בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר. והוא אף חתם על אישור המסירה. לטענת המבקש, קיבל את ההזמנה, אך סבר כי עליו לסור למשרד הרישוי לצורך חידוש רשיונו.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

טעות או אי הבנה לגבי מועד הדיון אליו זומן המבקש אינה מהווה נימוק המצדיק את ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם.

ככל שלא הבין המבקש מהזימון שקיבל היכן עליו להתייצב, היה עליו לברר זאת מבעוד מועד, ואם ניגש למשרד הרישוי ביום המשפט, יותר מסביר כי היה מקבל הסבר שהתיצבותו נדרשת בבית המשפט ולא ברשות הרישוי.

גם אם התייצב ברשות הרישוי והבין את טעותו, אין בבקשה זו כל הסבר מדוע מוגשת בקשה זו בשיהוי כה רב מהמועד בו נשפט בהעדרו.

העלאת טענה כללית של כפירה בעבירה שיוחסה למבקש אינה מהווה ראייה לעיוות דין שלכאורה נגרם לו.

אין בבקשה כל נימוק מהותי המראה כי נגרם למבקש עיוות דין מעצם הרשעתו.

אין בענישה שנגזרה משום חריגה ממתחם העונש הרלוונטי לעבירה שבוצעה בנסיבותיה.

הבקשה אינה עומדת בתנאי המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד אדר תשפ"ג, 07 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.