החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרה הנאשמת.

גם אם קיים ספק באשר להזמנתה של הנאשם לדיון, אין חולק כי הנאשמת ידעה על שפיטתה בהיעדר לכל המאוחר בסוף שנת 23 בואכה ינואר 24 (ראה פניותיה למפנ"א שצורפו לבקשה וכן דרישת החוב מרשות האכיפה שנשלחה ביום 3.10.23). בהינתן האמור, הגשת הבקשה בחודש ינואר 2025 לוקה בשיהוי ניכר ואין בטענה כללית בדבר מלחמת חרבות ברזל כדי להצדיק שיהוי זה (ור' בעניין זה סעיף 130(ח) הקובע סד זמנים ברור בעניין).

מאידך, עיקר הבקשה נוגע לכך שהרכב המדובר היה בעת ביצוע העבירה בחזקתה של נהגת, שאר מצורף תצהיר מטעמה לבקשה. העברת האחריות לנהג בפועל מהווה הולמת את עיקרון האשם, המבוטא בפקודת התעבורה באמצעות הרחבת הענישה לתאגידים, על מנת שיאתרו את הנהג בפועל.

לאור האמור אני מוצא לקבל את הבקשה, בכפוף לתשלום הוצאות נכבדות, אשר תואמות את השיהוי הניכר.

הנאשמת תשלם הוצאות משפט בסך של 5000 ₪ בתוך 45 ימים מהיום, ואם תעשה כן יבוטל פסק הדין שניתן בהיעדרה; אם לא ישולמו ההוצאות ,יישאר פסק הדין על כנו.

לעיוני ביום 15.3.25.

להודיע.