תת"ע (ירושלים) 14365-08-25 – דויד אדרי נ' מדינת ישראל
|
תת"ע (ירושלים) 14365-08-25 - דויד אדרי נ' מדינת ישראלשלום ירושלים תת"ע (ירושלים) 14365-08-25 דויד אדרי נ ג ד מדינת ישראל בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בירושלים [29.11.2025] כבוד השופטת, סגנית הנשיא שרית זוכוביצקי-אורי החלטה
1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 04.11.2025. 2. כנגד המבקש הוגש כתב אישום מסוג הזמנה לדין המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת אי שימוש בניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 מיום 19.05.2025. 3. המבקש לא התייצב לדיון אליו זומן ומשכך הוכרע דינו בהעדרו ונגזרו עליו קנס בסך 1,500 ₪, שלושה חודשי פסילה מלקבל ו/או להחזיק רישיון נהיגה ושלושה חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים.
טענות הצדדים
4. לטענת המבקש לא נמסרה לו הודעה על מועד הדיון, והוא מבקש שתינתן לו האפשרות להגן על עצמו ולקבל את זכויותיו הדיוניות.
5. לטענת המשיבה המבקש לא העלה טענה כלשהי המקימה עילה לביטול פסק דין, שכן ההזמנה לדיון נמסרה לו ביום ביצוע העבירה ונחתמה על ידו. עוד טענה המשיבה כי העונש מידתי וסביר ואינו חורג ממתחם הענישה המקובל.
דיון והכרעה
6. הבקשה הוגשה ללא תצהיר ודינה להידחות על הסף בשל כך. למעלה מן הצורך בחנתי את הבקשה לגופה.
7. סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי באין הוראה אחרת בחוק, דרך המלך בהליכים פליליים מורה על קיום דיון בעניינו של נאשם. כדברי כב' השופט שהם בע"פ 1903/99 חסין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 7.4.2008): |
|
|
"העיקרון המנחה בהליכים פליליים- אשר יש הסבורים כי ניתן לו אף מעמד חוקתי- הוא כי דיון יתקיים בנוכחות הנאשם, נוכחות זו דרושה לשם קיומו התקין של המשפט כמו גם לשם מראית פני הצדק והבטחת אמון הציבור בהגינות ההליך הפלילי".
8. לכלל זה קיימים מספר חריגים שאחד מהם מעוגן בסעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") הקובע כי בעבירות הקלות המוגדרות בו, ניתן לדון את הנאשם שלא בפניו, ככל שבית המשפט סבור כי לא ייגרם לו בכך עיוות דין.
9. כאשר נאשם הוזמן לדיון כדין ואינו מתייצב רואים אותו כמודה בעובדות הנטענות בכתב האישום.
10. סעיף 130 (ח) לחסד"פ קובע כי נאשם שאינו מתייצב למשפטו ונדון בהעדרו רשאי לבקש ביטול פסק דין, אולם יהיה עליו להוכיח אחד משני תנאים חלופיים. תנאי אחד הוא כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו והתנאי השני הוא כי ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין. ולעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.12.09) בו נקבע כי: "לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".
קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש
11. ההזמנה לדיון נמסרה למבקש לידיו במועד ביצוע העבירה, ואישור מסירה נחתם על ידו. באישור המסירה נרשמו באופן ברור מועד הדיון ומיקומו. משכך, לא ברורה טענתו של המבקש כי לא נמסרה לו הודעה אודות מועד הדיון. 12. בנסיבות אלה אני קובעת כי ההזמנה לדיון נמסרה למבקש כדין וכי לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו בדיון.
האם קיים חשש לעיוות דין 13. גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ניתן לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 24.4.2018).
|
|
|
14. ככלל, ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם בשל החשש לעיוות דינו יעשה לאחר שהצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק דינו (רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו 27.5.2018). המבקש לא העלה כל טענה לעניין עיוות דין, ולא כפר בביצוע העבירה. 15. יתרה מכך גם אם היה המבקש מעלה טענות של ממש להגנתו מוטלת על בית המשפט חובה לבחון אותן בזהירות של ממש. (ע"פ 2119/02 כהן עופר נ' מדינת ישראל(פורסם בנבו 14.04.02), רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 23.02.04)).
16. לפיכך, איני סבורה כי ייגרם לנאשם עיוות דין אם לא יבוטל פסק הדין. 17. לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.
מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט' כסלו תשפ"ו, 29 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.
|
