1.  לפניי בקשה לצו להמצאת מסמכים לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן - "חסד"פ" ו - "הבקשה").

כתב האישום ורקע כללי

2.  כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות כדלקמן: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - "חוק העונשין") בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; ריבוי עבירות של הכנת עותק מפר של יצירה לפי סעיף 62(א)(1) לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח - 2007 (להלן - "חוק זכויות יוצרים") בצירוף סעיף 26 לחוק העונשין; עיסוק בהפצת עותקים של יצירה לפי סעיף 62(ב)(1) לחוק זכויות יוצרים בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין ; פעולות ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000 (להלן - "חוק איסור הלבנת הון") בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

3.  לפי הנטען בכתב האישום - משנת 2008 ועד דצמבר 2015 (להלן - "התקופה הרלוונטית") הפעיל המבקש, יחד עם אחיו אלי עמר (להלן - "אלי") ואחרים, אתר אינטרנט בשם www.mytvil.com (להלן - "האתר" וגם "אתר mytvil"). עוד נטען כי מהותו של האתר היתה הפצת יצירות, המועברות בערוצי הטלוויזיה של חברות הכבלים והלווין (להלן - "החברות הוט ויס") למנויים של האתר במרמה וללא ידיעת החברות הוט ויס. לשם קידום האתר, רכשו המבקש ואלי מנויים בחברות הוט ויס ושכרו עשרות מממירים במרמה, תוך הצגת מצג שווא של רכישת הממיר לשימוש פרטי, בעוד מטרתם הייתה לעשות שימוש באותם ממירים להעתקת היצירות לשימוש מסחרי במסגרת האתר. בהמשך נטען כי המבקש העתיק לשרתי האתר ולשם מסחר, יצירות בהיקף נרחב וכי את הממירים והגישה לתכני החברות הוט ויס השיגו המבקש ואלי במרמה, בהסתרת פעילותם ומעורבותם, תוך שימוש בשמות בדויים והכל כמפורט בכתב האישום. בהקשר זה גם נטען, כי המבקש ואלי ריכזו את הממירים ששכרו בדירות שונות בהן הוקמו המערכות הטכניות שבבסיס האתר ובהן חוברו הממירים למערכת מחשב ולגישה לאינטרנט ובדרך זו הועתקו היצירות של בעלי זכויות שונים לשם מסחר בהן והפצתן באמצעות האתר. המבקש ואלי, סיפקו למנויי האתר שירותי תמיכה, בעצמם ובאמצעות אחרים בהם חיים עמר, אחיו הנוסף של המבקש ואחר בשם רן כהן.

4.  בנוסף נטען, כי מפעילות האתר נגבו בתקופה הרלוונטית, באמצעות דמי מנוי, הכנסות בהיקף כולל של כ- 50 מיליון ₪. התשלומים בוצעו באמצעי תשלום שונים, בעיקרי כרטיסי אשראי והועברו לחשבונות שונים בחו"ל. הכנסות אלו, לפי הנטען, מהוות רכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון, הן בשל מקורן מהפרת זכויות יוצרים והן בשל קבלת הממירים במרמה ובעקבותיה, קבלת הגישה ליצירות כך.

5.  אציין, כי תיק זה החל את דרכו בבית המשפט המחוזי בשנת 2018 וביום 6.12.21 הועבר על פי החלטת כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט בני שגיא לבית משפט זה. בהמשך, בסיומם של ההליכים המקדמיים הועבר התיק לשמיעה בפניי ושלב שמיעת העדויות החל בפברואר 2023 והסתיים במאי 2024.

6.  בהתאם לבקשתה להגיש את סיכומיה בכתב, הגישה המשיבה את סיכומיה ביום 30.7.24. סיכומי ההגנה, לבקשת ב"כ המבקש, נשמעו בעל פה ביום 31.10.24.

7.  עם סיום טיעוניו בעל פה (פרוטוקול מיום 31.1.0.24, ע' 576, ש' 5 ואילך) אשר נסובו בעיקרם על טענת אכיפה בררנית, עתר ב"כ המבקש לצו לפי סעיף 108 לחסד"פ במסגרתו ביקש נתונים אודות תיקי חקירה שנפתחו, אם נפתחו, ב- 30 השנים האחרונות בנושא אתרים פירטיים. ב"כ המבקש ציין כי בקשתו מועלית נוכח הערות בית המשפט והגם שלשיטתו - החובה לספק את הנתונים היתה מוטלת על המשיבה. המשיבה ביקשה להגיב בכתב.

8.  נוכח עיתויה של הבקשה והעלאתה לראשונה שנים לאחר הגשת כתב האישום, ורק לאחר שמיעת סיכומי ההגנה, הוריתי כי ב"כ המבקש יגיש בקשה מפורטת בכתב, תוך התייחסות לתשתית הראייתית הנדרשת לביסוסה.

9.  בהתאם, ביום 13.11.24 הגיש ב"כ המבקש בקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ במסגרתה עתר לפרט את "מספר תיקי החקירה שנפתחו בארץ ב - 20 השנים האחרונות בגין חשד לביצוע עבירות של הפרות זכויות יוצרים על דרך של הקמת ותפעול אתרים פירטיים ברשת האינטרנט". בנוסף עתר ב"כ המבקש לפרט את "מספר תיקי החקירה שנסגרו שלא בעילה של היעדר אשמה או היעדר ראיות אלא בעילה של חוסר עניין לציבור או בעילה שלפיה נסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה".

10.  ביום 3.12.24 הגישה המשיבה את תגובתה בכתב. ההגנה הגישה בתגובה לכך תשובה משלימה נוספת ביום 4.12.24.

תמצית טענות הצדדים

11.  ב"כ המבקש טען, כי במהלך שמיעת הראיות הונחה בפני בית המשפט תשתית ראייתית המעידה על כך שמדיניות המשטרה לאורך השנים היתה שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין עבירות של הפרת זכויות יוצרים בנוגע לאתרים פירטיים. עוד טען, כי לשיטתו מדיניות זו הוכחה בשלב שמיעת הראיות וכי הבקשה מוגשת נוכח הערות בית המשפט בשלב שמיעת הסיכומים ו"מטעמי זהירות בלבד ובמטרה לרדת לחקר האמת" (סעיף 3 לבקשה).

12.  לגופו של עניין הפנה ב"כ המבקש לעדותו של מר מוטי אמיתי (להלן - "מר אמיתי") וטען כי התופעה של אתרים פירטיים היתה נפוצה מאד וכי על אף שהוגשו עשרות תלונות כנגד אתרים שונים, לרבות אתרים המופיעים במסמך ת/282, לא נפתחו חקירות, למעט בהקשרו של אתר mytvil. כמו כן טען, כי בשל יוזמת המשטרה לחקור את החשדות נגד האתר, גם התלונה שהוגשה על ידי מר אמיתי כנגד אתר "סדרות" (להלן - "סדרות") לא נחקרה. עוד טען לעניין סגירת החקירה נגד העד רן כהן (להלן - "רן כהן") והפנה בהקשר זה לעדותו ולעדותו של החוקר ניר גאון (להלן - "החוקר גאון"). כך, גם הפנה לעדותו של החוקר נתי ביטאו (להלן - "החוקר ביטאו") ולעדותם של הגב' אירה דודנוב (להלן - "הגב' דודנוב") ומר ערן לוינסון. בנוסף הפנה ב"כ המבקש לעדויותיהם של החוקר לוינזון וראש צוות החקירה רם יקיר (להלן - "רם יקיר") וטען כי לא ניתן מענה לשאלה מדוע לא נפתחה חקירה כנגד האתרים המפורטים במסמך ת/282. בנוסף טען כי במהלך המשפט הובאו ראיות לכך שהוגשו תלונות רבות למשטרה נגד אתרים פירטיים וכי תלונות אלה נסגרו מבלי שנפתחה חקירה כלל בשל מדיניות היעדר אכיפה של המשטרה וכי תלונות אחרות נסגרו בשל העדר אשמה או ראיות.

13.  לבסוף טען, כי במקרה זה הונחה תשתית ראייתית רחבה ומוצקה למדיניות של אכיפה בררנית עוד בטרם נתבקש צו לפי סעיף 108 לחסד"פ.

14.  בתגובתה המפורטת טענה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה משני טעמים עיקריים: הראשונה, עיתוי העלאת הטענה - נטען כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 4922/19 אפרים נוה נ' פרקליטות מחוז מרכז (2019) (להלן - "עניין נוה") בקשות לפי סעיף 108 לחסד"פ בהקשר של טענת אכיפה בררנית תחומות לשלב הטענות המקדמיות וכי היה על המבקש להעלות את טענותיו בשלבים מוקדמים יותר. לצד זאת נטען, כי אף שההגנה רשאית להעלות טענות מקדמיות בשלב מאוחר יותר, הגשת הבקשה בעיתוי זה משמעותה פגיעה ביעילות הדיונית והאינטרס הציבורי בניהול ההליך הפלילי, זאת גם בשים לב לאפשרות שתידרש בחינה של ראיות חדשות. בנוסף נטען, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר המקשה על האפשרות לבדוק נתונים של לפני למעלה מ - 10 שנים.

השנייה, ההגנה לא עמדה בנטל הראשוני לצורך ביסוס טענה בדבר אכיפה בררנית - נטען כי לא עלה בידי ההגנה להרים את הנטל הראייתי הנדרש לשם חיובה של המשיבה להמציא את הנתונים הנדרשים. עוד נטען, כי יש לבחון את סיכויה התיאורטיים של הטענה המהותית שבגינה הוגשה הבקשה וכי בנסיבות העניין סיכויה של טענת האכיפה הבררנית להתקבל הינם קלושים. בנוסף נטען, כי הבקשה היא בגדר "מסע דייג" וכי אף אם יתקבל המידע המבוקש לא ניתן יהיה לבסס עליו טענה של אכיפה בררנית משום שאין הוא יורד לדקויות הנדרשות ומשום שאין די בטענה כללית בדבר אי חקירתם ו/או אי העמדתם לדין של "אתרים פירטיים" אחרים כדי לבסס תשתית ראייתית ולגבש קבוצת שווים. לעניין זה עמדה ב"כ המשיבה על השוני בין אתר mytvil לבין אתרים אחרים ששמם הוזכר במסגרת המסמך ת/282, כמו גם על הצורך לברר אם אותם אתרים הפרו זכויות יוצרים במובן של העתקת יצירות, אם גבו דמי מנוי, אם פעלו על דרך של הזמנת ממירים מחברות יס והוט ואם הפעלת האתרים דרשה פעילות בישראל. עוד נטען בהקשר זה, כי היה על ב"כ המבקש לחקור את העדים הרלוונטיים אודות מאפייניהם של אותם אתרים ולהציג אסמכתא בדבר הגשת תלונה חלף הסתפקותו בהשערות שהוגשה על ידי מי מהעדים תלונה כלשהי.

15.  לבסוף טענה המשיבה בהסתמך על עניין נוה כי יש לדחות את הבקשה וכי די בכך שהוצגו לבית המשפט שני כתבי אישום שהוגשו לבית המשפט המחוזי מרכז בפרשה שנסיבותיה דומות, כדי להביא לדחיית הבקשה.

לעניין זה אציין, כי כתב האישום בת"פ 16714-04-22 מדינת ישראל נ' עופר זלצמן ואח' (להלן - "עניין זלצמן") הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז באפריל 2022 ובמרכזו אתר האינטרנט "liveil.tv" (להלן - "אתר liveil.tv") ולנאשמים יוחסו העבירות הבאות: ריבוי עבירות של עשיית עותקים מפרים לשם מסחר לפי סעיף 62(א)(1) לחוק זכויות יוצרים בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; השמטת הכנסה, הגשת דו"ח כוזב ושימוש בערמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס לפי סעיפים 220(1), (2) ו - (5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; פעולות ברכוש אסור במטרה להסתיר עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון בצירוף סעיפים 23 ו - 29 לחוק העונשין.

כתב האישום בת"פ 67198-11-22 מדינת ישראל נ' לאוניד גייכמן (להלן - עניין גייכמן") הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז בנובמבר 2022 ואף במרכזו האתר liveil.tv ולנאשם יוחסו העבירות הבאות: פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון בצירוף עם סעיף 29 לחוק העונשין; עשיית עותקים מפרים לשם מסחר (ריבוי עבירות) לפי סעיף 62(א)(1) לחוק זכויות יוצרים בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

ואמנם, מעבר לכך שכתב האישום בעניין זלצמן וכתב האישום בעניין גייכמן מייחסים לנאשמים שם עבירות לפי חוק זכויות יוצרים ובהקשרו של אתר פירטי ניכר בבירור מעיון בשני כתבי האישום הללו, כי העבירות בוצעו, לפי הנטען, בנסיבות דומות מאוד לענייננו, בין היתר, מבחינת העתקת היצירות, הפעלת הדירות בהן הותקנו המערכות וההיקפים הכספיים.

16.  בתשובתו מיום 4.12.24 טען ב"כ המבקש, כי לא היתה חובה להעלות את הטענה בדבר אכיפה בררנית כטענה מקדמית וכי טענה זו הוכחה במלואה בשלב הראיות. בנוסף טען כי לא יהא נכון למנוע מההגנה מלקבל את המידע, מה גם שהנתונים יונחו כפי שהם בפני בית המשפט מבלי שתידרש התדיינות נוספת.

דיון והכרעה

17.  "אכיפת הדין נגד אדם אחד והימנעות מאכיפתו נגד אחרים - כאשר מדובר במקרים דומים - היא אכיפה בררנית ... אכיפה בררנית יכולה לקבל ביטוי באחד משני מופעים: הראשון, החלטה להעמיד לדין רק חלק מהמעורבים בפרשה נדונה; השני, החלטה להעמיד לדין בשעה שבפרשות אחרות שעניינן דומה לא הוגשו כתב אישום" (ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פולדי פרץ ואח' (2013), פסקה 23).

בענייננו, כעולה מסיכומי ההגנה, שני המצבים רלוונטיים, שכן, לא רק שלא הוגש כתב אישום נגד רן כהן שהיה מעורב באתר mytvil, גם לא הוגשו כתבי אישום כנגד אתרים פירטיים אחרים ומפעיליהם. עם זאת, הנתונים הנדרשים בהקשרה של הבקשה - נוגעים למצב השני.

18.  על המבקש לקבל מידע לשם ביסוס טענת אכיפה בררנית, לעמוד בנטל ראייתי ראשוני - "הנטל הראשוני לצורך קבלת מידע ומסמכים לשם העלאת טענה לאכיפה בררנית מוטל על הנאשם. אין להפוך את היוצרות, באופן שהליכי הגילוי והעיון ישמשו בסיס להנחת התשתית הראייתית הראשונית בבחינת 'נעשה ונשמע' - נקבל את המידע והמסמכים מתוך תקווה כי מהם תצמח התשתית הנדרשת להגנה מן הצדק ... מכאן, שאין להורות לתביעה למסור מידע מכוח סעיף 108 לחסד"פ ללא ראיות ראשוניות, ושימוש בסעיף זה ייעשה רק לאחר שהנאשם פסע אל גדרה של הטענה לאכיפה בררנית לפי סעיף 149(10) לחסד"פ" (עניין נוה, פסקה 29).

זאת ועוד, התשתית הלכאורית הראשונית שיש בה כדי להעביר את הנטל לכתפי המשיבה למסור מידע מכוח סעיף 108 לחסד"פ נמוכה מהרף הנדרש להוכחת האכיפה הבררנית עצמה (עניין נוה, פסקה 29).

עוד נקבע כי "הנחת חשד ראשוני מסוג זה יכולה להיעשות ב"מגוון דרכים" וכי "משקלו של האינטרס הלגיטימי יגבר ככל שהמבקש יוכל להצביע על בסיס ראשוני לקיומו של חשד בדבר סלקטיביות באכיפה" (עמ"מ 1786/12 איברהים ג'ולאני ואח' נ' מדינת ישראל, (2013) פסקה 30 לפסק דינה של כב' השופטת ברק-ארז).

19.  ככלל, בית המשפט לא ייעתר לבקשה מסוג זה עת מדובר בכתבי אישום המוגשים כשגרה בהקשרן של עבירות נפוצות. במקרה זה, עסקינן בעבירות של העתקת חומרי יצירה בהקשרם של אתרי אינטרנט פירטיים וכתב האישום דנן נמנה על רשימה מצומצמת של שלושה כתבי אישום (כתב האישום דנן, כתב האישום בעניין זלצמן וכתב האישום בעניין גייכמן).

20.  כאמור, לטענת המשיבה, ייתכן שדי בשני כתבי האישום הנוספים שהוגשו כדי לחסום בפני ההגנה את הדרך לטעון לאכיפה בררנית (סעיף 26 לתגובה).

21.  ב"כ המבקש הפנה מנגד, כאמור, לאמירותיהם של עדים שונים וטען כי דבריהם מבססים תשתית ראשונית לטענה כי עבירות של העתקת חומרי יצירה בנסיבות של אתרי אינטרנט פירטיים אינן נאכפות באופן שגרתי וכי המקרה שבפנינו חריג ביותר. להלן אתייחס בקצרה למספר עדים.

22.  העד מר אמיתי, דירקטור בארגון זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט; להלן - "זיר"ה") התייחס בעדותו למסמך ת/282 בו ציין שלושה אתרי אינטרנט ישראליים, לרבות "סדרות" אשר לדבריו, נכון לאותה תקופה, היה "מבין המובילים בפיראטיות" (פרוטוקול מיום 5.3.24, ע' 509, ש' 16 - 17). מר אמיתי סיפר כי כנגד "סדרות", שפעל גם בארץ וגם בחו"ל, הוגשה תלונה בסמוך למועד כתיבת ת/282 וכי מדובר באתר שהמשיך לפעול חרף צווים שהוצאו לספקיות האינטרנט על מנת לחסום אותו (שם, ע' 510, ש' 13 - 14). עוד העיד כי ארגון זיר"ה ניהל למעשה חקירה עצמאית נגד "סדרות" וזאת חלף חקירה משטרתית (שם, ע' 511, ש' 23 - 31) וכי תוצאות החקירה הונחו בפני המשטרה (שם, ע' 512, ש' 4). בנוסף סיפר כי הגיש עשרות תלונות במשטרה כנגד אתרים פירטיים בשנים שקדמו לכתיבת ת/282 (שם, ע' 510, ש 31 - 32) אך ניכר מעדותו שידע למסור פרטים רק אודות "סדרות" אשר לדבריו היקף פעילותו מבחינת תכנים ומנויים היה גדול באופן משמעותי מהאתרים האחרים אליהם הפנה בת/282 (שם, ע' 512, ש' 20 - 24). לבסוף, גם העיד שבסמוך לתקופה בה נחקר אודות אתר mytvil גם נחקר אודות האתר"livetv.il" קרי האתר שבהקשרו הוגשו כתבי האישום בעניין זלצמן ובעניין גייכמן (שם, ע' 514, ש' 1 - 2).

23.  מעדותו של החוקר גאון עלה כי ידע על קיומם של אתרים פירטיים באינטרנט, אך לא ידע מה הם עושים (פרוטוקול מיום 20.12.23, ע' 445, ש' 12) ואף לא ידע לומר מה נעשה/נבדק באותה התקופה בהקשרם (שם, ע' 445, ש' 21 - 22). לצד זאת אישר כי לא בוצעו פעולות בירור לגבי האתרים שהופעלו על ידי העד רן כהן משום שהחקירה התמקדה באתר mytvil (שם, ע' 447, ע' 1). בדומה, שמעתי מהחוקר ביטאו כי לא נבדקו אתרים אחרים שייתכן שסיפקו שירות דומה לזה של אתר mytvil משום שהחקירה התמקדה באתר זה (פרוטוקול מיום 26.12.23, ע' 454, ש' 13 - 21 וגם בע' 455, ש' 6 - 9). עם זאת, בה בעת גם סיפר החוקר ביטאו אודות מעורבותו בחקירה שהתנהלה בהקשרם של כתבי האישום בעניין זלצמן ובעניין גייכמן והסביר כי מדובר באתר שנתן שירות דומה לזה שסיפק אתר mytvil (שם, ע' 457, ש' 24 - 31).

24.  בדומה, שמעתי גם מהעד רן כהן על כך שבמהלך השנים פעלו אתרים פירטיים רבים באינטרנט וכי בכל תקופה היו שניים - שלושה אתרים מובילים (פרוטוקול מיום 6.12.23, ע' 419, ש' 20 - 24). בנוסף סיפר העד כי לאורך השנים היו אתרים נוספים שהם העתק של אתר mytvil שחלקם היו חסומים בישראל (שם, בע' 420, ש' 9 - 10).

25.  עדה נוספת שהאירה על הסוגיה של אתרים שסיפקו שירות דומה לשירות של mytvilהיתה הגב' רודנוב מערוץ הספורט. העדה מסרה כי ידוע לה על שני אתרים המפרים זכויות יוצרים בתחום שידורי הספורט (פרוטוקול מיום 22.1.24, ע' 469, ש' 3) והבהירה כי ישנם אתרים רבים המופיעים בחיפוש באינטרנט אך בפועל הגישה אליהם חסומה (שם, ע' 469, ש' 17 - 18). בנוסף סיפרה כי ערוץ הספורט פועל באמצעות זיר"ה בכל הקשור בגיבוש תלונות בתחום של הפרת זכויות יוצרים ולכן על זיר"ה להשיב לשאלה כמה פניות למשטרה זכו למענה (שם, ע' 470, ש' 8). אוסיף כי גם העד אדר זהבי, הבעלים של חברת צ'רלטון הבהיר בעדותו כי ככל שהוגשו תלונות בגין הפרת זכויות יוצרים הרי שהן הוגשו באמצעות זיר"ה ולא במישרין על ידי צ'רלטון (פרוטוקול מיום 17.4.23, ע' 105, ש' 14 - 20) ובכל מקרה ציין כי ידוע לו לפחות על עוד הליך פלילי שבו יש מעורבות של צ'רלטון (שם, ע' 105, ש' 23 וגם ע' 106, ש' 4 - 5).

26.  אשר לראש צוות החקירה רם יקיר - ב"כ המבקש טען בהסתמך על ת/295 כי הוא החל בבדיקת "סדרות". אולם, מעדותו עלה שאחד הדברים שנבדקים בהקשרם של אתרים פירטיים הוא אם יש בתלונה "אפקט כלכלי" (פרוטוקול מיום 14.3.24, ע' 533, ש' 32) וכי ההחלטה לחקור את אתר mytvil לא התקבלה על ידו אלא על ידי בכיר ממנו ונוכח ההיקף הכלכלי (שם, ע' 534, ש' 4 - 7). כך גם הסביר רם יקיר, שפגיעה כלכלית היא שיקול משמעותי בהקשרה של ההחלטה לפתוח בחקירה וכי בהקשר זה נבחנים עניינים שנוגעים להיקף הסכומים שנצברים בעקבות העבירה, האפשרות שנעברה עבירה של הלבנת הון וכן הפגיעה הכלכלית בחברות כדוגמת יס והוט (ע' 536, ש' 10 -13).

27.  הנה כי כן, מהעדויות האמורות עולה כי במהלך השנים הוגשו, לכאורה, תלונות בהקשרם של אתרים פירטיים אשר סיפקו, לפי הנטען, שירות הדומה לשירות שסיפק אתר mytvil. עוד עלה מהעדויות כי חלק מהאתרים לא נבדקו בתקופה בה התנהלה החקירה מושא התיק דנן וזאת נוכח העיסוק בחקירה כנגד האתר mytvil. לצד זאת ראוי לציין, כי מלבד אמירות מסוימות של מר אמיתי בהקשר של "סדרות", לא שמעתי פרטים אודות מהותן של התלונות שהוגשו לכאורה ואף לא שמעתי התייחסות לתלונה קונקרטית שהוגשה על ידי מי מהעדים ושניתן היה לברר את נסיבותיה. עם זאת, שמעתי אודות מעורבותם של חלק מהעדים בחקירה שהתנהלה בהקשרו של האתר liveil.tv.

28.  לפיכך, מחד גיסא, אינני מקבלת את עמדת המשיבה, כי לא עלה בידי ההגנה להרים את הנטל הנדרש לצורך ביסוסה של הבקשה.

מאידך גיסא, הרף הראייתי נחצה בענייננו באופן גבולי בלבד מאחר ולא הוצגה ראשית ראיה אודות מהותם של האתרים הפירטיים הנטענים ומשום שאין בעצם קיומם בלבד כדי לגבש קבוצת שווים.

ויודגש - לא הובא בפני מידע אודות חוקיות/אי חוקיות האתרים הפירטיים השונים ואף לא מידע אם נעברו בהקשרם עבירות של העתקת יצירות. כך, גם אין בפניי כל מידע בדבר היקף פעילותם של האתרים הפירטיים; משך פעילותם; מקום פעילותם; אופן ניהולם, תפעולם והחזקתם; היקף ההכנסות שהתקבלו/נצברו במהלך פעילותם ועוד.

29.  בחינת טענת אכיפה בררנית מחייבת עיון במסמכים המבוקשים ובחינתם באופן מהותי וענייני לצורך בירור אם אכן מדובר במקרים דומים. לכן, אין מדובר אלא בפוטנציאל ראשוני בלבד ולא בהוכחה של טענת האכיפה הבררנית.

אציין כי נתתי דעתי גם לעיתוי בו הוגשה הבקשה - באופן לאקוני בסיום השמעת סיכומי ההגנה ובהמשך ונוכח החלטתי גם בכתב.

אני סבורה כי מדובר בעיתוי בעייתי וכי היה על ההגנה להגיש בקשה זו בשלבים מוקדמים יותר של ההליך, ככל שסברה שיהא בה כדי לבסס את הטענה, אך משהודיע ב"כ המבקש בתגובתו מיום 4.12.24 כי העברת הנתונים לא תצריך "פתיחת התדיינות חדשה" וכי הנתונים יונחו "כפי שהם" בפני בית המשפט, מצאתי שלא לחסום את דרכה של ההגנה.

30.  ב"כ המבקש עתר לקבלת כל תיקי החקירה שנפתחו בעשרים השנים האחרונות בגין חשד לביצוע עבירות של הפרת זכויות יוצרים על דרך של הקמת/תפעול אתרים פירטיים ושנסגרו בעילה של חוסר עניין לציבור או בעילה לפיה נסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה. ב"כ המשיבה טענה מנגד, כי ניתן לבצע פילוח רק על פי סעיפי העבירה של חוק זכויות יוצרים ולא על פי תוכנם של התיקים. עוד טענה כי לא ניתן לבצע פילוח על פי עילות הסגירה.

31.  לפיכך, לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל והתחשבתי בעומס שיוטל על המשיבה נוכח יישום ההחלטה, אני קובעת כי על המשיבה להעמיד לעיון ב"כ המבקש את רשימת כל תיקי החקירה שנפתחו בשש השנים האחרונות (1.1.2018 - 31.12.2024) בהם עלה חשד לביצוע עבירות של הפרת זכויות יוצרים שבוצעו בהקשרם של אתרי אינטרנט פירטיים, תוצאות החקירה וככל שלא הוגש כתב אישום כנגד מעורבים - החלטות בדבר סגירת החקירה והעילה לסגירתה.

32.  החלטה זו תבוצע על ידי המשיבה תוך 30 ימים ועותק מהמסמכים יועבר לבית המשפט ולהגנה.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

תז"פ ליום 20.2.25.

ניתן היום, כ' טבת תשפ"ה, 20 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.