ת"פ (תל אביב) 63875-03-23 – מדינת ישראל נ' דומיטרו חירקיאלי
|
בפני |
כבוד השופטת ענת יהב
|
|
|
בעניין: |
המאשימה:
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד רועי מלכא |
|
|
נגד
|
|
|
|
הנאשם: |
דומיטרו חירקיאלי ע"י ב"כ עוה"ד יצחק איצקוביץ' |
|
|
|
|
|
גזר דין |
1. כללי
א. כתב אישום מתוקן בתיק העיקרי - ת"פ 63875-03-23:
הנאשם הורשע על בסיס הודאתו בכתב אישום מתוקן ובמסגרת הסכמה דיונית בלבד, בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות לפי סעיף 413ג רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובהיזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין (להלן: "התיק העיקרי").
בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 29.8.2022 בשעה 03:19 לערך, השתמש הנאשם באופנוע תוצרת הונדה אשר בבעלותו של המתלונן, מר ערן אשכול בכך שגרר את האופנוע ממקום החניה שלו ברחוב נורדאו 72 בתל אביב וזאת ללא רשותו. מיד ובהמשך, בשעה 03:30 או בסמוך לכך, אותר הנאשם על ידי השוטרים בחניון הבניין ברחוב עמדן 6 בתל אביב, כאשר הוא יושב על האופנוע ומאיר באמצעות פנס הטלפון את אזור ההגה, זאת לאחר שניתק את החוטים המחוברים למתג השליטה. במעשיו גרם הנאשם להיזק בזדון באופן שקרע חוטים ושבר את הפלסטיק מסביב למתג השליטה והשתמש באופנוע ללא הסכמת בעליו.
ב. כתב אישום מתוקן בתיק הצירוף - ת"פ 51378-06-23:
בנוסף, צירף הנאשם תיק נוסף, והורשע על בסיס הודאתו בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1977 (להלן: "פקודת הסמים") ובנהיגה פוחזת של רכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין.
בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 7.6.23 בשעה 17:20 לערך, נהג הנאשם בקטנוע מסוג "דאון טאון" (להלן: "הקטנוע") ברחוב כצנלסון 107 בעיר גבעתיים (להלן: "המקום"). באותן נסיבות, הבחינו שוטרים בו נוהג בקטנוע כשקסדתו אינה על ראשו ובעודו מחזיק בטלפון נייד בידו השמאלית. אז, כרזו השוטרים לנאשם לעצור בצד הדרך. בתגובה לכך ומשהבחין בשוטרים, החל הנאשם בבריחה תוך שנהג בצורה פוחזת ורשלנית, בכך שסמוך לצומת רחובות כצנלסון פינת גורדון חצה רמזור באור אדום, לא ציית לרמזורים ולא שעה לקריאות השוטרים לעצור. בהמשך לכך, המשיך הנאשם בבריחתו תוך שהשוטרים דולקים אחריו, נכנס לרחוב גורדון בניגוד לשילוט "אין כניסה", נהג בניגוד לכיוון התנועה תוך שנהגים אחרים צפרו לו. אז, פנה הנאשם לגן דליה (להלן: "הגינה"), עלה על רמפה המיועדת להולכי רגל, נכנס עם הקטנוע לגינה, עד אשר נחסם על ידי גדרות שהקיפו את הגינה ונעצר על ידי שוטר אשר דלק אחריו כל העת.
בנסיבות אלו נתגלה כי הנאשם החזיק בתוך הקטנוע בסמים שלא לצריכתו העצמית כמפורט:
א. 20 שקיות של סם מסוג קוקאין במשקל כולל של 10.098/.+-0.3348 גרם נטו.
ב. 19 שקיות של סם מסוג METHYLMETHCATHINONE במשקל כולל של 18.6326+-/0.286 גרם נטו.
עוד בנסיבות אלו, החזיק הנאשם בתוך הקטנוע בסך של 820 ₪ מזומן.
ג. תסקירי שירות המבחן:
מתסקיר שירות המבחן מיום 27.6.2024, נשלח הנאשם לבדיקת התאמה להליך בבית משפט קהילתי, אולם עלה, כי הנאשם ביטא עמדות מצמצמות ביחס למיוחס לו בכתב האישום ושלל דפוסי עבריינות כמו צורך בהתערבות טיפולית. לאור האמור, סבר שירות המבחן כי הנאשם אינו מתאים להליך זה.
מתסקיר שירות מבחן מיום 14.5.2025 עלה כי הנאשם, בן 29, יליד מולדובה, אשר עלה ארצה עם אמו בהיותו בן 12. מתגורר עם בת זוגו ועובד בעבודות בניין. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן קשיים לימודיים, תפקודיים וחברתיים מילדותו. בגיל 18 התגייס לצבא ושירת שירות מלא כלוחם. עם שחרורו מהצבא, חבר לחברה שולית והחל מעורבות בפלילים ובשימוש בסמים שונים. שירות המבחן ציין, כי היכרותו עם הנאשם החלה כבר בהליך מעצר מתיק קודם, בשנת 2021, אז התרשם שירות המבחן מדפוסי שליטה ואובססיה כלפי המתלוננת, מקושי בהתבוננות והבנה בדפוסיו השוליים וכן התרשם מקיומה של בעיה בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים אך הנאשם שלל צורך בטיפול בתחום זה. שם הוטל עונש מאסר בעבודות שירות אשר הומר למאסר ממש.
בתיק שבפניי, התרשם שירות המבחן כי הנאשם התקשה לקחת אחריות על מעשיו ותיאר כי באותה תקופה צרך סמים מסוגים שונים באופן אינטנסיבי ואף התפרנס ממכירת סמים למכריו, כאשר התקשה להתייחס לפסול שבמעשיו. עוד מסר שבעת מעצרו הפסיק שימוש בכל סוגי הסמים ובהתאם לכך שלל אף נכונות וצורך להשתלב בטיפול בתחום ההתמכרויות. יחד עם זאת, בדיקות השתן שמסר העידו על שימוש בסם מסוג קוקאין. בהתייחסו לכך, תיאר כי צורך סמים באופן מזדמן והתקשה לבחון את דפוסיו ההתמכרותיים. הוצע לנאשם להשתלב בטיפול מקיף וכוללני בתחום ההתמכרויות במסגרת קהילה טיפולית סגורה אך הנאשם שלל נכונות לכך. לאור האמור, לא שלל שירות המבחן סיכון להישנות ביצוע עבירות דומות ואף לא המליץ על ענישה שיקומית.
ד. חוות דעת ממונה על עבודות השירות:
מחוות דעת ממונה שהתקבלה ביום 4.12.2024, עולה כי לא נמצא מקום מתאים לנאשם לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות וזאת לאור חוות דעת שניתנו בעניינו בעבר לעניין אופן ביצוע עבודות שירות קודמות.
בחוות דעת ממונה שהתקבלה ביום 10.7.2025, חזר הממונה על חוות דעתו הקודמת והדגיש כי: "...נוכח התנהלותו הלקויה בעבודות השירות הקודמות כפי שפורט לעיל, כאשר רק לאחרונה שוחרר ממאסר בגין הפסקה מנהלית בעבודות שירות אלו. לא התייצב לריצוי עונשו בבית הסוהר כנדרש כחב מאסר ובנוסף העולה מדו"ח שירות המבחן באשר להתמכרות פעילה לסמים קשים, באופן אשר מלמד כי לא חל שינוי מהותי בהתנהלותו בחייו ואל מול גורמי סמכות וחוק, לא ניתנה למועמד השמה בתיק דנן".
ה. טיעוני הצדדים:
ב"כ המאשימה, הגיש גיליון רישום פלילי של הנאשם (במ/1) וכן גזר דין קודם של הנאשם, שם הוטל מאסר מותנה (במ/2). במסגרת טיעוניו, הפנה לנסיבות ביצוע העבירות בתיק העיקרי, לתכנון שכרוך בהם, לתעוזה וכן לכך שבעת ביצוע העבירות ריחף מעל ראשו של הנאשם מאסר מותנה שלא הרתיעו מביצוע העבירה. עוד הפנה לערכים המוגנים שנפגעו שלא ברף הגבוה וביקש לקבוע בתיק העיקרי מתחם ענישה שמתחיל ממספר חודשי מאסר ונע עד 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. עוד הפנה לנסיבות ביצוע העבירות בתיק הצירוף, לדרך בה ברח הנאשם מהשוטרים אשר מסכנת את משתמשי הדרך ולפוטנציאל הנזק. עוד הפנה לכך שהסמים שהחזיק הנאשם היו מחולקים לשקיות. לנוכח האמור, והפגיעה המשמעותית בערכים המוגנים עתר למתחם הענישה בתיק הצירוף שמתחיל מ-14 חודשי מאסר ונע עד 30 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בכל הנוגע למיקומו של הנאשם במתחמי הענישה אליהם עתר, הפנה להודאתו, גילו, החיסכון בזמן השיפוטי ולהעדר תיקים חדשים. מנגד הפנה לעברו הפלילי, למאסר המותנה ולתסקיר שירות המבחן המצביע על העדר קבלת אחריות באופן מעמיק וחוסר שיתוף פעולה בהליך טיפולי. לנוכח כל האמור, ביקשה המאשימה להשית על הנאשם בתיק העיקרי 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים שירוצה במצטבר, מאסר מותנה משמעותי, קנס ופיצוי למתלונן. בתיק הצירוף ביקשה להשית על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה משמעותי, קנס והתחייבות.
ב"כ הנאשם, בראשית טיעוניו הפנה לימים בהם הנאשם היה עצור: בתיק העיקרי נעצר ביום 28.8.22 ושוחרר ביום 30.8.22 וכן בתיק הצירוף נעצר ביום 8.6.23 ושוחרר ביום 19.6.23. הפנה להודאת הנאשם ולחיסכון בזמן השיפוטי, העדר פתיחת תיקים וכן לחרטה שהביע. עוד הפנה לכך שהנאשם שירת כלוחם ביחידת כפיר וסיכן עצמו למען מדינת ישראל. הסנגור ביקש לשלב את הנאשם בטיפול והדגיש כי בעת בה הופנה הנאשם לשירות המבחן, השתחרר מהכלא והתקשה לגייס כוחותיו לטיפול. וכעת, מוכן הנאשם להתגייס לטיפול. לעניין מדיניות הענישה הנוהגת, הפנה לפסקי דין מהם ניתן ללמוד על מתחמי הענישה שלטעמו מתחם הענישה מתחיל ממספר חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות וביקש למקם את הנאשם בשליש התחתון של המתחם.
הנאשם, הביע צער על מעשיו והדגיש שביצע את העבירות על רקע בלבול עת השתחרר ממאסר וכעת מבקש הזדמנות אחרונה לשנות את עצמו.
כאן המקום לציין כי לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ודברי הנאשם ועיינתי בתסקיר שירות המבחן, וחרף בקשת ההגנה, לא מצאתי לנכון להפנות את הנאשם לשירות המבחן שוב כדי לבחון את שילובו בהליך טיפולי וזאת לאור היעדר נכונות מצידו להירתם להליך טיפולי במספר הזדמנויות שניתנו לו. יחד עם זאת, ראיתי לנכון להפנות את הנאשם לממונה על עבודות השירות בשנית בכדי לבחון אפשרות ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות וכפי שפורט לעיל חוות הדעת חזרה על עמדתה כי מדובר במי שאין ליתן לו אפשרות זו נוכח התנהלות קודמת המסגרת זאת.
2. דיון והכרעה
קביעת עונשו של הנאשם, יהיה לאור העיקרון לו הבכורה והוא עקרון ההלימה, תוך מתן יחס הולם בין חומרת העבירה המיוחסת לנאשם בנסיבותיה, מידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש אשר יוטל עליו. לצורך קביעה זו יש לבחון מספר אספקטים; הערכים החברתיים שנפגעו ממעשה זה ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה בבתי המשפט ומהן הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (תיקון 113 לחוק).
א. אירוע אחד או מספר אירועים?
על פי תיקון 113 לחוק העונשין, קודם לקביעת מתחם העונש ההולם יש להידרש לקביעה האם מדובר באירוע אחד או מספר אירועים בהתאם ל"מבחן הקשר ההדוק" (ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014); ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' יוסף דלאל (3.9.2015)). מבחן זה מתייחס למספר אירועים שניתן לקבוע שיש ביניהם קשר הדוק ועל כן ניתן לראותם כאירוע אחד, כאשר הפעולות המתוארות שם מהוות חלק מאותה תכנית עבריינית ובעלת סמיכות זמנים. בענייננו מדובר בשני כתבי אישום שונים, כאשר כל אחד ממעשי העבירה במקרה הנדון, בוצע על רקע שונה, ובמועדים שונים: במסגרת התיק העיקרי, הורשע הנאשם בעבירה של שבל"ר והיזק לרכוש במזיד. בתיק הצירוף הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ונהיגה פוחזת של רכב. משכך, אינני סבורה כי קיים קשר הדוק בין המקרים ועל כן מדובר באירועים נפרדים, שלכל אחד מהם יש לקבוע מתחם בנפרד. יחד עם זאת, לא מן הנמנע כי ייקבע עונש כולל אחד לאחר קביעת המתחמים לכל אירוע וזאת בהתאם לסעיף 40יג(ב) לחוק העונשין.
הערכים המוגנים ונסיבות ביצוע העבירה
במסגרת התיק העיקרי, הנאשם השתמש בקטנוע שלא בבעלותו, גרר אותו ממקום החניה שלו ונתפס על ידי שוטרים כאשר הוא מאיר על האופנוע באמצעות פנס באזור ההגה לאחר שניתק את החוטים המחוברים למתג השליטה של הקטנוע. במעשים אלו פגע הנאשם, בזכות הקניין של בעל הקטנוע, גם על ידי לקיחתו באופן זמני ממקום חנייתו וגם בהיזק לקטנוע.
במסגרת תיק הצירוף, הנאשם נהג בקטנוע, ללא קסדה על ראשו ובעודו מחזיק בטלפון, כאשר כרזו השוטרים לנאשם לעצור, החל הנאשם לברוח, כשהוא מבצע עבירות מסכנות; עבר ברמזור דולק באור אדום, נהג כנגד כיוון התנועה והשוטרים דולקים אחריו ונעצר לאחר שנכנס עם הקטנוע לגינה ציבורית ונחסם באמצעות גדרות. הנאשם אף לא עצר לאחר שקרא לו השוטר לעצור ובהמשך נעצר בכף על ידי שוטר. עוד בנסיבות אלו, החזיק הנאשם 20 שקיות של קוקאין במשקל כולל של 10.098/.+-0.3348 גרם נטו וכן החזיק 19 שקיות של סם מסוג METHYLMETHCATHINONE במשקל כולל של 18.6326+-/0.286 גרם נטו. וכן החזיק הנאשם בתוך הקטנוע 820 ₪ במזומן. הערכים המוגנים שנפגעו הם שמירה על שלום הציבור שלמות גופם ונפשם של משתמשי הדרך. נהיגה בדרך זו עלולה הייתה לגרום לנוהג לאבד שליטה על רכבו ולגרום לתאונת דרכים ואובדן חיי אדם.עוד ובכל הנוגע לעבירת הסמים, פגע הנאשם בערכים החברתיים הנוגעים לשלומו ובריאותו של הציבור, זאת לצד המלחמה בנגע הסמים.
בידוע שעבירות החזקת הסם מסוכן הן רעה חולה וזו פוגעת בחברה פגיעה רחבת היקף וכוללת הן את קורבנותיה הישירים שהם צרכני הסמים, והן את קורבנותיה העקיפים שהם משפחתו והמעגל הקרוב, זאת לצד ההשפעה על הציבור בכללותו. היקף רחב זה נעוץ בכך שמתקיימת פעילות פלילית לצורך סיפוק הדחף לצרוך סם, לעיתים תוך כדי ביצוע עבירות נוספות ונלוות למטרה זו (ראו ע"פ 3172/13 סואעד נגד מדינת ישראל (07.01.2014); ע"פ 1274/16 אסמעא עווד נ' מדינת ישראל (6.10.2016); רע"פ 8388/22 עידן אביבי נ' מדינת ישראל (8.12.2022); ע"פ 2909/23 פלוני נ' מדינת ישראל (7.2.2024)).
בית המשפט העליון עמד פעמים רבות, על הצורך להטיל ענישה חמורה ומרתיעה לצורך המלחמה בנגע הסמים, אותו יש לעקור מן השורש. עוד נקבע כי יש לנקוט בענישה מרתיעה כלפי כל חוליה בשרשרת הפצת הסם, בפרט כאשר הן מבוצעות לשם השגת רווח. בדרך הזו, יועבר המסר לעבריינים הפוטנציאליים כי עבירות הסמים נעדרות תועלת כלכלית:
"בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות הסמים, בשל הפגיעה הישירה בצרכני הסמים ובשל הפגיעה העקיפה הנגרמת לציבור. אין להסכים עם מציאות שבה פונים אזרחים מן השורה לשמש כחוליה בשרשרת אספקת הסמים וזאת כדי לגרוף רווח כלכלי "מהיר וקל". ההזדמנות "העסקית" קורצת לאלו שבמצוקה, והם נענים לה אף מתוך מודעות לאיסור שבמעשים, לנזק שייגרם כתוצאה מכך ולמחיר אותו ישלמו היה וייתפסו בעבירתם. משכך, יש צורך בענישה ממשית ואפקטיבית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוע עבירות סמים." (ע"פ 2139/22 שלום ג'נאח נ' מדינת ישראל, פסקה 12 והאסמכתאות שם (14.7.2022)).
לעניין סם הקוקאין והשפעותיו ההרסניות, יש להפנות לדבריו של כב' השופט נ' הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה [פורסם בנבו] (4.7.2012):
"הקוקאין נחשב, ולא בכדי, לסם קשה. זאת הן בשל השפעותיו על גוף האדם, והן בשל פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שטמון בו. על פי רוב, לאחר נטילת הסם חווה המשתמש תחושה חזקה של אופוריה. לאחר האופוריה מגיעה ההתרסקות, שמתאפיינת בתשישות, שינה, דיכאון ממושך - וצורך עז להשיג מנת סם נוספת. נמצא גם שהמוח מסתגל במהירות לאפקט האופוריה, וכתוצאה מכך המשתמש צורך כמויות הולכות וגדלות מהסם. הגדלת מנת הסם מעצימה את הפגיעה שנגרמת למשתמש ובכלל זאת פרנויה, פאניקה ושיבוש בפעילות החשמלית של הלב עד כדי פוטנציאל להתקף או לדום לב... הפגיעה ביחיד חוזרת חלילה לפגיעה בחברה. השימוש בסם מסוג קוקאין יוצר צורך להמשיך ולהשתמש. כתוצאה מכך עליו לחפש מקורות כספיים למימון רכישת הסם, לאו דווקא בדרכים חוקיות, תוך שהוא חווה הידרדרות מתמדת בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי שלו".
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי בתיק העיקרי הפגיעה בערכים המוגנים הייתה ברף הנמוך ואילו בתיק הצירוף הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הבינוני.
מדיניות הענישה ומתחם העונש ההולם בתיק העיקרי
1. עפ"ג (תל-אביב) 63158-01-20 חוסרבי נ' מדינת ישראל (24.1.2021) - הנאשם הודה והורשע בעבירות של שבל"ר וניסיון פירוק חלקי רכב. הנאשם ואחר רכבו על קטנוע שאינו שייך להם ופירקו חלקים מכידונו. המתלונן שהבחין בהיעדרו של האופנוע, החל בחיפושים אחריו עד שאיתר אותו ואת הנאשמים. הנאשם צירף תיק נוסף בו הודה והורשע בעבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, הפרעה לשוטר, איומים והעלבת עובד ציבור. בית המשפט קבע מתחם העונש הולם בגין התיק העיקרי כנע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ ועד ל-12 חודשים לצד ענישה נלווית, זאת לאחר שקבע כי חלקו של הנאשם האחר היה דומיננטי. בית המשפט גזר על הנאשם עונש שיקומי של צווי של"צ ומבחן, מאסרים על תנאי ופסילה. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.
2. עפ"ג (תל-אביב) 1584-05-16 אבו רקייק נ' מדינת ישראל (7.11.2016) - הנאשם הודה והורשע בעבירות של שבל"ר והיזק לרכב בכך, ששבר את פתח תא הדלק של הרכב ומתנע הרכב, התניע את הרכב ונסע מהמקום. בהמשך, נמצא הנאשם בשער הכניסה לנמל התעופה בן גוריון כשהוא תחת השפעת אלכוהול. בנוסף, צירף הנאשם תיק בו הורשע בעבירת החזקת רכוש חשוד כגנוב לאחר שהחזיק די.וי.די. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם בתיק העיקרי נע בין מאסר לתקופה שיכול ותרוצה בעבודות שירות ועד מאסר למשך 15 חודשי מאסר וכי מתחם העונש ההולם בתיק הצירוף נע בין מאסר על תנאי ועד שלושה חודשי מאסר. בית המשפט גזר על הנאשם, שהיה תקופה ממושכת בהליך גמילה שלא צלח והמשיך בשימוש לרעה באלכוהול, עונש של 12 חודשי מאסר בגין התיק העיקרי, הפעלת מע"ת במצטבר ובחופף כך שירצה סה"כ 24 חודשי מאסר, פסילה בפועל של 6 חודשים ורכיבי ענישה נוספים. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.
3. עפ"ג (תל-אביב) 10775-12-15 אפיניש נ' מדינת ישראל (9.3.2016) - הנאשם הודה והורשע בעבירה של שבל"ר והיזק לרכב. הנאשם התפרץ לרכב בבעלות המתלונן כך שנכנס אליו שהיה נעול. באותן נסיבות חיבל הנאשם במזיד ברכב בכך שניסר את ידית ההילוכים של הרכב. הנאשם נטל בהמשך את הרכב כך שהניע את הרכב באמצעות מפתח ספייר שהחזיק המתלונן בתא הכפפות ונסע מהמקום עד שנעצר. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר. בית המשפט גזר על עונש של 10 חודשי מאסר בפועל לצד מאסרים מותנים. בית המשפט המחוזי קיבל את הסכמות הצדדים ולפיהם הופחת עונש המאסר ל-6 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות, יתר רכיבי הענישה נותרו בעינם.
עיינתי בפסיקה שהוגשה ע"י ההגנה:
4. ת"פ (ש' י-ם) 10369-10-18 מדינת ישראל נ' ערמין, הנאשם הורשע בעבירות של התחזות כבעל תעודה, שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה ללא ביטוח וללא רישיון. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שמתחיל ממאסר מותנה ושל"צ ונע עד 6 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות.
5. ת"פ (ש' ב"ש) 44036-06-21 מדינת ישראל נ' אלקרינאוי ואח', הנאשמים הורשעו בעבירות של קשירת קשר ושימוש ברכב ללא רשות. בית המשפט קבע מתחם ענישה בעבירת השבל"ר במתחיל ממאסר מותנה ונע עד מספר חודשי מאסר בעבודות שירות.
נוכח האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בתיק העיקרי מתחיל ממאסר מותנה ונע עד 8 חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בדרך של עבודות שירות.
מדיניות הענישה ומתחם העונש בתיק הצירוף
1. עפ"ג (ב"ש) 73523-01-20 מדינת ישראל נ' סויטי (11.6.2020) -הנאשם הודה והורשע בעבירות של נהיגה פוחזת ברכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם תושב הרשות שהחזיק באישור שהייה כדין, לא נעתר לסימון שסימן לו שוטר תנועה, האיץ את מהירות נסיעתו ביצע פניית פרסה והתעלם מסימון נוסף שעשה השוטר, משכך נאלץ השוטר לקפוץ לשטח ההפרדה על מנת שהנאשם לא יתנגש בו. אז עצר הנאשם את הרכב והחל לברוח רגלית מהרכב ביחד עם שניים נוספים. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם כנע בין מספר חודשי מאסר בפועל שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 20 חודשים מאסר בפועל, לצד פסילה וקנס וגזר עליו, לאחר ביטול הרשעתו ענישה שיקומיתשל צו של"צ, פסילת רישיון ורכיבים נוספים. בערעור בבית המשפט המחוזי, שונה העונש, כך שהנאשם הורשע והוטל עליו עונש של מאסרים על תנאי לצד ביטול שעות השל"צ. יתר רכיבי גזר הדין נותרו בעינם.
2. עפ"ג (מרכז) 41795-11-18 חזן נ' מדינת ישראל (15.7.2019)- הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. הנאשם החזיק בביתו במקומות שונים ובהסלקה בסם מסוג קוקאין במשקל כולל של 37.8942 גרם ומשקל אלקטרוני. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 20 ל-40 חודשי מאסר ועונשים נלווים. בית המשפט גזר על הנאשם, שלא נטל אחריות על מעשיו, שלחובתו 15 הרשעות קודמות ושסיכויי השיקום שלו לא הוכחו, לאחר שהפעיל עונש מאסר על תנאי בחופף ברובו עונש של מאסר לתקופה של 32 חודשים, לצד מע"ת, קנס בסך 10,000 ₪ וחילוט. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.
3. ת"פ (תל-אביב) 50520-12-17 מדינת ישראל נ' סעדה (3.5.2020) - הנאשם הודה והורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. מעובדות כתב האישום המתוקן, עולה כי החזיק הנאשם בדירתו, בשקית בארון הבגדים, 172 מנות סמים מסוכנים מסוג קוקאין, במשקל כולל של 25.0824 גרם נטו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם, במקרה זה, נע בין 9 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם, בן 29, בעל עבר פלילי בן 5 הרשעות קודמות, שהודה וחסך בזמן שיפוטי, תוך התייחסות לנסיבות חייו, עונש של 9 חודשי מאסר בפועל שהנאשם יישא בדרך של עבודות שירות, מע"ת, קנס בסך 5,000 ₪ וחילוט.
4. ת"פ (ירושלים) 65985-03-17 מדינת ישראל נ' טבול (11.9.2019)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ובתיק הצירוף ב-7 עבירות של אי תשלום מס במועד בגין חשבונית שהוצאה. הנאשם החזיק בביתו בירושלים סם מסוג קוקאין במשקל 19.96 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם בתיק הסמים נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר. בית המשפט גזר על הנאשם עונש באשר לתיק המיסים של 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל ובאשר לתיק הסמים 7 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח כאשר מתוך תקופה זו 3 חודשים יהיו בחופף לעונש בתיק המיסים ו-4 חודשים במצטבר כך שירצה בסה"כ 9 חודשים בניכוי ימי מעצרו, לצד מע"ת וקנס בסך 20,000 ₪.
עיינתי אף בפסיקה שהוגשה ע"י ההגנה, שם הורשעו הנאשמים בהחזקת סמים מגוונים ועבירות נוספות ונקבעו מתחמי ענישה שמתחילים מ- 9 חודשי מאסר בפועל ונעים עד 36 חודשים (ראו למשל ת"פ (ש' חי') 38869-11-24 מדינת ישראל נ' ליברמן; ת"פ (ש' חי') 38735-11-23 מדינת ישראל נ' אברמובה).
נוכח האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בתיק הצירוף מתחיל מ-9 חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות ונע עד 24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית של פסילה בפועל מ- 6 חודשי ועד 12 חודשים.
המלצת הממונה על עבודות השירות
כפי שפורט בתחילת החלטת גזר הדין, הממונה על עבודות השירות לא המליץ על ביצוע מאסר בעבודות שירות, על פי העילה המצויה בסעיף 51ב(ב1)(2)(ה) לחוק העונשין, מן הטעם שהנאשם לא השכיל לנצל הזדמנות קודמת שניתנה לו ולהתנהל מול הממונה כפי שמחוייב וצריך היה לעשות במאסר קודם שהוטל עליו לבצעו באופן הזה (בתיק הקודם), לפיכך היה צורך להפקיע את המשך ביצוען והמשכן היה באופן של מאסר ממש. יש להדגיש כי הנאשם ביצע את עבודות השירות ואף נכנס לכלא תוך כדי ניהול התיק שבפניי. הממונה מפרט את הזלזול ואי עמידה בתנאים הקפדניים הנדרשים, אך גם מפנה לתסקיר שירות המבחן, משם עולה שהנאשם ממשיך ומשתמש בסמים 'קשים' מסוג קוקאין, כך שגם מן הבחינה הזו אינו מתאים לביצוע העבודות.
הכלל הוא שריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות הוא פריבילגיה שיפוטית הניתנת לנאשם בין היתר משיקולי שיקום (ראו רע"ב 1384/23 ענבאוי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.2.2023) ולכן שליחתו של הנאשם לבחינת התאמתו לריצוי עונש בדרך של עבודות שירות לא מקימה טענת הסתמכות לנאשם (ראו למשל רע"פ 5114/11 בן מוסטפא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.7.2011)). הדברים נכונים גם במקום בו לא נמצא מקום השמה לביצוע עבודות השירות (ראו למשל רע"פ 3550/23 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו](11.5.2023)). כך גם כאשר הממונה אינו רואה שהנאשם מתאים לביצוע העבודות גם מן הטעם של "הערכות שניתנו בעבר לעניין אופן הביצוע על עבודות שירות קודמות על ידי הנאשם;"
ההגנה ביקשה לשוב ולשלוח את הנאשם תוך כדי מתן הוראה לממונה למצוא עבורו מקום מתאים שכן מדובר בהמלצה בלבד, אלא ששבתי ועיינתי הן בהחלטתי מהיום והן בהחלטה שהוגשה לי (ת"פ 18591-02-18 מדינת ישראל נ' מאוד אביטבול מיום 17.01.22 הרי שגם שם נקבע כי התנהגותו של ביצוע עבודות שירות בעבר הינה משמעותית להמלצת הממונה כפי שקובע החוק והמלצה זו בדבר התאמתו של נאשם הינה בעלת משקל רב במסגרת ההכרעה העונשית הסופית ובית משפט יסטה ממנה רק מקום שמתברר כי ההמלצה לוקה בחוסר סבירות קיצונית, נגועה בשיקולים לא ענייניים או לוקה בפגם מנהלי, למשל כאשר לא מוצו מלוא אפשרויות ההעסקה (ראה רע"פ 2994/06 אשר עלא נ' מדינת ישראל וכן רע"פ 3603/07 ג'ורג' היאגנה נ' מדינת ישראל, במקרה זה מדובר היה בנאשם שהיה נתון תחת התמכרות לחומרים משני תודעה).
לפיכך, לא מצאתי לקבל את בקשת ההגנה לשלוח את הנאשם לביצוע מאסר בעבודות שירות, גם מן הטעם הזה, אך גם מן הטעם שלאחר ששקללתי את כלל הנתונים ואת האמור בתסקיר שירות המבחן, לא מצאתי שניתן להסתפק בתקופת מאסר של 9 חודשים בלבד בשני תיקים אלו.
העונש המתאים לנאשם
הנאשם, בן 30, עלה ארצה ממולדובה והתגייס לשירות צבאי כלוחם ותרם תרומה מלאה ומשמעותית למדינה, חסך בזמן שיפוטי בשני תיקים והודה במיוחס לו, אם כי הודאתו בפני שירות המבחן לא הייתה מלאה, זאת על אף שבפניי בעת הטיעונים לעונש שמעתי מפי הנאשם שלקח אחריות והביע צער על מעשיו. לטובתו אף שקלתי כי לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. לחובתו הרשעה מיום 28.6.2022 בעבירות איומים, ....., .... וכן היזק לרכוש במזיד, כאשר בגין הרשעה זו הוטל על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות, אותו לא השכיל הנאשם להשלים ועל כן נצא עצמו משלים את תקופת המאסר מאחורי סורג ובריח והתנהגות זו עמדה בעוכריו ועל בסיסה לא המליץ הממונה על ענישה באופן הזה. בנוסף, הוטל עליו אף מאסר מותנה בן 3 חודשים בעבירה של היזק לרכוש במזיד, אשר הינו בר הפעלה בתיק זה. בקביעת העונש המתאים לנאשם שקלתי את התקופה בה היה הנאשם עצור בשני תיקיו. הנאשם מצוי במתחם הענישה בחלקו העליון של הרף התחתון.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל של 10 חודשי מאסר בפועל.
אני מפעילה את המאסר המותנה בן 3 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 40483-05-21 בסעיף ב' לגזר הדין (במ/2), מאסר זה ירוצה כאש 2 חודשים יצטברו למאסר שהוטל על הנאשם בסעיף א לגזר דין זה, וחודש אחד ירוצה בחופף, כך שבסך הכל ירצה עונש מאסר של 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע וזאת מיום שחרורו מן המאסר.
ג. 3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה רכוש מכל סוג שהוא למעט עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב וזאת מיום שחרורו מיום המאסר.
ד. פסילה בפועל של 6 חודשים. רשמתי הצהרת הנאשם כי אין בידו רישיון נהיגה, שכן הפקיד אותו במסגרת גזר דין, שם הוטלה עליו פסילה, ועל כן המזכירות תנפיק עבורו אישור הפקדה כך שהפסילות ירוצו במצטבר האחר לשנייה.
ה. פסילה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.
ו. פיצוי למתלונן בסך של 2,500 ₪. הפיצוי ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 10.08.25 וב-10 לחודש שלאחריו. המאשימה תעביר את פרטי המתלונן למזכירות בית המשפט בתוך 30 ימים מהיום.
ז. חילוט סך של 820 ₪ שנתפסו על הנאשם וכן חילוט הקטנוע שפרטיו בהודעת החילו בת"פ 51378-06-23.
ח. לא מצאתי להטיל קנס על הנאשם לאור תקופת המאסר שהטלתי עליו וכן לאור החילוט שאיננו זניח.
ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת קצין המשטרה. המוצגים הארים שאין לגביהם התייחסות בגזר הדין, יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם עפ"י החלטת קצין משטרה.
ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.
המזכירות תעביר העתק לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.
ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ה, 10 יולי 2025, במעמד הצדדים.




