החלטה

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה שמתנגדת לה, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית מהטעמים שלהלן:

א. מאישור המסירה של הזימון לדיון ליום 14.9.25 עולה כי זה חזר כ"סרב לקבל - הודבק" ונרשם לצד זאת בכתב יד שם המבקש "סמיר", והאישור חתום על ידי הדוור וחותמת דואר ישראל מיום 5.2.25. בנסיבות אלה בוצעה מסירה כדין של הזימון לדיון. לפיכך היה על המבקש להתייצב לדיון כדין. משלא התייצב, נשפט בהעדרו כדין. אין בידי לקבל טענת המבקש כי לא קיבל זימון וכי תיבת הדואר נמצאת בשימוש של קרובי משפחה נוספים כך שלא ניתן לדעת כי המבקש הוא שסרב. על המבקש חלה החובה לוודא קבלת דברי דואר הנשלחים לכתובתו. זאת ועוד, על אישור המסירה רשם הדוור את שמו של הנאשם כמי שסרב לקבלו.

ב. אשר לעיוות הדין, המבקש לא פרט את סיכויי הגנתו ומכאן שלא הוכח קיומו של עיוות דין.

ג. אשר לעונש, גם כאן לא הוכח קיומו של עיוות דין. המבקש הורשע בעבירה של אחיזה או שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בעת שנהג ברכב ובהיותו בתנועה ונדון לפסילה בת 30 יום, פסילה מותנית של חודשיים למשך שנתיים וקנס בסך 1,500 ₪. כעולה מגליון ההרשעות שצרפה המשיבה בדיון, המבקש נוהג משנת 2014 ולחובתו 22 הרשעות בהן אי החזקת הגה בשתי ידיים משנת 2024, שזו עבירה מאותה משפחה, 3 הרשעות דומות של שימוש בטלפון משנת 2023, הרשעות של רכב לא תקין ללא מתן הודעת אי שימוש משנת 2023, קיפוח זכות השימוש ברכב משנת 2023, ועבירות חוזרות ונשנות של מהירות מהשנים האחרונות. עיון בפסיקה מלמד כי מדיניות הענישה בעבירה של שימוש בטלפון בנהיגה כשעסקינן בנהג שבעברו הרשעות חוזרות דומות יכולה לכלול פסילה שנעה בין חודש ל-4 חודשים לצד פסילה מותנית וקנס (ראו לעניין זה רע"פ 863/19 אברהם נסים זגורי נ' מדינת ישראל (3.2.19)). בנסיבות אלה הענישה מידתית וסבירה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"ו, 26 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.