ת"פ 63341/12/17 – מדינת ישראל נגד יוסף יצחק מלמד
בית משפט השלום בפתח תקווה |
|
|
|
ת"פ 63341-12-17 מדינת ישראל נ' מלמד
תיק חיצוני: 519275/2017 |
1
בפני |
כבוד השופטת אליאנא דניאלי
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
הנאשם |
יוסף יצחק מלמד
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
הצדדים שבפני נקשרו בהסדר טיעון אשר הוצג בפני כבוד השופט טרסי ביום 11.4.18. במסגרת ההסדר תוקן כתב האישום מן הבחינה העובדתית, והנאשם הודה בעבירה שיוחסה לו מלכתחילה - עבירת איומים. בהצגת ההסדר הצהירה המאשימה כי הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו יתוקן כתב האישום, הנאשם לא יורשע, ובטרם טיעונים לעונש יופנה לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן אשר יבחן אפשרות של סיום ההליך ללא הרשעה.
2
הובהר כי ככל שיתקבל תסקיר חיובי המלמד על הירתמות לטיפול, קבלת אחריות וקיומו של נזק קונקרטי, יסכימו הצדדים להמלצות התסקיר, וככל שהתסקיר יהיה שלילי יעתרו להרשעה, מאסר על תנאי וקנס.
בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר בחודש אוגוסט 2018, ממנו עלה כי הנאשם קיבל אחריות חלקית לביצוע העבירה המיוחסת לו ונטה לגלות עמדה המצמצמת מחומרת מעשיו.
הדיון נדחה לשם קבלת תסקיר משלים אשר הוגש בחודש דצמבר 2018, והמליץ על דחיית הדיון בשלושה חודשים נוספים, כאשר צוין כי המתלוננת מסרה שמתקיים בין השניים קשר מינימאלי וקונקרטי בהודעות טקסט בלבד, סביב צורכי הבן המשותף.
תסקיר נוסף התקבל בחודש מרץ 2019 והמליץ אף הוא על דחייה נוספת של הדיון.
התסקיר שהתקבל בחודש אפריל לימד כי לשיטת המתלוננת פנה אליה הנאשם מס' פעמים וביקש ממנה לכתוב לבית המשפט כי היא אינה חוששת מפניו. המתלוננת חשה כי הופעל עליה לחץ מצד הנאשם וכי הוא מאשים אותה במצבו המשפטי ובהשלכות מצב זה.
כן ציין שירות המבחן כי בסמוך למועד כתיבת התסקיר שלח הנאשם לשירות המבחן מייל מאשים, המייחס להם התעללות והתאכזרות, ואיים באובדנות. לאחר קבלת תסקיר זה התקיים דיון בפניי, במסגרתו ביקשה המאשימה לחזור בה מהסדר הטיעון.
נטען כי מהתסקיר עולים נתונים חדשים וכי לשיטת המאשימה ייפגע האינטרס הציבורי באם יוותר הסדר הטיעון על כנו. ב"כ הנאשם ביקש שהות לטעון בנושא ולפיכך נדחה הדיון להיום.
במסגרת הדיון היום, טענה המאשימה, בהתבסס על פסיקה, כי התגלו לה נתונים שלא היו ידועים לה קודם לכן בעניין הקשר שבין הנאשם למתלוננת, ולדבריה הדבר מצדיק חזרה מהסדר הטיעון. נטען כי חרף אזהרת בית המשפט את הנאשם כי אינו יכול לפנות למתלוננת בכל הנוגע להליך המשפטי המתנהל בפניי, פנה לאחרונה הנאשם שוב אל המתלוננת ובכלל זה אף שלח לה סרטון ביוטיוב המתייחס לגבר גרוש שהתאבד עקב גירושיו.
ב"כ המאשימה טענה כי שוחחה גם אתמול עם המתלוננת וזו מסרה לה כי הנאשם אינו מניח לה וכי הוא מפעיל עליה לחץ. נוכח מכלול הנסיבות סברה המאשימה כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי, המאפשר, לשיטתה, להשתחרר מהבטחה שנתנה המאשימה, למען טובת הכלל ושלום הציבור.
3
המאשימה טענה כי אל מול ההבטחה השלטונית אשר ניתנה לנאשם קיימת תקינות המנהל והאינטרס הציבורי, וכי אילו הייתה מודעת למלוא הנתונים בעת עריכת ההסדר, לא הייתה כורתת עם הנאשם את ההסדר האמור.
נטען כי התסקירים והשיחות עם המתלוננת מלמדים על שינויים מהותיים, וגם אם נפל פגם בהתנהלותה יש להעדיף כאמור את האינטרס הציבורי.
ב"כ הנאשם, מנגד, חלקו על התשתית העובדתית לה טענה המאשימה. הם הציגו בפני בית המשפט הודעת SMS אחת מחודש מרץ במסגרתה ביקש הנאשם מהמתלוננת להסיר באופן הדדי את מה ש"הגישה נגדו", לדבריו. באשר לפניות המאוחרות הנטענות, טענו ב"כ הנאשם כי הנאשם לא פנה לאחרונה למתלוננת בעניינים הקשורים להליך הפלילי המתנהל נגדו, וכי פניותיו אליה נעשו בכל הנוגע לבנם המשותף.
ב"כ הנאשם לא חלקו על כך שחלק מהפניות נעשו בלשון בוטה אולם טענו כי אין המדובר באיומים. כן טענו הם כי הסרטון האמור נשלח למתלוננת טרם הדיון הקודם וכי סרטון מאוחר יותר עסק בסוגיות אומנם של הורים גרושים אולם אינו נוגע באופן ישיר להליך שבפניי.
כן טענו ב"כ הנאשם כי לא הטעו את המאשימה בעת כריתת הסדר הטיעון ולא הסתירו מפניה נתונים עובדתיים כלשהם.
ההלכות בכל הנוגע לחזרת המאשימה מהסדרי טיעון מעוגנות בבג"צ 218/85 בעניין ארביב נ' משרד המשפטים וכן בבג"צ 492/11 בעניין יחיא טורק. במסגרת החלטות אלו דן בית המשפט העליון בהחלטות של הפרקליטות לחזור בה מהסדרי טיעון אותם גיבשה עם נאשמים.
בעניינו של טורק, יצוין כי גובש בין הצדדים הסדר טיעון אשר כלל סייג לפיו כל עוד לא מילא הנאשם את חלקו רשאית המדינה לחזור בה מההסדר, ואכן טרם הצגת ההסדר בפני בית המשפט, הודיעה המדינה כי היא מבקשת לערוך בדיקה נוספת של ההסדר ובהמשך החליטה לחזור בה מן ההסדר.
במסגרת הדיון הובהר כי לא הוצגו נסיבות חדשות למדינה וכי המדינה ערכה הערכה מחודשת של הנסיבות על ידי פרקליט המדינה בעצמו.
4
בית המשפט העליון התייחס להלכה שנפסקה במסגרת בג"צ ארביב והזכיר כי נקבע שיש להבחין בין מצבים בהם הנאשם שינה את מצבו לרעה לבין מצבים בהם לא נקט כל פעולה, וכן יש להבחין בין מצבים בהם חל שינוי בנסיבות מנקודת המבט של המדינה לבין שינויים שחלו לאחר הסדר הטיעון.
בית המשפט הדגיש כי יש ליתן משקל מיוחד לאינטרס הציבורי באמינות השלטון וכי ככלל אין לאפשר לתביעה לחזור בה מהסדרי טיעון. עוד יצוין, כי בשני המקרים האמורים לא התקבלה בסופו של יום עמדת המאשימה אשר ביקשה לחזור בה מהסדר הטיעון שגובש.
תסקירי שירות המבחן אשר הוגשו בפניי, מהם עולה כי הנאשם פונה למתלוננת ומבקש ממנה לפנות לבית המשפט למענו, וכן דברי המאשימה לפיהם המתלוננת מסרה לה באופן ישיר כי הנאשם אכן פונה אליה ושולח אליה סרטונים ותכתובות מטרידות - מעוררים קושי.
עם זאת, התשתית הראייתית המלאה בכל הנוגע למכלול הסרטונים והתכתובות לא הוגשה בפני ודומה כי ב"כ הצדדים עצמם לא נחשפו למלוא התשתית הראייתית.
יתרה מכך, במסגרת הצגת ההסדר לפני למעלה משנה בפני כבוד השופט טרסי, לא טענה המאשימה כי הגיעה להסדר על בסיס עובדות מסוימות, ולפיכך מקבלת אני את טענת ב"כ הנאשם לפיה לא הוסתרו עובדות מפני המאשימה.
כאמור, בעניינו של הנאשם התקבלו ארבעה תסקירים, כאשר בתסקירים הקודמים מסרה המתלוננת לשירות המבחן כי חלה רגיעה ביחסים והם קונקרטיים ואך בתסקיר האחרון עלתה טענת המתלוננת כי הנאשם מטריד אותה ומבקש ממנה לפנות לבית המשפט בכל הנוגע להסדר הטיעון ולגזירת דינו.
בשקלי את מכלול הטענות ואת פסיקת בית המשפט העליון בכל הנוגע לחזרת המאשימה מהסדרי טיעון, איני סבורה כי המקרה הנדון נכלל במקרים החריגים בהם יש לאפשר למאשימה לחזור מהסדר טיעון.
הנאשם שבפני שינה את מצבו לרעה לפני למעלה משנה כאשר הודה בכתב אישום מתוקן, ומאז ידע עליות ומורדות בכל הנוגע לקשר שלו עם שירות המבחן וככל הנראה גם עם המתלוננת.
5
הצדדים ציירו בפניי תמונה מורכבת הנוגעת ליחסיהם הנוכחיים של בני הזוג, ואולם אין בכך כדי לשנות מהסדר הטיעון אשר הוצג.
איני מתעלמת מהמצוקה אותה חשה המתלוננת ומכך שמדבריה עולה שהנאשם אכן הטריד אותה, כפי שגם עולה בתסקיר כי הנאשם פונה באופן שאינו מקובל לקצינת המבחן עצמה.
עם זאת, בשבתו של בית המשפט זה בהליך הפלילי בעניינו של הנאשם ולא בהליך הגירושין, על בית המשפט לבחון האם הנסיבות החדשות מצדיקות ביטול הסדר טיעון, וכאמור נמצא כי התשובה לשאלה זו שלילית.
לא למותר לציין כי ככל שסבורה המאשימה כי ההגנה הטעתה אותה בעת כריתת הסדר הטיעון, יכולה המאשימה לפרט בעת ההגעה להסדר הטיעון את הנתונים העובדתיים שעל בסיסם נכרת הסדר הטיעון. או אז ניתן יהיה ביתר קלות להכריע בטענות עתידיות האם אכן ההגנה הטעתה את המאשימה.
כאמור, איני סבורה כי ההגנה הטעתה את המאשימה בעת כריתת הסדר הטיעון, והנתונים העובדתיים החדשים אשר נוצרו כשנה לאחר הצגת ההסדר לבית המשפט אינם מצדיקים חזרה מההסדר.
לפיכך נדחית הבקשה.
ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ט, 27 יוני 2019, במעמד הצדדים.
