ת"פ 2211/11/19 – מדינת ישראל נגד אסף קסטיאל
בית המשפט המחוזי ירושלים |
|
ת"פ 2211-11-19
|
|
לפני כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן |
10 נובמבר 2020 |
1
מדינת ישראל |
||
|
המאשימה |
|
|
נ ג ד |
|
|
אסף קסטיאל |
הנאשם |
גזר דין |
העבירות
1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בת"פ 2211-11-19 (להלן: "האישום הראשון"), בעבירות המפורטות להלן: גידול סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"); החזקת חצרים, עבירה לפי סעיף 9(א) לפקודה; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודה; החזקת כלים, עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודה; ונטילת חשמל, עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").
2. כחלק מהסדר הטיעון, הודה הנאשם והורשע גם בעובדות כתב האישום המתוקן בת"פ (שלום תל אביב-יפו) 16082-01-19 (להלן: "האישום השני"), בעבירות המפורטות להלן: התפרצות למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק; היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק; איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק.
הסדר הטיעון
3. במסגרת הסדר הטיעון, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המאשימה תעתור לעונש מאסר בפועל של 40 חודשים, ולענישה נלווית של מאסר על תנאי, קנס ופיצוי; והנאשם יעתור לעונש מאסר בפועל של 22 חודשים ויהיה חופשי בטיעוניו לעניין יתר רכיבי הענישה.
עובדות כתבי האישום
האישום הראשון
2
4. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 2211-11-19, ביום 20.5.2019 שכר הנאשם נכס בשטח של 680 מ"ר תמורת תשלום דמי שכירות בסך 17,000 ₪ לחודש, אשר שולמו על ידי הנאשם (להלן: "הנכס"). הנאשם שכר את הנכס מתוך כוונה כי ישמש, באופן בלעדי, כאכסניה למעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס (להלן: "המעבדה" ו"הקנבוס", בהתאמה).
5. לאחר מועד שכירת הנכס, התקין הנאשם בנכס, בעצמו או באמצעות אחרים, ציוד הדרוש במעבדה לצורך גידול, ייצור, הפקת והכנת הקנבוס: מאווררים, מזגנים, מאיידים, מפוחים, גופי תאורה וחימום, תערובות גידול מקצועיות, אדניות, משאבות מים, מערכות קירור ובקרת אקלים. לאחר התקנת המעבדה, גידל הנאשם במעבדה מאות שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס בעציצים. לשם כך, נהג להגיע למעבדה מעת לעת, לטפל בציוד המעבדה ובתנאי האקלים שבה ולטפל בשתילי הקנבוס ובטיפוחם.
6. על מנת להסתיר את צריכת החשמל המוגברת של המעבדה, ביצע הנאשם מעקף לשעון המונה של חברת החשמל וגנב חשמל בשווי כ- 171,979 ₪.
7. ביום 22.10.2019, במסגרת פשיטה של המשטרה על המעבדה, נתפסו במקום 500 שתילי קנבוס בשלבי גידול שונים, במשקל נטו כולל של 55 ק"ג קנבוס.
האישום השני
8. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 16082-01-19, ביום 28.6.2016 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, התפרץ הנאשם, כשהוא מצויד במברג, לביתו של אורן סואירי (להלן: "המתלונן"), בתל אביב (להלן: "הבית") בכוונה לפרוץ או להיכנס לבית ולבצע בו גניבה. במהלך שהותו של הנאשם בבית, גרם הנאשם נזק, בזדון ושלא כדין, לתריס החשמלי שבקומת הכניסה בשווי 2,800 ₪.
9. בסמוך לכך, הגיעו המתלונן ובני ביתו לבית. כאשר הבחין בהם הנאשם, הוא ניסה להימלט. המתלונן אחז בבגדי הנאשם כדי למנוע את בריחתו. הנאשם איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו, באומרו לו "בוא ימניאק" כשהוא אוחז במברג ומנסה לדקור באמצעותו את המתלונן, בכוונה להפחידו או להקניטו. המתלונן אשר פחד מאיומי הנאשם ומהמברג שאחז בידו, שחרר את אחיזתו בנאשם וזה נמלט מהבית.
הראיות לעונש
3
10. מטעם המאשימה הוגש רישום פלילי של הנאשם. מהרישום הפלילי עולה כי לנאשם, יליד 1984, שורה ארוכה של הרשעות קודמות, בעבירות אלימות ובעבירות כנגד הרכוש, והוא ריצה במהלך השנים מספר עונשי מאסר בפועל. גזר הדין האחרון בעניינו של הנאשם ניתן ביום 18.12.2018, בגין עבירות אלימות, והוא נדון למאסר בפועל למשך 10 חודשים ולמאסר על תנאי.
טיעוני הצדדים לעונש
11. ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם הקים וניהל מעבדת סמים מסוג קנבוס, לשם מסחר והפקת רווחים. לדבריה, הערכים המוגנים בעבירות סמים הם: הגנה על הציבור; הגנה על שלמות הגוף; הגנה על חיי אדם; ושמירה על בריאות פיזית ונפשית כתוצאה מנזקי שימוש בסמים והשפעתם הממכרת. הנאשם תכנן את ביצוע העבירה במשך כחצי שנה - הוא שכר מקום, רכש ציוד, והקים מעבדה. הוא ניהל את המעבדה ממאי 2020 ועד אוקטובר 2020. במסגרת פשיטת המשטרה, נתפסו במקום 500 שתילי קנבוס במשקל של 55 ק"ג. היות שהנאשם נתפס, לא נגרם נזק בפועל מהשימוש בסמים, אך הנזק הפוטנציאלי עצום. לחברת החשמל נגרם נזק של כ-171,000 ₪. לאור הפסיקה, ונוכח נסיבות ביצוע העבירה וכמות הסם שנתפסה, טענה ב"כ המאשימה כי מתחם העונש ההולם בגין האישום הראשון הוא בין 28 ל-48 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית (לעניין זה היה תיקון בפרוטוקול לאחר הטיעונים לעונש).
בהתאם לאישום השני, הנאשם התפרץ לביתו של המתלונן ואיים עליו באמצעות מברג. למתלונן נגרם נזק של כ-2,800 ₪. לטענת ב"כ המאשימה, מתחם העונש ההלם בגין האישום השני הוא בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל.
לגבי העונש בתוך המתחם, טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם אמנם הודה וחסך זמן שיפוטי, אך יש לו עבר פלילי של 12 הרשעות קודמות והוא ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל.
לעמדת המאשימה, יש להטיל על הנאשם, בגין שני האישומים, עונש של 40 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי, וכן קנס משמעותי, היות שמדובר בעבירות סמים שנועדו למטרות רווח. כמו כן, יש לקבוע פיצוי משמעותי לחברת החשמל ופיצוי למתלונן באישום הפריצה בגין הנזק שנגרם לו.
12. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם לא נעצר במקום ביצוע העבירה. מיד עם מעצרו, בחקירתו הראשונה, הודה הנאשם בביצוע העבירה. הנאשם הוא בעצם "קוף", השקוע בחובות. אין בתיק מידע לפיו הנאשם הוא זה שהשקיע את הכסף או שהפיק רווח כלכלי. הוא הודה עם תפיסת המעבדה ולא דיבר על אחרים. לדבריו, בעבירות הסמים לא נגרם נזק שכן מדובר בשתילים שטרם הפכו לסם פעיל.
לגבי התיק המצורף, טען כי הנאשם ביקש לצרף את התיק לשם "ניקוי שולחן". התיק משנת 2016 וכתב האישום הוגש שנתיים וחצי לאחר ביצוע העבירה. מעבר לנזק שנגרם לחלון, ואותו ניתן להשיב, לא נגרם נזק בתיק זה.
4
לגבי העונש בתוך המתחם, טען ב"כ הנאשם כי לנאשם יש חובות ותיקי הוצאה לפועל והוא מצוי בהליך פשיטת רגל. מצבו רע מאוד. לדבריו, הנאשם עצור תקופה ממושכת. בשל נסיבות הקורונה, המעצר קשה יותר, היות שאין ביקורים בכלא, וקיימות מגבלות קשות על האסירים בבתי הסוהר - אין תכניות או טיפולים. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בכך בקביעת משך המאסר.
לפיכך ביקש לגזור על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל, בגין שתי העבירות.
13. הנאשם בדבריו הביע חרטה על מעשיו בעניין הסמים. הוא אב לחמישה ילדים, גרוש אשר נקלע למצב כלכלי קשה. יש לו חובות של 700,000 ₪ בהוצאה לפועל והוא ביצע את העבירה כדי "לגדל את ילדיו". לדבריו "הייתי טיפש באותם רגעים, אנשים ניצלו את זה והגעתי לאן שהגעתי". הנאשם ביקש מבית המשפט שיחוס עליו.
דיון והכרעה
14. בהתאם לתיקון 113 לחוק, העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה: "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף 40ב לחוק). בהתאם לסעיף 40ג לחוק, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם, בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בתוך מתחם העונש ההולם, יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40יא לחוק.
15. ראשית, יש להתייחס לעונש אותו קבע המחוקק לצד העבירות:
אישום ראשון:
לכל אחת מעבירות הסמים בהן הורשע הנאשם - גידול סם מסוכן, החזקת חצרים, החזקת סם שלא לצריכה עצמית בלבד והחזקת כלים, קבע המחוקק עונש של עשרים שנות מאסר.
לעבירה של נטילת חשמל קבע המחוקק עונש של שלוש שנות מאסר.
אישום שני:
לעבירה של התפרצות למקום מגורים קבע המחוקק עונש של שבע שנות מאסר; לעבירה של היזק בזדון ולעבירת איומים, נקבע עונש של שלוש שנות מאסר.
16. לצד הענישה שנקבעה על ידי המחוקק, יש להתחשב במדיניות הענישה הנהוגה:
פסיקה שהוגשה על ידי המאשימה:
5
· ע"פ 8988/16 אשר בן סימון נ' מדינת ישראל (8.3.2017). המערער הקים מעבדה לגידול סם מסוכן במספר חדרים בביתו, ובה גידל 282 שתילים. המערער חיבר את הדירה לרשת החשמל באמצעות כבל בלתי מוסדר ומבלי לשלם עבור החיבור או צריכת החשמל. במסגרת הסדר טיעון, הודה המערער והורשע בביצוע עבירות ייצור הכנה והפקה של סם מסוכן לפי סעיף 6 לפקודה; סחר והספקת סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודה; נטילת חשמל במרמה לפי סעיף 400 לחוק. מתחם הענישה נקבע בין 28 ל-48 חודשי מאסר בפועל. על המערער נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס וחילוט רכוש שנתפס. הערעור נדחה.
· ע"פ 6180/16 טאופיק אלחרומי נ' מדינת ישראל (26.10.2016). המערער סייע לאחרים בגידול שתילי סם מסוג קנבוס, בכך שהשקה את השתילים באמצעות צינור שיצא מרכב ובו כדי מים גדולים. אותם אחרים, שזהותם אינה ידועה, החליטו לגדל סם מסוג קנבוס בכמות מסחרית בתוך שטח צבאי סגור. במקום נמצאו 275 שתילי סם בשטח של 50X5 מ"ר. משקלו הכולל של הסם שנתפס היה 79.75 ק"ג נטו. המערער הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע לייצור; הכנה והפקה של סם; כניסה למקום צבאי; והסתייעות ברכב לביצוע פשע. מתחם הענישה נקבע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. על המערער נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר על תנאי של 8 חודשי מאסר, ולצד זאת נקבעה ענישה נלווית. הערעור נדחה.
· ע"פ 5807/17 משה דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2018). שני ערעורים שהדיון בהם אוחד. מערער 1 הקים, בסיוע מערער 2, מעבדה לגידול סם מסוג קנבוס במספר חדרים בדירה שבחזקתו. המעבדה הכילה ציוד טכני רב. מערער 1 שילם למערער 2 סכום של 1,750 ₪ עבור עבודתו. מערער 2 עזב את המקום עם כחמישה ק"ג סם במטרה להעבירם לאחרים. מערער 2 נתפס כשהוא נוהג לאחר שצרך סם מסוכן מסוג קנבוס. במעבדה נמצאו באותה עת 76.85 ק"ג נטו של סם. המערערים הודו והורשעו. מערער 1 הורשע בעבירות של גידול סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד ונגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. מערער 2 הורשע בעבירות של סיוע לגידול סם מסוכן; סיוע בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד; ונהיגה בשכרות, ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נלווים. הערעורים נדחו.
6
· ת"פ 58021-11-17 מדינת ישראל נ' מרדכי יואב (16.12.2018). הנאשם הכשיר בית מגורים כמקום לגידול קנבוס ללא היתר, והחזיק במקום ציוד רב לשם כך. הנאשם התחבר לרשת החשמל באופן עקיף, כך שלא נשא בעלויות החשמל. הנאשם גידל במקום 68 שתילי קנבוס בעציצים שונים והחזיק שישה שקים ובהם קנבוס. סך הכל החזיק הנאשם במקום מעל 30 ק"ג קנבוס. הנאשם הורשע בעבירות גידול סמים; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית; החזקת חצרים לביצוע עבירות סמים; היזק בזדון; גניבת חשמל; ביצוע עבודות חשמל ללא היתר והחזקת מתקן חשמלי ללא היתר. מתחם הענישה נקבע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
· רע"פ 8095/17 סמואל סטרוסטה נ' מדינת ישראל (26.10.2017). המבקש החזיק בביתו מספר רב של עציצים המכילים צמח קנבוס, במשקל כולל של 52.35 ק"ג נטו. כמו כן, החזיק המבקש מספר רב של עציצים קטנים בספוגיות, המכילים צמח קנבוס במשקל של 611.10 גרם נטו. המבקש אף החזיק כלים ומכשירים המשמשים לגידול סמים. המבקש הורשע, על פי הודאתו בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי; יצור, הכנה והפקת סם מסוכן; והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן. מתחם הענישה נקבע בין 20 ל-32 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום התחשב בשיקולי השיקום של הנאשם ובנסיבותיו האישיות וגזר עליו 16 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות הערעור נדחתה.
· רע"פ 6138/05 גיהאד נמלה נ' מדינת ישראל (8.11.2005). המבקש החזיק בדירה 15 גרם נטו של סם מסוג קנבוס, לשימוש עצמי, וגידל צמח מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 7,360.00 גרם. המבקש הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי וגידול סם מסוכן לשימוש עצמי, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות הערעור נדחתה.
· עפ"ג 971-05-10 איתמר עדוי נ' מדינת ישראל (1.6.2010). המערער גידל בחצר הסמוכה לביתו 25 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ-38 ק"ג. בנוסף, החזיק בארון ביתו 30 גרם נוספים של קנבוס, בתוך 6 שקיות. במקום נמצא גם משקל דיגיטלי. על המערער נגזרו 26 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. הערעור נדחה.
· שני הצדדים הפנו לת"פ 38574-12-18 מדינת ישראל נ' מוטי מנשרוב ואח' (14.1.2020), שם נגזרו על הנאשמים, בגין עבירות שונות ובהן גידול סם מסוכן מסוג קנבוס, עונשים בין מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 42 חודשי מאסר בפועל, וענישה נלווית, כל אחד על פי חלקו בעבירות.
פסיקה שהוגשה על ידי הנאשם:
7
· ת"פ 38574-12-18 מדינת ישראל נ' מוטי מנשרוב ואח' (29.10.2019). גזר דין בעניין הנאשמים 1, 2, 4. כפי שפורט קודם, מדובר במספר מעבדות סמים. הנאשמים הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון. נאשם 1 קשור בכל העבירות וחלקו בהן מרכזי. חלקם של נאשמים 2 ו-4 לא הוגדר כמרכזי. על הנאשם 1 נגזרו 42 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; הופעלו מאסרים מותנים כך שהנאשם ירצה 48 חודשי מאסר; 12 חודשי מאסר על תנאי; קנס כספי בסך 20,000 ₪. על הנאשמים 2 ו-4 הוטלו 18 חודשים ויום מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי; קנס כספי של 5,000 ₪ לכל אחד.
· ת"פ 58033-11-16 מדינת ישראל נ' נסים קריספיל (9.11.2017). הנאשם גיבש תכנית לגדל סם מסוכן מסוג קנבוס בביתו. לשם כך, נסע הנאשם למרוקו ורכש זרעים בכמות שתאפשר גידול של כ- 1,000 שתילי קנבוס. בנוסף, רכש הנאשם כלים לגידול הסם. הנאשם זרע מאות זרעי קנבוס באדניות שהציב על גג ביתו, קטף אותם כשצמחו, ארז אותם בארגזים וזרע אחרים במקומם. בביתו נתפס סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 77.32 ק"ג, חלקו ארוז בקרטונים וחלקו באדניות על גג הבית. הנאשם הודה והורשע בעבירות של גידול סם מסוכן לפי סעיף 6 לפקודה; שתי עבירות של החזקת חצרים לפי סעיף 9(א) לפקודה; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודה והחזקת כלים, עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודה. בהתאם להסדר הטיעון, נגזרה על הנאשם שנת מאסר בפועל ומאסר על תנאי. כן חולטו מחצית משווי ביתו, שני כלי רכב בבעלותו וכסף מזומן.
· ת"פ 69202-11-18 מדינת ישראל נ' לירז אלקיים (11.5.2020). הנאשם שכר דירה והחזיק בה סמים מסוכנים מסוג קנבוס, שלא לצריכה עצמית וללא היתר כדין, במשקל כולל של 407.86 גרם נטו. כמו כן, החזיק הנאשם בדירה ציוד לצורך גידול סמים מסוכנים. במהלך חיפוש על גופו, נתפסה אצל הנאשם קופסת סיגריות ובתוכה סמים מסוכנים מסוג קנבוס, במשקל כולל של 3.75 גרם נטו, לצריכה עצמית. הנאשם שכר הנאשם דירה נוספת וצייד אותה בציוד לצורך גידול סם מסוג קנבוס. הנאשם החזיק בדירה זו 489 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס אותם גידל, במשקל של 35.6 ק"ג, שלא לשימוש עצמי. הנאשם חיבר את הדירה למתקני חברת החשמל בחיבור ישיר ללא מונה ובכך הטה חשמל במרמה וצרך חשמל בשווי של 9807.68 ₪ מבלי שהיה זכאי לכך. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית; שתי עבירות ייצור, הכנה והפקה לפי סעיף 6 לפקודה; החזקת כלים; ונטילת חשמל לפי סעיף 400 לחוק. מתחם העונש בעניינו של הנאשם נקבע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בשל המלצת שירות המבחן נגזר על הנאשם מאסר למשך תשעה חודשים לריצוי בעבודות שירות, וענישה נלווית.
8
· ת"פ 3256-16 מדינת ישראל נ' אלון חכים (28.1.2018). הנאשם הקים מעבדה לגידול קנבוס ובה ציוד בשווי 150,000 ₪. בחיפוש במקום נמצא סם מסוג קנבוס במשקל 33.25649 ק"ג נטו. הנאשם הודה והורשע בעבירה של ייצור, הכנה והפקת סם לפי סעיף 6 לפקודה. מתחם העונש ההולם נקבע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל. משיקולי שיקום נגזרו על הנאשם שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית.
· ת"פ 33806-01-16 מדינת ישראל נ' שלמה פשרל גולדנברג (11.12.2018). הנאשם החזיק בשני חדרים בקומה השנייה של ביתו 122 שתילי קנבוס במשקל 18.9 ק"ג. בנוסף, החזיק הנאשם בקרטון בחדר הכביסה קנבוס במשקל 89.53 גרם ועל רצפת חדר הכביסה, בתפזורת, 43.13 גרם נוספים של קנבוס. במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם והורשע בביצוע עבירות של גידול סם והחזקה בסם לשימוש עצמי בלבד. מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נקבע ל 5 עד 15 חודשי מאסר וקנס, ומשיקולי שיקום הסתפק בית המשפט במאסר על תנאי, צו מבחן, שירות לתועלת הציבור וקנס.
· ת"פ 32746-11-09 מדינת ישראל נ' ביטון ואח' (12.7.2010). גזר דין בעניין הנאשמים 4 ו-5. הנאשמים שכרו אולם באזור התעשייה בנשר, שם גידלו בצוותא עם אחרים, שזהותם לא ידועה, סם מסוכן מסוג קנבוס, בכמות גדולה שאינה ידועה. לצורך גידול הסם, הם השתמשו בציוד רב הכולל מערכות השקיה, תאורה, אוורור וקירור. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות הבאות: ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן בצוותא; החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בצוותא; והחזקת כלים המשמשים להכנת סם או לצריכתו בצוותא. על הנאשמים הוטלו 18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
· ת"פ 28811-02-18 מדינת ישראל נ' שרון הלוי (4.12.2019). הנאשם הקים בדירה שבבעלותו ובבעלות אשתו מעבדה אשר שימשה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס. הנאשם התקין בשלושה חדרים שונים בדירה, בכל חדר בנפרד, ציוד לגידול סם. כמו כן, חיבר הנאשם את החשמל בדירה בצורה פיראטית, כך שעקף את מונה החשמל של הדירה ונטל במרמה חשמל בשווי כולל של 22,474 ₪. במהלך חיפוש בדירה נמצאו 188 שתילי סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 13.2851 ק"ג, המחולקים בין שני חדרים. הנאשם הודה והורשע בעבירות של גידול, יצור והכנת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודה; נטילת חשמל בגניבה; החזקת חצרים; והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 ל-30 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, ומשיקולי שיקום נגזר על הנאשם עונש מאסר של 9 חודשים לריצוי בעבודות שירות, וענישה נלווית.
9
· ת"פ 45480-02-19 מדינת ישראל נ' יניב בן דוד סויסה (22.1.2020). הנאשם שכר דירה בתמורה ל-2,600 ₪ בחודש, והקים שם, עבור אחרים, מקום לייצור, הפקה והכנה של סם מסוג קנאביס. הנאשם ייבש את הסם, גזם, חתך וארז אותו. הוא ייצר והחזיק סם מסוג קנבוס במשקל של 79.9 ק"ג ובשווי כולל של מאות אלפי שקלים. הנאשם הודה והורשע בייצור והפקת סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 6 לפקודה; והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נקבע בין 22 ל-46 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
17. הצדדים לא הפנו לפסיקה לגבי העבירות שבאישום השני.
18. לגבי הערכים המוגנים בעבירות הסם, מדובר בהגנה על שלום הציבור מפני נזקי השימוש בסמים, ובהם נזקים בריאותיים וכלכליים.
לעניין זה נקבע בפסיקה: "מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים" (ע"פ 211/09 שמעון אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010)). וכן "...על כל מי שמהווה חוליה מחוליות השרשרת לדעת כי הוא נוטל על עצמו את הסיכון שבנשיאה בעונש המשקף את חומרת העבירות שביצעו ואשר משקף את הנזק שבמעשיהם לחברה" (ע"פ 2000/06 מדינת ישראל נ' בנימין ויצמן (20.7.2006)).
19. הערכים החברתיים המוגנים באישום השני, בעבירות של התפרצות למקום מגורים, היזק בזדון לנכס ואיומים, הם ההגנה על שלומו ובטחונו האישי של הפרט והגנה על רכושו.
על כך נאמר: "עבירות ההתפרצות והגניבה, הפכו, למרבה הצער, לנפוצות במחוזותינו, הן פוגעות ברכושו של הציבור, מערערות קשות את תחושת ביטחונו, ומנפצות לרסיסים את התפיסה לפיה ביתו של אדם הוא מבצרו. בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שחומרתן של העבירות, לצד נפיצותה של התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים" (רע"פ 398/14 טל בן משה ערג' נ' מדינת ישראל (16.3.2014)).
20. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות -
10
באישום ראשון - בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, כחצי שנה עובר למעצרו גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה להקים ולנהל מעבדה לגידול סם, זאת לשם מסחר בו והפקת רווחים מגידולו. לשם כך הנאשם שכר נכס בשטח של 680 מ"ר ושילם דמי שכירות ע"ס 17,000 ₪; הנאשם התקין במקום ציוד רב, הדרוש למעבדה, לצורך גידול, ייצור, הפקה והכנת הקנבוס, וגידל במקום מאות שתילים. בפשיטה שערכה המשטרה במקום נמצאו 500 שתילים, במשקל נטו של 55 ק"ג קנבוס. הנאשם אף ביצע מעקף לשעון החשמל, כדי להסתיר את צריכת החשמל המוגברת של המעבדה, וגנב חשמל מחברת החשמל בשווי מעל 170,000 ₪.
בטיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשם כי הנאשם היה "קוף" ופעל בשל חובות כספיים. לטענתו "אין בתיק בדל מידע שהפיק רווח כלכלי או שהוא השקיע את הכסף". טענה זו אין לקבל. בהתאם להסדר הטיעון, הצדדים אינם רשאים לחרוג מעובדות כתב האישום, הם "לא יסתרו אותן ולא יוסיפו עליהן". בכתב האישום המתוקן צוין מפורשות כי ההחלטה להקים ולנהל מעבדה לגידול סמים גמלה בליבו של הנאשם, וכי עשה כן לשם מסחר בסם והפקת רווחים מגידולו.
בנסיבות אלה, גזר הדין יתייחס לנסיבות העבירה כמפורט בכתב האישום המתוקן, ולא לטענות שעלו בטיעונים לעונש בניגוד למוסכם.
אישום שני - הנאשם התפרץ לבית מגורים בשעות הלילה, בכוונה לבצע גניבה. הנאשם היה במקום כשבני המשפחה הגיעו לביתם. הנאשם ניסה להימלט, וכשהמתלונן תפס בבגדיו כדי למנוע ממנו להימלט, איים עליו הנאשם כי ידקור אותו במברג. המתלונן שחרר את הנאשם, וזה נמלט מהבית.
21. לגבי האישום הראשון - בהתחשב במכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.
22. אשר לאישום השני, לאור מהות העבירות ונסיבותיהן ולאחר עיון בפסיקה הנוהגת (ראו למשל רע"פ 3565/20 צביקה לביא נ' מדינת ישראל (14.6.2020); רע"פ 9339/17 דוד מאיר אוחיון נ' מדינת ישראל (25.2.2017); רע"פ 8399/15 אליאב קדוש נ' מדינת ישראל (19.5.2016)), אני קובעת מתחם ענישה בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל
העונש בתוך המתחם
23. לזכותו של הנאשם יש להתחשב בהודאתו ובהבעת חרטה על ידו. כן יש להתחשב במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, כנטען על ידו. בנוסף יש להתחשב בזמן שחלף מאז העבירות מושא האישום השני, שכתב האישום בו הוגש כשנתיים וחצי לאחר ביצוע העבירות. שיקול נוסף שיש להתחשב בו הוא הקושי בשהייה במעצר בזמן הקורונה, כנטען על ידי ב"כ הנאשם.
11
לחומרה, יש להתחשב בעברו הפלילי המכביד של הנאשם, אשר עונשי מאסר שנגזרו עליו בעבר לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות. גזר הדין האחרון בו הורשע הנאשם ניתן בדצמבר 2018, ונגזר עליו מאסר בפועל למשך 10 חודשים. לא חלף זמן רב, והנאשם עבר את עבירות הסמים שבענייננו. בנסיבות אלה, נדרשת במקרה זה ענישה מחמירה, שיהיה בה כדי להגן על הציבור ולמנוע ביצוע עבירות נוספות בעתיד הקרוב, ואפשר שיהיה בה גם כדי להרתיע את הנאשם.
24. נוכח האמור לעיל אני דנה את הנאשם כמפורט להלן:
א. מאסר בפועל של 38 חודשים, החל מיום 22.10.2019.
ב. מאסר על תנאי של שמונה חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר, כל עבירה כנגד הרכוש מסוג פשע; וכל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט החזקת סם לצריכה עצמית בלבד.
ג. הנאשם ישלם למתלונן בת"פ 16082-01-19, פיצוי בסך 7,500 ₪.
ד. הנאשם ישלם לחברת החשמל פיצוי בסך 170,000 ₪.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ג חשוון תשפ"א, 10 נובמבר 2020, במעמד הצדדים.
רבקה פרידמן-פלדמן, שופטת |
