תת"ע (עכו) 7903-06-25 – מדינת ישראל נ' אדם דיאב
|
תת"ע (עכו) 7903-06-25 - מדינת ישראל נ' אדם דיאבשלום עכו תת"ע (עכו) 7903-06-25 מדינת ישראל נ ג ד אדם דיאב בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בעכו [26.11.2025] כבוד השופטת יונת הברפלד-אברהם החלטה
1. לפני בקשת המבקש לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו ביום 29.9.25.
2. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה מיום 9.6.25 של נהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת אי שימוש על ידי שוטר שהוא בוחן תנועה, בניגוד לתנאים שפורטו בהודעת אי השימוש, ובניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה.
3. ביום 29.9.25 התקיימה ישיבת הקראה, אליה לא התייצב המבקש, על אף שידע על הדיון. בהעדר התייצבותו, הורשע המבקש ודינו נגזר.
4. ביום 23.10.25 הוגשה הבקשה דנן, בה טען המבקש כי לא ידע על קיום ההליך נגדו ולא נמסרה לידיו כל הזמנה לדיון ונודע לו על ההליך רק מספר ימים לאחר הדיון ולאחר קבלת הודעה למכשירו הנייד. המבקש טען כי לא ידע על איסור השימוש ברכבו ורק ביום 9.6.25, במועד ביצוע העבירה, השוטר הודיע לו על הודעת איסור השימוש. לטענתו, הבהיר לשוטר שעצר אותו, כי השוטר הקודם שעיכב אותו והורה לו להחליף שני צמיגים, לא מסר לו כל הודעה על איסור שימוש ברכב. המבקש טען כי החליף את שני הצמיגים מבעוד מועד ולמחרת היום שנתפס, קרי ביום 10.6.25, הרכב עבר בדיקה במכון הרישוי וניתן לו אישור תקינות על אותם צמיגים שהוחלפו. צורפה הודעה בדבר תקינות מרשות הרישוי. לטענת המבקש, אי התייצבותו לא נבעה מתוך זלזול והמחדל הוסר כבר למחרת מתן ההודעה. על כן מבקש משיקולי צדק לבטל את פסק הדין, שכן לטענתו, אי היענות לבקשה תסב לו נזק רב בל יתוקן.
5. תגובת המשיבה הוגשה ביום 29.10.25, בגדרה טענה כי דין הבקשה להידחות על הסף היות והבקשה לא מעלה נימוק המצדיק היעתרות לה. לטענתה, המבקש קיבל הזמנה לדיון ביד ביום 9.6.25, אך מסיבות לא ברורות בחר שלא להתייצב. עוד לטענתה, העונשים שהוטלו על המבקש בגזר הדין תואמים את חומרת העבירה ועברו התעבורתי, כך שמדובר בענישה סבירה ומידתית ועל כן אי ביטול פסק הדין לא יגרום לחשש לעיוות דין.
|
|
|
6. לאחר שבחנתי טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בכפוף לתשלום הוצאות.
7. בהתאם לסעיף 130(ח) לחסד"פ, בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני התנאים החלופיים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01, איטליא נ' מ"י, נז(6) 793 (להלן: עניין איטליא); רע"פ 7709/13, סאסי נ' מ"י, ניתן ביום 28.11.2013). בהתאם לסעיף 130(ח) לחסד"פ, הבקשה תוגש תוך 30 ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.
8. לעניין זה ראו גם רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.12.09) בו נקבע כי:
"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".
9. המבקש חולק על קבלת הזימון לדיון בעניינו, אולם עיון באישור המסירה מעלה כי הזמנה לדין נמסרה למבקש ביד על ידי השוטר נותן הדו"ח, במועד ביצוע העבירה וחתימתו מתנוססת על גבי אישור קבלת הדו"ח במקום. על כן המבקש זומן כדין ולא מצאתי כל סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון בעניינו וכלל לא נטען דבר בעניין זה.
10. ניתן לבטל פסק דין הניתן בהיעדרו של נאשם גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.4.2018)). ככלל, ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם בשל החשש לעיוות דינו יעשה לאחר שהצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק דינו (רע"פ 2575/17 גייאר נ' מדינת ישראל [נבו] (6.9.2017); רע"פ 8626/14 מוחמד סמארה נ' מדינת ישראל (10.2.2015); רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל [נבו] מיום 27.5.2018). "טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו". ..."על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה." (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (נבו 25.3.2018)).
|
|
|
11. כעולה מטענות המבקש, המבקש נתפס נוהג את רכבו עם הודעת איסור השימוש שניתנה על הרכב על ידי בוחן שהוא שוטר, כוללת אי תקינות של שני צמיגים. המבקש טען כי נגרם לו עיוות דין, שכן הליקויים ברכבו תוקנו. המבקש צירף הודעה בדבר תקינות הרכב ממשרד הרישוי מיום 23.10.25, לפיה, ביום 10.6.25 (יום לאחר שנתפס בביצוע העבירה נשוא כתב אישום זה), הרכב נמצא תקין וכשיר לתנועה בדרכים לאחר ביצוע בדיקה כללית כדוגמת הרישוי התקופתי כולל הליקויים שפורטו בהודעת אי השימוש ברכב. המשיבה לא צירפה את הודעת אי השימוש המלמדת על כלל הליקויים וכלל לא התייחסה לטענת המבקש בעניין תיקון הליקויים ולאישורים והמסמכים שצורפו.
12. לאור טענות ההגנה, מצאתי כי יש מקום לבטל את פסק הדין אולם בשים לב לכך כי המבקש זומן כדין לדיון, יש לעשות כן בכפוף לתשלום הוצאות.
13. לאור זאת, פסק הדין יבוטל כנגד תשלום הוצאות בסך של 500 ₪. היות והופקד ערבון בתיק, מתוך הערבון יועבר סך של 500 ₪ לתשלום ההוצאות. היתרה תוחזר למבקש בכפוף לכל דין.
פסק הדין מבוטל.
אני קובעת ישיבת הקראה ליום 19.2.26 שעה 09.00.
המזכירות תזמן את הצדדים.
ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"ו, 26 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.
|
