שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מקבל אחריות על ביצוע העבירה אך מתנהל בחשדנות ומוסר מידע חלקי וכן התקשה להכיר בפגיעה שבמעשיו. עוד התרשם, שהנאשם אמנם הביע רצונו להשתלב בטיפול אך שמדובר במוטיבציה חיצונית ומילולית בלבד במטרה להקל בעונשו. הנאשם שולב בטיפול בקבוצת צעירים והגיע לשני מפגשים ראשונים. במקביל, הנאשם זומן ל- 3 בדיקות לאיתור שרידי סמים אליהן לא הגיע, לדבריו, בשל עומס ולחץ בעבודתו ובאחת הפעמים לא חש בטוב, לאור האמור ובכדי לבחון את שיתוף הפעולה בהליך הטיפולי, שירות המבחן ביקש דחיה בת חודשיים.

מתסקיר משלים מיום 10.09.2025,עולה כי הנאשם עושה מאמצים לקדם עצמו בתחום התעסוקתי ונמנע ממעורבות חוזרת בפלילים ולוקח אחריות על מעשיו. לצד זאת, הנאשם הגיע לחמישה מתוך שבעה מפגשים ומגורמי הטיפול שם נמסר, כי הנאשם מתקשה לשתף פעולה כנדרש באופן אחראי ומותאם, מתקשה לבחון התנהלותו לעומק ועל אף שמבטא רצון מילולי להמשיך לקחת חלק בהליך הטיפולי מתקשה ליישם זאת. לאור האמור, שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי וקנס כספי שיהוו עבורו גורם הרתעה וגבול למניעת הישנות ביצוע עבירות בעתיד. בכל הנוגע לביטול הרשעת הנאשם, לא המליץ לקבל בקשתו, בהעדר פגיעה בתפקודו המקצועי או בהיבט אישי באופן משמעותי.

ג. טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה,הגישה רישום פלילי ללא הרשעה מבית המשפט לנוער (במ/2), הפנתה לעובדות כתב האישום המתוקן, לערכים המוגנים שנפגעו ועתרה למתחם ענישה שמתחיל ממספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ונע עד שנת מאסר בפועל לצד ענישה נלווית (הפנתה לפסיקה). בכל הנוגע לעונש המתאים לנאשם, הפנתה לרישום מבית המשפט לנוער שמתייחס לאותה עבירה שבוצעה שנה קודם לעבירה בתיק הנוכחי, להודאת הנאשם והחיסכון בזמן השיפוטי, לחלוף הזמן מביצוע העבירה וכן לתסקירי שירות המבחן שהוגשו, לאור כל האמור, ביקשה להשית על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופסילת רישיון נהיגה בפועל. עוד ביקשה המאשימה להכריז על הנאשם סוחר סמים ולחלט את הכספים שנתפסו עליו - 7063.80 ₪.

ב"כ הנאשם, בראשית טיעוניו, התייחס לעמדת המאשימה וציין, כי לטעמו המאשימה אינה עומדת בהסדר שהוצג שכן עתירתה בעת הצגת ההסדר הייתה לענישה צופה פני עתיד בכל מקרה ובהתאם לנסיבות כתב האישום, כאשר בנוסף ובהינתן תסקיר חיובי, תבחן אף את שאלת הרשעת הנאשם בדין. היום לטעמו קיים פער משמעותי בעמדתה העונשית ובניגוד להצהרתה. לגופן של טענות ההגנה, הרי שעל אף תסקיר שירות המבחן, הסנגור ביקש לבטל את הרשעת הנאשם והפנה לנסיבותיו האישיות: גילו הצעיר, תמיכתו באמו שהינה אם חד הורית ל-5 ילדים, השתתפותו בחמישה מפגשים במסגרת ההליך הטיפולי בשירות המבחן וציין כי הנאשם מעוניין להשלים לימודיו על מנת לקבל תעודת חשמלאי. כן הוסיף כי בעבודתו כיום, עובד מול אתרים ביטחוניים ולשם כך נדרש להיות נעדר עבר פלילי. לחילופין, לאור נסיבות ביצוע העבירה וככל ולא תתקבל בקשתו לביטול הרשעה, עתר למתחם ענישה שמתחיל ממאסר מותנה.

הנאשם, הביע צער וחרטה על האירוע, שיתף שמסייע לאמו וציין כי מוכן להירתם להליך טיפולי ומעוניין לערוך שינוי בחייו.

2. דיון והכרעה

קביעת עונשו של הנאשם, יהיה לאור העיקרון לו הבכורה והוא עקרון ההלימה, תוך מתן יחס הולם בין חומרת העבירה המיוחסת לנאשם בנסיבותיה, מידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש אשר יוטל עליו. לצורך קביעה זו יש לבחון מספר אספקטים; הערכים החברתיים שנפגעו ממעשה זה ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה בבתי המשפט ומהן הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (תיקון 113 לחוק).

א. שאלת הרשעת הנאשם בדין

הכללים לסיום הליך ללא הרשעה הותוו בהלכת כתב (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997)), שם נקבע באופן ברור, שסיום הליך בלא הרשעה הוא היוצא מן הכלל ויש לעשות בו שימוש במקרים חריגים ובהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות המקרה; כאשר אי הרשעה אינה פוגעת יתר על המידה באינטרס הציבורי ובשיקולי הענישה האחרים; השני, כאשר הרשעת הנאשם צפויה לפגוע פגיעה חמורה בשיקומו (ראו רע"פ 2020/23 אורי סוויסה נ' מדינת ישראל (12.3.23)), זאת מכיוון שהכלל הוא שההרשעה יש בה משום ביטוי להיבט הנורמטיבי שקבע המחוקק ואשר החברה מעוניינת בשמירה עליו ו"מן הראוי שהיבט זה יכתיב את התוצאה" (ראו עפ"ג (מחוזי ת"א) 41723-11-14 פודגורני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 7.10.15 בפסקה 8)).

בנושא זה אף יש להפנות לקביעתה של כב' הש' חיות (כתוארה אז), ברע"פ 5206/03 גוסיינוב נ' מדינת ישראל (14.7.03) את הדברים הבאים: "בית משפט זה חזר וקבע, כי לגבי נאשמים בגירים יופעל האמצעי של הטלת שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רק בנסיבות יוצאות דופן, בהן לא מתקיים יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה". על כללים אלו חזר בית המשפט לאורך שנים בעקביות (למשל ראו רע"פ 841/20 אלדין נ' מדינת ישראל, בפסקה 8 (4.2.2020) ורע"פ 6496/20 ורבר נ' מדינת ישראל (21.9.20) בפסקה 10).

לעניין התנאי הראשון, הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, כאשר במהלך חיפוש באופנוע עליו רכב הנאשם, נמצא סם מסוג קנבוס במשקל של 100 גרם נטו. עוד נתפס על הנאשם כסף מזומן בסך של 7063.80 ₪. במעשיו פגע הנאשם בבריאותו ובבריאות הציבור וכבר נקבע בפסיקה כי כאשר מדובר בעבירות סמים, יש לנקוט בענישה מרתיעה כלפי כל חוליה בשרשרת ההפצה של הסמים (ראו ע"פ 8915/18 מועזיז נ' מדינת ישראל (24.9.2019). מאבק זה בנגע הסם רלוונטי אף כאשר מדובר בסם מסוג קנבוס (ראו ע"פ 06/2000 מדינת ישראל נ' ויצמן (20.7.2006)). עוד ראה הפסיקה בעבירת החזקת הסם שלא לצריכה עצמית כעבירת אחות לעבירת הסחר הסם (ראו רע"פ 12/2557 תמם פרדי נ' מדינת ישראל (5.3.2012)) ובעבירות אלו שיקולי הענישה המרכזיים הינם שיקולי הרתעה.

יחד עם זאת, יש לבחון אף את התנאי השני, הנזק הקונקרטי שייגרם לנאשם במידה שיורשע - הנאשם עובד מזה מספר חודשים כעוזר לחשמלאי וביטא רצונו להירשם ללימודים בתחום החשמל במהלך שנת 2026 ולשם כך נדרש להשלים בגרויות ומצוי בהליך בירור בנושא. על פי הפסיקה, על הנאשם להצביע על פגיעה ספציפית, ברורה וממשית ולא די בהעלאת אפשרות עתידית וערטילאית לפגיעה כזו (ראו למשל ע"פ 8528/12 ציפורה נ' מדינת ישראל )פורסם בנבו, 3.3.2013); רע"פ 54/15 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.1.15); רע"פ 1439/13 קשת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.3.2013); רע"פ 8627/12 הנסב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.12.2012). הנאשם רק החל לברר בנושא לימודים וכיום עובד כעוזר חשמלאי. הנאשם לא הציג מסמך כלשהו לביסוס עתירתו לנזק קונקרטי. יתרה מכך, אף אם הרשעה תביא לכך שהנאשם לא יוכל לעסוק בעבודתו כעת במסגרת מוסדות ביטחוניים, עדיין יוכל לעסוק בה. בנוסף, לא הוכח שזהו עיסוקו היחיד ובשל גילו הצעיר, יוכל להשתלב בעבודה זו במגבלות מסוימות או בעבודה אחרת. עוד יש להפנות לפסיקה הרבה לפיה יש להותיר את השאלה בדבר עיסוקו של הנאשם בידי הגורמים הרלוונטיים, אף כאשר מדובר ברופאים ועורכי דין (ראו לדוגמה: רע"פ 18/5018 בוזגלו נ' מדינת ישראל (21.10.2018); רע"פ 14/5100 ד"ר אחמד מסארווה נ' מדינת ישראל (28.8.2014)). זאת בפרט כאשר רוצה הנאשם לעבוד בעתיד מול גופים ביטחוניים, ישנה חשיבות להותיר את השאלה בידיהם.

לכך יש להוסיף כי שירות המבחן סקר את נסיבות חייו של הנאשם, ולא המליץ בסופו של דבר, להימנע מהרשעת הנאשם, והגם שמדובר בהמלצה בלבד, שבית המשפט אינו מחויב לה, הרי שתסקיר שירות המבחן הוא כלי חשוב שיש בידי בית המשפט בכדי לעמוד על הגורמים לביצוע העבירה ובחינה מקצועית ומעמיקה של סיכויי השיקום של הנאשם (ראו עפ"ג (מחוזי חיפה) 28110-10-15 מדינת ישראל נ' דוד (17.12.2015)). מהתסקיר עולה כי הנאשם עבר הליך שיקומי מסוים אך אין מדובר בהליך שיקומי משמעותי המצדיק העדפת שיקולי שיקום.

עיינתי אף בהחלטה שהוגשה ע"י ההגנה בת"פ (שלום ירושלים) 12420-05-22 מדינת ישראל נ' דרעי ואח' (20.8.2024), שם, ביטל בית המשפט את הרשעת הנאשם בעבירה של העסקת תושב זר, אף בהינתן תסקיר שאינו ממליץ על ביטול הרשעה ובהעדר נזק קונקרטי. אומר כי מדובר בהחלטה של בית משפט שלום ואף אינני מתעלמת מכך שבפסיקה נקבע כי ככל שהעבירה ונסיבותיה הן ברף הנמוך, כך פוחתת הוכחת עוצמת הפגיעה שתיגרם לנאשם מההרשעה, בדרך של 'מקבילית הכוחות' אך הנאשם לא הציג אף ראשית ראיה לכך שיגרם לו נזק עתידי. מכל האמור לעיל, לא מצאתי שיש להורות על ביטול הרשעת הנאשם מכוח כללים אלו שנקבעו בפסיקה בהלכת כתב.

ב. הערכים המוגנים ונסיבות ביצוע העבירה

העבירה בה הורשע הנאשם, פוגעת בערכים החברתיים הנוגעים לשלומו ובריאותו של הציבור וכבר נקבע לא אחת, שפגיעתם של הסמים בחברה הינם רחבי היקף וכוללים הן את המשתמש הבודד אך גם את משפחתו והמעגל הקרוב, זאת לצד ההשפעה על החברה כולה. היקף רחב זה נעוץ בכך שמתקיימת פעילות פלילית לצורך סיפוק הדחף לצרוך סם, לעיתים זה נעשה תוך כדי ביצוע עבירות נוספות ונלוות למטרה זו. לנושא נגע הסמים והחשיבות שבעקירתו מהשורש ראו ע"פ 3172/13 סואעד נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 07.01.2014)].הנאשם החזיק בקטנוע 100 גרם קנביס וכן נתפס ברשותו סך של 7063.80 ₪ מזומן. בית המשפט העליון עמד על החומרה הגלומה בעבירות סמים, סידוה בפגיעה הישירה בצרכני הסמים והסכנה העקיפה הנגרמת לציבור בכללותו, וביחס לסם הקנבוס נקבע:

"[...] כפי שמוגדר בפקודה, סם הקנבוס הוא סם מסוכן, והוראת המחוקק לעניין זה היא הדין הנוהג והמחייב. כל עוד לא נקבע אחרת, התפיסה לפיה קנבוס הוא בגדר "סם קל" ודינו שונה מדינם של סמים אחרים נעדרת אחיזה בדין, ואין בה כדי לבטל את החזקה הקבועה בפקודה..." (ראו רע"פ 4214/22 יצחק נ' מדינת ישראל (7.7.2022).

עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים היא נגזרת של סוג הסם, הכמות ויתר נסיבות החזקת הסם. מבלי להקל ראש, לא מדובר בעבירה הנמצאת ברף הגבוה של מנעד החומרה. נוכח האמור לעיל, אני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הנמוך.

ג. מדיניות הענישה הנוהגת

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות החזקת סם קנבוס שלא לצריכה עצמית, בכמויות נמוכות, מלמדת כי המתחם נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. ראו למשל:

1. רע"פ 4214/22 עדן יצחק נ' מדינת ישראל (7.7.2022)‏‏ - הורשע נאשם שהחזיק 152.12 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס שלא לצריכתו עצמית כשהוא מחולק ל 60 אריזות. מתחם העונש נקבע על מאסר מותנה ועד 10חודשי מאסר בפועל, בית המשפט הטיל עליו מאסר מותנה ועונשים נלווים. ערעור הנאשם שם כנגד ההחלטה שלא לבטל הרשעתו נדחה.

2. רע"פ8759/21 אלעד קסלר נ' מדינת ישראל (23.12.2021)‏‏ - הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית עת החזיק בביתו סם קנבוס במשקל כולל של 229.35 גרם ועבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית נע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט השית על הנאשם עונש של מאסר לתקופה של 30 ימים לריצוי בעבודות שירות. הערעור ובקשת רשות הערעור נדחו.

3. עפ"ג (באר-שבע) 11397-07-23 קלדטה נ' מדינת ישראל (31.1.2024) - הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיקו בביתו שקית שחורה ובתוכה סם מסוג קנבוס במשקל של 110 גרם נטו. בית המשפט קבע מתחם עונש שמתחיל ממאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות ונע עד 9 חודשי מאסר בצירוף ענישה נלווית. בית המשפט השית על הנאשם חודשיים מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. הנאשם הגיש ערעור על העונש ובהסכמת המאשימה עונש המאסר בוטל ושונו הרכיבים הכספיים, שאר העונשים נותרו על כנם.

4. עפ"ג (מרכז) 10407-11-19 דסליין פקדו נ' מדינת ישראל (4.2.2020) - שם הורשע המערער לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בחדרו של המערער נמצא בתוך 2 זוגות מכנסיים בארון הבגדים סם מסוכן מסוג חשיש, באחד הסם חולק ל-3 גושים במשקל כולל של 29 גרם, ובזוג השני חולק הסם ל-4 גושים במשקל כולל של 29.10 גרם. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין מאסר על תנאי ועד מאסר לתקופה של 6 חודשים וגזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של חודש ויום. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה לבקשת המערער.

5. בת״פ (שלום ת״א) 36238-11-23 מדינת ישראל נ׳ שי אליהו (28.9.2025) - הנאשם הורשעבהחזקת 150גרם קנבוס שלא לצריכה עצמית החזיק הנאשם ברכב בשתי שקיות שעליהן הכיתוב "הזמנה 4" ו"הזמנה 8" שבהן כסף מזומן בסך של יחד עם סכום של11,950₪ במזומן. בית משפט קבע מתחם ענישה של 2 - 12 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם עונש שלחודשיים מאסר בעבודות שירותלצד ענישה נלווית.

6. ת״פ (שלום ת״א) 57614-05-23 מדינת ישראל נ׳ יעקב גביש(17.7.2024)- הנאשם הורשע בהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, לאחר שבביתו נמצאו 400גרם קנבוס מחולקים לארבע אריזות, יחד עם כסף מזומן בסך 6,780 ₪, שקיות חלוקה ומשקל אלקטרוני. בית משפט קבע מתחם ענישה שבין ענישה צופה פני עתיד בצירוף ענישה כלכלית לבין 9חודשי מאסר בפועל.בית המשפט השית על הנאשם עונש של מאסר על תנאי של 6 חודשים לצד ענישה נלווית.

עיינתי בפסיקה שהוגשה ע"י המאשימה: רע"פ 3059/21 בר ימין נ' מדינת ישראל (5.5.2021), הנאשם הורשע במספר עבירות אך העבירה הרלוונטית לענייננו היא החזקת סם וכלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק סם מסוג קנבוס במשקל של 50 גרם מחולק למנות ושקיות חלוקה, משקל וסכום כסף מזומן בסך 22,155 ₪. בית המשפט קבע מתחם ענישה בנוגע לעבירה המפורטת שמתחיל ממספר חודשי מאסר בפועל ונע עד 12 חודשי מאסר בפועל; ת"פ (י-ם) 8202-11-19 מדינת ישראל נ' בכור נתנילוב (17.4.2024), הנאשם הורשע בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק ברכב סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 152.54 גרם נטו במספר מקומות ברכב ומתחת למעיל שחור, הסמים היו מחולקים לשקיות גדולות ובתוכן ל-20 שקיות קטנות. בית המשפט קבע מתחם ענישה שמתחיל ממספר חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות ונע עד שנת מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. בית המשפט השית על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית, אלא שבשני מקרים אלו מדובר בסם שהיה מחולק ובנסיבות חמורות מאלו שנותרו בכתב האישום המתוקן בתיק זה.

עוד אומר, כי אף אני, כמו ההגנה, סבורה שההסדר שהוצג כלל את עמדת המאשימה לענישה צופה פני עתיד, אלא שלאחר שההגנה ביקשה לשלוח את הנאשם לתסקיר לביטול הרשעתו, הסכימה לכך, ככל שהתסקיר יהיה חיובי ושיקומי. בעניין זה אפנה לאמור בפרוטוקול הדיון מיום 13.11.24, שם נאמר על ידי המאשימה: הגענו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב אישום מתוקן (כתב האישום המתוקן מוגש ומסומן במ/1), יורשע ויישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן, אשר יבחן לבקשת ההגנה אף את שאלת אי ההרשעה. עמדת המאשימה היא למאסר על תנאי ככל שהתסקיר יהא חיובי, לאחר קבלת התסקיר נשוב ונשקול את עמדתנו".

עמדת המאשימה שנרשמה היא למאסר על תנאי, כאשר כאן היה אמור להיות סוף משפט וככל שהתסקיר יהיה חיובי הצדדים ישובו ויבחנו עמדתם לאורו לעניין ביטול ההרשעה. מה גם שעמדת המאשימה שנרשמת לפרוטוקול בית המשפט היא תמיד העמדה הנוכחית ולא העתידית, התלויה בפרמטרים שאינם ידועים למאשימה בשלב נתון זה.

בכל מקרה, כך או כך, הרי שקביעתי את המתחם, אינו תלוי בפרשנות דברי המאשימה, אלא על פי נסיבות כתב האישום המתוקן.

לנוכח האמור, ובכלל זאת נסיבות ביצוע העבירה, הערכים המוגנים בעבירה, מידת הפגיעה בהם והענישה הנוהגת, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם החל ממאסר מותנה ונע עד מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.

ד. הכרזת הנאשם כ'סוחר סמים' וחילוט הרכוש שנתפס ופסילת רישיון הנהיגה:

בכתב האישום עתרה המאשימה להכריז על הנאשם 'סוחר סמים' ולהורות על חילוט הכסף המזומן שנתפס על הנאשם בסך של 7063.80 ₪. ועל כך חזרה בטיעוניה לעונש.

סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים קובע כי " (ב) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר סמים ומשעשה כן - יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט".

מכאן, שעל מנת שבית משפט יקבע שנאשם הינו "סוחר סמים" על התביעה להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, שהעבירה בה הורשע הנאשם מהווה עבירה של "עסקת סמים" שמוגדרת בסעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים "כעבירה לפי פקודה זו שעונשה מאסר עשרים שנה ויותר". והשני, על המאשימה להוכיח שהנאשם הפיק רווח מהעבירה או היה אמור להפיק רווח, ולא די בהעלאת השערה הגיונית או אפשרות סבירה שכך היה (ראו ע"פ (מח' ת"א) 70441/04 מ"י נ' מסלואווי (9.2.2006)). הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ועל כן התנאי הראשון מתקיים. לעניין התנאי השני קבע כב' השופט עמית במסגרת ת"פ 472/02 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' עבד אל רחמן תאפל ואח':

"כאשר לא מדובר בעבירה של סחר בסמים, אלא בעבירה של החזקת סמים, וכאשר לא הוכח שבמהלך ביצוע העבירה הועברו כספים מיד ליד, כמו במקרה שלפנינו, הכיצד ניתן להוכיח שהנאשם היה אמור להפיק רווח מהעבירה? התשובה היא, שנוכח כמות הסמים הגדולה שנתפסה, קמה ועולה חזקה שבעובדה, שמקורה בשכל הישר ובנסיון החיים, כי החזקת הסם, לא נעשתה לידי שמיים ולא לצרכי צדקה, אלא לצורך הפקת רווח, ומכאן, שיש לראות את הנידון, כמי שהיה אמור להפיק רווח מביצוע העבירה...". (ההדגשה לא במקור, ס, ח').

נתתי דעתי לנסיבות תפיסת הסם, שלא היה מחולק למנות, לא נתפס משקל, כך שהתפיסה נעדרת אותם מאפיינים של עבירת סמים שיש בה אינדיקציה להחזקה לצורך הפצה. בנסיבות האמורות, לא עלה בידי המאשימה להוכיח שהנאשם אמור היה להפיק רווח כתוצאה מהחזקת הסם ולפיכך בקשתה להכריזו כסוחר סמים נדחית.

עוד ביקשה המאשימה לפסול את רישיון הנהיגה של הנאשם, בפועל ועל תנאי. ואכן, סעיף 37א לפקודת הסמים המסוכנים מסמיך את בית המשפט להטיל על מי שהורשע בעבירה לפי פקודת הסמים או שנקבע לגביו שביצע עבירה כזו, בנוסף על כל עונש אחר, פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים, ובנסיבות מסוימות אף לתקופה ארוכה יותר. מטרת פסילת רישיון הנהיגה כרכיב ממרכיבי הענישה היא להציב תג מחיר כואב לביצוע עבירות הסמים, שיהיה בו ביחד עם רכיבי הענישה האחרים כדי להלום את חומרת המעשה בנסיבותיו ואת מידת אשמו של הנאשם, וכדי להרתיע את הנאשם ואת הציבור מביצוע עבירות כאלה. הסמים אמנם נתפסו באופנוע של הנאשם אך יחד עם זאת, אין כל אינדיקציה להפצת הסם, ובכדי לאפשר לנאשם לחזור למסלול חיים נורמטיבי ולא לפגוע בהשתלבותו בשוק העבודה וברצונו אף להתקדם מקצועית, אסתפק בפסילת רישיון הנהיגה על תנאי.

ה. העונש המתאים לנאשם

הנאשם בחור צעיר, הודה במיוחס לו, עובד כעוזר חשמלאי, עושה מאמצים לקדם את עצמו מקצועית, שיתף פעולה עם שירות המבחן והגיע לחמישה מפגשים ולבדיקות שתן שהעידו על ניקיון מסמים. עוד שקלתי חלוף הזמן מביצוע העבירות וכי לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים. לחובת הנאשם רישום פלילי ללא הרשעה מבית המשפט לנוער מיום 20.9.2022 בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. מאידך, עולה מתסקיר שירות המבחן כי הנאשם מתקשה לבחון את התנהלותו לעומק ומתקשה להירתם לטיפול באופן מיטבי.נוכח כל האמור לעיל, החלטתי למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה אותו קבעתי.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת פשע על פי פקודת הסמים המסוכנים.

ב. קנס בסך 3,500 ₪. הקנס ישולם ב בתוך 90 ימים ולא יאוחר מיום 20.4.26

ג. 3 חודשים פסילת רישיון הנהיגה על תנאי וזאת לשלוש שנים.

ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת קצין המשטרה. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם עפ"י החלטת קצין משטרה.

ככל שהופקד פיקדון בתיק או בתיק המעצרים או הקשור לתיק זה ובהעדר מניעה על פי דין, יוחזר הפיקדון למפקיד או לידי מי מטעמו עפ"י יפוי כוח.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תעביר העתק לשירות המבחן.

ניתן היום, א' שבט תשפ"ו, 19 ינואר 2026, במעמד הצדדים.