1

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ציון קינן

הנאשם 1

ב"כ הנאשמים עו"ד מוטי לזר

 

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

גזר דין

 

האישום

1.         הנאשמים הורשעו, על פי הודאת הנאשם 1, בכתב אישום מתוקן, באישום הראשון בעבירות מכס לפי סעיף 212(א)(4) לפקודת המכס [נוסח חדש] (10 עבירות), ובאישום השני בעבירות מסירת ידיעה כוזבת לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף ["חוק מע"מ"] (23 עבירות), ניהול פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ (23 עבירות), שימוש במרמה או תחבולה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ (23 עבירות), השמטת הכנסה מדו"ח לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה (2 עבירות), ניהול פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה (3 עבירות), מרמה ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (3 עבירות).

2

על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם 1 ("הנאשם") הינו בעליה ומנהלה בפועל של הנאשמת 2 ("הנאשמת"), וכחלק מפעילותה ייבאה הנאשמת סחורות מחברה איטלקית, עבור סוחר תושב רצועת עזה.

בחלק מהמקרים סיכם הנאשם בשם הנאשמת עם נציג החברה האיטלקית כי האחרון ינפיק עבור הנאשמת חשבוניות נמוכות ב-50% מערך העסקאות האמיתי, ובפועל הוצגו למכס 10 רשימונים כוזבים, וכתוצאה מכך שילמה הנאשמת סכומי מע"מ מופחתים והחסר במע"מ הגיע כדי 80 אלף ₪.

בהמשך, הנאשמים מכרו לסוחר תושב עזה סחורה וב-23 עסקאות הנפיקו לו חשבוניות מכירה בסכום נמוך משווי העסקאות האמיתי, כאשר הנאשמים קיבלו ממנו סך של 850,000 ₪ שלא נרשמו בפועל ולא שולם בגין סכום זה מע"מ בסך של 145,000 ₪. העבירות בוצעו בין השנים 2013-2015.

 

2.         הצדדים הגיעו להסדר במסגרתו הודו, באמצעות הנאשם בכתב האישום המתוקן, והמאשימה תעתור לעונש שלא יעלה על 8 חודשי מאסר בפועל לנאשם 1 וההגנה חופשיה בטיעוניה ברכיב זה.

כחלק מההסדר הוסכם כי אם לא יוסרו כל המחדלים, אזי המאשימה לא תוגבל בטיעונים לעונש.

שאר רכיבי העונש מוסכמים על הצדדים - על הנאשם יוטל קנס של 150,000 וככל שלא ישולם יוטל עליו 10 חודשי מאסר; על הנאשמת יוטל קנס של 350,000 ₪, ושני הקנסות ישולמו בעשרה תשלומים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי לבסוף, לאחר ארכות שניתנו, הוסרו כל המחדלים, ולפיכך עתירת המאשימה הינה להטלת מאסר של 8 חודשים על הנאשם 1.

 

טענות הצדדים

3.         ב"כ המאשימה טוען כי במעשיו פגע הנאשם בערכים החברתיים של שוויון בנשיאת נטל המס ופגיעה במשטר הדיווחים שנועדו לאפשר לרשויות המס ליצור שומות אמת במועדן, וכי הפסיקה הדגישה את חומרת הפגיעה בערכים אלו, כאשר מעשיו של הנאשם מגלים רמת תחכום ותכנון ממושך והיקף ההכנסות הינו כזה שבאישום הראשון שולם מע"מ מופחת ב - 80,000 ₪, ובאישום השני היקף ההכנסות שהושמעו היה 850,000 ₪ והפגיעה בקופה הציבורית מסתכמת במאות אלפי ₪.

3

נטען כי העבירות חמורות והעונש בגינן עומד על 7 שנות מאסר וקנס כספי, ובתי המשפט מדגישים את הצורך בהטלת עונשים מרתיעים, הפנה לפסיקה מטעמו, ועתר לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין 8-18 חודשי מאסר כאשר במסגרת הסדר הטיעון המאשימה הגבילה את העונש המירבי ל-8 חודשים לאור העובדה כי הנאשמים הסירו את מחדליהם.

 

4.         ב"כ הנאשמים טוען כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון שלפיו כתב האישום תוקן באופן משמעותי, ומתחם העונש שצוין ע"י המאשימה אינו תואם לתיקון האמור, כאשר הגבלתה לרף עליון של 8 חודשים מעידה על מתחם העונש הראוי, כאשר בעניין זה ניתנה פסיקת ביהמ"ש העליון כי יש להתחשב בנימוקים לקולא במסגרת הסדר טיעון ולתת משקל לנימוקים לקולא במסגרת אותו טווח ענישה מוסכם בין הצדדים. נטען כי הפסיקה שהציגה המאשימה עוסקת בעבירות חמורות בהרבה, כאשר במקרה זה המחדלים הוסרו לחלוטין, והוגשה פסיקה מטעם ב"כ הנאשם אשר עתר לקבל את המלצת שירות המבחן לעבודות שירות מתוך כיבוד ההסדר בין הצדדים ומתוך התחשבות בעובדה כי הנאשם שהה 32 ימים במעצר וכן תקופה ממושכת במעצר בית.

עוד נטען כי הצדדים הסכימו על קנס מוסכם בגובה מצטבר של 500,000 ש"ח ומדובר בסכום כסף רב מאד, חורג מרף עליון בעבירות דומות, כאשר הנאשמים בנוסף הסירו מחדליהם ושילמו עד כה סכום של כ-400,000 ₪, מעבר לנזק בפועל שנגרם.

נטען כי הנזק בפועל אשר נגרם הינו ברכיב המע"מ 65,000 ₪ (לאור קיזוז המע"מ), ובמס הכנסה הנזק אינו עולה על מאה עד מאה וחמישים אלף ₪.

לעניין הליך המעצר, נטען כי הנאשם תחילה נחשד בעבירות הקשורות לבטחון המדינה, ולאחר קבלת הצהרת תובע וארכות למעצרו של הנאשם, המדינה נסוגה מעבירות של בטחון המדינה והדבר מצביע כי הנאשם שהה במעצר שווא, וכי הפסיקה מציינת כי תקופת מעצר "קשה שבעתיים" ממאסר, וכי הנאשם שהה 32 ימים במעצר ועוד תקופה ממושכת במעצר בית הרחק ממשפחתו. כמו כן יש לתת משקל לכך שעניינו של הנאשם פורסם בתקשורת והפרסום גרם לקשיים רבים למשפחת הנאשם ולנזק חוץ-משפטי.

נטען כי בפועל מדובר באירוע אחד, יש לקבוע מתחם ועונש אחד, והעבירות בוצעו אל מול לקוח אחד בלבד של החברה, כאשר מדובר בחברה שיש לה מאות לקוחות ונערכה בדיקה קפדנית שלא העלתה ממצאים דומים עם לקוחות אחרים, הנאשם הביע חרטה עמוקה, הודה ותיקן את מעשיו בהקדם, הוא נעדר עבר פלילי ושילם עבור מעשיו.

4

 

הערכים המוגנים ומתחם העונש ההולם

5.         בביצוע העבירות ובאופן ביצוען פגעו הנאשמים בערכים המוגנים של עקרון השוויון בנטל המס, פגיעה בחברה ובקופה הציבורית ובשלטון החוק.

דבר חומרת עבירות המס, פגיעתן בחברה ובקופה הציבורית, והצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בגינן, בא לידי ביטוי בשורת פסקי דין אשר הדגישו כי הצורך בענישת עברייני מס קשורה הן בשיקולי הרתעה, והן בחובה הקיימת כלפי כלל ציבור שומר החוק אשר תוצאת העבירות פוגעת גם בו, ואין המדובר רק במשמעות כלכלית, אלא גם בצורך להעברת מסר לישרי הדרך כי בית המשפט מגן על דרכם.

 

לעניין חומרת הפגיעה בערכים המוגנים לעיל ר' ע"פ 3151/13 חליל עבדאללה נ' מ"י (24.4.2014), שם נקבע כי יש לנקוט מדיניות ענישה מחמירה בעבירות מס:

 

"...במעשיו פגע המערער הן בעקרון השוויון בין האזרחים והן בקופה הציבורית.בית משפט זה פסק לא פעם כי יש לנקוט מדיניות ענישה מחמירה בכל הנוגע לעבירות מס, זאת בשל פגיעתן בחיי הכלכלה והשלכותיהן החברתיות המזיקות

 

עוד אפנה לרע"פ 1717/14 יאיר לזרוביץ נ' מ"י (30.3.2014) בו שוב צויינו חומרת עבירות המס, והמשקל המכריע אשר יש ליתן לאינטרס הציבורי ולשיקולי ההתרעה:

"...נקבע לא אחת כי יש להתייחס בחומרה יתרה לעבירות המס, בשל הפגיעה באינטרסים חברתיים חשובים כתוצאה מביצוע עבירות אלו, היינו: פגיעה בקופת המדינה ובערך השוויון בין האזרחים הנדרשים לשלם מס אמת. חומרה זו הובילה לגישה לפיה בעבירות המס יש ליתן משקל מכריע לאינטרס הציבורי, ובכלל זה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיף אותו על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם"

 

6.         קביעת מתחם העונש ההולם מתבצעת בעיקר תוך התייחסות לנסיבות ביצוע העבירה. קביעת המתחם אינה קשורה אך בעבירה כפי נוסחה ועונשה בחוק, אלא, ובעיקר בנסיבות המסויימות בהן בוצעה, תוצאותיה ומידת חומרתה. למתחם הנקבע היבט אינדיבידואלי הקשור למקרה המסוים הנדון. ר' ע"פ 1323/13 חסן ואח' נ' מ"י (5.6.2013), המתייחס לצביון האינדיבידואלי אשר העניק המחוקק לשלב עיצוב המתחם. לאור זאת, את הפסיקה להלן יש לאבחן בהתייחס לנסיבות כל מקרה.

5

 

-         רע"פ 7790/13 יצחק חיים נ' מדינתי ישראל (20.11.2013) - המערער הורשע בביהמ"ש השלום בשורת עבירות מס, כאשר במשך תקופה של 5 שנים נהג לקנות סחורה ודיווח על רכישות בסכום נמוך יותר מהסכום ששילם בפועל, והתשלום שהתחמק ממנו על למעלה מ 2.5 מליון ₪. על המערער הושת בבית משפט השלום עונש של 6 חודשי עבודות שירות, ובמסגרת ערעור על קולת העונש ביהמ"ש המחוזי החמיר עם עונשו ל-8 חודשי מאסר בפועל. ביהמ"ש העליון דחה את הערעור.

 

-         רע"פ 3998/15 פלוני נ' מדינת ישראל (28.6.2015) - המערער הורשע בביהמ"ש השלום בשורת עבירות מס הכנסה, כאשר במשך 4 שנים ביצע עסקאות שונות עם סוחרים מאזור יהודה ושומרון. ביהמ"ש השלום קבע מתחם עונש הנע בין 10-24 חודשי מאסר, לצד קנס כספי הנע בין 50,000-250,000 ₪ ונגזר עליו עונש של 14 חודשי מאסר, וקנס בסך 50,000 ₪. ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש העליון דחו את הערעור.

 

-         ע"פ 18869-08-14 (מחוזי-מרכז) עינאש נ' מדינת ישראל (22.2.2015) - המערער הורשע בביהמ"ש השלום בשורת עבירות מס הכנסה כאשר הנזק הכלכלי שנגרם עמד על למעלה מ 300,000 ₪. על הנאשם נגזר 8 חודשי מאסר בפועל. במסגרת הערעור, ביהמ"ש המחוזי קבע כי מתחם העונש שקבע ביהמ"ש המחוזי הנע בין 6-18 חודשי מאסר, וכי לאור העובדה כי הנאשם הסיר את כל מחדליו יש להקל עם עונשו, והוא הומר ל-6 חודשים בעבודות שירות.

 

-         רע"פ 5064/14 רבחי נתשה נ' מ"י (22.7.2014), חזר בית המשפט על הגישה העקרונית ביחס לעבירות המס תוך ציטוט רע"פ 1717/14 דלעיל, ושם היה מדובר בעונש מאסר של 22 חודשים, כאשר מדובר היה בעבירות מס רבות שבוצעו בהיקף נרחב במהלך השנים 2007 - 2008, כאשר נגזל מהקופה הציבורית סכום של 1.7 מיליון ₪.

 

7.         העבירות המיוחסות לנאשמים הינן רבות במספר, אולם לא בוצעו כחלק מכלל פעילותה השוטפת של החברה אלא רק אל מול לקוח ספציפי, וברכישה מסויימת, והסכומים אינם גבוהים כמו המקרים אליהם הפנתה המאשימה.

לצד חומרת המעשים, על מתחם העונש ההולם להיות מידתי ולהביא את ההיקפים, ואת הריבוי של המעשים.

6

נוכח האמור, ונסיבות ביצוע העבירות, אני מוצא את מתחם העונש ההולם בגין העבירות אשר בוצעו על ידי הנאשם, בנסיבות ביצוען, ככולל מאסר בפועל הנע בין 6 ל - 18 חודשי מאסר.

על הענישה לכלול גם רכיב של קנס, ובעניין זה הצדדים הגיעו להסכמות.

 

הענישה

8.         הנאשם יליד 1969 והוא נעדר עבר פלילי.

הוגש תסקיר שירות מבחן הסוקר את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם אשר חלקן לא יפורט מפאת צנעת הפרט.

מהתסקיר עולה כי הנאשם נשוי ואב ל-3 ילדים, שירת שירות צבאי ומלא ולאחריו השתלב בעסק המשפחתי בחברה, ופרט אודות קשיים הוריים עם ילדיו.

הנאשם לוקח אחריות על המיוחס לו, הביע צער וחרטה על מעשיו ולדבריו הפעיל שיקול דעת מוטעה, ומקבל סיוע כלכלי ממשפחתו על מנת להסדיר את חובותיו. הנאשם התקשה להתחבר לחלקים הפוגעניים במעשיו אולם הביע נכונות לבחון חלקים אלו במסגרת טיפול בשירות המבחן.

שירות המבחן סבור כי לצד גורמי הסיכון בדמות נטייה לטשטש קשיים בחייו, הקושי לראות את הנפגעים ממעשיו והתכנון המוקדם והמתמשך שקדם לעבירות, הרי שישנם גורמי סיכוי חיוביים בדמות מאמצים לתפקוד נורמטיבי לאורך חייו, היותו אב מסור לילדיו ומצוי במערכת זוגית יציבה, העדר עבר פלילי, כוחות ומוטיבציה להמשך טיפול ולשינוי בדפוסי התנהגות, וניכר כי ההליך היווה גורם מרתיע ממשי.

שירות המבחן המליץ על העמדתו של הנאשם בצו מבחן לשנה, שבמהלכו ישולב בקבוצה טיפולית העוסקת בעוברי חוק מתחום המרמה, וזאת במקביל להטלת עונש של מאסר בעבודות שירות אשר יאפשר את ההליך הטיפולי האמור והמשך תפקוד והחזר חובותיו.

בעניינו של הנאשם הוגשה חו"ד ממונה לפיה הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות.

 

9.         לא מצאתי כי בעניינו של הנאשם יש לחרוג ממתחם העונש ההולם.

7

ההסדר כאמור כולל טווח ענישה אשר בחלקו העליון הינו 8 חודשי מאסר. במכלול הנסיבות האמורות, למרות היעדר עבר פלילי, אינני מוצא כי מדובר ברף ענישה מחמיר, הגם שהינו מעל הרף התחתון של מתחם העונש ההולם כאמור, בשים לב לכך שמדובר בעבירות אשר בוצעו משך כשלוש שנים.

מנגד, הנאשם הסיר את כל המחדלים, תיקן את הנזק אשר גרם לקופה הציבורית, ומקבל אחריות מלאה על מעשיו.

ניכר שהחרטה הינה כנה, והנאשם עשה מאמץ לתקן את משמעות העבירות אשר ביצע.

הנאשם היה עצור 32 ימים, ולאור האמור לעיל ענישה הכוללת מאסר על דרך עבודות שירות, אין משמעותה ירידה משמעותית מרף הענישה הראוי של 8 חודשים.

לאור האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר במסגרתו המלצה לאפשר השתלבות הנאשם בהליך טיפולי, לאור היעדר עבר פלילי, הסרת המחדלים, והמעצר בו היה הנאשם, הענישה בענינו תכלול מאסר בעבודות שירות למשך 6 חודשים, ומובהר כי לא ינוכו מהם ימי המעצר.

הלכה למעשה, לאור המעצר, ענישה זו הינה מעל הרף התחתון, וקרובה לרף העליון של טווח הענישה המוסכם.

הוגשה חוות דעת חיובית מאת הממונה על עבודות שירות.

 

10.       לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם 1 את העונשים הבאים:

מאסר בעבודות שירות - מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים. תקופת מאסרו תרוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות. הובהרה לנאשם חובתו לבצע את עבודות השירות, ובמידה שלא יעשה כן ניתן יהיה להמירן בעונש מאסר בפועל, וכך גם יוכל הממונה לפי שיקול דעתו, היה וימצא קיומה של עילה לכך.

 

הנאשם 1 יתייצב לתחילת ריצוי עבודות שירות בתאריך 18.12.2016, כאמור בחוות דעת הממונה.

 

            מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מהיום יעבור על עבירה נוספת לפיה הורשע.

8

 

קנס - קנס בסך 150,000 ש"ח או מאסר למשך 10 חודשים תחתיו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם בתוך 60 יום מהיום ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן.

 

צו מבחן - ניתן בזה צו מבחן לתקופה של 12 חודשים כלפי הנאשם 1. הנני מחייב את הנאשם 1 לשתף פעולה עם שירות המבחן, הכל על פי הנחיות שירות המבחן. מובהר בזאת לנאשם 1 כי באם לא יקיים צו זה, ניתן יהיה לחזור ולדון מחדש בשאלת העונש ולהטיל עליו עונש נוסף.

 

 

 

 

על הנאשמת 2

 

קנס - קנס בסך 350,000 ₪. בהסכמת הצדדים, ככל שקיים פיקדון במסגרת ההליך של מעצר הנאשם 1, הרי שפיקדון זה יועבר לתשלום הקנס המוטל על הנאשמת 2. יתרה של הקנס, ככל שתוותר לאחר שישולם מהפיקדון הקיים, תשולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם בתוך 60 יום מהיום ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תשע"ו, 29/09/2016 במעמד הנוכחים.

 

9

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

 

 

לאחר השלמת תשלום הקנסות, יהיה רשאי ב"כ הנאשמים להגיש בקשה מתאימה בהתאם להסכמה האמורה.

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תשע"ו, 29/09/2016 במעמד הנוכחים.

 

 

הוקלדעלידיחנהפלקר