1

1.         לאחר מסירת תקליטור השמע של פרוטוקול בית המשפט מיום 16.6.14, נותרו להכרעה שתי בקשות של ההגנה במסגרת הבקשה מיום 12.8.14. האחת, קבלת עברו הפלילי או המשמעתי של השוטר יוני איגוס המצוי בתיקו האישי במשטרה. השנייה, קבלת המסמך בדבר ההוראה להשלים את חקירתו של הנאשם 1, לאחר מתן הצהרת תובע בעניינו.

2.         ראשית אבהיר כי המסגרת הדיונית הנכונה לבקשה הינה במסגרת סעיף 74 לחסד"פ ולא במסגרת סעיף 108, כפי שטען ב"כ הנאשמים. יחד עם זאת, מאחר שב"כ המאשימה לא העלה טענה דיונית בעניין, אתייחס אליה כאל בקשה לפי סעיף 74.

2

3.         בכל הנוגע לחשיפת המרשם הפלילי והמשמעתי של עדי תביעה שהם שוטרים, חלה התפתחות בפסיקה. לעומת הגישה הגורפת בבש"פ 4481/00 יחזקאלי נ' מדינת ישראל, אליה היפנה ב"כ הנאשמים, ניתן למצוא גישה מצמצמת יותר בהחלטה בבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל. בע"ח (מחוזי חי') 9998-08-09 מדינת ישראל נ' לוי (14.8.09) (להלן: "עניין לוי") קבע כב' השופט י' עמית (כתוארו אז), כי לצורך גילוי רישום פלילי או משמעתי של שוטר להגנה, יש לבחון, בין היתר, את הקשר בין מהימנות של העד, לבין טיב הרישום וסוג העבירות בעניינו של העד; חלוף הזמן מאז ההרשעה; הקשר בין האישום לגביו העיד העד לבין הרשעותיו הקודמות; ככל שיש כאלה; הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד; מידת מעורבותו באירוע נשוא האישום, ואין המדובר ברשימה סגורה וראו גם החלטתו של כב' השופט י' אלרון (כתוארו אז) בב"ש (מחוזי חי) 4013/06 מדינת ישראל נ' לייב אברמוביץ' (11.1.07) (להלן: "עניין אברמוביץ'").

4.         כאשר קיימת התנגשות חזיתית בין זכותו של נאשם למשפט הוגן אל מול הגנה על פרטיותם של עדים בכללם שוטרים, משקלה של זכות הנאשם למשפט הוגן מכריע את הכף ודינם של השיקולים הנוגדים לסגת. אולם, כאשר זכות הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או שהאפשרות שהיא תיפגע רחוקה ובלתי משמעותית יש לתת משקל הולם לזכויותיהם של עדים, גם אם הם שוטרים ולצורך כך תיבחן זיקתו של החומר המבוקש לאישום ולנאשם וכן מידת התועלת הטמונה בו להגנת הנאשם.

5.         מאחר שכפי שנקבע לגבי עד רגיל, לא כל הרשעה פלילית הקיימת לחובתו תהווה חומר חקירה בתיק בו הוא צפוי להעיד, הרי הדברים תקפים, ביתר שאת, לגבי הרשעה בהליך משמעתי. העובדה שנוהל הליך משמעתי כנגד שוטר, אינה מובילה מניה ובניה למסקנה כי הדבר יהווה חומר חקירה במשפט, בו אותו שוטר יעיד. קל וחומר שאותה הרשעה משמעתית לא תהווה בהכרח גורם משפיע על מהימנותו (והרי כל מטרת חשיפת המרשם המשמעתי הוא כדי לנסות לתהות על קנקנו של העד - השוטר).

3

6.         בנוסף, יש לזכור, כי גיליון המרשם המשמעתי של שוטר כולל את כל התלונות שהוגשו נגדו, ובכלל זה תיקים שנפתחו ונסגרו, תיקים בהם נחשד בפלילים, ותיקי עבירות משמעת בהם זוכה או הורשע. עד לתיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השווים, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק המרשם") לשנת 2006, נימנו עם פרטי הרישום חלק מן העבירות בהן הורשעו שוטרים בבית הדין המשמעתי של המשטרה. חוק המרשם, לפי תיקונו מ-2006, צמצם את רשימת עבירות המשמעת שייחשבו כפרטי רישום וקבע שורה של עבירות שאינן מצויות במרשם הפלילי ולגביהן מתנהל מרשם משמעתי נפרד. בעניין זה קבעה פסיקת בתי המשפט המחוזיים, לאור אופיין המיוחד של עבירות המשמעת, כי המידע מתוך המרשם המשמעתי המשטרתי שיועבר להגנה הוא רק בנוגע להרשעות בבית הדין המשמעתי, ככל שהן רלוונטיות להגנת הנאשם ואין למסור מידע על תיקי מב"ד או תיקים שנסגרו (ראו: ב"ש (מחוזי חי') 1302/08 (ת"פ 4067/07) פלוני נ' המחלקה לחקירת שוטרים (19.2.08) וכן עניין אברמוביץ' שהוזכר לעיל. בין היתר, הוזכרו בהקשר זה שורה של עבירות משמעת המטילות דופי במהימנותו של עד תביעה שהוא שוטר (למשל סעיפים 9 ו-10 לתוספת של חוק המשמעת הדנים במסירת פרטים והצהרות כוזבות).

7.         לכך יש להוסיף כי בחוק המשמעת אין הוראות העוסקות בהתיישנות הרשעה או במחיקתה, בדומה להוראות הקיימות בסעיפים 14 ו-16 לחוק המרשם. לפיכך, מסירת רישום משמעתי של שוטר שהתיישן עלולה להוביל לתוצאה אבסורדית, לפיה במקרים בהם מועמד שוטר במקביל בפני הליך פלילי והליך משמעתי ומורשע בשניהם, לא ניתן יהיה למסור מידע לגביו מן המרשם הפלילי מחמת התיישנות או מחיקה, אך ניתן יהיה למסור מידע מקביל מן המרשם המשטרתי המשמעתי.

8.         לאור כל האמור לצורך הכרעה בבקשה, יש לבחון תחילה את הרישום המשמעתי לגופו. בעניין זה אפנה להחלטות רבות של בתי המשפט שעסקו בבקשות דומות. עניין אברמוביץ; ב"ש 1302/08 (מחוזי חיפה) פלונים נ' מח"ש (2008); עניין לוי; בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ברקו ות"פ 4490-06-09 מדינת ישראל נ' טחימר (2011). בחלקן הוחלט להעביר מידע מן המרשם המשמעתי אל ההגנה ובחלקם הוחלט שלא לעשות כן. אולם, בכל המקרים נעשה הדבר לאחר עיון במידע עצמו, עיון שאיפשר את בחינת הרלוונטיות האפשרית ובחינת שאר הקריטריונים שנקבעו בפסיקה בהקשר זה. בכלל האמור תיתכן אפשרות שלא קיים רישום משמעתי לגבי השוטר הרלוונטי והכרעה מפורטת בבקשה תתייתר.

4

9.         בנוסף, לאור ההלכות המצמצמות בנוגע למסירת פרטים מן הרישום המשמעתי, מקל וחומר שאין מקום להעביר להגנה את תיקו האישי של השוטר במשטרה ("התיק הירוק"). מה גם שהמבוקש אינו נוגע לרישום קונקרטי לגבי האירוע נשוא האישום, אלא ניסיון "לדוג" מאפיינים הנוגעים למהימנותו של השוטר מהם ניתן להשליך לענייננו.

10.       לפיכך, אני מורה למאשימה להעביר לעיוני, במעטפה סגורה, את הרישום הפלילי והמשמעתי לגבי העד יוני איגוס, ככל שקיים רישום כזה, עד ליום 21.10.14.

11.       בכל הנוגע ל"מסמך האישור" שהתבקש על ידי ההגנה, הרי שנמסר בעניין זה הסבר ברור על ידי ב"כ המאשימה. גם בדיון האחרון ואין מקום להרהר אחר דיוקו. זאת ועוד, מקובל עליי כי הנחיית הממונה, ככל שהיא קיימת בכתב בתיק הפרקליטות מהווה "תרשומת פנימית" שאין מקום למסור להגנה, בוודאי לאחר האמור בהחלטתי מיום 17.6.14.

12.       המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים ותעביר התיק לעיוני ביום 22.10.14.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ה, 07 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.