1.  לפני בקשת המבקשת לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה ביום 26.11.25.

2.  נגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה מיום 6.2.24 של שימוש או אחיזה בטלפון נייד בזמן נהיגה, שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה.

3.  ביום 28.4.25 התקיימה ישיבת הקראה ראשונה, אשר נדחתה לאחר שאישור המסירה חזר מסיבה של "מען לא מספיק".

4.  ביום 26.11.25 התקיימה ישיבת הקראה נוספת, אליה המבקשת לא התייצבה על אף שזומנה כדין, כעולה מאישור המסירה שצורף ובהתאם, הורשעה ונגזר דינה לקנס בסך 1,200 ₪.

5.  ביום 25.12.25 הוגשה הבקשה דנן, בה טענה המבקשת כי ביום 24.12.2025 קיבלה את פסק הדין מיום 26.11.25 בתיבת הדואר שלה, ולפני כן לא קיבלה כל זימון לדיון כלשהו בתיק ולא ידעה עליו. לטענתה, באישור המסירה לדיון הסרוקים בתיק בית המשפט, מיום 10.5.25 ומיום 9.12.25, רשום כי בוצעה מסירה לבן משפחתה, אך לטענתה, בשני אישורי המסירה נרשם כי שם המקבל הינו "B" (האות בשפה האנגלית). המבקשת טענה כי אין במשפחתה אף אדם בשם זה ואינה יודעת מי חתום על שני אישורי המסירה. המבקשת טענה כי משפחת דיאב בטמרה מונה אלפי אנשים, לרבות אנשים רבים בשמה המדויק, ולכן סבורה כי המסירה בוצעה לאדם אחר. המבקשת טענה כי כופרת בעובדות כתב האישום ומעוניינת להוכיח את חפותה בבית המשפט.

1.  תגובת המשיבה הוגשה ביום 4.1.26, בהתאם להחלטתי, בגדרה טענה כי יש לדחות הבקשה על הסף, שכן אינה מגלה טעם כלשהו המצדיק את מתן הסעד המבוקש. לטענתה, לאחר שבית המשפט בחן את אישור המסירה, ראה את המבקשת כמי אשר מודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ולפיכך, הרשיעה וגזר את דינה והמבקשת לא הוכיחה טעם ממשי לאי התייצבותה לדיון ולא ציינה נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי התייצבותה. עוד לטענת המשיבה, לא הוגשה טרם מועד הדיון כל בקשת דחייה מטעם המבקשת או ב"כ וככל שהגישה המבקשת או ב"כ בקשה כגון דא היה עליה לברר מה עלה בגורלה ומה היתה החלטת בית המשפט בעניינה.

2.  לאחר שבחנתי טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

3.  בהתאם לסעיף 130(ח) לחסד"פ, בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני התנאים החלופיים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01, איטליא נ' מ"י, נז(6) 793; רע"פ 7709/13, סאסי נ' מ"י, ניתן ביום 28.11.2013). בהתאם לסעיף 130(ח) לחסד"פ, הבקשה תוגש תוך 30 ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.

4.  לעניין זה ראו גם רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.12.09) בו נקבע כי:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".

5.  לפי תקנה 44א לתקסד"פ משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום אף בהעדר אישור מסירה או אישור שאינו ממולא כדין, מקים "חזקת מסירה" ורואים אותו כמי שהגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח; קרי משהוכיחה המאשימה כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין, חזקה שההודעה נשלחה כדין כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. (עפ"ת (ב"ש) 47513-02-17 בולנדי נ' מ"י, [נבו] מיום 21.5.17; עפ"ת (חי') 67571-03-18, אפשטיין נ' מ"י, [נבו] מיום 25.4.18; רע"פ 106/15 עו"ד קריב נ' מ"י, [נבו] מיום 20.1.15); עפ"ת 62391-02-19 סויטי נ' מ"י מיום 16.5.2019 [נבו].

6.  מעיון באישורי המסירה בתיק, במערכת נט המשפט, עולה כי הזמנה לדיון ליום 26.11.25, כתב האישום ופרוטוקול הדיון מיום 28.4.25 נמסרו ביום 10.5.25, בכתובת טמרה מס' בית 33 טמרה 24930, בהיעדר המבקשת, לידי מי שגר עמה בביתה, העונה לשם "B", בציון חתימתו ובציון שם הדוור. כמו כן, גם פרוטוקול הדיון מיום 26.11.25 ופסק הדין הומצאו ביום 9.12.25, בהיעדר המבקשת, לידי מי שגר עמה בביתה, העונה לשם "B", בציון חתימתו ובציון שם הדוור. טענת המבקשת כי ביישוב מגוריה מתגוררים אנשים נוספים העונים לשמה המדויק וכי לא ברור שמו של מקבל דבר הדואר, כאשר נרשמה רק אות באנגלית "B", לא נסתרה על ידי המשיבה והמשיבה כלל לא נתנה התייחסותה לטענות אלה. לפיכך, קיים ספק בנוגע לחזקה לפיה הזימון לדיון נשלח למבקשת כדין המהווה סיבה מוצדקת לאי התייצבותה לדיון.

7.  לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין.

אני קובעת ישיבת הקראה ליום 18.2.26 שעה 10.30.

המזכירות תזמן את הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ו, 04 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.