1

לפניי בקשה מטעם המאשימה לעיכוב ביצוע נשיאת רכיב העונש של מאסר בפועל, בדרך של עבודות שירות, אשר הושת על הנאשם במסגרת גזר הדין מיום 04.04.21.

ייאמר מיד כי מדובר בבקשה שהוגשה באיחור ניכר בהתחשב במועד שנקבע לתחילת נשיאת רכיב העונש האמור. יתר על כן, הבקשה הוגשה ללא תגובת ההגנה, באופן שעד קבלתה החל כבר הנאשם בנשיאת העונש.

הבקשה עצמה אינה מנומקת, למעט ציון כוונת המאשימה להגשת ערעור, וחסר זה בולט נוכח העובדה שהעונש שנגזר עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנהוגה, לרבות כביטויה בפסיקה שהוגשה מטעם המאשימה. בהקשר זה יוטעם כי רק לאחרונה, במסגרת ערעור על גזר הדין בת"פ (שלום ראשל"צ) 48060-01-18 מדינת ישראל נ' כהן (24.09.20), שהוצג לפניי מטעם המאשימה, הסכימה המאשימה כי הנאשם דשם יישא את עונש המאסר בפועל, שנגזר עליו, בדרך של עבודות שרות (ר' ההחלטה מיום 22.02.21 בעפ"ג (מחוזי מרכז) 53278-10-20 כהן נ' מדינת ישראל).

עם זאת, ההלכה היא כי על הערכאה הדיונית ליתן הזדמנות לצדדים להגיש ערעור על החלטותיה בעניין עונש של מאסר בפועל, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן במיוחד. המקרה דנא אינו בא בכלל מקרים כאלה, וזאת גם תוך התחשבות באמור בתגובת ב"כ הנאשם.

לפיכך אני מורה בזה על הפסקת נשיאת העונש של מאסר בפועל, בדרך של עבודות שירות, שנגזר על הנאשם. הנאשם ימשיך בנשיאת העונש ביום 18.05.21, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת של בית המשפט שלערעור.

2

המזכירות תמציא החלטה זו לממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר ולב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשפ"א, 27 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.