5. בהתאם לעובדות כתב האישום, הנאשמים היו חייבים בניכוי מס במקור מעובדים ומקבלני המשנה שלהם, והעברתו לפקיד השומה בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, על פי הוראות סעיפים 117, 164 ו-166 לפקודה והתקנות שהותקנו מכוחם.

6. בהתאם לעובדות כתב האישום, הנאשמים, ללא סיבה מספקת, לא הגישו במועד לפקיד השומה את הדו"חות על הכנסות נאשמת 1 לשנות המס 2021-2020, כאשר מחזורה העסקי עמד בתקופה זו על סך כולל של מעל 5.65 מיליון ₪.

7. בהתאם לעובדות כתב האישום, הנאשמים ניכו מס הכנסה ממשכורות ששילמו לעובדים ומתשלומים לקבלני המשנה שלהם עבור חודשים יולי עד דצמבר 2020 ומאי עד יוני 2021 בסך כולל של 49,324 ₪ מבלי ששילמו אותו במועד לפקיד השומה, ללא הצדק סביר.

8. הטיעונים לעונש נשמעו לפניי ביום 8.12.2025.

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

9. ב"כ המאשימה טענה כי עבירות מס הוכרו בפסיקה כעבירות חמורות וכי אי הגשת דו"חות פוגעת בהתנהלותה התקינה של מערכת גביית המס ומונעת מהשלטונות לפקח על חבות המס ואף לגבות מס אמת. בנוסף, נפגע הערך החברתי שעניינו שוויון בנטל המס. עוד הסבירה כי בעבירת אי העברת ניכויים טמונה חומרה נוספת, מאחר שהנאשמים שימשו כנאמנים של המדינה כדי להעביר את המס שנגבה לקופת המדינה, אך עשו בכספים כבשלהם. עוד הסבירה כי עבירת אי העברת ניכויים כמוה כשליחת יד לקופה הציבורית ועל כן היא נתפסת כעבירת גניבה ובתיק דנן לא הוסרו המחדלים ועל כן מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.

10. ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם בגין כל עבירה של אי הגשת דו"ח, נע בין מאסר ע"ת ל-8 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית הכוללת מאסר ע"ת, קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירה כאשר מתחם הקנס נע בין גובה הקנס המנהלי - 8500 ₪ ועד לסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין") - 29,200 ₪. באשר לעבירות אי תשלום מס שנוכה, טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר ע"ת לבין 7 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. עוד טענה כי נוכח אי הסרת המחדלים, יש למקם את הנאשם בין הרף האמצעי לעליון לגבי עבירות של אי הגשת דוחות ובמרכז המתחם לגבי עבירות אי תשלום המס שנוכה. עוד ציינה כי יתרת החוב הריאלית של הנאשם, הנובעת ממחדלי התיק, עומדת כיום על סך של 69,460 ₪ וכי לחובת הנאשם שתי הרשעות פליליות קודמות מהשנים 2018 ו-2020 בעבירות לפי חוק העונשין, שאינן עבירות מס (ר' ת/1).

11. ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם את כלל מעשיו של הנאשם נע בין מאסר על תנאי לבין 10 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית ועתרה להטיל על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד קנס, מאסר ע"ת והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. באשר לנאשמת 1 שהינה חברה לא פעילה, עתרה להטיל עליה קנס סמלי בלבד.

ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה עניפה לעניין הענישה הנוהגת, לרבות רע"פ 8824/21 אלטורי נ' מדינת ישראל (נבו 27.12.2021) וע"פ 58456-01-19 אופיר נ' מדינת ישראל (נבו 31.10.2019) שם נגזרו עונשי מאסר בפועל על נאשמים שהורשעו בעבירות דומות ולגזר הדין של מותב זה בת"פ (שלום ת"א) 18351-11-22 מדינת ישראל נ' ג.פ.ס אחזקות בע"מ ואח' (נבו 23.12.2024) שם נגזר עונש של מאסר בעבודות שירות על עבירות לפי סעיף 219 לפקודה בהיקף דומה לתיקנו.

12. ב"כ הנאשם הגיש כראיות לעניין העונש מסמכים רפואיים הנוגעים לבני משפחתו של הנאשם (ר' נ/1-נ/2), החלטת בית המשפט בנוגע לחדלות הפירעון של הנאשמים ואשת הנאשם (ר' נ/3) ואסמכתא בנוגע לפטירת גיסו של הנאשם בנסיבות טרגיות (ר' נ/4).

13. ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם בעניינינו נע בין מאסר ע"ת ל-8 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, בהפנותו לפסיקה כאשר העבירות העיקריות לשיטתו בתיק שלפניי הינן העבירות לפי סעיף 216(4) לפקודה. עוד הסביר כי מדובר באירוע אחד בשל סמיכות העבירות ומשכך יש לקבוע בגינו מתחם אחד.

14. באשר לקביעת העונש בתוך המתחם ולנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ציין ב"כ הנאשם כי מדובר בנאשם בן 30, אב לשני ילדים, בני חצי שנה וארבע שנים, אשר מצוי בהליכי פשיטת רגל ויש להתחשב בנסיבות חייו הקשות כפי שעולה מנ/1-נ/4. לדבריו שיקול ההרתעה האישית אינו מתקיים במקרה זה כיוון שהנאשם אינו צפוי לעבוד שוב כעצמאי בשנים הקרובות ושיקול הרתעת הרבים מצומצם ביותר משום שהעבירות שביצע הנאשם הן עבירות שנעברו בשל קריסתו הכלכלית. עוד טען שיש לזקוף לטובת הנאשם את העובדה ששיתף פעולה עם רשויות החוק, הודה בעובדות כתב האישום וחסך זמן שיפוטי יקר.

15. לאור כל אלה, עתר ב"כ הנאשם כי בית המשפט יגזור על הנאשם עונש של 4-3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס בסך 7,000 ₪ בהפנותו לפסיקה אשר מלמדת כי בנסיבות דומות לתיק שלפני נגזרו עונשי מאסר על דרך של עבודות שירות, לרבות עפ"ג (מחוזי ת"א) 56406-05-17 כובאני נ' מדינת ישראל (אר"ש 3.10.2018).

16. הנאשם בדברו האחרון בבית המשפט ציין כי הוא חרדי לשעבר שעזב את הבית בגיל 16, ללא כישורי חיים, דבר שהוביל להרשעותיו הפליליות הקודמות שלאחריהם השתקם. בהמשך התחתן והקים עסק יחד עם אשתו, שלדבריו הצליח בתחילה, אך בהמשך קרס כלכלית. הנאשם סיפר כי כיום הוא משמש כמאמן כדורגל בקבוצת נערים של הפועל ירושלים וכמאמן בבתי ספר, אך משכורתו אינה מספיקה ע"מ לפרנס את משפחתו בכבוד. משכך, הגם שיוכל לבצע עבודות שירות ולעבוד כמאמן בערב בו זמנית, הוא יוותר על עבודתו בבוקר בבית הספר והדבר יגרום לפגיעה נוספת במצבו הכלכלי, שממילא קשה. בנוסף הביע חרטה על מעשיו וציין כי היה מסיר את המחדלים לו יכול היה לעשות זאת וכי הוא יודע שנכשל ועליו לשלם על כך.

דיון והכרעה - קביעת מתחם העונש ההולם

כללי

17. תיקון 113 לחוק העונשין הסדיר את הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בקובעו מנגנון תלת שלבי בעת גזירת העונש. בשלב הראשון יקבע בית המשפט את מספר האירועים הנכללים בעובדות כתב האישום וכנגזרת מכך יקבע את מספר מתחמי הענישה. בשלב השני יקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתחשב בעקרון המנחה: הלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. במסגרת זו ייתן בית המשפט דעתו לשלושה פרמטרים: הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בשלב השלישי יבחן בית המשפט את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהתחשב באלה כמו גם בשיקול הרתעת היחיד והרבים, יקבע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה. חריגה מהמתחם תתאפשר רק בנסיבות חריגות של שיקום, או בהתקיים צורך יוצא דופן בהגנה על שלום הציבור (סעיף 40א-40יג לחוק העונשין).

18. בעניינינו, אני מוצאת כי כתב האישום מתאר אירוע אחד מתמשך בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (נבו 29.10.2014) ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנוהגת

19. הערכים החברתיים אשר נפגעו מביצוע העבירות - עסקינן בעבירות מס מסוג "עוון". מעבר לפגיעה בקופה הציבורית, עבירות מסוג זה פוגעות גם בעיקרון השוויון בנשיאה בנטל המס, בחשיבות שימור מנגנון הדיווחים לרשויות המס ובפגיעה ביכולתן של רשויות המס לגבות מס אמת.

20. נסיבות ביצוע העבירות - במקרה שלפניי הורשעו הנאשמים בשתי עבירות של אי הגשת דו"חות למס הכנסה בין השנים 2021-2020 ובארבע עבירות של אי העברת ניכויים כאשר המחזורים העסקיים של הנאשמים בתקופה הרלבנטית היו בהיקף כולל של מעל 5.65 מיליון ₪ וסכום המס שנוכה אך לא הועבר לפקיד השומה הוא 49,324 ₪ (קרן). משכך, במקרה שלפני, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים הינה בינונית, זאת בעיקר נוכח משך ביצוע העבירות, מספר הדו"חות שלא הוגשו ואי הסרת המחדלים.

21. מדיניות הענישה הנוהגת - עיון בפסיקה הנוהגת במקרים דומים, מעלה כי העונש המוטל על נאשמים במקרים דומים הוא מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה, פרמטרים שעל בית המשפט לשקול בבואו לגזור את הדין הם היקף העבירות, משך זמן ביצוע העבירות, נסיבות ביצוע העבירות והסרת/אי הסרת המחדלים.

בעפ"ג 16283-03-18 ראיד אבו נג'מה נ' מדינת ישראל (אר"ש 3.10.2018) שאושר ברע"פ 8100/18 ראיד אבו נג'מה נגד מדינת ישראל (נבו 15.11.2018) קבע בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לעבירות לפי סעיף 216(4)לפקודה: "העבירות של אי-הגשת דו"חות במועד למס הכנסה, הן עבירות עוון שעונשן המרבי עומד על שנת מאסר. בגין עבירות אלו מוטלים עונשים שבין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר בפועל".

בדרך כלל מקום בו הוסרו המחדלים בעבירות לפי סעיף 216(4) לפקודה נוטים בתי המשפט לגזור ענישה צופה פני עתיד בעוד מקום בו לא הוסרו המחדלים, כבעניינינו, נוטים בתי המשפט לגזור עונשים ממשיים בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות ולעיתים אף מאסר מאחורי סורג ובריח. באופן דומה, הענישה הנוהגת לגבי עבירות לפי סעיף 219 לפקודה נגזרת בעיקר מההיקף הכספי של הניכויים שלא הועברו וכאשר מדובר באי העברת ניכויים בהיקף נמוך, כמו במקרה שלפני, תחילתם של מתחמי העונש ההולם שנקבעים היא בענישה צופה פני עתיד, כאשר במקרים בהם לא הוסרו המחדלים נוטים בתי המשפט לגזור עונשים ממשיים בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות.

22. אפנה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על רמת הענישה הנוהגת במקרים דומים, שחלקה הובאה ע"י הצדדים:

א. ת"פ (שלום ת"א) 18351-11-22 מדינת ישראל נ' ג.פ.ס אחזקות בע"מ ואח' (נבו 23.12.2024)- הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשש עבירות של אי העברת מס שנוכה לפי סעיף 219 לפקודה, כאשר סכום המס שנוכה עמד על 61,622 ₪ (קרן) והמחדל לא הוסר. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר ע"ת ל-7 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים, קנס בסך 17,000 ש"ח והתחייבות להימנע מעבירה בסך 30,000 ₪.

ב. עפ"ג (מחוזי ת"א) 56406-05-17 כובאני נ' מדינת ישראל (אר"ש 3.10.2018) - הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בארבע עבירות של אי הגשת דו"ח לפי סעיף 216(4) לפקודה וחמש עבירות של אי תשלום מס שנוכה לפי סעיף 219 לפקודה. בנוסף, נאשם 3 הורשע בעבירה לפי סעיף 216(1) לפקודה. מחזורי החברה בתקופה הרלבנטית עמדו על כ-38 מיליון ₪, סך המס שנוכה עמד על 89,169 ₪ והמחדלים הוסרו חלקית. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם ביחס לעבירות אי הגשת דו"ח ועבירות הניכויים הנע בין מאסר ע"ת לבין 10 חודשי מאסר ובאשר לאי הגשת דוחות אישיים ואי קיום דרישה מתחם עונש הולם הנע בין מאסר ע"ת לבין 8 חודשי מאסר וגזר על הנאשמים 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים, קנס בסך 6,000-5,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך 12,000 ₪. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש התקבל כך שעונש המאסר שנגזר על הנאשמים הוקל ל-3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ויתר הרכיבים נותרו ללא שינוי. הנימוק המרכזי להתערבות בגזר דינו של בית משפט השלום היה כי במהלך הליך הערעור הוסרו רובם המוחלט של המחדלים בתיק, יחד עם משקל נוסף שניתן לנסיבותיהם האישיות של המערערים.

ג. ת"פ (שלום רחובות) 40849-11-17 מדינת ישראל נ' פיניש פלוס בע"מ (נבו 7.7.2019) - הנאשם הורשע בשתי עבירות של אי הגשת דו"חות במועד לפי סעיף 216(4)לפקודת מס הכנסה, כאשר מחזור העסקאות של החברה בתקופה הרלבנטית עמד על כ-9.7 מיליון ₪. המחדלים לא הוסרו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-10 חודשי מאסר ומתחם הקנס נע בין 4,000 ש"ח ל-12,000 ש"ח וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 5,000 ש"ח והתחייבות להימנע מעבירה בסך 5000 ₪.

ד. ת"פ (שלום ת"א) 24302-11-22 מדינת ישראל נ' אמ.אנ.קיי כח אדם וניהול פרוייקטים בע"מ (נבו 20.01.2025) - הנאשמת הורשעה על יסוד הודאתה בביצוע 3 עבירות של אי העברת מס שנוכה לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה, בגין ניכוי מס ממשכורות ששולמו לעובדים ומתשלומים לקבלני המשנה בסך 95,707 ₪ מבלי להעבירו במועד לפקיד השומה כנדרש. המחדלים הוסרו באופן חלקי ע"י תשלום של 47,854 ₪ בלבד. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר ע"ת לבין 7 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשמת חודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים, קנס בסך 12,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך 20,000 ₪.

ה. עפ"ג (באר שבע) 30914-04-17 אלעוברה נ' מדינת ישראל (אר"ש 8.11.2017) - המערער הורשע בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד לפי סעיף 216(4)לפקודת מס הכנסה. המערער לא הסיר את מרבית המחדלים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5-10 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 20,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן חלקי בכך שהורה כי המאסר ירוצה בעבודות שירות.

ו. ת"פ (שלום ת"א) 53184-08-24 מדינת ישראל נ' אבירי א. הדרום בע"מ ואח' (נבו,7.7.2025) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בארבע עבירות של אי הגשת דו"חות במועד לפי סעיף 216(4) לפקודה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר ע"ת ל-8 חודשי מאסר וקנס הנע בין 10,000-3,000 ₪ וגזר על הנאשם חודשיים מאסר בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת למשך שנתיים, קנס בסך 3,000 ₪ והתחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה כשהוא מתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם.

ז. ת"פ (שלום ת"א) 5436-01-23 מדינת ישראל נ' טאטי לחם בע"מ (נבו 20.10.2025) - הנאשמת הורשעה על יסוד הודאתה בביצוע ריבוי עבירות של אי הגשת דו"חות במועד לפי סעיף 216(4) לפקודה ולא הסירה את המחדלים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר בודד של חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר ומתחם הקנס נע בין 10,000-20,000 ₪ וגזר על הנאשמת 8 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים, קנס בסך 10,000 ₪ והתחייבות בסך של 20,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה.

ח. ת"פ 4977-07-22 (שלום רחובות) מדינת ישראל נ' אוורסט ריתוך בע"מ ואח' (נבו 19.7.2023) - הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בביצוע 11 עבירות של אי העברת מס שנוכה לפי סעיף 219 לפקודה כאשר גובה הקנס שנוכה ולא הועבר במועד עמד על כ-109,967 ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר ע"ת לבין 7 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם, שלא הסיר את המחדלים, 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 25,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך 30,000 ₪.

ט. ת"פ 65675-02-18 (שלום נתניה) מדינת ישראל נ' חיימוביץ ובניו הנדסה בע"מ ואח' (אר"ש 25.9.2019) - הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בביצוע תשע עבירות של אי העברת מס שנוכה בסך של 137,570 ₪ ולא הסירו את המחדלים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר ע"ת ל-7 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם שהיה בהליכי פשיטת רגל, 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 15,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה בסך 30,000 ₪. הערעור נדחה.

י. ת"פ (שלום נתניה) 36761-05-19 מדינת ישראל נ' מעגל פתרונות וניהול כח אדם בע"מ ואח' (אר"ש 9.11.2022) - הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם בשתי עבירות של אי העברת מס שנוכה לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה, בסך כולל של 152,711 ₪ והסירו מהמחדל 20,000 ₪ בלבד. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר ע"ת ל-7 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 7 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 12,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך 20,000 ₪.

יא. ת"פ 34639-05-20 מ"י נ' בשרלה חיפה בע"מ [פורסם בנבו] (12.7.2021) - הנאשם הורשע בביצוע 23 עבירות של אי העברת מס שנוכה בסכום של כ- 242,000 ₪. המחדלים לא הוסרו, הצדדים טענו בהסכמה למתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי לבין 7 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, ובית המשפט אימץ את המתחם שהוסכם וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 5 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 12,000 ₪.

23. לאור האמור לעיל ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות שלפניי נע בין מאסר ע"ת ל-9 חודשי מאסר לצד מאסר ע"ת, קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירה.

24. באשר למתחם הקנס, מדובר בעבירות הנעברות לצורך הפקת תועלת כלכלית, כאשר הקנס הוא ממין העבירה ומשכך ככלל קיימת חשיבות לענישה כספית משמעותית אשר תלמד כי אין תועלת כלכלית בביצוע עבירות אלה. ואולם, בעת קביעת מתחם העונש ההולם יש להידרש גם לשאלת יכולתו הכלכלית של הנאשם. המאשימה הדגישה את מחזוריה העסקיים הגבוהים של הנאשמת ואת העובדה כי לא הוסרו המחדלים בעוד שב"כ הנאשם עמד על מצבו האישי והכלכלי הקשה של הנאשם. לאחר כל אלה מצאתי להעמיד את מתחם הקנס בין 9,000 - 18,000 ₪.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות וגזירת העונש בתוך המתחם

25. בגזירת העונש המתאים לנאשם, במסגרת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא לחוק העונשין). במסגרת זו מצאתי לתת משקל משמעותי לקולא למצבו האישי והכלכלי הקשה של הנאשם אשר מצוי בהליך של חדלות פירעון כפי שעולה מדברי בא כוחו ומנ/1 -נ/4. בנוסף מצאתי להתחשב בכך שהנאשם לקח אחריות על מעשיו, הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר. מנגד נתתי דעתי לכך כי לא הסיר כלל את מחדלי כתב האישום. בנוסף, נתתי דעתי אף לעברו הפלילי של הנאשם, כאשר הגם שלא מדובר בעבירות מס, מדובר בעבירות מתחום הרכוש (ר' ת/1).

26. אין במקרה שלפניי שיקולי שיקום או שיקולים של הגנה על שלום הציבור אשר יש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

27. נוכח כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את כלל השיקולים ולאחר שנתתי דעתי לענישה הנוהגת, אני סבורה שיש למקם את הנאשם קרוב לאמצע המתחם שקבעתי לעניין המאסר בשים לב לאי הסרת המחדלים על-ידו ובתחתית המתחם שקבעתי לעניין הקנס בעיקר בשים לב למצבו הכלכלי והאישי המורכב.

סוף דבר

28. אשר על כן ונוכח המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשמת 1 -

קנס סמלי בסך 50 ₪ שישולם בתוך 30 יום מהיום.

נאשם 2 -

א. מאסר בפועל למשך ארבעה חודשים שירוצה על דרך של עבודות שירות.

בהתאם לחוות הדעת הממונה מיום 20.10.2025 עבודות השירות תבוצענה ב"מרכז הסחר מודיעין" בכתובת שדרות הרכס 31 מודיעין. עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות החל מתאריך 15.1.2026 או בתאריך אחר שייקבע ע"י הממונה על עבודות השירות.

על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס - יחידת ברקאי, שלוחת מרכז רח' סלמה 53 בתל אביב (בניין משרד הפנים) באותו מועד בשעה 08:00.

הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב. מאסר ע"ת למשך 6 חודשים ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים יעבור את העבירות בהן הורשע.

ג. קנס בסך 9,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-30 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.2.2026 ובהמשך בכל ראשון לחודש שלאחריו. אי תשלום שיעור משיעורי הקנס תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

ד. אני מטילה על הנאשם התחייבות כספית בסכום של 20,000 ₪ (ההתחייבות ניתנה בעל-פה לפי התיקון) להימנע במשך שנתיים מביצוע העבירות שבהן הורשע.

ככל שהופקד פיקדון בתיק זה או בתיקים קשורים על-ידי הנאשם, הקנס יקוזז מהפיקדון ואת היתרה יש להחזיר לידיו או לגורם אחר לפי בקשת הנאשם, בהיעדר מניעה על-פי דין.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/פיצוי/ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

• בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

• מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

• במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 45 יום.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ט' טבת תשפ"ו, 29 דצמבר 2025, במעמד הצדדים.