תת"ע (חדרה) 5488-10-24 – מדינת ישראל נ' חסון אלי עבודות גינון בע"מ
|
תת"ע (חדרה) 5488-10-24 - מדינת ישראל נ' חסון אלי עבודות גינון בע"משלום חדרה תת"ע (חדרה) 5488-10-24 מדינת ישראל נ ג ד חסון אלי עבודות גינון בע"מ בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בחדרה [01.01.2026] כבוד השופטת סיגל דבורי החלטה
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי באסמכתאות המצורפות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
על אחד משני אדנים יכול בית המשפט לבסס את מסקנתו לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם; סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או מניעת עיוות דין (לדיון מפורט ומורחב, ראו רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.2018) (להלן: "עניין סאלם")).
המדובר בדו''ח מספר 90527219514 בגין עבירת מהירות מיום 26.06.23.
אישור המסירה הראשוני על משלוח הדו''ח חזר בשנת 2023 בציון "נמסר לנציג", כאשר שם המקבל הוא "אילנית". אישור המסירה לזימון המבקשת לדיון בתאריך 13.11.24 חזר מסיבת "לא נדרש" (ת/1).
משהתקיימה מסירה כדין, ניתן גזר הדין במועד ובהעדר נוכחות המבקשת. על המבקשת הושת קנס מקור חברה בסך 6,000 ש''ח.
בבקשה נטען כי המבקשת לא קיבלה את הדו''ח היות שהכתובת אינה נכונה והציגה אישור מסירה בו צוין "עזב". בהחלטתי מיום 15.12.25 הפניתי את תשומת לב ב''כ המבקשת לכך כי המדובר באישור מסירה על פסק הדין. כן ניתנה למבקשת אפשרות לצרף אסמכתאות נוספות באשר למסירת מועד הדיון תוך 10 ימים, אך לא הונח בפני דבר. |
|
|
שיבוש בהגעת דברי דואר היא טענה עובדתית אשר נטענה בעלמא וללא כל תימוכין, כאשר לא צורפו כל אסמכתאות המעידות כאמור. לא הוצגו בפניי מסמכים המעידים כי המבקשת ערכה בירור מול הדואר בגין טענה זו. (וראו רע''פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, פסקה 35, (25.03.18): "כאשר דו''ח העבירה, ההזמנה לדיון או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות... טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין" כן ראו לעניין זה רע''פ 1771/19 עבודי נ' מדינת ישראל, 11.07.19. מדובר בדו''ח מהעת האחרונה וניתן בנקל לערוך בירור ברשות הדואר.
באשר לעיוות הדין, כבר נקבע כי טענה להסבה או טענה כי אחר נהג ברכב, אין בה כשלעצמה כדי לבסס חשש מפני עיוות דין. ראו לדוגמה; רע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל (27.12.11) ועפ"ת 2047-09-22 סלומן נ' מדינת ישראל (24.10.22).
כן נקבע כי גם כאשר מדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין. ראו ע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (4.9.2007).
לא מצאתי בין יתר נימוקי הבקשה הצדקה לביטול פסק הדין ואף לא התייחסות לשיהוי הניכר שבהגשת בקשה זו, למעלה משמונה חודשים (מעיון בנט המשפט, ב''כ המבקשת צפה דרך הישומון בפסק הדין ביום 03.04.25 בשעה 09:25).
על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"ו, 01 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.
|
