1

רקע

1.       ביום 9.3.14, בפתח דיון שנקבע לשמיעת ראיות, הרשיע כב' השופט שמעוני את הנאשמת בהתאם להודאתה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בשלושה מקרים של הלנת תושב זר, עבירה לפי סעיף 12א(א) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, בכך שבשלושה מועדים שונים בשנים 2009-2010 הלינה בביתה בירושלים אנשים שונים שאין בידיהם אישורי שהיה כחוק (להלן: "השבחי"ם").

2.       על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים הנאשמת הופנתה לשירות מבחן לצורך קבלת תסקיר וכן הופנתה לממונה על עבודות השירות לקבלת חוות דעת בעניינה. עוד הוסכם בין הצדדים כי עמדת המאשימה ביחס לעונש הראוי לנאשמת הוא למאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וקנס, בעוד שב"כ הנאשמת יהיה חופשי בטיעוניו. אשר לנאשם המאשימה הגבילה עצמה לעתור לעונש של 5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪, בעוד שב"כ חופשי בטיעוניו.

3.       ביום 7.9.15 טענו הצדדים לעונש בפני כב' השופט שמעוני אולם מאחר ולא התקבלה חוות דעת מאת הממונה על עבודות שירות בעניינו של נאשם 2, נדחה הדיון. ביום 26.10.14, לאחר מספר דחיות לבקשת הצדדים, הועבר התיק לטיפולי, זאת בשל יציאתו של השופט שמעוני לשבתון ממושך לפני פרישתו לגמלאות. ביום 5.1.15 השלים ב"כ הנאשמת טיעוניו לעונש בפניי. ב"כ הנאשמת ביקש להפריד את מתן גזר הדין בעניינה וזאת מאחר שעניינו של הנאשם נדחה לצורך צרוף תיק נוסף.

תסקיר שירות מבחן

2

4.       ביום 28.8.14 הוגש תסקיר שירות מבחן. מהתסקיר עולה כי הנאשמת, בת 54, אם לחמישה ומתגוררת עם שניים מילדיה בעיר העתיקה בירושלים. בתסקיר פרטה קצינת המבחן את קרות חייה של הנאשמת ואת נסיבות חייה המשפחתיים, כמי שנשואה לאדם המכור לסמים ובהמשך כאם לשני ילדים המכורים אף הם לסמים, כאשר הנאשמת מגדלת בביתה את משפחות בניה והיא אף משמשת כמשמורנית לנכדה מבתה. קצינת המבחן ציינה בהקשר זה, כי הנאשמת היוותה במהלך השנים דמות יציבה ומשמעותית עבור ילדיה והפגינה דאגה ומסירות כלפיהם וכיום מהווה דמות הורית גם עבור נכדיה.

בשיחה עם קצינת המבחן, הנאשמת לקחה אחריות למעשיה ומסרה כי ביצוע העבירות נבע מתוך רחמים כלפי מצבם של אותם שבחי"ם אשר ביקשו ללון בביתה, אולם מסרה כי היו מקרים רבים בהם בעלה אפשר לשבחי"ם ללון בביתם, תמורת כסף למימון סמים. הנאשמת ציינה בפני קצינת המבחן כי כיום היא מודעת יותר לאיסור שבחוק ומסרבת להלין בביתה שבחי"ם.

קצינת המבחן העריכה את הגורמים השונים לסיכויי שיקום של הנאשמת לצד גורמי הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. לדבריה העובדה כי מדובר באישה שעל אף קשיים ומציאות משפחתית מורכבת היא בעלת יכולות אישיות גבוהות והיא מפגינה רצון ויכולת לדאוג לעצמה ולסובבים אותה והיא עובדת מזה למעלה מעשר שנים בעבודה קבועה כעובדת ניקיון בעיריית ירושלים ומסופקת מעבודתה, יש בכל אלו כדי להוות גורמי סיכוי לשיקום הנאשמת ולמניעת מעורבות נוספת בפלילים. יחד עם זאת קיימים גורמי סיכון להישנות עבירות כאשר מעשיה של הנאשמת נעברו על רקע רצונה לענות על ציפיות הסובבים אותה גם כאשר הדבר פוגע בה וכן להערכת קצינת המבחן לנאשמת קושי בהצבת גבולות לאנשים הסובבים אותה כשברקע התנהגות הישרדותית בצל קשיי חיים ועול פרנסה.

בשקלול כל אלה ובהתחשב בכך שהנאשמת מהווה עוגן מרכזי עבור משפחתה המליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשמת צו שירות לתועלת הציבור שיהווה ענישה מוחשית ובו זמנית יאפשר את המשך עבודתה במקום עבודתה הנוכחי ולא יפגע בה ובמשפחתה.

טיעוני הצדדים לעונש

5.       ב"כ המאשימה עתר למתחם עונש הולם שנע בין עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר. לדברי ב"כ המאשימה, הנאשמת חזרה לבצע את העבירות במספר הזדמנויות ובמעשיה עודדה את השבחי"ם להיכנס לארץ באופן בלתי חוקי, דבר המקשה על פעולות כוחות הביטחון ומהווה סיכון לציבור.

3

לדידו, בצד הודאת הנאשמת והחיסכון בזמן שיפוטי, לנאשמת שתי הרשעות קודמות בעבירה של החזקת סכין וכניסה לשטח צבאי סגור וישנה חשיבות להשית עונש אשר ירתיע את הנאשמת מלשוב ולבצע עבירות מסוג זה. לפיכך עתר ב"כ הנאשמת להטלת עונש שלא יפחת מחמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וכן קנס בסך 10000 ₪ וכן מאסר על תנאי לשיקול דעת בית משפט.

6.       ב"כ הנאשמת ביקש מבית המשפט להתחשב בכך שבסופו של יום הנאשמת הודתה בכתב אישום מתוקן על רקע קושי ראייתי . לדבריו, טיעוניו של ב"כ המאשימה בדבר האינטרס הציבורי בענישה משמעותית אינו מתיישב עם העובדה כי כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר והנאשמת נותנת את הדין על עבירות שבוצעו בין השנים 2009-2010, ועתר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשמת עונש של שירות לתועלת הציבור.

ב"כ הנאשמת הפנה לתסקיר שירות המבחן ולנסיבות החיים הקשות של הנאשמת ועל העול שהיא נושאת עקב כך. לדבריו יש ליתת את הדעת לסיכויי הנאשמת לשיקום כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן ולתת משקל לכך שהנאשמת הפנימה את הפסול במעשיה והביע חרטה עליהם. לדבריו יש לאפשר לנאשמת להמשיך ולעבוד במקום עבודתה ולפרנס את משפחתה תוך התחשבות בכך ששליחתה לביצוע עבודות שירות תביא להפסקת עבודתה בעיריית ירושלים והקושי שיהיה לאישה בגילה לשוב ולמצוא עבודה.

7.       הנאשמת בחרה שלא להוסיף דבר לדברי ב"כ, בדברה האחרון.

מתחם העונש ההולם

8.       קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

9.       במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הוא זכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה. ערך חברתי נוסף המתקיים במקרה זה הוא הגנה על בטחון הציבור, מפני כניסה של מי שאינם מורשים לישראל.

10.   במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים:

4

א.          התכנון שקדם לביצוע העבירה; הנאשמת הלינה בביתה בשלוש הזדמנויות שונות נשים שונות אשר פנו אליה בבקשה שביתה יהא עבורם מקום מחסה ללינה בזמן שהותם הלא חוקית בגבולות המדינה. הנאשמת לא יזמה את הפניה לשבחי"ם וגם לא הרוויחה מכך או פעלה תוך תכנון מוקדם ליצירת מקום לינה עבורם, אולם היא חזרה על מעשיה בשלושה מועדים שונים לאחר שנחקרה והוזהרה.

ב.           הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; הנאשמת הלינה בביתה בתוך תחומי מדינת ישראל שוהים בלתי חוקים שעה שאין לה כל דרך לדעת מהי כוונתם האמתית של אותם לנים ומבלי שעברו בדיקה ביטחונית כלשהי.

ג.             הסיבות שהביאו את הנאשמת לבצע את העבירה; הנאשמת ביצעה את מעשיה מתוך רחמים כלפי אותם אנשים ולא מתוך בצע כסף.

11.   באשר לענישה הנוהגת, בניגוד לעבירות של הסעה, האכיפה בעבירה של הלנה היא מועטה וקשה למצוא ענישה נוהגת בעבירה זו. מכל מקום, במקרה דנן מדובר בהלנה של נשים שלא תמורת בצע כסף. בת"פ 25916-02-10 (שלום אילת) בית המשפט השית על נאשם שהואשם בעבירה של הלנה וסיוע לשני תושבים זרים עונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות ומאסר על תנאי, תוך אמירה כי העונש אינו מחמיר בשל גילו הצעיר של הנאשם והעובדה שהוא מסייע בפרנסת משפחתו. בת.פ. 1224-07 (שלום דימונה) הוטל עונש מאסר מותנה והתחייבות בשל שתי עבירות של הלנה. שם דובר בנאשמת שסבלה מבעיות פסיכיאטריות ומצב בריאותי לקוי.

12.   בנסיבות אלה, כאשר מידת הפגיעה בערך המוגן היא נמוכה, מתחם העונש ההולם בשל כל אחת מהעבירות הוא בין מאסר מותנה שלצדו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב או קנס ועד ל-8 חודשי מאסר.

העונש המתאים

13.   לא מצאתי לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום או הגנה על הציבור. לקולא התחשבתי בהודאתה של הנאשמת ובלקיחת האחריות למעשיה ואת דבריה לקצינת המבחן כי הפנימה את האיסור שבמעשיה. כמו כן התחשבתי בנסיבות חייה הקשים של הנאשמת והעובדה שהיא נושאת בנטל גידול משפחות בניה המכורים לסמים וכי היא מהווה משמורנית עבור נכדה, בן בתה וכי שליחתה למאסר תפגע במקום עבודתה המהווה עוגן עבור משפחתה המורחבת. עוד התחשבתי בחלוף זמן של חמש שנים ממועד ביצוע העבירות. לחומרא שקלתי את העובדה כי הנאשמת במשך שנה שבה וחזרה להלין בביתה שוהים בלתי חוקיים וכי לחובתה שתי הרשעות קודמות ישנות.

5

14.   בשל נסיבותיה האישיות יוצאות הדופן של הנאשמת, גילה המבוגר, לקיחת האחריות, חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, העובדה שהנאשמת היא המפרנסת את בני משפחתה ושליחתה למאסר גם בעבודות שירות תוביל לפיטוריה ממקום עבודתה הקבוע מזה עשר שנים, החלטתי להטיל על הנאשמת עונש ברף התחתון של המתחם ולהטיל עליה עונש כולל כדלהלן:

                                א.        6 חודשי מאסר. הנאשמת לא תרצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מהיום על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

                                 ב.         קנס בסך 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם בעשרים תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.4.15 ובכל ה-1 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום במועדו או במלואו תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

                                  ג.         של"צ בהיקף 300 שעות, בהתאם לתוכנית שיכין שירות המבחן עד ליום 1.5.15. הנאשמת מוזהרת כי אם לא תשלים את שעות השל"צ בתוך שנה, ידון עונשה מחדש.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ה, 15 מרץ 2015, במעמד ב"כ הצדדים והנאשמת.