1

1.      נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של העסקת שוהים בלתי חוקיים לפי חוק הכניסה לישראל התשי"ב 1952.

2.      ב"כ הנאשם העלה טענה מקדמית ולפיה לא קוימה חובת השימוע ועל כן יש מקום להורות על ביטול האישום.

3.      אין זו הפעם הראשונה שטענה זו מועלה. כתב אישום זהה הוגש במסגרת תיק 63337-10-17 ולאחר שהעלה ב"כ הנאשם טענה כי לא קוימה חובת השימוע ביטל כב' השופט הבכיר ג'ורג' אמוראי את האישום בתיק זה ביום 30.1.2019 והורה למאשימה לערוך לנאשם שימוע.

4.      בדיון שהתקיים לפני מותב זה ביום 3.2.2020 העלה ב"כ הנאשם שוב את אותה הטענה ולפיה לא קוימה חובת השימוע.

5.      המאשימה מצדה טענה כי יש לדחות טענה זו שכן מכתב שכזה נשלח אל הנאשם ואף הציגה את אישור המסירה.

2

6.      יש לציין עוד כי בדיקה בתיק מלמדת כי הוגש עוד קודם לכן מסמך שסומן מב/ 1 המעיד כי מדובר אכן במכתב יידוע.

7.      בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ', פ"ד נט(6) 776, 807 חזר ושנה בית המשפט העליון את ההלכה ולפיה טענת ההגנה מן הצדק תתקבל רק במקרים נדירים. בית המשפט קבע אמנם כי אין הכרח עוד בקיומה של התנהגות שערורייתית של התביעה, וניתן יהיה לקבל טענה זו גם מקום בו יהיה בקיום ההליך הפלילי כדי לפגוע פגיעה מהותית בתחושת הצדק וההגינות.

8.      בעניין בורוביץ' נקבע המבחן המשולש לבחינת טענה של הגנה מן הצדק והאפשרויות העומדות לפני בית המשפט במקרים שכאלה. בהקשר זה קבע בית המשפט העליון כי:

"בשלב הראשון על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית-המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות.................בשלב השלישי, מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום".

9.      בענייננו הוכיחה המאשימה שלא נפל כל פגם וכי מכתב יידוע נשלח לנאשם. זאת ועוד, הנאשם היה מודע היטב לכוונת המאשימה להגיש כתב אישום ויכול היה לפנות למאשימה מיד עם ביטולו של כתב האישום הקודם.

10.  הטענה המקדמית לעניין ההגנה מן הצדק נדחית.

11.  הצדדים יהיו ערוכים לדיון ביום 1.6.2020 לפי סעיפים 143 א ו-144 לחסד"פ.

ניתנה היום, כ"ו אייר תש"פ, 20 מאי 2020, בהעדר הצדדים.