1.      ביום 16.1.2023 הורשע הנאשם ע"פ הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב + סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעולם לא הוציא, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, נהיגת רכב ללא ביטוח, לפי סעיף ס(א) לצו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (יהודה והשומרון)(מס' 215), תשכ"ח - 1968, וכניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

2.      עפ"י המתואר בחלקו הכללי של כתב האישום:

א.    במועד הרלוונטי לכתב האישום, היה הנאשם תושב חברון שבשטחי האזור.

ב.     במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה קשר הנאשם קשר יחד עם מוחמד מגנם (להלן: מוחמד") ושלושה אחרים שזהותם אינה ידועה במדויק למאשימה (להלן: "האחרים"). במסגרת קשר זה נכנסו הנאשם מוחמד והאחרים לישראל חברו לאחר נוסף ובאמצעות כלי פריצה קשרו לגנוב רכבים ולהעבירם לשטחי האזור (להלן: "הקשר").

3.      עפ"י המתואר בעובדות כתב האישום, בתאריך 18.7.2022, במסגרת הקשר חבר הנאשם עם מוחמד ושניים אחרים, יחד חצו את הגבול לשטחי ישראל, שם פגשו באחר נוסף, ונסעו עמו ברכב מסוג "פורד" לתל אביב, כאשר ברשותם כלי פריצה מסוג מחשב דיאגנוסטיקה (להלן: "המחשב") וכפפות.

4.      בתאריך 19.7.2022, בשעה 03:00, לערך, הגיעו הנאשם, מוחמד, והאחרים לרחוב האמוראים 10 בתל אביב (להלן: " המקום") וחיפשו אחר כלי-רכב אותם ניתן לגנוב. באותן הנסיבות, ניגש מוחמד עם אחד האחרים, לרכב מסוג "טויוטה קורולה", ל.ז. 89792001 (להלן: "רכב הטויוטה 1") הנמצא בחזקתו של מר יעקב גרין. האחר פרץ לרכב התניעו באמצעות המחשב. לרכב עלה מוחמד ואחר נוסף שנהג ברכב עם אחר, מוחמד והם נסעו לעבר שטחי האזור.

5.      מיד ובסמוך, המשיכו הנאשם והאחר לחפש רכב נוסף והגיעו לרחוב אנדרסן 4 בתל אביב שם ניגשו לרכב מסוג טויוטה, ל.ז. 33235202 (להלן: " רכב הטויוטה 2"), הנמצא בחזקתו של מר יחזקאל כהן. האחר פרץ לרכב הניעו באמצעות המחשב, והנאשם עלה לרכב ונהג בו. בהמשך ובאותן הנסיבות, נהג הנאשם ברכב הטויוטה 2 עד שבשעה 03:30, לערך, הגיע לכביש 3855 שם הבחין בניידת משטרה, הנאשם ניסה לחמוק מהשוטרים, שינה את כיוון הנסיעה הגביר את מהירות הנסיעה, ניסה לעקוף משאית, עלה על שפת המדרכה והתנגש במעקה בטיחות בסמוך לכיכר צור הדסה. הנאשם נעצר על ידי השוטרים לאחר שזחל למושב האחורי של הרכב וניסה לצאת ממנו כשכפפות על ידיו. כתוצאה ממעשיו נגרמו לרכב הטויוטה 2 נזקים לחלקו הקדמי של הרכב, מכות פח, וגלגלים הקדמיים, כמו כן פורק חובק ההגה ונפתחו כריות האוויר. בסמוך למתואר, נסעו מוחמד ואחר האחרים ברכב הטויוטה 1 עד שהגיעו לכביש 3855 שם הבחינו בניידת משטרה ניסו לחמוק מהשוטרים, התנגשו בניידת, נטשו את הרכב וברחו ממנו תוך שנגרם נזק לניידת משטרה וחבלה לשוטר שנפגע מהרכב. מוחמד נעצר לאחר מרדף רגלי בעוד האחר ברח.

טיעוני הצדדים לעונש

6.      בטיעוניה לעונש, הפנתה המאשימה לגילו של הנאשם, העבירות המיוחסות לו, וכן הערכים בהם פגע במעשיו. המאשימה ציינה, כי בעניינו של מוחמד גאנם, שותפו של הנאשם, נקבע בגזר דינו מתחם עונש שבין 10 ועד 24 חודשים, עונשו נקבע בחלקו התחתון של המתחם, ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל בתוספת מאסר על תנאי להפעלה, ובסה"כ 12 חודשים.

7.      צוין, כי נסיבות האירוע בענייננו חמורות יותר, שכן הנאשם הוא שנהג ברכב, ברח מהשוטרים בנהיגה פרועה ומסוכנת וגרם נזק רב לרכב, זאת בשונה מהשותף. עוד צוין, כי עבירות גניבת כלי- רכב לשטחי האזור הינה מכת מדינה, הגורמת להעלאת פרמיות הביטוח ונזק לכלל הציבור. לקולא ביקשה לזקוף לזכותו את הודאתו, החיסכון בזמן שיפוטי, והיותו נעדר עבר פלילי,

8.      המאשימה עתרה לקביעת מתחם שבין 20 חודשים ועד 30 חודשים. וביקשה לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, ולהטיל עליו 24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, לרבות פיצוי משמעותי לשני המתלוננים.

9.      הסנגור ביקש להשוות את עונשו של הנאשם, לעונש שהוטל על שותפו, שכן המדובר בחוליה אחת, במסגרתה פעלו מוחמד והנאשם, בשליחותם של אחרים. הוסף, כי שניהם בחורים צעירים נעדרי עבר פלילי, שאין להם את היכולת לתכנן לבדם פעולה עבריינית מסוג זה. לדעת הסנגור, אף שהנאשם הוא שנהג ברכב הנוסף, הדבר אינו הופך אותו למבצע עיקרי, שכן הוא נוצל על ידי אחרים. נוכח טעמים אלו, ביקש הסנגור להסתפק ב- 10 חודשי מאסר.

10.  הנאשם הביע צער על המעשים, וביקש לשוב למשפחתו.

      דיון:

11.  גזר הדין בעניין נאשם זה, ניתן בהמשך לגזר דין שניתן בעניין שותפו במסגרת ת"פ 59322-07-22 ביום 23.1.2023.

12.  במסגרת אותו גזר דין עמדתי על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, נסיבות ביצוען של העבירות, בהן שיתוף פעולה בין מספר מעורבים, כניסה לישראל לצורך ביצוע עבירות רכוש, ושימוש במכשיר ייעודי לצורך גניבת כלי הרכב. בהתייחס לשותף קבעתי מתחם עונש הולם שבין 10 חודשים ועד 24 חודשים, והטלתי עליו 12 חודשי מאסר הכוללים תקופת תנאי שהייתה תלויה ועומדת נגדו מתיק קודם, לצד ענישה נלווית.

13.  בכל הנוגע לנאשם שלפנינו הרי שקיים שוני, שכן מיוחסות לו עבירות נוספות מפקודת התעבורה, של נהיגה בקלות ראש, ונהיגה ללא רישיון (מעולם לא הוציא). לכך השלכה ישירה בכל הנוגע למידת הסיכון הנשקף לציבור, בעת ביצוען של העבירות, בהיותו בלתי מורשה הנוהג ברכב בקלות ראש, כאשר רף הרשלנות שמעשים מצוי על הצד הגבוה. בהתאם לכתב האישום המתוקן, מעת שהבחין הנאשם בשוטרים, פעל כדי לחמוק מהם. התיאור העובדתי מלמד, על נסיעה מסוכנת, זאת בכדי לחמוק מהשוטרים. הנאשם שינה את כיוון נסיעתו, ניסה לעקוף משאית, עלה על המדרכה עם הרכב, ופגע במעקה בטיחות בסמוך לכיכר צור הדסה. הנאשם נתפס על ידי השוטרים בעודו מנסה לזחול למושב האחורי כאשר כפפות על ידיו, כאשר לרכב נגרם נזק משמעותי.

14.  בנסיבות אלו סברתי, כי מתחם העונש ההולם, גבוה יותר מהמתחם שנקבע ביחס לשותף, שכן עליו לשקף את מסכת העובדות הנוספת, בנסיבות בהן לעבירת השב"ח קשר הדוק לביצוע עבירות הקשורות ברכב, קשירת הקשר, וכן העובדה שהעבירה שעניינה נהיגה בקלות ראש, שלובה עם היותו של הנאשם בלתי מורשה לנהיגה (מעולם לא הוציא).

15.  בהתחשב בכל אלו, ראיתי לקבוע את מתחם העונש ההולם החל מ- 14 חודשים ועד 28 חודשים, לצד ענישה נלווית, לרבות פיצוי לבעלי הרכב.

16.  הנאשם הינו בחור צעיר כבן 21 נעדר עבר פלילי, אשר נטל אחריות בבית המשפט על העבירות אותן ביצע. הנאשם הביע צער על מעורבותו בהן וביקש לשוב לחיק משפחתו. בנוסף, הבאתי בחשבון את נסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי סנגורו, וכן את משך התקופה בה הוא נתון במעצר.

17.  באיזון בין השיקולים השונים, ראיתי לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם ולגזור עליו את העונשים הבאים:

א.    14 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.

ב.     מאסר למשך 5 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור כל עבירות רכוש מסוג פשע.

ג.       מאסר למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל, ו/או סעיפים 10 (א) ו/או 62 ו/או 67 לפקודת התעבורה.

ד.     פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון למשך 10 חודשים. הפסילה תימנה מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר. הנאשם פטור מחובת הפקדה.

ה.    פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר.

ו.       פיצוי לע"ת 1 בסך 750 ₪ אשר ישולם עד ליום 1.8.2023.

ז.      פיצוי לע"ת 2 בסך 1500 ₪. אשר ישולם עד ליום 1.8.2023. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד למועד זה, ויועבר למתלוננים ישירות על ידי המזכירות.

ח.    התחייבות בסך 3000 ₪ שלא לעבור משך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר, על אחת העבירות בהן הורשע. רשמתי את התחייבות הנאשם בע"פ.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ו אדר תשפ"ג, 08 מרץ 2023, במעמד הנוכחים.