1

לפני בקשה לחישוב פסילה.

ביום 20.2.14 נשפט הנאשם והוטל עליו בין היתר עונש של פסילת רישיון. הנאשם לא נכח במשפטו אך היה מיוצג בדיון על ידי עו"ד מטעמו (עו"ד שוורצמן ז"ל). בפסק הדין צוין במפורש כי רישיונו של הנאשם יופקד לאלתר.

הנאשם לא הפקיד את רישיונו מעולם. לטענתו, הסדר הטיעון לא כלל עונש של פסילת רישיון בפועל ומכל מקום לנאשם לא היה רישיון נהיגה להפקדה והוא לא נהג ממועד גזר הדין. כחלק מתהליך שיקומו כיום מבקש הנאשם כי פסילתו תחושב גם ללא הפקדת רישיון הנהיגה.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה.

בבש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מ"י נקבע כי הסמכות לחשב את פסילת הרישיון נתונה למשרד הרישוי ולא לבימ"ש שגזר את דינו של הנאשם. משכך נעדר בימ"ש זה סמכות להידרש לבקשה.

2

מעבר לנדרש אוסיף מספר הערות בקצרה:

1.         הנאשם לא נכח במשפטו אך לא נשפטו בהיעדרו. בדיון נכח מטעמו עו"ד מנוסה. עוה"ד קיבל לידיו את פסק הדין, ידע כי רישיונו של הנאשם נפסל וכי הוא נדרש להפקיד את רישיונו על אתר. ככל שלנאשם אכן לא היה רישיון להפקיד היו עוה"ד - או מזכירות בימ"ש - יכולים לייעץ לנאשם כיצד לפעול על מנת שמניין ימי הפסילה על פי גזר הדין יחל. בנסיבות אלה לא שוכנעתי כי הייתה הצדקה לאי הפקדת רישיון או תחליף רישיון על ידי הנאשם (במידה שהרישיון אבד או תוקפו פקע).

2.         חזקה על סנגורו של הנאשם שנכח בדיון בו הוצג ההסדר כי לא היה נותן יד למתן פסק דין על פי הסדר טיעון שתוכנו שונה מזה שסוכם בין הצדדים. טענת הנאשם כיום - למעלה משלוש שנים לאחר מתן פסק הדין - כי ההסדר היה שונה במתכונתו מזה שסוכם בין הצדדים לאמיתו של דבר גם היא מעוררת תמיהה שכן מצופה היה כי הנאשם או ב"כ "יתעוררו" סמוך למתן פסק הדין ויסבו את תשומת הלב לאי הדיוק שנפל בהסדר הטיעון, אם נפל בו אי דיוק כזה. העובדה שלא כך נעשה משך זמן כה רב נותנת יסוד להניח כי אין דברים בגו.

סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה בשל היעדר סמכות להידרש לה ולמעלה מן הנדרש אציין כי גם אילו הייתי מוסמך להידרש לה היה מקום לדחותה מן הטעמים שפורטו לעיל.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ח, 23 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.