בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר והוא אף חתם על אישור המסירה.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

בפרשה זו שלח המבקש בקשה מפורטת יחד עם תצהיר המבהיר את עמדתו.

המדינה הגיבה בכתב ולא מצאתי הצדקה לקיים דיון בנוכחות הצדדים לאור הבהרת הצדדים את טיעוניהם בפירוט רב בכתב.

המבקש טען כי מסר את הטיפול בדוח שקיבל לקרוב משפחה ולא הסביר מדוע לא התייצב למשפטו ביום אליו זומן (גם אם מסר את ה"טיפול" לאדם שאינו עורך דין.

אין בנימוקים שהעלה המבקש כדי להצדיק את אי התייצבותו למשפטו.

המבקש טוען כי הוא אדם דתי המתנזר מאלכוהול ולכן לא ביצע את העבירה.

כתב האישום מייחס למבקש עבירה של סירוב עם חזקת שכרות מכח הסירוב.

בנסיבות אלה שאלת התנזרותו של המבקש משתיית אלכוהול אינה רלוונטית כלל שכן הוא הורשע בעבירה של סירוב לתת דגימה לפי דרישת שוטר.

המבקש לא הראה בכל דרך כי נגרם לו עיוות דין מעצם הרשעתו או מרף ענישתו.

הבקש אינה עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג אדר תשפ"ג, 06 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.