החלטה

1. מדובר בבקשה לחישוב תקופת פסילה. הכלל הוא שעל הנאשמת/המבקשת להפקיד את רישיון הנהיגה שברשותה או תצהיר חלף הפקדה. בית המשפט אינו צד לחובה המוטלת על המבקשת במקרה זה והיה עליה לפעול בהתאם להחלטה השיפוטית שניתנה. תשומת הלב כי בפסק הדין מיום 26.10.25 נקבע מפורשות שמנין ימי הפסילה יחל אך ורק לאחר אקט פוזיטבי של הפקדת רישיון או תצהיר חלף הפקדה.

2. נקבע בפסיקה כי הסמכות לדון בבקשה מעין זו נתונה לרשות הרישוי אשר נגד החלטתה ניתן להגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים. כפי שצוין ברע"פ 3811/22 סטניסלב וילקובסקי נ' מדינת ישראל (09.06.2022): "הלכה פסוקה היא כי "הכתובת בכל מקרה של בקשה הנוגעת לפסילה של רישיון נהיגה היא רשות הרישוי. על החלטתה ניתן להשיג באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים" (ע"פ 7323/19 אבו שריפה נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (26.02.2020))".

3. בענייננו, בפועל לא הופקד, אלא עד תאריך 07.12.25, רישיון נהיגה בהליך זה ואף לא תצהיר חלף הרישיון שפקע. על כן מדובר בבקשה להכרה בפסילה, שאירעה עובר למועד ההפקדה בפועל, שכאמור אינו מסמכותו העניינית של בית משפט זה. במסגרת הליך זה - מורה על הנפקת אישור הפקדה ממועד ההפקדה בפועל - 07.12.25.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשפ"ו, 11 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.