החלטה

הנאשמת עותרת לביטול פסק הדין שניתן נגדה ביום 6.6 בהעדר התייצבות לדיון. הבקשה כפי שהיא, אינה מגלה עילה.

הנאשמת טוענת כי למיטב זכרונה שהתה במקום אחר ולא נהגה ברכב במועד הרלוונטי. כידוע אין די בכך כדי לפטור את הנאשמת מאחריות ועל פי חזקת הבעלות עליה להראות מי הוא שעשה שימוש ברכב.

לפנים משורת הדין ניתן לתקן את הבקשה בתוך 21 יום ולפרט את הטענות בתצהיר כנדרש, או מוטב מכך, לפנות למשרדי המאשימה בנסיון להסדר כולל אותו ניתן להגיש לאישורי בלא צורך בדיון ולחסוך סיכון של פסיקת הוצאות.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ח, 18 יולי 2018.