1

1.      ענייננו בבקשת הנתבעת 2 להורות על איסור פרסום ההליכים אשר התנהלו בתיק דנא בהתאם להוראת סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). יצוין כי הבקשה הוגשה ונחתמה על ידה בלבד.

2.      בקצירת האומר יצוין כי ההליך שלפניי התנהל כתביעה לפינוי מושכר שהוגשה בהתאם להוראות פרק י"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018. המשיבה (התובעת) שהינה בעלת זכויות בנכס מקרקעין ששטחו 205 מ"ר המהווה חלק מחלקה 33, גוש 18707, ברח' יערה 21, בכפר ורדים ביקשה לפנות את הנתבעים מהנכס האמור, בשל אי הסכמות ביחס לתנאי השכירות והערבויות שניתנו ולאחר שהאחרונים תפסו חזקה בנכס לפני המועד המצוין בהסכם.

3.      ביום 19.09.2021 ניתן על ידי פסק-דין אשר קיבל את התביעה והורה על פינוי הנכס עד ליום 30.09.2021 תוך חיוב הנתבעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

4.      לאחר שההליך הסתיים, פנתה המבקשת בבקשה זו. לטענתה, עקרון פומביות הדיון הינו עקרון יחסי העומד מול זכויות אחרות. בהקשר זה טענה המבקשת כי היא ובעלה הינם הורים למשפחה ברוכת ילדים, דבר המקשה עליהם באיתור בית מתאים להשכרה. לטענתה, פרסום פרטי התיק עשוי להקשות עליהם בתהליך השכרת דירה ואף לסכל אפשרות כזו וזאת משום נגישותו של הציבור למאגרי מידע ויכולתו לדעת אודות ההליך המשפטי אותו הם ניהלו.

5.      עוד טענה המבקשת, כי מן הצד האחר, אין בפרסום התיק כל עניין ציבורי, שכן הואיל והם משלמים את דמי השכירות לטענתם, הפרסום עשוי "לספק מזון לסקרנים או למלא יצרם של רכלנים..." (סעיף 6 לבקשה). עוד נטען, כי לצד זכויותיהם שלהם עומדות גם זכויותיהם של ילדיהם התלויים בהם, ובכלל זה בשל השלכות הפרסום.

2

6.      בהחלטתי מיום 30.09.2021 ניתנה זכות תגובה לתובעת/המשיבה, תוך 14 ימים ועד כה לא ניתנה כל תשובה.

7.      לאחר שבחנתי את הבקשה, לא מצאתי כל הצדקה להיעתר לה, וזאת אף בהיעדר תגובה.

8.      עקרון פומביות הדיון הינו עקרון על במשפט הישראלי, המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה וכן בסעיף 68 לחוק בתי-המשפט. ככזה הוא בא לשמור על אינטרסים החורגים מעניינם של הצדדים הספציפיים העומדים לפניי בית-המשפט, אלא ציבור המתדיינים והציבור בכללותו.

9.      המבקשת לא הניחה לפניי כל מקור משפטי המצדיק היעתרות לבקשה במקרים כגון דא. בהקשר זה אפנה ל ת"ק (ראשל"צ) 13223-01-20‏ ‏ מיכל בראל נ' אדי אלון (18.06.2020) שם נידונה תביעה לביטול הסכם שכירות, כאשר בתום הדיון נתבקש ביהמ"ש להורות על איסור פרסום, ולא נעתר לה.

10.  בפרט אין מקום לקבל טיעוני המבקשת לעניין הפגיעה בזכויותיה משום עקרון פומביות הדיון, משעה שהמחוקק הגדיר מהם המצבים בהם יורה בית-המשפט על איסור פרסום ועל סגירת הדלתיים.

11.  הליך משפטי, באשר הוא, עשוי להסב אי נוחות מעצם פרסומו למי שלוקח בו חלק כתוצר לוואי של זכות הציבור לדעת, אולם זהו הסיכון אותו נוטל אדם בבואו להתדיין לפני ערכאה שיפוטית. חזקה על המחוקק, כי בחן ומצא את המצבים בהם הפגיעה הינה חמורה עד כדי שהיא מצדיקה התדיינות בדלתיים סגורות. הליכים כאלו הם הליכים בבית-המשפט לענייני משפחה, הליכים בהם מעורבים קטינים, והליכים אחרים אשר נועדו להגן על בטחונו של אדם, בשל פגיעה חמורה בפרטיות וכיו"ב.

12.  חריגה מעקרון הפומביות אפשרית רק על יסוד הוראה מפורשת בחוק, או על פי החלטת בית המשפט מכוח עילות מפורשות שנקבעו בחוק. בכל מקרה חריגה כזו תיעשה במשורה, לאחר שקילה זהירה ועל דרך הצמצום, כאשר לעולם נקודת המוצא היא כי בהעדר עילה מפורשת בחוק או בהוראה שיפוטית מכוחה - תהא ידו של עקרון פומביות הדיון על העליונה וידו של מבקש איסור הפרסום על התחתונה (ראו: ע"א 2763/09 ‏ ‏ניסים לוי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 21.02.2013)).

3

13.  מצבים בהם יורה בית-המשפט על איסור הפרסום לדוגמה הינם מצבים בהם קיים צורך בשמירה על בטחון המדינה, מניעת פגיעה ביחסי שלה, הגנה על המוסר, הגנה על עניינו של קטין, הגנה על מתלונן או נאשם בעבירת מין ועוד. כן יורה ביהמ"ש על סגירת הדלתיים מקום בו הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל ועוד, וכן במצבים של חשש לפגיעה חמורה בפרטיות (ראו סעיף 70 (ד) לחוק בתי המשפט).

14.  ההליך שלפניי, שהינו הליך אזרחי מן המניין, אינו נמנה עם אותם מצבים אשר הגדיר המחוקק. לעובדה כי למבקשת ילדים קטינים אין כל זיקה להליך, שהילדים הקטינים אינם צד לו. מצבים בהם נידונה סגירת הדלתיים בהקשר של קטינים, לדוגמה, הינם בהליכים פליליים של עשיית מעשים מגונים בהם (ראו למשל: בש"פ 7630/16  מדינת ישראל נ' רביב דרוקר (01.02.2017)). אין בין המקרה שלפניי לבין המצבים בהם הורה ביהמ"ש על סגירת הדלתיים ולא כלום.

15.  סיכומם של דברים, הבקשה נדחית.

16.  משלא ניתנה תשובה, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשפ"ב, 19 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.