תמצית טיעוני הצדדים

3. ב"כ המאשימה ציינה את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות וכן את נסיבות ביצוען, תוך שהפנתה למספר השתילים הרב שנתפס והשקעתו הרבה של הנאשם בגידולם, לרבות השכרת דירה והוצאות עבור הכלים שנתפסו ששימשו אותו לגידול. בנסיבות אלה, ביקשה ב"כ המאשימה לקבוע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשים, לצד ענישה נלווית. אשר למיקומו של הנאשם במתחם הענישה, התייחסה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם הכולל 5 הרשעות קודמות וביקשה לגזור עליו 7 חודשי מאסר בפועל לצד פסילת רישיון נהיגה, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וחילוט הרכוש שנתפס. ב"כ המאשימה הגישה את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם (טמ/1) וכן פסיקה לביסוס עמדתה לעונש (טמ/2).

4. ב"כ הנאשם חלק על טיעוניה של ב"כ המאשימה, תוך שהדגיש את כמות הסם שנתפסה, כ-500 גרם קנבוס. לטענתו, בהתבסס על פסיקת בית משפט השלום במקרה חמור יותר, מתחם הענישה אמור לנוע בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד קנס, פסילת רישיון ופסילת רישיון על תנאי. בנוסף, היפנה לכך שבית המשפט באותו מקרה אף ציין שלא ניתן להתעלם מתהליך הלגליזציה. ב"כ הנאשם התייחס להודאתו של הנאשם בעבירות כבר בחקירתו במשטרה, לפרק הזמן הממושך שחלף מעת ביצוע העבירות, וכן לנסיבותיו האישיות והרפואיות. בהקשר זה הפנה לרישיון לשימוש בקנבוס שקיבל הנאשם ביום 16.11.22 ומאז חודש מידי שנה, וכן לנסיבות אישיות ובהן מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם הנמצא בהליך לחדלות פירעון, והעובדה שהנאשם משלם מזונות עבור שלושת ילדיו. לגבי עברו הפלילי של הנאשם, טען כי אין מדובר בהרשעות בגין גידול סמים. לפיכך, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בענישה הצופה פני עתיד לצד קנס המתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם, וכן פסילת רישיון הנהיגה ופסילה על תנאי. ב"כ הנאשם הגיש את המסמכים הבאים: פסיקה לביסוס טיעוניו (טנ/4); העתק רישיון להחזקה ושימוש בקנבוס (טנ/1); העתק מצו לפתיחת הליכי חדלות פרעון מיום 29.5.23 (טנ/2); העתק תעודת גירושין והסכם גירושין המתייחס למזונות אותם משלם הנאשם (טנ/3).

5. הנאשם בדברו, ציין כי הוא עובד כיום אצל אחיו בבית קפה.

דיון והכרעה

קביעת מתחם ענישה

6. לפגיעתן של עבירות הסמים פנים רבות - החל מצרכן הסם העלול להתמכר לו, דרך משפחתו הנפגעת מהשינוי בדפוסי התנהגותו, ועד לציבור הרחב הנפגע לא פעם מביצוע עבירות לשם מימון צריכת הסם. הפסיקה עמדה לא פעם על הצורך במלחמת חורמה במפיצי הסם וכן על הצורך בגדיעת מעגל הסמים, זאת בדרך של ענישה ממשית. באופן דומה, ראה המחוקק את חומרת עבירת גידול הסם וקבע בצידה עונש מרבי של 20 שנות מאסר. יצוין, כי השתמע מטיעוני הסנגור שהנאשם גידל את הסמים לשימושו העצמי, הגם שהדברים לא נאמרו מפורשות (עמ' 17 ש' 16-22 לפרוט'). למען הסר ספק, כמות השתילים שנתפסה בדירה אותה שכר הנאשם וכמות הכלים לגידול סם שנתפסו במקום, אינם מתיישבים עם טיעון שכזה. זאת ועוד: הנאשם הודה והורשע גם בעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית. בבחינת למעלה מהצורך, אפנה לכך שהמחוקק קבע את עבירת גידול הסם מבלי שהתייחס לכל הבחנה בין גידול לצריכה עצמית או שלא לצריכה עצמית, זאת בשונה מעבירה של החזקת סם מסוכן לגביה נקבעו עונשים שונים בהתאם למטרת ההחזקה.

שכירת דירות לשם גידול סמים, תופעה המכונה "מעבדות סמים", הפכה למכת מדינה כפי שנקבע לא פעם בפסיקה (ראו לענין זה: עפ"ג(מרכז) 27388-03-20 מדינת ישראל נ' ישראל סעדיה סויסה, פסקה 21(14.12.2020); עפ"ג(מרכז) 72782-12-18 אברהם אדרי נ' מדינת ישראל, פסקה 40(29.10.2019)). לפיכך, נקבע הצורך בהטלת ענישה ממשית לשם מיגור מעבדות הסמים:

"בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתם של עבירות הסמים והדגיש כי יש צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים"

(ע"פ 4387/20 מדינת ישראל נ' טל דרור, פסקה 13 (8.2.2021)).

את מידת הפגיעה בערכים המוגנים יש לשקול בהתאם לנסיבותיו המשתנות של כל מקרה ומקרה, במיוחד כאשר מדובר בעבירה לה מנעד רחב ביותר של נסיבות.

7. בנסיבות המקרה הנדון, הנאשם גידל בדירה אותה שכר, לא פחות מ- 175 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס. אמנם כמות הסם שנתפסה בפועל אינה גבוהה במיוחד, כחצי קילו סם מסוכן מסוג קנבוס, אך יש לתת משקל משמעותי לפוטנציאל הנזק הנובע מכמות השתילים וכן הציוד הרב שנועד לצרכי הגידול אשר נתפס בדירה, המעידים על ניסיון להפיק כמויות סם גדולות ומשמעותיות מאלה שנתפסו בפועל. פוטנציאל הגידול של כמות כה גדולה של שתילי סם מסוג קנבוס, עולה מעיון בפסיקה שהגיש הסנגור, שם הורשע הנאשם בגידול "עשרות רבות" של שתילים, ולא 175 שתילים, מהם הופקו לא פחות מ-12 ק"ג סם מסוכן מסוג קנבוס (ת"פ (ת"א) 24053-04-20 מדינת ישראל נ' דור הררי (7.5.2024) (להלן: "ענין הררי"). ראו עוד לענין זה: רע"פ 1787/15 אדי עמר נ' מדינת ישראל (24.3.2015), שם 9 שתילים הניבו 4.380 ק"ג סם, או רע"פ 8237/15 יצחק בן זקן נ' מדינת ישראל (2.12.2015), שם 26 שתילי קנבוס הניבו 8.4 ק"ג סם).

8. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, מלמדת כי בעבירות של גידול סמים בסדרי גודל דומים מוטלים עונשים הנעים בין מאסר בדרך של עבודות שירות (רע"פ 2277/21 אברהם יוחננוב נ' מדינת ישראל (8.4.2021) (להלן: "ענין יוחננוב"); רע"פ 5018/18 עומר בוזגלו נ' מדינת ישראל (21.10.2018)), ועד למאסר בפועל (רע"פ 2870/18 ניר כהן נ' מדינת ישראל (11.6.2018)). קשה לאתר מקרים בהם פוטנציאל הנזק כה משמעותי, לנוכח כמות השתילים הרבה, וכמות הסם שהספיק הנאשם לגדל בפועל היא נמוכה באופן יחסי. אף המקרה אליו היפנה ב"כ הנאשם, שם נקבע מתחם ענישה הנע בין 8 חודשי מאסר ל-18 חודשים, עוסק בנתונים שונים שלא ניתן ללמוד מהם לגבי המקרה הנדון (עשרות שתילי סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 12 ק"ג, לעומת 175 שתילים במשקל כולל של 0.5 ק"ג במקרה זה). בנוסף, אותו מקרה אינו מאפיין את רמת הענישה בשדרה המרכזית של הפסיקה. יודגש עוד כי איני מקבל את טיעון הסנגור כי "סם מסוג קנאביס הוא הולך להיות כנראה המסטיק הבא של העשור" (עמ' 18 ש' 14 לפרוט'), תוך הפניה לקביעת בית המשפט בענין הררי לגבי הליך הלגליזציה של סמים. אפנה בענין זה להתייחסות כב' בית המשפט העליון בענין יוחננוב:

"אין ממש בטענה ביחס לשינוי הגישה העונשית לעבירות שעניינן סם מסוג קנבוס. אך בעת האחרונה קבע בית משפט זה כי הדין הנוהג והמחייב הוא הקבוע בפקודה לפיה קנביס הוא סם מסוכן" (שם, פסקה 10).

לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים והענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם ענישה הולם במקרה הנדון נע בין מספר 4 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

העונש המתאים

9. הנאשם יליד 1986 ולחובתו 5 הרשעות קודמות בגין עבירות מתחומים שונים, בהן שתי הרשעות ישנות בגין החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. הנאשם קיבל אחריות על ביצוע העבירות, הודה וחסך בזמן שיפוטי. עם זאת, לא מצאתי להקל עמו בגין טענתו כי ככל שתוטל עליו ענישה בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות, יתקשה בתשלום מזונות עבור ילדיו. הנאשם לא הציג כל ראיה לכך שהתפרנס למחייתו בתקופה האחרונה, ומכאן לא ברורה הפגיעה הנטענת שתיגרם לו. בנוסף, אפנה לכך שעובד שירות זכאי לקבלת גימלה בהתאם לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א - 1980. משקל מסוים ינתן לחלוף הזמן, תוך שאפנה לכך שהדיון נדחה מספר פעמים בשל קושי בהתאמת עבודות שירות לנאשם.

לגבי רכיב של קנס המתחייב בגין העבירות בהן הורשע הנאשם, אתחשב במצבו הכלכלי כפי שבא לידי ביטוי בטיעוני ההגנה ובמסמכים שהוצגו.

בנסיבות כוללות אלו, מצאתי למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה אך לא בתחתיתו.

לפיכך, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר למשך חמישה חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, זאת בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

בית המשפט הבהיר לנאשם כי ככל שלא יעמוד בתנאי עבודות השירות, יתכן כי הממונה יחליט להפקיע את יתרת המאסר כך שירוצה כמאסר בפועל.

ב. שישה חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם יעבור עבירת סמים מסוג פשע תוך 3 שנים.

ג. חודשיים מאסר אותם לא ירצה אלא אם יעבור עבירת סמים מסוג עוון תוך 3 שנים.

ד. אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך שנה.

ה. שישה חודשי פסילת רישיון נהיגה וזאת על תנאי שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים במשך שלוש שנים.

ו. קנס בסך 3,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו.

ניתן צו להשמדת הסמים והכלים שפורטו בכתב האישום. ככל שנותרו מוצגים נוספים - יחולטו או יושמדו בהתאם לשיקול דעת קצין משטרה.

ככל שקיים פיקדון בתיק זה או בתיק מעצר הקשור בו, יקוזז מגובה הקנס והיתרה תושב לידי הנאשם, זאת בהיעדר מניעה בדין.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ז אלול תשפ"ד, 30 ספטמבר 2024, במעמד הצדדים.