ת"פ 60389/09/14 – מדינת ישראל נגד משה חבה
בית משפט השלום בכפר סבא |
||
ת"פ 60389-09-14 מדינת ישראל נ' חבה
|
|
12 יולי 2016 |
1
|
|
|
לפני כבוד השופטת מרב גרינברג |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
משה חבה
|
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד ניסים סוסי
הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד שי שוראקי
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
1. הנאשם
הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של איומים לפי סעיף
2
2. כמפורט בכתב האישום ביום 25.4.14 בסמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר במאפיה בכפר סבא שהוא תחת השפעת אלכוהול, התנהג הנאשם באופן אלים כלפי עובדי המאפיה. זרק הנאשם את השתייה על הרצפה, איים על עובד באיומים קשים. בהמשך ניגש לקופת החנות, נטל סכום כסף שאינו יודע ופנה לצאת ורק לאחר שעובדים שהיו במקום לעברו הוציא את הכסף מכיסו והשליכו על הרצפה.
3. ביום 11.11.15 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו יתוקן כתב האישום, הנאשם יודה ויורשע ויופנה לשירות המבחן שיבחן בין היתר את עתירת ההגנה להארכת שני מאסרים על תנאי בני הפעלה שתלויים ועומדים כנגדו. המאשימה הדגישה כי היא עותרת למאסר בפועל.
4. בעניינו של הנאשם התקבלו שני תסקירים מהם עולה כי מדובר בנאשם בן 27, נשוי ואב לתינוק בן חודש שעובד באופן סדיר כעוזר נהג בחברת שיווק. שירות המבחן סקר את תולדות חייו המורכבים של הנאשם ובין היתר כי אחיו של הנאשם נפל במבצע צבאי ואביו נפטר. עוד בחן שירות המבחן את הרקע לביצוע העבירות. התרשם שהנאשם אינו סובל מהתמכרות לטיפה המרה. שירות המבחן התרשם כי לנאשם קווי אישיות אימפולסיביים וקשיים רגשיים הגורמים לעיתים להתנהגות פורצת גבולות. עם זאת מנה מספר גורמים מפחיתי סיכון ובין היתר נטילת אחריות, יציבות תעסוקתית, התרחקות מחברה שולית ומשימוש באלכוהול. הליך שיקום ממושך שבו הוא נתון, מוטיבציה ושיתוף פעולה לקשר טיפולי ובין היתר לשיחות עם פסיכולוג ועל כן סבור שיש לנקוט בעניינו של הנאשם בפן שיקומי, להאריך המאסרים על תנאי התלויים ועומדים כנגדו ולהעמידו בפיקוח שירות המבחן.
5. ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם אשר פגעו בערכים מוגנים מהותיים. עוד הפנה לעברו הפלילי ולכך שבעבר ניתנו לנאשם הזדמנויות וביהמ"ש הלך לקראתו ועל אף זאת הנאשם הפר אמון בית המשפט, בין היתר בכך שביצע את העבירה כחודש לאחר שנגזר עליו עונש של מאסר על תנאי בעבירות דומות. עוד עמד ב"כ המאשימה על עגמת הנפש שנגרמה למתלוננים והגם שאינו מתעלם מנסיבותיו של הנאשם ומכך שלא נפתחו כנגדו תיקים חדשים מאז מועד האירוע, סבור כי אין מקום לקבל את המלצת שירות המבחן והציג עמדה אשר נותנת משקל גם לנסיבותיו של הנאשם ולפיה עותר להפעלת המאסרים על תנאי בחופף, כך שהנאשם ירצה מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות בן שישה חודשים לצד ענישה נלווית הכוללת מאסר על תנאי, פיצוי וקנס.
3
6. ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו המורכבות של הנאשם וסבור כי מאז מועד האירוע חל שינוי מהותי בדרך התנהלותו של הנאשם בכך שהנאשם נישא, עובד בעבודה מסודרת והתרחק מהחברה הקודמת אליה השתייך. ב"כ הנאשם אינו מקל ראש בנסיבות העבירות בגינן הורשע הנאשם אך סבור כי יש מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן ולאפשר לנאשם להמשיך לצעוד בדרך השיקומית על מנת לא לפגוע בעתידו התעסוקתי ובמשפחתו. עם זאת, הציע להוסיף להמלצת שירות המבחן גם ביצוע עבודות של"צ.
7. הנאשם בדברו האחרון, הביע חרטה והסביר כי חל שינוי באורח חייו מאז האירוע ואשת הנאשם שהעידה אף היא חיזקה את דבריו.
8. אין חולק כי המעשים שבגינם הורשע הנאשם חמורים ופוגעים פגיעה בלתי מבוטלת בערכים של שלום הציבור ובטחונו. יש רק לשוות את עגמת הנפש שנגרמה למתלוננים שעשו עבודתם נאמנה במשמרת לילה במאפיה והנאשם הגיע למקום שיכור, התנהג מולם באלימות וניסה לגנוב מקופת החנות את שכרם.
9. עם זאת, אינני סבורה כי מדובר במעשים שניתן למקמם ברף העליון של פגיעה בערך המוגן, כשאתן משקל לכך שהנאשם היה בגילופין ובסופו של דבר לא נטל את הכסף שגנב מהקופה לעצמו.
10. קשת הענישה בעבירות בגינן הורשע הנאשם מגוונת ורחבה ונעה בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל.
11. בענייננו לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, עיינתי בתסקירי שירות המבחן והקשבתי בקשב גם לנאשם ולבת זוגו, אני סבורה כי הוצגו בפניי טעמים כבדי משקל המבססים סטייה לטובת שיקומו של הנאשם ממתווה הענישה ההולם וטעמים מיוחדים שיש בכוחם להוביל להארכת עונשי מאסרי על תנאי שתלויים ועומדים כנגד הנאשם.
12. בסעיף 40ג(ב) קובע החוק את החובה לקביעת מתחם עונש הולם אך מאפשר כאמור בסעיף 40ד(א) לחוק לחרוג ממתחם זה כאשר בית המשפט מוצא כי הנאשם השתקם או שיש סיכוי של ממש כי ישתקם.
13. בענייננו מדובר בנאשם שהיה בן 25 בעת מועד ביצוע העבירות והגם שבעברו שתי הרשעות לא ניתן להגדיר את עברו כעבר מכביד.
4
14. מתסקירי שירות המבחן עולה כי הנאשם שיתף פעולה במשך תקופה ממושכת עם הגורמים הטיפוליים וחלה הפחתה של ממש ברמת הסיכון שנשקף ממנו להישנות עבירות. בין היתר גם בשל השינויים שערך בחייו האישיים הכוללים נישואין ועבודה מסודרת.
15. אף אני התרשמתי כי הנאשם אינו סובל מבעיית התמכרות לאלכוהול וכי להיותו בגילופין בעת מועד ביצוע העבירות יש משקל נכבד ברקע לביצוע העבירות.
16. אכן, כטענת ב"כ המאשימה גם בהליך קודם התקבלו בענייניו של הנאשם מספר תסקירים אך עיון בפסק דינו של כב' השופט היימן בת.פ. 2532/09 מלמד כי בתסקירים אלו לא בא שירות המבחן בהמלצה בעיקר משום שהנאשם לא נרתם לטיפול בהתנהלותו הבעייתית. הדברים שונים בתכלית בתסקירים שהתקבלו בענייננו ונראה כי הפעם הנאשם אכן עשה מאמצים וגילה מוטיבציה לערוך שינוי בחייו.
17. לכך אוסיף כי מדובר באירוע משנת 2014 ומאז לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים חדשים.
18. סעיף
19. אכן העמדה שהציגה המאשימה הגונה ויש בה כדי ללמד שהמאשימה עיינה בתסקירים שהוגשו על ידי שירות המבחן ושינתה את עמדתה הקודמת להטיל על הנאשם מאסר בפועל ממש אך שוכנעתי כי במקרה שבפניי אכן עבר הנאשם הליך שיקום המלמד כי קיים סיכוי של ממש שישתקם והנאשם אף מראה בהתנהלותו כבר עתה את פירות השיקום ושיתוף הפעולה עם הגורמים הטיפוליים.
20. כמובן שאם יסטה הנאשם מדרך התנהלותו תלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים על תנאי חבי הפעלה שלא יוכל להתחמק מהם.
21. אקבל את הצעתו ההוגנת של ב"כ הנאשם ואוסיף להמלצת שירות המבחן גם צו של"צ.
5
22. אשר על כן לאחר ששקלתי את כלל השיקולים ומששוכנעתי כי התלכדו בעניינו של הנאשם מספר טעמים ראויים המהווים בסיס לסטייה ממתחם העונש ההולם וטעמים מיוחדים להארכת התנאים שעומדים כנגדו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאריכה עונש מאסר על תנאי בן 5 חודשים שהוטל על הנאשם בת.פ. 2532/09 (בימ"ש ראשון לציון) ביום 13.10.13 על ידי כב' השופט היימן למשך שנתיים מהיום.
ב. מאריכה עונש מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוטל על הנאשם בת.פ. 6229-03-13 (שלום כ"ס) ביום 1.4.14 על ידי כב' השופט פרייז למשך שנתיים מהיום.
ג. מעמידה את הנאשם בצו מבחן למשך שנה מהיום.
ד. מורה לנאשם לבצע עבודות של"צ בהיקף של 120 שעות בהתאם לתוכנית שתוכן על ידי שירות המבחן ותוגש לבית המשפט לצורך אישור עד ליום 1.8.16. עבודות השל"צ יבוצעו במשך שנה מיום החלטתי האופרטיבית.
ה. קנס בסך של 1,000 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו אשר ישולם עד ליום 1.10.16.
ו. פיצוי למתלוננים עדי תביעה 1 ו-3 בסך של 1,000 ₪ לכל אחד שישולם עד ליום 1.8.16 ויועבר למתלוננים בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה למזכירות בית המשפט.
כל תשלום שיופקד יועבר תחילה לצורך תשלום הפיצויים ורק לאחר מכן לצורך תשלום הקנס.
23. בית המשפט מבהיר לנאשם כי אם לא ישתף פעולה עם שירות המבחן או לא יבצע את עבודות השל"צ כנדרש עלול להיגזר דינו מחדש.
24. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.
ניתנה והודעה היום ו' תמוז תשע"ו, 12/07/2016 במעמד הנוכחים.
|
מרב גרינברג , שופטת |
הוקלד על ידי ורד לסקי
