6. על פי עובדות כתב האישום במסגרת האישום השני בין השנים 2008-2018, קיבל הנאשם שכר עבודה נוסף מחברת LLDאשר לא דווח לרשויות המס ולא נוכה ממנו מס. זאת, בנוסף לשכר העבודה ששולם לו ודווח כדין. הנאשם קיבל שכר עבודה נוסף במזומן במעטפה המכילה דולרים בתחילת כל חודש קלנדרי.

7. בהתאם לעובדות האישום הראשון, בין הנשים 2008-2012 פעל הנאשם מטעמה של חברת LLDבמסגרת אופרציה רחבת היקף שעניינה הברחת יהלומים בעיקר מרוסיה עבור חברת LLDבאמצעות בלדרים שונים. את יהלומי הגלם קיבלו הבלדרים ברוסיה, בעיקר במפעל רואיז, ארוזים בתוך קונדומים אשר כונו "נקניקים". הבלדרים הבריחו את יהלומי הגלם לישראל ללא תעודות קימברלי, ארזים כ"נקניקים", תוך שהסתירו אותם בפי הטבעת. בהגיעם לישראל, עברו הבלדרים במסלול הירוק במכס ולא הצהירו על כך שהם נושאים על גופם יהלומים. לאחר מכן, מסרו הבלדרים את יהלומי הגלם המוברחים לעד המדינה ת.ג. או מי מטעמו או במשרדי חברת LLD. על מנת להוציא לפועל את אופרציית ההברחה, הנאשם עסק יחד עם אחרים בבחירת היהלומים שיוברחו. בנוסף, הנאשם עסק יחד עם יוסף קלנגי בפתיחת הנקניקים שהוברחו ארצה, מיון ותמחור היהלומים המוברחים.

8. על פי עובדות כתב האישום היקף ההברחות בשנים 2008-2011 ובשנים 2014-2015, בהן הנאשם היה שותף לאופרציית ההברחות, עמד על עשרות מיליוני דולרים כאשר שווי כל הברחה עמד על כ- 250,000 דולר.

9. יהלומי הגלם המוברחים הם בגדר טובין שיבואם מוגבל, כאמור בסעיף 43 לפקודת המכס, סעיף 2 לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש] תשל"ט-1979 (להלן: "פקודת היבוא") ומכח האמור בצו הפיקוח.

על יהלומי הגלם אשר הוברחו חלות הוראות צו יבוא חופשי תשס"ט - 2008 (להלן: "צו היבוא"). צו היבוא התעדכן מעת לעת בתקופה הרלבנטית ומחייב בין היתר הוצאת תעודת קימברלי שמטרתה זיהוי יהלומי גלם אשר מקורם במדינות עימות באפריקה.

10. על פי הוראות מנכ"ל משרד הכלכלה [התמ"ת] מס' 10.1 מיום 21.3.2007 (להלן: "הוראות המנכ"ל"), אין לייבא יהלומי גלם לישראל מבלי שמעריך בעמדת המכס יבדוק כי למשלוח מצורפת תעודת קימברלי תקפה. משלוח של יהלומי גלם אליו לא צורפה תעודת קימברלי לא ישוחרר מהמכס ויכול אף להיות מחולט ע"י פקיד המכס.

11. הנאשם פעל עבור חברת LLDביבוא יהלומי גלם מבלי שצורפה אליהם תעודת קימברלי מקורית, חתומה ומלאה כדין כנדרש עפ"י סעיף 7(א) לפקודת היבוא, סעיף 2(ב) לצו היבוא והוראות המנכ"ל.

12. במעשיו המתוארים לעיל עבר הנאשם על הוראות המנכ"ל ובכך פגע במנגנון הקבוע בצו היבוא שתפקידו למנוע סחר ביהלומים שלא הוצאה עבורם תעודת קימברלי.

13. במעשיו המתוארים פעל הנאשם במטרה להבריח טובין לישראל עבור חברת LLDבכוונה להונות את האוצר או לעקוף כל איסור על פי דין לפי סעיף 211(א1) לפקודת המכס.

14. בהתאם לעובדות האישום השני, בין השנים 2014-2018, הנאשם קיבל שכר עבודה נוסף מחברת LLDבסך של 92,000 דולר שלא דווח לרשויות המס ולא נוכה ממנו מס. זאת, בנוסף לשכר העבודה ששולם לו ודווח כדין. הנאשם קיבל שכר עבודה נוסף זה במזומן, במעטפה המכילה דולרים, אשר נמסרה לו בתחילת כל חודש קלנדרי ע"י ראובן שמאלוב, מנהל הכספים בחסרת LLD.

15. הנאשם ידע כי חברת LLDלא דיווחה על תשלומים אלה כמתחייב ולא ניכתה מהם מס כדין. הנאשם אף הוא לא דיווח על קבלת תשלומים אלה ולא שילם בעבורם מס כדין. בקבלת התשלום הנוסף כאמור, הנאשם התחמק ממס תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודה.

הסדר הטיעון ותמצית טיעוני הצדדים

16. הטיעונים לעונש נשמעו לפניי בתאריך 23.12.24.

17. ב"כ המאשימה סקרה את עובדות כתב האישום וציינה כי מדובר בכתב האישום הרביעי בפרשה חמורה זו, שנחקרה ע"י רשות המיסים ומשטרת ישראל, לצד כתבי האישום בעניינם של יוסף קלנגי, ראובן שמאלוב וערן ברקן ברקוביץ שעניינם הסתיים. עוד פירטה כי מדובר בהסדר טיעון שנכרת בין הצדדים במסגרתו יוטל על הנאשם מאסר בפועל למשך 9 חודשים שירוצה בעבודות שירות בהתאם לחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות, מאסר ע"ת שייקבע ע"י בית המשפט וקנס בסך 100,000 ₪ שישולם חודש לאחר גזר הדין.

עוד הוסיפה כי מקום בו נחתם הסדר טיעון, אין צורך לקבוע מתחם ענישה כאשר סבירות ההסדר ברורה על פניה.

ב"כ המאשימה עמדה על הערכים המוגנים הן בעבירות לפי פקודת המכס בהפנותה לפסיקה והן בעבירות לפי פקודת מס הכנסה.

ב"כ המאשימה ביקשה כי בית המשפט יכבד את הסדר הטיעון וציינה את השיקולים שעמדו בבסיסו: הודיית הנאשם שחסכה זמן שיפוטי יקר ולימדה על כך שלקח אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה כנה על פעילותו העבריינית, הסרת המחדלים נשוא כתב האישום, מעמדו של הנאשם בחברה שלמרות היותו מנהל בחברה לא היה בכיר, העדר עבר פלילי, נסיבותיו האישיות של הנאשם ונסיבותיו הייחודיות של תיק זה המלמדות כי פעולות ההברחה לא בוצעו כדי להתחמק מתשלום מס (שכן מוסכם שייבוא יהלומי גלם בנסיבות תיק זה היה פטור ממילא מתשלום מכס) אלא אך ורק לצורך עקיפת הצורך בהצגת תעודת קימברלי ומשכך היקף הפגיעה בערכים המוגנים קטן יותר.

18. באי כח הנאשם ביקשו כי בית המשפט יכבד את הסדר הטיעון וציינו כי מדובר בנאשם בן 61 שלקח אחריות מלאה על מעשיו, הודה בהזדמנות הראשונה ואף סייע לחקירה. עוד הדגישו כי חלקו בביצוע העבירות לא היה גדול יחסית למעורבים אחרים אף בשים לכך שלא הפיק רווחים מביצוע העבירות ולא הגה את ביצוען. בנוסף טענו כי לנאשם נסיבות אישיות, משפחתיות ורפואיות מורכבות כפי שעולה ממסמכים אותם הגישו אשר יש להתחשב בהם בגזירת העונש (נ/1-נ/8).

19. הנאשם בדברו האחרון בפני ביהמ"ש הביע צער על ביצוע העבירות וציין כי הוא כעת מקדיש את חייו לטיפול וסיוע לניצולי שואה בכל הקשור למיצוי זכויותיהם וביקש כי בית המשפט יכבד את הסדר הטיעון.

דיון והכרעה

20. לאחר בחינת כתב האישום, טיעוני הצדדים ועיון בפסיקה לרבות בתפ"כ 50665-10-22 מדינת ישראל נ' אל.אל.די יהלומים בע"מ ואח' [לא פורסם] (24.11.2022) (להלן: "עניין אל.אל.די"), העוסק בנאשמים אחרים בפרשה שלפניי, אני מוצאת שיש לכבד את הסדר הטיעון.

21. כידוע וכפי שקבע בית המשפט אף בעניין אל.אל.די, קיים אינטרס ציבורי מובהק בקיומו של מוסד הסדרי הטיעון ונפסק כי ככלל בית המשפט יכבד הסדרי טיעון שהציגו צדדים להליך פלילי ויתערב אך במקרים חריגים. עוד נפסק כי חזקה על התביעה, הפועלת בשם האינטרס הציבורי, כי שקלה את כלל השיקולים הרלבנטיים בהגיעה להסדר טיעון.

22. מצאתי להוסיף כי באשר לממשק בין תיקון 113 לחוק העונשין לבין גזירת העונש שהוסכם עליו במסגרת הסדר טיעון, נקבע בפסיקה כי בית המשפט מוסמך לשקול מהו העונש הראוי בשים לב לשיקולי הענישה על פי תיקון 113 לחוק העונשין, לצד יתר השיקולים הרלבנטיים לסוגיית אימוצו של הסדר הטיעון. היינו - העונשים המוסכמים לנאשמים ייבחנו במבחן האיזון ובשים לב לכללי ושיקולי הענישה שבתיקון 113 לחוק העונשין כאשר מתחם הענישה במקרים אלה ייקבע בצורה "רכה" בשים לב לנסיבות שהובילו את המדינה להגיע להסדר טיעון (ר' בעניין זה ע"פ 1901-19 שמעון אסולין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.5.2020); ע"פ 2021/17 מצגר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.4.2017) וגם תפ"כ 18081-11-22 מדינת ישראל נגד אקסל-מד בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (16.1.2023)).

23. במקרה שלפניי הציגו הצדדים את השיקולים שעמדו בבסיס הסדר הטיעון ויפורטו להלן, אשר מובילים למסקנה כי מדובר בהסדר ראוי, סביר ומאוזן ומשכך יש לאמצו:

א. הודיית הנאשם אשר הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר ולימדה על לקיחת אחריות מלאה לביצוע העבירות והבעת חרטה כנה על פעילותו העבריינית של הנאשם בשים לב לכך כי עשה זאת בשלב מוקדם יחסית ואף סייע לקידום החקירה.

ב. הסרת מלוא מחדלי כתב האישום ע"י הנאשם. הסרת מחדלי כתב האישום לא רק שעולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי אלא אף מלמדת באופן מובהק על נטילת אחריות והבעת חרטה כפי שנקבע ברע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.10.2015).

ג. חלקו הנמוך של הנאשם בביצוע העבירות יחסית למעורבים אחרים בפרשה והעובדה כי לא הגה את ביצוע העבירות ולא הפיק מהן טובות הנאה.

ד. נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם לרבות נסיבותיו המשפחתיות כפי שעולה מהמסמכים נ/1-נ/8.

ה. נסיבותיו הייחודיות של תיק זה המלמדות כי פעולות ההברחה לא בוצעו כדי להתחמק מתשלום מס (שכן מוסכם שייבוא יהלומי גלם בנסיבות תיק זה היה פטור ממילא מתשלום מכס) אלא אך ורק לצורך עקיפת הצורך בהצגת תעודת קימברלי ומשכך היקף הפגיעה בערכים המוגנים קטן יותר.

סוף דבר

24. אשר על כן ונוכח המפורט לעיל, אני מאמצת את הסדר הטיעון וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 9 חודשים שירוצה על דרך של עבודות שירות.

בהתאם לחוות הדעת הממונה מיום 6.2.2025, עבודות השירות תבוצענה ב"המשקם ר"ג" באיצטדיון רמת-גן. עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות החל מתאריך 6.4.2025. על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס - יחידת ברקאי, שלוחת מרכז רח' סלמה 53 בתל אביב (בניין משרד הפנים) באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב. מאסר למשך 9 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים יעבור את העבירות בהן הורשע.

ג. קנס בסך 100,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 10.3.2025 ובהמשך בכל עשירי לחודש שלאחריו. אי תשלום שיעור משיעורי הקנס תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/פיצוי/ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

• בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

• מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

• במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 45 יום.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, י"ב שבט תשפ"ה, 10 פברואר 2025, במעמד הצדדים.