החלטה

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר כדין ביום 3.4.17.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

הודעה על העבירה נשלחה בדואר רשום ב 20.12.16 כפי שעולה המשלוח משלוח.

הזמנה לדיון נשלחה בדואר רשום וחזרה בציון " לא נדרש", מכאן קמה חזקת מסירה

[ עיין: רע"פ 3698/17 יוסופוב נ' מדינת ישראל (7.5.17 ].

טענה כללית בדבר בעייתיות בהמצאת דברי דואר באזורי מגורי המבקש לא די בה, טענה דומה נדחתה בביתה משפט העליון ברע"פ 7862/13 אבו אלמפלפל נ' מדינת ישראל (20.11.13).

גזר הדין נשלח לכתובת הנאשם. אחת ההודעות חזרה בציון לא נדרש אך בתחתית האישור מופיע כי האם סרבה לחתום ( עיין אישור המסירה מ 9.8.17 ).

הבקשה הוגשה בשיהוי ולא בתוך התקופה שנקבעה ע"י המחוקק בסעיף 130 לחסד"פ .

לגופו של ענין , נטען כי אחר נהג.

העלאת טענה של אחר נהג אינה בהכרח מובילה להנעת ההליך מחדש [ עיין: ברע"פ 3202/16 בן נחום נ' מדינת ישראל (18.5.16), וע"פ 7709/13 סאסי נ' מדינת ישראל (28.11.13) ].

בית המשפט שקל בכובד ראש אם להענות לבקשה בכפוף להוצאות ואולם, המדובר בעבירה מיום 12.12.16 .

תמוה הכיצד היום יודע הנהג/נהגת שביום העבירה לפני כשנה הוא זה שנהג. בתצהיר שצורף אין הסבר לכך.