכ"ל התפעול בחברה והיה אחראי על תכנון והקמת המבנה ופירוקו וכן על המחסן ואחסנת הציוד. את הקמת המבנה ברחבת הטקס ניהל, מטעם עיצוב במה, נאשם 2 מר תומר ליאונידזה, ששימש כמנהל התפעול של החברה. הוא נתן הוראות לצוות שהקים את המבנה ונטל חלק פעיל בהקמה. מר לביא ומר ליאונידזה תכננו את המבנה בהסתמך על הוראות יצרן המבנה, מבלי להתייעץ עם מהנדס מורשה ומבלי שהתייחסו לתכנון מערכת העיגון של המבנה. בהמשך, על סמך נתונים שמסר לה מר ליאונידזה, ערכה שרטטת שעבדה בחברה שרטוט של המבנה. מר ליאונידזה דאג להזמין את הציוד הנדרש להקמת המבנה ממחסן החברה ולספקו לאתר הטקס. בין היתר החליט אילו קוביות בטון ישמשו במערכות העיגון. בהמשך החלה החברה, באמצעות עובדיה ובניהולו של מר ליאונידזה, בהקמת המבנה ברחבת הטקסים על סמך השרטוט הנזכר לעיל.

5.      זהו תיאור המבנה שהוקם: דובר במערכת של ארבעה עמודי מסבך אנכיים בגובה של כ-17 מטרים (להלן: "העמודים") שתמכו בקורות מסבך אופקיות אשר יצרו מסגרת מלבנית שמוקמה בגובה של כ-15.5 מטרים מהקרקע (להלן: "המסגרת האופקית"). מפתחי המבנה היו 32.29 מטרים על 35.67 מטרים. בכל אחת מארבע פינות המסגרת האופקית חובר מסבך נוסף באלכסון, שיצר יחד עם הקורות האופקיות משולש ישר זווית, כשעל מסבכים אלה ועל הקורות האופקיות נתלו מסבכים משניים ועליהם רכיבי תאורה והגברה (להלן: "המסבכים האלכסוניים" ו"המסבכים המשניים"). כל עמוד חובר בברגים לבסיס עשוי שני לוחות אלומיניום אופקיים המחוזקים בצלעות ניצבות מפח, שבבסיסו ארבעה ברגים לפילוס אשר נתמכו בידי כוסיות מתכת. אלה הונחו על משטחי עץ מלבניים, שהוצבו על הקרקע חלקם על מצע אדמה וחצץ וחלקם על הרחבה. המבנה יוצב באמצעות ארבע מערכות עיגון שכל אחת מהן כללה מענב מחומר סינתטי שנקשר לראש העמוד הרלבנטי, כבל פלדה שחובר בחלקו העליון באמצעות סגיר ("שאקל") ואונקל למענב, ובחלקו התחתון חובר לרצועה שטוחה שכללה אביזר מתיחה ("ראצ'ט") באמצעותו התבצעה מתיחה ידנית של הרצועה, ובצידה השני של הרצועה שולב אונקל שחובר באמצעות סגיר לוו עיגון בקוביית בטון.

6.      כתב האישום המתוקן עוסק גם בנאשמים 5 ו-6, מר ורשבסקי ומר צוקר. כאמור אין מדובר בקביעות המחייבות אותם, ועל כן אפרט רק את המקטעים הרלבנטיים לעיצוב במה. תואר שם כי מר ורשבסקי, מהנדס מבנים בהכשרתו, נשכר לתכנן את המבנה, ללוות את הקמתו ולהבטיח את יציבותו ובטיחותו, לרבות באמצעות אישור המבנה בסיום הקמתו. מר צוקר נבחר לשמש כיועץ בטיחות של הטקס ובין היתר שכר את מר ורשבסקי כמהנדס קונסטרוקציה ביודעו שהלה משמש כמהנדס גם מטעם עיצוב במה. מר ורשבסקי חתם כמהנדס האירוע על תוכנית בטיחות שערך והגיש מר צוקר. שניהם נכחו בזמן הרמת המסגרת האופקית על גבי העמודים, ומר ורשבסקי אישר את ההרמה ויצר מצג לפיו המבנה יציב ומאושר מבחינה הנדסית. כתב האישום מפרט את פרטי ההתרשלות המיוחסים לשניים.

7.      תיאור הקמת המבנה ממשיך כדלקמן: לאחר הרמת המסגרת האופקית הציב מר ליאונידזה, באמצעות מלגזה, את קוביות הבטון ששימשו כבסיס למערכת העיגון, וגם זאת ללא תכנון הנדסי. אחת הקוביות הוצבה על-ידו על גבי גדר אבן המורכבת משתי גדרות נפרדות, באופן שהפחית את מקדם החיכוך ופגע ביכולתה של הקוביה לספק עיגון. אחת הקוביות שהוצבה הייתה חלולה ולכן שקלה כ-2 טונות בעוד שהקוביות האחרות שקלו כ-2.2 טונות כל אחת. לאחר הצבתן, חובר המבנה אל הקוביות במערכות העיגון שתוארו לעיל וזאת בידי עובדי עיצוב במה ובהנחיית מר ליאונידזה. ביום 11.4.12 הורמו וחוברו המסבכים המשניים והותקן ציוד הגברה ותאורה על גבי המבנה.

8.      ביום 18.4.12, במהלך החזרות לטקס, התפתחה במקום רוח דרום מערבית עד מערבית בעצמה גבוהה יחסית, אך קטנה מזו שנקבעה בתקן ת"י 414 (עומסים אופייניים במבנים: עומס רוח). נוכחים במקום התריעו בפני מר צוקר שהמבנה מתנדנד ואינו יציב. הוא בדק את יציבות המבנה באמצעות פלס, זיהה שהמבנה מתנדנד והודיע על כך למר ורשבסקי ולמר לביא שהחל בנסיעה לכיוון הר הרצל עם שניים מעובדיו. בשעה 15:00 או בסמוך לה התמוטט המבנה. זאת, משום שהוקם בידי חברת עיצוב במה ללא תכנון הנדסי או חישובים הנדסיים שיבטיחו את יציבותו ובטיחותו, משום שמערכות העיגון הוקמו ללא תכנון ולא היו מסוגלות להקנות יציבות למבנה, ומשום שנעשה בהן שימוש בבסיסי עיגון בעלי תסבולת נמוכה מאוד (קוביות הבטון) שאף מוקמו ללא תכנון הנדסי. שילוב חוסר יציבותו של המבנה עם עומס הרוח שנוצר בעת הרלבנטית הוביל לקריסת המבנה. במסגרת זו התרשלו מר לביא ומר ליאונידזה, וכן עיצוב במה שהתרשלותה נובעת ממעשי מנהליה, בכך שהקימו את המבנה ללא תכנון הנדסי, לא וידאו כי מר ורשבסקי בחן ובדק את יציבות המבנה, לא וידאו שניתנו אישורים הנדסיים סופיים ליציבות המבנה ותקינותו החל מיום תחילת החזרות ברחבת הטקסים (8.4.12), לא וידאו תכנון של מערכות העיגון והקימו אותן בשטח על-ידי עובדים שלא הוכשרו לתכנן מערכת כזו, עשו שימוש במערכת עיגון בעלת קשיחות נמוכה וזאת ללא התייעצות עם מהנדס, בוצע מטעמם חיבור שגוי של האונקלים והסגירים ששימשו במערכת העיגון, וקוביות הבטון הוצבו בידי מר לאונידזה באופן הבעייתי שפורט לעיל.

9.      בשל כך, הורשעו מר לביא ומר ליאונידזה בביצוע עבירה של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ובביצוע שתי עבירות של חבלה ברשלנות, לפי סעיף 341 לחוק העונשין. אשר לעיצוב במה, נקבע כי ביצעה את העבירות האמורות, ועל הפרק עומדת עתירת ההגנה להימנע מהרשעתה.

ג. הימנעות מהרשעה

רקע משפטי

10.  הכלל הוא כי יש להרשיע אדםאו חברה שנמצאכיביצעועבירה. הימנעותמהרשעהאפשרית "רקבנסיבותיוצאותדופן,בהןאיןיחססבירביןהנזקהצפוימןההרשעהבדיןלביןחומרתהשלהעבירה". יודגש כי לא די בעצם ביסוסה של פגיעה בנאשמת כתוצאה מהרשעתה, שכן לכל הרשעה בפלילים יש השלכות על המורשע, לרבות התיוג הנלווה לה, ואלה מתיישבות עם מטרותיו של ההליך הפלילי. הסמכות להימנע מהרשעה נוגעת למקרים לא שגרתיים של פגיעה בנאשם שהיא ניכרת וחסרת פרופורציה לאקט או למחדל הפלילי שביצע. לפי המבחן המקובל יש לבסס לא רק את עצם הפגיעה ועצמתה אלא, בנוסף, גם כי סוגהעבירהונסיבותביצועהמאפשרים בנסיבות העניין לוותר על ההרשעה מבלילפגועבאופןמהותיבשיקוליענישהאחרים. ראו דנ"פ 8062/12 מדינתישראלנ'חברתנמליישראל, פס' 15לפסקדינושלהנשיא גרוניס (2.4.15); רע"פ 1949/15 תקרורי נ' מדינת ישראל (2.4.15); רע"פ 8487/11 חברת נמליישראלנ' מדינת ישראל (23.10.12);ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינתישראל (21.8.97).

11.  התביעה טענה כי בעניינה של חברה יש לנקוט אמת מידה מחמירה עוד יותר בעת בחינת עתירה להימנעות מהרשעה, משום שאין מדובר בבן אנוש. ההגנה, מנגד, טענה כי יש לנקוט אמת מידה מקלה יותר, בשל הנזק הרחב הטמון בפגיעה בפעילותו הכלכלית של התאגיד ובעובדיו. דעתי, בה נותרתי גם לאחר עיון בפסיקה שהציגו הצדדים, היא כי אין מקום להכרעה גורפת המבוססת על סיווגה המשפטי של הישות המשפטית שביצעה עבירה. כתוצאה מן השוני שבין תאגידים שונים, הרשעת תאגיד אחד (כגון חברה ללא פעילות) עשויה לגרום נזק מועט או אפסי ואילו הרשעת תאגיד אחר עשויה להשפיע על רבים. מנגד, היקף פעילות ניכר של תאגיד, בפרט כשתחומי פעילותו כרוכים בסיכון, עשוי להגביר את הצורך בהרשעתו לשם גיבושו של מסר הרתעתי והשגת תועלת ציבורית. מכאן הצורך בבחינה פרטנית בכל מקרה ומקרה של מאפייני התאגיד והנזק שייגרם לו עם הרשעתו, מול השיקולים התומכים בה.

12.  יישום מבחנים אלה לעניינה של הנאשמת 1 מעלה, כי אין לסטות מן הכלל שהוצג לעיל ולהימנע מהרשעתה.

13.  הדבר עולה, תחילה, מבחינתן של העבירות שביצעה עיצוב במה. מרכזיותם וחשיבותם של הערכים המוגנים בידי עבירות אלה, ובראשם השמירה על חיי האדם ועל שלמות הגוף והשאיפה לתמרץ זהירות ובטיחות הולמים למניעת קטל ופציעה, מחייבים לטעמי הרשעה בפלילים. גם אם ייתכנו מקרים חריגים שבחריגים בהם ניתן יהיה להימנע מהרשעה בעבירה של גרימת מוות, ולו בשים לב לכך שמדובר בעבירת רשלנות ולא במודעות לאפשרות התרחשות התוצאה הקטלנית (ראו למשל ע"פ (ת"א) 72029/04 שיימן נ' מדינת ישראל (30.6.06) וע"פ (י-ם) 4598/09 חסן נ' מדינת ישראל (2009) שהציג עו"ד סרטל), הרי שהמקרה בו אנו עוסקים אינו ממין המקרים החריגים הללו.

14.  זאת, ראשית, במבחן הנזק הכבד שנגרם. הנאשמת 1 גרמה, במחדליה ויחד עם האחראים האחרים, למותה של קצינה צעירה ולחבלות מורכבות למספר חיילים. תוצאות המקרה ילוו את קרבנות המקרה לאורך כל חיים: כך משפחת המנוחה, שהוריה נשאו בבית המשפט דברים מרגשים בהם הדגישו את גודל האבדן ומשמעותו עבורם ואת פעילותה המרשימה של סגן בצלאלי ז"ל, שחייה נקטעו באיבם. כך גם החיילים שנפגעו, ששניים מהם העידו בבית המשפט וסיפרו אודות רגעי האימה שחוו עת קרס מבנה התאורה ופגע בהם, אודות הפגיעות הפיזיות והנפשיות המורכבות שספגו והטיפולים שנדרשו להם, וכיצד מלווה אותם הפגיעה מאז יום האסון ושינתה את חייהם (לעדותו של ש.ק. ראו פ/15 ואילך, פרוטוקול מיום 28.6.15 ומסמכיו הרפואיים ת/10; לעדותה של ה.ז. ראו פרוטוקול מיום 19.7.15 ומסמכיה הרפואיים ת/11).

15.  לצד התוצאות המצערות והקשות של העבירות שביצעה הנאשמת 1, יש לשקול את נסיבות ביצוען. דרגת הרשלנות שליוותה את התנהלותה של הנאשמת 1 הייתה ניכרת. היא הקימה באמצעות עובדיה מבנה שחלש על רחבת הטקסים בהר הרצל, מבלי שהבטיחה את יציבותו ובטיחותו. טיפולה בפרויקט ההקמה לקה במחדלים קשים. זאת, החל משלב התכנון שבוצע ללא מעורבות של איש הנדסה מתאים וללא התייחסות לשאלת עיגונו של המבנה, דרך הקמת המבנה ללא תכנית הנדסית לרבות חישובים שיבטיחו את יציבותו בהתחשב בעומסים בהם יידרש לעמוד ובדגש על כוחות אופקיים, והמשך בשימוש במערכות עיגון שאינן מספקות ייצוב הולם של המבנה, שכללו חיבורים לקויים של רכיבי המערכת ושמוקמו בידי מנהל התפעול של החברה ללא הנחיות הנדסיות מתאימות. המחשה לעצמת הרשלנות ניתן למצוא בכך שאחת מקוביות הבטון הונחה לא על הקרקע אלא על גדר, באופן הגורע מיכולתה המוגבלת-ממילא לספק תמיכה למבנה.

עיצוב במה הזניחה במידה ניכרת את חובת הפיקוח והאישור ההנדסי על הפרויקט. דומה כי הסתפקה בשכירתו של מהנדס, ללא בדיקה מתאימה כי הלה ביצע את שנדרש ממנו להבטחת יציבות המבנה ותקינותו. למרות זאת המשיכה במהלכי התכנון וההקמה, משל קיבלה את אישורו של המהנדס לכך. אני ער לכך שלפי עובדות כתב האישום המתוקן נוכחותו של מר ורשבסקי במעמד ההרמה יצרה מצג של אישור למבנה, אך אין בכך לבטל את מחדלי עיצוב במה ואנשיה לוודא תכנון של המבנה בידי איש מקצוע, עלי נייר ובשטח, ולהוסיף ולוודא בדיקה ואישור ברור ומוחלט של יציבות המבנה ובטיחותו. על הלך הרוח שאפיין את פעילותה בנושא ניתן ללמוד גם מכך שהמהנדס מר ורשבסקי נשכר, במקביל להתקשרותו עם עיצוב במה, גם בידי יועץ הבטיחות מר צוקר וכך נמצא "מפקח על עצמו". זאת, מבלי שאנשי עיצוב במה ידעו על כך, דבר הממחיש את הימנעותם מבחינה מתאימה של תפקוד המהנדס מטעמם והתעלמותם מן המישור החשוב של ליווי צמוד ואישור הנדסי לפרויקט בסדר גודל שכזה, שהוא הכרחי לבטיחותו.

16.  התנהלות מעין זו, שהיא חמורה בפני עצמה בעת הקמת מבנה, הופכת חמורה שבעתיים במקרה בו אנו עוסקים: המדובר במבנה מתכת גדול-ממדים ונעדר יסודות בקרקע, שנועד לשאת עליו ציוד תאורה והגברה וכל זאת כשתחתיו ובסביבתו מצויים אנשים רבים. זאת, בין אם בשעת החזרות ובין אם בטקס הדלקת המשואות עצמו, בו צופה קהל רב הישוב סביב הרחבה לרבות מנהיגי ישראל ובכיריה, ועל הרחבה צועדים חיילים, אמנים, מדליקי משואות ועוד. פוטנציאל ההרג, הפציעה וההרס של קריסת המבנה במצב דברים זה הינו ניכר, דבר המחדד את חובתה של חברה הנוטלת על עצמה להקימו, להבטיח את יציבותו ובטיחותו.

17.  כישלונה של החברה לעמוד בחובה זו, הוא ניכר. המבנה שהקימה היה כה בלתי יציב עד שקרס ברוח, שתוארה בכתב האישום המתוקן כ"רוח שאינה חריגה בעצמתה, ובוודאי מתונה מאוד יחסית מעוצמת הרוח הנדרשת לתכן מבנים" (פסקה 27). המדובר ברשלנות בעלת חומרה משמעותית, שלמרבה הצער גבתה את חייה של סגן בצלאלי ז"ל ופגעה בגופם ובבריאותם של הקרבנות הנוספים.

18.  כמצוין לעיל, לעבירות הרשלנות פן נוסף שעניינו בשאיפה לתמרץ זהירות נאותה שתמנע פגיעות עתידיות בגוף ובנפש, ולהוקיע התנהלות מסוכנת. מקום בו מדובר בחברה העוסקת בהקמת מבנים ארעיים מהסוג האמור ואשר, לפי הדברים שהובאו בפני וייסקרו בהמשך, מובילה בתחומה ועובדת בהיקפים ניכרים ובפרויקטים מרכזיים בישראל, מתחדד האינטרס הציבורי גם במישור האמור.

19.  לטעמי, די בכך כדי לדחות את עתירת ההגנה ולהרשיע את חברת עיצוב במה, היות שסוג העבירות ונסיבות ביצוען אינם מאפשרים להימנע מן ההרשעה. למעלה מן הצורך אוסיף ואדון בפן השני של המבחן המשפטי, שעניינו בעצמת הפגיעה בעיצוב במה כתוצאה מהרשעתה.

20.  אין עוררין כי החברה תפגע אם תורשע. כאמור, כל הרשעה בפלילים פוגעת במורשע, דבר המתיישב עם תכלית ההליך ולא די בו כדי להצדיק הימנעות מהרשעה. איני סבור כי עיצוב במה הראתה כי הפגיעה בה תהיה חריגה בעצמתה, עד כדי חוסר סבירות אל מול השיקולים התומכים בהרשעה ואשר הובאו לעיל.

21.  לא נטען כי עיצוב במה מחזיקה ברישיון, או דרישה פורמלית אחרת שעלולה להישלל ממנה אם תורשע. ההרשעה לא תיצור אפוא מניעה חוקית לחברה להמשיך בעסקיה.

22.  ההגנה טענה כי תפקודה בפועל של החברה ייפגע כתוצאה מהרשעה, עד כדי הפסקת פעילותה ופגיעה בעובדים הרבים שהיא מעסיקה.

23.  טענה זו לא בוססה בצורה המאפשרת לקבלה כבסיס להימנעות מהרשעה. מן הראיות לעונש עלה כי עיצוב במה היא חברה מצליחה, הקיימת זמן רב ופועלת בהיקפים משמעותיים ובאירועים מרכזיים (דברי מנכ"ל החברה מר דורון לביא, פ/821 ש' 27-33 ועדותו של מר וייס שתדון בהמשך). יש להניח כי לחברה מסדר גודל שכזה ישנה גם מידה של יציבות פיננסית.

לא בוסס כי היקף פעילותה של עיצוב במה אל מול לקוחותיה ייפגע בצורה דרמטית כתוצאה מן ההרשעה. לעניין זה יש לזכור כי האסון מושא הליך זה התרחש לפני למעלה מארבע וחצי שנים, ושמה של החברה כמעורבת באסון פורסם ברבים אך היא עודנה פועלת ומצליחה.

24.  בנוסף, כעד לעונש מטעם ההגנה העיד מר יהושע (שוקי) וייס, שעוסק בהפקת אירועים מרכזיים. מר וייס מסר כי הוא מכיר את החברה מאז שנת 1996, תיאר את יכולותיה המקצועיות הגבוהות והצלחתה בתחום בו היא עוסקת והוסיף כי להתרשמותו מדובר בחברה המקפידה בנושא הבטיחות ואם לא תוכל לעבוד בתחום, תיגרם פגיעה לתעשיית הבידור. מר וייס הוסיף, בכנות ולשאלה בנושא, כי ימשיך לעבוד עם החברה גם אם תורשע וזאת מתוך הערכה ליכולותיה. לא הובא לעדות לקוח אחר של החברה, שיטען כי יפסיק לעבוד עמה אם תורשע. במצב דברים זה לא ניתן לקבוע כי הרשעה תפגע בנכונותם של לקוחות להתקשר עם החברה.

25.  טיעונה של ההגנה נסמך גם על מישורים עקיפים: יועץ הביטוח של החברה, מר יהודה אשד, העיד ומסר כי אם החברה תורשע היא תתקשה לשכנע את חברות הביטוח לבטחה, ביטוח שהוא תנאי לפעילותה בפרויקטים רבים. מר אשד תיאר כי מאז האסון קיים קושי ברכישת ביטוח עבור החברה, הגם שהצליח לעשות כן בפרמיה או בהשתתפות עצמית ניכרות, ובאחת השנים אף ברכישת פוליסה "רגילה". מר אשד מסר שלחברה אין בעיה אובייקטיבית מבחינת שיקולי הביטוח, אך העריך שחתמי חברות הביטוח חוששים להתקשר עמה בשל ההליך המנוהל נגדה.

26.  איני יכול לקבל טיעון זה כטעם מספק להימנע מהרשעה. ראשית, איני סבור שפגיעה "עקיפה" דוגמת זו הנטענת יכולה, נוכח השיקולים מנגד שהובאו לעיל, להצדיק הימנעות מהרשעה. שנית, מר אשד הציג הערכות, מבלי שידע לומר בבטחה מדוע יימנעו חברות הביטוח, שהן חברות עסקיות המבטחות על בסיס חישובי רווח וסיכון, ובהעדר בעיה במישור האקטוארי, לבטח חברה מצליחה ומכניסה אך בשל הפער שבין הודאה בעבירות לבין הרשעה בהן. לא הוצג או נטען כי לחברות אלה כלל המונע מכירת ביטוח לחברה שהורשעה דווקא. כשנשאל מר אשד מדוע הוא חושב שהימנעות מהרשעה תאפשר את הביטוח, השיב "אנסה לשכנע שהעובדה שלא הרשיעו, אנסה ללכת לא יודע אם הצלחה ולפחות לנסות. אם תהיה הרשעה לדעתי לא יהיה ביטוח" (פ/814 ש' 17. בדומה ראו ש' 26). איני סבור שדי בהערכות מסוג זה כדי לחרוג מן הכלל אודות הרשעה בפלילים.

27.  בדומה, מר אייל לביא מבעלי עיצוב במה טען בעדותו לעונש כי החברה תתקשה לעבוד מול הבנקים אם תורשע בדין. הוגש מכתב מאת מר יעקב גבריל, מנכ"ל "אפקטיבית מנהלי כספים והשקעות בע"מ", שכתב כי הוא מלווה את עיצוב במה לבקשת בנק הפועלים בשנתיים האחרונות, כי במהלך המשפט החברה חוותה קשיי התנהלות מול הבנקים וכי "לפי דעתנו, ובהתאם לפגישות שנערכו עם הבנקים המלווים את החברה, להרשעת החברה בפלילים תהיה השפעה מכרעת על המשך ההתנהלות הבנקאית השוטפת בצורה בה יקשה על החברה להמשיך להתנהל בצורה תקינה". גם לעניין זה איני סבור כי קושי אל מול הבנקים הוא עילה להימנע מהרשעה. עוד לא מצאתי בראיות שהוצגו תשובה לשאלה, מדוע יימנעו גופים בנקאיים עסקיים לעבוד עם חברה מצליחה ומכניסה אם היא תורשע בדין, ולא יימנעו מלעשות כן אם "רק" תודה בעבירות וייקבע שביצעה אותן. גם בהקשר זה לא הוצג נוהל או כלל המונע מבנק לעבוד עם חברה שהורשעה. מר גבריל לא העיד, וממילא שלא הציג תשובה לקושיה האמורה. מר אייל לביא נשאל בעניין והשיב "זה ההבדל בין הודאה להרשעה. שבהודאה יש לי אפשרות לתקן. ברגע שאורשע, ידיי כבולות" (פ/816 ש' 25). הבסיס לאמירה זו לא בואר. בשל כל אלה, איני סבור כי הוכח שהרשעה, להבדיל מהודאה באחריות, תביא לקריסתה של עיצוב במה או לפגיעה בלתי מידתית בעסקיה, בעצמה שיש בה להצדיק הימנעות מהרשעה.

28.  במסגרת הראיות לעונש הובאו גם עדים וראיות שעסקו בהקפדתה של עיצוב במה על נהלי בטיחות ותהליכי עבודה. נטען כי בהעדר תקינה וחקיקה נטלה החברה הובלה בתחום של הטמעת דרכי עבודה בתחום בו היא עוסקת, לרבות בייזום קורסי הכשרה בהם השתתפו עובדיה לצד מתחרים וכן אנשי רגולציה. בנושאים אלה העידו מנכ"ל החברה מר דורון לביא, שאף הביע את צערו ותנחומיו על תוצאות האסון, יועץ הבטיחות מר מוזי בוטון והיועץ הארגוני מר יוסי קורן. כן הוגשו חוברות ותצלומים מקורסים שיזמה החברה, מסמכי נהלים הקשורים במר קורן וספרון באמצעותו מוצגות ללקוחות החברה מגבלות הנשיאה של המבנים שהחברה מספקת.

29.  יש לברך על מאמצי החברה, בדגש על המגמה להפיק לקחים מן האסון מושא הליך זה, עליה העיד מר דורון לביא. התרשמתי כי אנשי "עיצוב במה" הכירו לא רק בצורך בנטילת אחריות על האסון שנגרם, אלא גם באיתור פתרונות למניעת הישנות מקרים דומים. עם זאת ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, איני סבור כי מאמצים אלה של החברה יכולים להטות את הכף לעבר הימנעות מהרשעה, וזאת נוכח השיקולים שהובאו לעיל. המדובר בשיקולים שיש להתחשב בהם בשלב העונש, ואין בהם למנוע חיוב באחריות.

30.  בדומה, ובמענה לטיעונה של ההגנה בנושא, ביטול האישום כנגד הנאשם 4 שהוא מנכ"ל משותף של עיצוב במה אינו יכול להביא להימנעות מהרשעת החברה. זאת, בשים לב למחדליהם של הנאשמים 2 ו-3 שהורשעו בדין ומילאו בה תפקידים ניהוליים ולאחריותה של החברה בגין הפרויקט אותו נטלה על עצמה לבצע. ההחלטה בנושא הנאשם 4 נומקה בידי התביעה בנגיעתו המוגבלת לפרויקט ולמחדלים הנדונים. נימוקים אלה רלבנטיים לאחריותו האישית ואין בהם לגרוע מאחריות החברה.

31.  בהתייחס לטיעון נוסף של ההגנה, אין זה מדויק כי התביעה אינה מעמידה לדין תאגידים במקרי מוות וחבלה ברשלנות, בהינתן בסיס ראייתי ומשפטי לכך (למשל בג"ץ 4395/12 כהן נ' פרקליטות מחוז מרכז (15.11.12); רע"פ 4771/01 פז-גז נ' מדינת ישראל (16.7.01); ע"פ (חי') 2742/01 בלוק הסלע האדום בע"מ נ' מדינת ישראל (6.1.04)).

32.  בשל כל אלה, אני מרשיע את הנאשמת 1 בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום המתוקן. אעבור לגזר הדין.

גזר דין לנאשמים 1-3