עובדות כתב האישום

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, הכולל שני אישומים, בביצוע העבירות הבאות: 2 עבירות של קשירת קשר לעשות עוון - עבירות לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); 2 עבירות של סיוע להפרת הוראות חוק הכניסה/תקנות + סעיף 7 לחוק - עבירות לפי סעיף 12(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב -1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין; 2 עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה - עבירות לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין; 2 עבירות של הפרת הוראות חוק הכניסה/תקנות + סעיף 7 לחוק - עבירות לפי סעיף 12(4) לחוק הכניסה לישראל;

 

2.     על פי עובדות החלק הכללי, כרטיס "גייטפאס אלקטרוני" (להלן: "תעודת מעבר" או "גייטפאס") הוא תעודת מעבר המונפקת לאדם לאחר שהזדהה בעמדת הנפקת תעודות המעבר בביקורת הגבולות בנמל התעופה בן גוריון. תעודת המעבר היא אישית ומכילה את פרטי בעל התעודה ואת האישור עבורו להיכנס בגבולות ישראל. את הגייטפאס מניח בעל התעודה בשער הכניסה הסמוך לעמדת ביקרות הדרכונים, השער נפתח עבורו והוא נכנס בגבולות הארץ.

 

3.     על פי עובדות האישום הראשון, עובר לתאריך 9.9.19, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, קשר הנאשם קשר עם אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, להכניס נתינה זרה לישראל, תמורתה היה צפוי הנאשם לקבל סכום כסף שנע בין 2,500 ₪ ל-4,000 ₪ (להלן: "הקשר") .

במסגרת הקשר ולשם קידומו יצא הנאשם בטיסה מישראל בתאריך 9.9.19 בשעה 14:25.

 

ביום 10.9.19 בשעה 15:20 או בסמוך לה, הגיעו בטיסה הנאשם והנתינה הזרה שזהותה אינה ידועה למאשימה (להלן: "הנתינה הזרה") לנמל התעופה בן גוריון.

בשעה 15:23 או בסמוך לה, פנה הנאשם לעמדת ביקורת הגבולות האוטומטית מספר 101, הזדהה באמצעות דרכונו והונפק לו גייטפס הנושא את פרטיו.

בהמשך, בשעה 15:26 או בסמוך לה, הגיעו הנאשם והזרה לשער הכניסה לישראל, כשהם צמודים, הנאשם הצמיד את הגייטפס שלו לקורא הכרטיסים, השער נפתח והזרה נכנסה לישראל.

 

מיד ובסמוך נטל הנאשם את הגייטפס שלו משער הכניסה, וכעבר מספר שניות נכנס לישראל לאחר שנצמד לאחר, שאינו חלק מהקשר ושזהותו אינה ידועה למאשימה.

 

4.     על פי עובדות האישום השני, עובר לתאריך 23.9.19 במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, קשר הנאשם קשר עם אחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, להכניס נתינה זרה לישראל, תמורתה היה צפוי לקבל סכום כסף שנע בין 2,500 ₪ ל- 4,000 ₪.

SHORENA CHUBINIDZE היא אזרחית מדינת גיאורגיה בעלת דרכון גיאורגי AB0317316 (להלן: "הגיאורגית"). במסגרת הקשר ולשם קידומו, יצא הנאשם בטיסה מישראל לבודפשט בהונגריה ביום 23.9.19 בשעה 20:22.

ביום 24.9.19 בשעה 19:50 או בסמוך לה, הגיעו הנאשם והגיאורגית לנמל התעופה בן גוריון בטיסה, מבודפשט. הנאשם פנה לעמדת ביקורת הגבולות האוטומטית, הזדהה באמצעות דרכונו והונפק לו גייטפס הנושא את פרטיו.

בשעה 19:57 או בסמוך לה, הגיעו הנאשם והגיאורגית לשער הכניסה לישראל, כשהם צמודים, הנאשם הצמיד את הגייטפס שלו לקורא הכרטיסים, השער נפתח והזרה נכנסה לישראל.

מיד ובסמוך, נטל הנאשם את הגייטפס שלו משער הכניסה, ובהמשך נכנס לישראל על ידי הצמדות לאחד אחר שאינו חלק מהקשר ושזהותו אינה ידועה למאשימה. בקרית הגבול שהבחינה במעשים, עיכבה את השניים.

 

עבר פלילי

5.     אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים.

 

הסכמות הצדדים

6.     הצדדים הסכימו כי שירות המבחן יערוך תסקיר בעניינו של הנאשם ויבחן התאמתו לשילובו בבית משפט קהילתי. לא גובשו הסכמות עונשיות.

 

7.     בהמשך, הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות לבחינת כשירותו לשאת בעונש מאסר בדרך זו.

 

הממונה על עבודות השירות

8.     בחוות דעת מיום 7.1.24 נמצא הנאשם כשיר לשאת בעונש מאסר בעבודות שירות, במגבלות.

 

תסקירי שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו 2 תסקירים:

9.     בתסקיר הראשון מיום 22.3.23 צוין כי הנאשם כבן 29, רווק, מזה כחמש שנים ללא קורת גג יציבה. שירות המבחן פירט את ילדותו של הנאשם והעובדה כי נחשף לשימוש אינטנסיבי באלכוהול ולאלימות מצד אמו, שהתקשתה לספק צרכיו הרגשיים והחומריים.

בגיל חמש עבר להתגורר עם סבתה של האם, אשר היוותה עבורו דמות חיובית, יציבה ומשמעותית, עד שנפטרה לפני כעשור, בהיות הנאשם כבן 19.

הנאשם מסר כי סיים חוק לימודיו, המשיך ולמד הנדסאות אלקטרוניקה, התגייס לצה"ל והשלים שירות מלא. לאחר שחרורו מהצבא, ניסה להשתלב בתעסוקה, אך התקשה לשמור על יציבות לאורך זמן.

 

הנאשם תיאר כי לאורך השנים נהג לצרוך אלכוהול וסמים וברקע ביצוע העבירה, עמד מצבו הכלכלי הקשה.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצמצם ממעורבותו ומתקשה בהפנמת השלכות התנהלותו באותה העת, מתקשה לאורך חייו בבניית יחסי אמון ומתנהל בחשדנות. לצד זאת, מדובר בבחור צעיר בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות, מצבו הנפשי מורכב והוא בעל צרכים טיפוליים, לרבות בתחום ההתמכרות, סיוע בהשתלבות בתעסוקה ובתחום הדיור. שירות המבחן התרשם מקיומו של סיכון גבוה במצבו של הנאשם, ממוטיבציה נמוכה להתגייס לטיפול ארוך טווח ומחוסר רצון להשתלב בתוכנית בבית המשפט הקהילתי. על כן, לא מצא שירות המבחן את הנאשם מתאים לתוכנית בית המשפט הקהילתי.

 

10.  מהתסקיר השני מיום 29.6.23, עלה כי הנאשם לא התייצב לפגישות בשירות המבחן וזה שב והביע ספקנות באשר למוטיבציה וליכולתו של הנאשם לשתף פעולה ולהיתרם מהליך טיפולי מעמיק. נוכח זאת, לא נמצא הנאשם מתאים להשתלב בתוכנית בית משפט קהילתי.

 

 

 

טיעוני הצדדים לעונש

11.  המאשימה בטיעוניה עמדה על הפגיעה בערכים המוגנים כאשר לטענתה, העבירה שביצע הנאשם הפכה למכת מדינה ועל בתי המשפט למגר נגע זה ולנקוט במסר של גמול והרתעה למבצעי עבירות אלה.

המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה לקבוע מתחמי ענישה נפרדים לכל אישום- בין חודשיים מאסר לחמישה חודשים.

בהתייחס המאשימה לנסיבות הנאשם עצמו, ציינה את התרשמות שירות המבחן לפיה הנאשם מצמצם מהתנהלותו ומצריכת חומרים משני תודעה, שולל נזקקות טיפולית ומתקשה להפנים השלכות התנהלותו.

עוד טענה המאשימה, כי אין לזקוף לזכות הנאשם את הזמן שחלף, נוכח התנהלותו. לצד זאת ביקשה להזכיר כי הנאשם הודה בביצוע העבירות, נטל אחריות למעשיו והביע חרטה. על כן, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, קנס משמעותי משהעבירה בוצעה על רקע כלכלי, והתחייבות.

 

12.  ההגנה ביקשה לשקול את נסיבותיו האישיות והחריגות של הנאשם, את ההודאה באשמה, נטילת האחריות, והדגישה כי מדובר בנאשם דר רחוב המצוי ברשות עצמו מאז היותו בן 19, לאחר מות סבתו.

הסנגור הוסיף, כי אמנם הנאשם צורך האלכוהול, אך הוא לא מבצע עבירות והעובדה כי אינו מסתייע בגורמים המוסמכים ואינו פונה למיצוי זכויותיו היא בשל האכזבות הרבות שחווה מגורמי הרווחה השונים. לאחרונה, הוסיף הסנגור, הצליח הנאשם להשתלב בעבודה ומצא מקום לינה, כך שעונש מאסר יפגע בו. הסנגור הסכים כי מתחם הענישה ההולם מתחיל בעונש מאסר קצר, עתר למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה ולגזור עליו חודשיים מאסר בעבודות שירות.

 

13.  לבסוף שמעתי את הנאשם עצמו אשר ציין כי ביצע את העבירות כדי שיוכל לקיים את עצמו.

 

דיון והכרעה

14.  הנאשם, במעשיו, פגע בערכיה המוגנים של מדינת ישראל. בבסיס הערכים עומדים ביטחון המדינה ותושביה, וזכותה של המדינה להחליט מי יכנס בשעריה. עוד מגן החוק על ריבונותה של מדינת ישראל והסדרת כניסתם ושהותם של זרים לתחומי המדינה. סדר זה חיוני לביטחון הציבור וליציבות חברתית וכלכלית.

 

15.  הנאשם שלפניי סייע בשתי הזדמנויות שונות להבריח לתוך מדינת ישראל נתינים זרים שלא החזיקו באישור כניסה לישראל. הנאשם סיכן את ביטחונם של אזרחי המדינה והכל תוך תחכום והיערכות מוקדמת.

 

אמנם הנאשם ביצע את העבירות, אך לא הוא עצמו היה המתכנן העיקרי, אלא ביצע את העבירות מתוך בצע כסף ורצונו לרווח כלכלי.

 

16.  בחינת נסיבות ביצוע העבירה מצביעה על פגיעה ברף בינוני של הערכים המוגנים.

 

17.  בטרם אפנה למדיניות הענישה הנוהגת אזכיר כי "קביעת מתחם העונש ההולם איננה עניין אריתמטי וכי לבית המשפט נתון בהקשר זה מרחב מסוים של גמישות" (ר' ע"פ 3877/16 פאדי ג'באלי נ' מ"י (17.11.16)), בהיות המתחם מגלם שיקולים נוספים-מדיניות ערכית ונסיבות המקרה המסוים אשר מדיניות הענישה היא רק אחד מהם.

 

18.  מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים. ראו למשל:

א.    עפ"ג 68650-07-20 דורושנקו נ' מ"י (3.11.20), שם הורשע המערער בכך שהכניס את בת זוגו-נתינה גיאורגית, לישראל, באמצעות הוצאת ספח מעבר אינו ניתן להעברה, על שמו, והעבירו לידיה. המערער נדון לחודש מאסר בעבודות שירות. הערעור שהוגש, נדחה.

ב.     ת"פ (ראשל"צ) 504-08-19‏‏ מ"י נ' זוהר (30.6.20) הורשעה נאשמת בביצוע עבירות של הברחת תושבים זרים לתחומי מדינת ישראל באמצעות שימוש בגייטפס שלה, בשלוש הזדמנויות שונות. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה ההולם לכל אחד מהאישומים, נע בין 2 חודשי מאסר לבין 5 חודשים לכל אירוע. בסופו של דבר נגזרו על הנאשמת 7 חודשי מאסר בעבודות שירות, וזאת בשים לב לעברה הפלילי המכביד.

ג.      ת"פ (שלום ראשל"צ) 81496-01-19 מ"י נ' אליגולאשווילי (7.6.20) הנאשמת הורשעה בכך שסייעה לאזרח גיאורגיה להיכנס לישראל באמצעות שימוש בכרטיס הגייטפס שלה. בית המשפט קבע את מתחם הענישה ההולם בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בעבודות שירות. בסופו של יום נגזר על הנאשמת, בשים לב לכך כי לא עמדו לחובתה הרשעות קודמות בפלילים ובהתחשב בנסיבות חייה, מאסר מותנה.

 

19.  מצאתי לקבוע מתחם ענישה אחד לשני האישומים, שעה שהמעשים אותם ביצע הנאשם מהווים מסכת עובדתית אחת, בהתאם ל"מבחן הקשר ההדוק" שנקבע בפסיקה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14)). זאת בין היתר, בשים לב לסמיכות האירועים, היות האירועים מגלמים תוכנית עבריינית אחת והדמיון המובהק בין המעשים.

 

20.  בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, ובשים לב כי מדובר בשני אירועים שונים, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 6 חודשי מאסר, לצד ענישה נילווית.

 

עונשו של הנאשם

21.  משנקבעו מתחמי הענישה, יש לאתר את העונש המתאים לנאשם בגדרו של המתחם, תוך מתן משקל למכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו.

 

22.  בהקשר זה מצטברים בעניינו של הנאשם מספר שיקולים מקלים. ראשית יש להזכיר את הודאתו במיוחס לו כבר בהזדמנות הראשונה ואת החיסכון בזמנם של הצדדים. עוד ראוי להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעלו מתסקירי שירות המבחן ומטיעוני הסניגור לעונש ובכלל זה היות הנאשם דר רחוב עד לאחרונה. עוד מצאתי ליתן משקל לעובדה כי מאז ביצוע העבירות לא נפתחו נגד הנאשם הליכים פליליים נוספים, ואף קודם לא היה מעורב בפלילים.

 

23.  ערה אני לאמור בתסקירי שירות המבחן ואין לי אלא להצר על כי הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנות שנקרתה לפניו, הן מבחינת שיפור יכולת הדיור וייצוב התעסוקה והן מבחינת שילובו בהליך טיפולי שיהיה בו כדי להיטיב את מצבו. כמוכן, לא נעלם מעיני כי הנאשם מצמצם בהתייחסותו למעורבותו בפלילים ומתקשה בהפנמת השלכות התנהלותו הפלילית.

עם זאת, כעולה מטיעוני ההגנה, הנאשם הצליח לאחרונה להשתלב במעגל העבודה ויש לקוות כי השתלבות זו תהא בבחינת סנונית ראשונה ותוביל לשינוי בחייו.

 

24.  לבסוף אציין כי משמדובר בעבירה שבבסיסה מניע כלכלי, ברי כי לא ניתן להימנע מהשתת קנס. עם זאת, שמתי לנגד עיניי את נסיבות חייו החריגות של הנאשם ומצאתי כי אין להחמיר יתר על המידה בקביעת סכום הקנס.

 

סוף דבר

25.  לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר לתקופה של 3 חודשים, לנשיאה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות הדעת מיום 7.1.24 .

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 1.4.24 בשעה 08:00 בבוקר ביחידת ברקאי- שלוחת מרכז-רמלה - רח' לוחמי בית"ר 6 רמלה.

 

מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ להבטחת התייצבות בנאשם למאסרו.

 

ב.     מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל או כל עבירה בה הורשע.

 

ג.      קנס בסך של 1500 ₪ או 14 יום מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.7.24 ובכל 1 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום במועד, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

 

ד.     הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך שנתיים מהיום עבירה לפי חוק הכניסה לישראל או כל עבירה בה הורשע, ישלם את הסך של 2500 ₪. לא יצהיר- יתווספו 10 ימים למאסרו.

 

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ח' אדר ב' תשפ"ד, 18 מרץ 2024, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.