תמצית טיעוני הצדדים

7. ב"כ המאשימה טען כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום עסק הנאשם בביצוע עבודות שיפוצים מבלי שנרשם כעוסק במע"מ והורשע כמפורט בהכרעת הדין ב-37 עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ וב-37 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ בגין עסקאות עם לקוחות שונים אשר בגינן הוציא חשבוניות פיקטיביות ע"ש אדם אחר מבלי שהיה רשאי לעשות כן והכל במטרה להתחמק מתשלום מס כאשר סכום המחדל עומד על כ - 209,331 ₪. לדבריו העבירות בוצעו על פני כשנתיים ומשכך יש לראות בכל אירוע כארוע נפרד. עוד ציין כי הנאשם לא הסיר את מחדלי כתב האישום.

ב"כ המאשימה טען כי מתחם העונש ההולם בהתאם לפסיקה שהגיש הינו עונש מאסר שינוע בין 6-18 חודשי מאסר, 7-12 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים, קנס הנע בין 5%-10% מסכום המחדל והתחייבות להימנע מעבירה. לדבריו כתב האישום כולל ריבוי עבירות שחומרתן נמצאת במדרג הגבוה כאשר הנאשם ביצע עסקאות עם לקוחות ומסר להם חשבוניות הנושאות את מספר העוסק של בת זוגו לשעבר ללא ידיעתה. משכך עתר ב"כ המאשימה למקם את הנאשם באמצע מתחם העונש ההולם ולהטיל עליו 12 חודשי מאסר, 10 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים, קנס בסך של 20,000 ₪ לאור אי הסרת המחדל והתחייבות להימנע מביצוע עבירה.

8. ב"כ הנאשם טען בפניי כי מדובר באירוע אחד בהתאם להלכת ג'אבר. לעניין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, טען כי הנזק לקופה הציבורית הוא קטן ביותר והפנה לשורת פסקי דין, חלקם מהעת האחרונה, בהם בעבירות חמורות יותר מהעבירות שבפנינו נגזרו עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. לדבריו מתחם העונש ההולם נע בין 3-9 חודשי מאסר שירוצו על דרך של עבודות שירות לצד ענישה נלווית.

לעניין הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ב"כ הנאשם טען כי מדובר בנאשם בן 64, שמצבו הבריאותי מורכב כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים אותם הגיש (נ/1-נ/2). לדבריו, מדובר בנאשם שנמצא בנקודת השפל הגדולה בחייו, נישואיו קרסו, ילדיו ניתקו עימו קשר ועברו לגור בחו"ל וכיום הוא מנסה לשקם את חייו. עוד ציין כי יש לזקוף לקולא את חלוף הזמן המשמעותי ממועד ביצוע העבירות ואת הודיית הנאשם הן בחקירה והן בבית המשפט המלמדת על לקיחת אחריות וחיסכון בזמן שיפוטי יקר.

ב"כ הנאשם ציין עוד כי הנאשם ניהל הליך אזרחי מול רשויות המס, אשר בעקבותיו הוצעה הצעת פשרה שהנאשם הסכים לה אולם עקב כך שרשויות המס דרשו כתנאי להסכם הפשרה תשלום מיידי של כ- 150,000 ₪, הנאשם לא הצליח לעמוד בכך עקב היותו פושט רגל ומשכך לא הגיעו להסכם פשרה (נ/3).

לעניין הקנס, ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם הוכרז כפושט רגל כפי שעולה מנ/4. בנוסף, הציג רשימת חובות שיש לנאשם, המלמדת, כך לדבריו, שאין שום חשש שהנאשם יחזור להיות עוסק ועל כן אלמנט ההרתעה בעניינו מתייתר.

לאור כל האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש של 3 חודשי מאסר שירוצה בעבודות שירות וקנס מידתי.

9. הנאשם בדברו האחרון בפני בית המשפט, הביע חרטה על מעשיו וביקש כי בית המשפט ינקוט בעניינו בגישת בית הלל.

דיון והכרעה - קביעת מתחם העונש ההולם

10. תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין), הסדיר את הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בקבעו מנגנון תלת שלבי בעת גזירת העונש. בשלב הראשון יקבע בית המשפט את מספר האירועים הנכללים בעובדות כתב האישום וכנגזרת מכך יקבע את מספר מתחמי הענישה. בשלב השני יקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתחשב בעקרון המנחה: הלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. במסגרת זו ייתן בית המשפט דעתו לשלושה פרמטרים: הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בשלב השלישי יבחן בית המשפט את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהתחשב באלה כמו גם בשקול הרתעת היחיד והרבים, יקבע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה. חריגה מהמתחם תתאפשר רק בנסיבות חריגות של שיקום, או בהתקיים צורך יוצא דופן בהגנה על שלום הציבור (סעיף 40א-40יג לחוק העונשין).

11. בעניינינו, אני מוצאת כי כתב האישום מתאר אירוע אחד מתמשך בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.2014) ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

12. באשר לערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירות - מעשי הנאשם פגעו בערכים חברתיים שעניינם הגנה על הקופה הציבורית, שוויון הנשיאה בנטל המס ומהימנות הדיווחים לרשויות המס. העבירות אותן ביצע הנאשם גרמו לחסר בקופת המדינה ופגעו בהתנהלות התקינה של רשויות המס ובשיטת הגבייה. עבירות המס הוכרו בפסיקה כעבירות שדינן נושק לאלה של גניבה בידי מורשה שכן הנאשמים בעבירות מחזיקים כספים שאינם שייכים להם אלא מיועדים לאוצר המדינה (למשל - רע"פ 26/97 לקס נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.6.2008); רע"פ 4323/14 מולדובן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.6.2014)). נוכח האמור, עמדת הפסיקה בעבירות מס היא כי יש להשית עונשי מאסר בפועל וקנסות משמעותיים תוך העדפת שיקולי הרתעה וגמול על פני נסיבותיו האישיות של עבריין המס (למשל- רע"פ 3857/13 יצחקיאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.7.2013); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.2.2013)).

13. באשר לנסיבות ביצוע העבירות - במקרה שלפניי סכום המס שנגרע מהקופה הציבורית הינו בהיקף של 209,331 ₪. העבירות נפרשו על פני תקופה של שנתיים והנאשם לא פעל להסרת המחדלים. משכך, במקרה שלפני, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים הינה בינונית בשים לב לסכום המס שנגרע מן הקופה הציבורית, משך ביצוע העבירות ואי הסרת המחדלים נשוא כתב האישום.

14. באשר למדיניות הענישה הנוהגת - העקרון המנחה בענישה בעבירות מס מסוג פשע לרבות עבירות מסוג פשע לפי חוק מע"מ, הוא שיש לגזור בגינן עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (למשל-רע"פ 1685/24 מהדי חמדה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.3.2024); רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (03.11.2010);רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.8.2009) ורע"פ 5308/18 ג'בארין נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (18.7.2018)).

ברע"פ 9004/18 מאירי יצחקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.12.18), בית המשפט הדגיש את החומרה שבעבירות המס ואת הפגיעה בערכים המוגנים כך: "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל ...".

עם זאת במקרים המתאימים הוטלו בעבירות אלה גם עונשי מאסר על דרך עבודות שירות.

15. עיון בפסיקה הנוהגת במקרים דומים, מעלה כי העונש המוטל על נאשמים במקרים דומים נע בין 6-16 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית של מאסר ע"ת, קנס והתחייבות. בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה, פרמטרים שעל בית המשפט לשקול, הם היקף העבירות, משך זמן ביצוע העבירות, השיטתיות והתחכום בביצוע העבירות, סכום המחדל והסרת/אי הסרת המחדלים.

16. אפנה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על רמת הענישה הנוהגת במקרים דומים שחלקה הובאה ע"י הצדדים-

א. ת"פ 9350-10-21 מדינת ישראל נ' עקיבא מאיר יזמות -מכבי 28 רעננה בע"מ ואח' [לא פורסם] (21.12.2024) - הנאשמים הורשעו במסגרת הסדר טיעון בו הוסכם כי המאשימה תטען למתחם ענישה הנע בין 12-22 חודשי מאסר בפועל כאשר ההגנה תהא חופשיה בטיעוניה, בביצוע עבירה של שימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס בניגוד לסעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ. סכום המס אשר נבע מאי דיווח על העסקאות נשוא כתב האישום המתוקן עמד על 1,249,619 ₪ והנאשם הסיר חלק מינימלי מהמחדל בהיקף של כ-21,000 ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9-20 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 50,000 ₪ או 8 חודשי מאסר תמורתו תוך שהוא נותן משקל לחלוף הזמן, הודיית הנאשם, עברו הנקי של הנאשם והעובדה כי הנאשם הוכרז כפושט רגל.

ב. ת"פ 65534-12-17 מדינת ישראל נ' חיים גבריאלי [פורסם בנבו] (27.1.2020) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בביצוע 15 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8)לחוק מע"מ ו- 11 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1)לחוק מע"מ בין השנים 2012-2016. סך המחדל עמד על 264,782 ₪ כאשר הנאשם הסיר כ-64,000 ₪ מתוכו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5-18 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 7 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 9 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים, קנס בסך 12,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה בסך 10,000 ₪ תוך שהוא מתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובכך שהוא נעדר עבר פלילי.

ג. ת"פ (ת"א) 59663-07-18 מדינת ישראל נ' חורגין [פורסם בנבו] (23.9.2019) - הנאשם הורשע לפי הודאתו בביצוע עבירות לפי סעיף 117(ב)(8)לחוק מע"מ ולפי סעיף 117(ב)(6)לחוק בין השנים 2014-2016. הנאשם לא כלל את חשבוניות העסקאות שהוציא ב-15 הדו"חות התקופתיים שהגיש למנהל מע"מ, ולא שילם את המס הנובע מהן בסך 161,420 ₪ תוך שימוש במרמה ותחבולה ובמטרה להתחמק מתשלום מס. בעשותו כאמור אף ניהל פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס. הנאשם לא הסיר את המחדל. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4-15 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 7 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 9 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 8000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה בסך 10,000 ₪ תוך שהוא נותן משקל להודיית הנאשם ולכך כי הוא נעדר עבר פלילי רלבנטי.

ד. רע"פ 1238/19 אחדות נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.2.2019) - המבקש הורשע בביצוע עבירות ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, הוצאת חשבוניות כוזבות וזיוף פנקסי חשבונות במטרה להתחמק ממס בסכום כולל של 317,000 ש"ח. המבקש הסיר באופן חלקי את המחדל. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 ל-14 חודשי מאסר בפועל, וגזר עליו 5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪ תוך שהוא נותן משקל לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחו.

ה. רע"פ 5938/18 אסרף נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.8.2018) - המבקש הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע 28 עבירות ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביהן מסמך כנדרש בחוק לפי סעיף 117(ב)(5)לחוק מע"מ; הכנת, ניהול, או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, לפי סעיף 117(ב)(6)לחוק מע"מ וזיוף, הסתרה, השמדה און שינוי פנקס או מסמך אחר שנדרש לנהלו או למסרו לפי סעיף 117(ב)(7)לחוק מע"מ. סך המחדל עמד על 352,522 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר, מאסר ע"ת וקנס בסך 40,000 ₪ תוך שהוא לוקח בחשבון כי הנאשם לא הסיר את המחדל וכי יש לו עבר פלילי בתחום עבירות ההונאה. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש על חומרת העונש נדחו.

ו. ת"פ (ת"א) 7825-03-16 רשות המיסים נ' אלקובי [פורסם בנבו] (17.7.2017) - הנאשם הורשע לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון ב-23 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5)ועבירה לפי סעיף 117(ב)(6)לחוק מע"מ. הנאשם עשה שימוש בחשבוניות מס כוזבות וניכה באמצעותן מס תשומות בסך כולל של 128,190 ₪. בית המשפט כיבד את ההסכמה העונשית בין הצדדים שעתרו במשותף במסגרת הסדר הטיעון ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות והשית על הנאשם שלא הסיר את המחדלים, נכה מעל 60% ומטופל בשישה ילדים, 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 7 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 8000 ₪ בעיקר לאור חלוף הזמן וסכום העבירות.

ז. ת"פ (ת"א) 1528-09-09 רשות המסים נ' מדני [פורסם בנבו] (12.11.2018) - הנאשם הורשע על בסיס הודייתו בביצוע 42 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1)לחוק מע"מ בכך שהגיש דוחות כוזבים כך שלא כלל את מלוא עסקאותיו בדיווחים שהגיש במטרה להתחמק מתשלום מס כאשר סכום המע"מ הכולל עמד על 594,918 ₪. לאחר שהותלו ההליכים בשנת 2011 בשל אי איתור הנאשם, נמצא הנאשם בשנת 2018 אז ניתן גזר הדין בעניינו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 -18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם, אשר נמלט מהדין כאמור ולא הסיר מחדלים, 10 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 30,000 ₪ ומאסר על תנאי.

ח. ת"פ 57440-11-21 מדינת ישראל נ' שלום בר ואח' [פורסם בנבו] (30.6.2024) - הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון לפיו המאשימה תגביל עצמה ל-8 חודשי מאסר ככל והנאשמים יסירו את מלור המחדל, בריבוי עבירות של מסירת ידיעות כוזבות או דוחות הכוללים ידיעות כוזבות, לפי סעיף 117(ב)(1)לחוק מע"מ, וכן ריבוי עבירות של שימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס, עבירות לפי סעיף 117(ב)(8)לחוק מע"מ. סכום המחדל עמד על 326,711 ₪. הנאשם הסיר את מלוא המחדל הפלילי. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל, 4 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 10,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה בסך 10,000 ₪ תוך שהוא נותן משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם, להסרת המחדל ולכך כי הנאשם אינו כשיר לבצע עבודות שירות בשל מגבלותיו הרפואיות. בערעור לבית המשפט המחוזי בעפ"ג 64424-08-24 שלום בר נ' מדינת ישראל [לא פורסם] (5.2.2025) עונשו של הנאשם, אשר לו נסיבות אישיות ורפואיות חריגות ביותר, שונה בהסכמה ל- 100 שעות של"צ, קנס בסך 16,000 ₪ כאשר שאר רכיבי הענישה נותרו על כנם.

ט. ת"פ (שלום רמלה) 29194-12-12 מדינת ישראל נגד מדנאל חברה לבניה בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (2.4.2015) - בית המשפט הרשיע את הנאשם בריבוי עבירות לפי סעיפים 117(א)(3) ו - 117(א)(6) לחוק מע"מ בשני כתבי אישום נפרדים שאוחדו, לגבי סכום השתמטות בסך 900,000 ₪. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין 8-24 חודשי מאסר בצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים וקנס בסך 50,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו תוך שהוא לוקח בחשבון לקולא את גילו של הנאשם, העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי, השפעת המאסר על משפחתו והעובדה כי חסך זמן שיפוטי יקר ולחומרה את אי הסרת המחדלים על-ידו.

י. ע"פ (מרכז-לוד) 8757-07-21 טאלב אבו גאנם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (13.3.2022)- נדחה ערעור של מערער שהורשע לאחר שמיעת ראיות ב-3 עבירות של ניכוי מס תשומות במטרה להתחמק ממס, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, כשסכום המס שנוכה שלא כדין בגין החשבוניות הכוזבות עמד על סך 246,415 ש"ח. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-15 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל בהתחשב בהעדר נטילת אחריות ואי הסרת המחדל, אל מול עבר פלילי נקי והתחשבות בנסיבותיו האישיות של המערער.

לאור האמור לעיל ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג), אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות נע בין 6-16 חודשי מאסר לצד מאסר ע"ת, קנס הנע בין 10,000 -20,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה.

בגזירת העונש המתאים לנאשם, במסגרת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא לחוק העונשין). במסגרת זו מצאתי לתת משקל משמעותי לקולא לגילו ולמצבו הרפואי והכלכלי של הנאשם אשר מצוי בפשיטת רגל כפי שעולה מהמסמכים שהגיש הן לעניין מצבו הרפואי והן לעניין מצבו הכלכלי (נ/1-נ/4). בנוסף, מצאתי לתת משקל לקולא גם לעובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, לקח אחריות על ביצוע העבירות, הודה בהזדמנות הראשונה הן בחקירה והן בבית המשפט וחסך בזמן שיפוטי יקר. על אף שקשיים כלכליים אינם מהווים הצדקה לאי תשלום מס, לא התעלמתי מהשלכות הטלת סנקציה כלכלית משמעותית על הנאשם, אשר נמצא, כאמור, בפשיטת רגל. ואולם, עם זאת הואיל והנאשם לא הסיר את המחדל בשום שלב של ההליך, הרי שהוא אינו זכאי להקלה השמורה למי שהסיר את המחדלים כפי שנקבע ב ברע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.10.2015).

17. אין במקרה שלפני שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבור אשר יש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

18. נוכח כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את כלל השיקולים ולאחר שנתתי דעתי לענישה הנוהגת, לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולכך כי לא הסיר את מחדלי כתב האישום, אני סבורה שיש למקם את הנאשם קרוב לאמצע המתחם שקבעתי לעניין המאסר וקרוב לתחתית המתחם לעניין הקנס בשים לב לנסיבות הכלכליות של הנאשם.

19. אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר לתקופה של 9 חודשים שירוצה על דרך של עבודות שירות.

בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 19.1.2025 עבודות השירות תבוצענה ב "המשקם ר"ג" בכתובת אצטדיון ר"ג. עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות החל מתאריך 30.3.2025 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות). על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס - יחידת ברקאי, ברח' סלמה 53 בתל-אביב (בניין משרד הפנים), באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב. מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי שלא יעבור עבירה לפי חוק מע"מ.

ג. קנס בסך 10,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 10.5.2025 ובכל עשירי לכל חודש שלאחריו. באם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי.

ד. אני מטילה על הנאשם התחייבות כספית בסכום של 20,000 ₪ (ההתחייבות ניתנה בעל פה לפי התיקון), להימנע במשך שנתיים מביצוע העבירות שבהן הורשע.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/פיצוי/ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ג' אדר תשפ"ה, 03 מרץ 2025, במעמד הצדדים.