העובדות הצריכות לעניין

1. במסגרת הסדר דיוני שנערך בין הצדדים, הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירות פריצה לרכב, לפי סעיף 413ו רישא בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); גניבה מרכב, לפי סעיף 413ד (א) בחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 בחוק העונשין; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 בחוק העונשין.

 

על פי המתואר, בתאריך 12.8.2023 ניפץ את הנאשם את חלון רכבו של המתלונן, אשר חנה בסמוך לבית החולים "קפלן" ברחובות, באמצעות השלכת אבן גדולה, ואז לקח מן הרכב תמונות השייכות למתלונן. משהבחינו שוטרים במעשיו של הנאשם, עצרו את ניידת המשטרה בסמוך אליו וקראו לו לעצור. אז, עלה הנאשם על אופניו והחל בנסיעה מן המקום עד שנחסם על ידי אחד מהשוטרים.

 

2. עובר להרשעתו, הופנה הנאשם לבחינת התאמתו לבית משפט קהילתי אולם לא נמצא מתאים להליך זה, לאחר שהרחיק עצמו מביצוע העבירות ולא ביטא הכרה בבעייתיות בהתנהלותו או בצורך בהליך טיפולי.

 

3. בהתאם להבנות בין הצדדים הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות לשם עריכת חוות דעת בעניינו. בהמשך לכך, זומן הנאשם לבדיקת התאמה אך לא התייצב לראיון שנקבע לו ביום 3.11.2024. לאחר שטען הסנגור כי לא התקבל אצלו זימון, הוריתי לממונה על עבודות השירות לזמן את הנאשם פעם נוספת, אולם גם לראיון שנקבע לו ביום 29.12.2025 הוא לא התייצב ואף לא התייצב לדיון לאחר מכן. ביום 2.4.2025, לאחר שמיעת הטיעונים לעונש הצהיר הנאשם: "הכתובת שלי במרכז פה. אני מבטיח שאני אתייצב אצל הממונה על עבודות השירות. אני מבין שאם לא אלך לממונה אני אלך לבית סוהר. אני מבקש הזדמנות" ולפיכך נעתרתי לבקשתו והוא הופנה בשלישית לבדיקת התאמה, שגם אליה לא התייצב (ביום 3.8.2025), על אף שהמועד הודע לו ולסנגורו.

 

4. בהמשך לכך לא התייצב הנאשם לשימוע גזר דין בדיון שנקבע ליום 15.10.2025. ביום 30.10.2026 הובא בצו הבאה ושוחרר על ידי בית המשפט בכפוף לערבויות כספיות.

 

5. ביום 19.11.2025 התייצב הנאשם לשימוע גזר הדין בלוויית מעסיקו וביקש פעם נוספת (ואחרונה) לתת לו הזדמנות לבדיקת התאמתו. במעמד הדיון הציג לי המעסיק מסמכים לפיהם פנה לממונה על עבודות השירות בבקשה לשינוי מיקום הריאיון לאחר שהנאשם זומן לשלוחת דרום. המעסיק סיפר שהנאשם עובד אצלו כשנה והוא מסייע לו בשיקומו. המעסיק הבטיח שיוודא התייצבות הנאשם אצל הממונה על עבודות השירות וכן לדיונים בעניינו.

 

6. בהמשך לכך, ביום 14.12.2025 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות לפיה הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות תחת מגבלות רפואיות.

 

 

תמצית טיעוני הצדדים לעונש מיום 2.4.2025

7. ב"כ המאשימה, עו"ד חן שפירא, עתרה לקבוע מתחם עונש הולם שנע בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית ובתוך כך עמדה על נסיבות ביצוע העבירה ועל הערכים המוגנים שנפגעו. אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, הפנתה לגיליון הרישום הפלילי של הנאשם, הכולל 11 הרשעות קודמות בעבירות אלימות חמורות ובעבירות רכוש. כן ביקשה להורות על הפעלת מאסר מותנה בן 5 חודשים, שהוטל על הנאשם בת"פ 13703-04-20, לבל יעבור "אלימות מסוג עוון או איומים". לבסוף, ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה בת 12 חודשים שתכלול את הפעלת המאסר המותנה, לצד קנס ופיצוי למתלונן.

 

8. הסנגור, עו"ד איציק שדה, עתר לקבוע מתחם ענישה שנע בין עבודות שירות ברף הנמוך לבין 7 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בכך שהעבירות בוצעו בהיעדר תחכום וללא תכנון מיוחד. אשר לקביעת העונש, ציין כי הנאשם אמנם הספיק לצבור מספר הרשעות אולם בשנתיים מאז האירוע המתואר בכתב האישום לא נפתחו נגדו תיקים חדשים, הנאשם עובד לפרנסתו ומביע רצון לערוך שינוי בחייו.

 

אשר למאסר המותנה, טען שאין עילה להפעלתו, שכן הוא הוטל בתיק העוסק בעבירות אלימות כלפי אדם ולא כלפי רכוש. לסיכום, ביקש להשית על הנאשם עונש קצר שירוצה בעבודות שירות.

 

9. הנאשם לא הוסיף דבר מלבד התחייבותו להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות, כמפורט לעיל.

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

10. כידוע, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה ולפיו ייקבע מתחם העונש תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

11. במעשיו פגע הנאשם בשלום הציבור, בזכותו של הפרט ליהנות מהגנה מפני פגיעה והשחתה של קניינו, בזכות לביטחון אישי, שלוות נפש ובזכות לפרטיות. כן פגע הנאשם בערכים של שלטון החוק, תקינות פעולת רשויות האכיפה והסדר הציבורי בעת שניסה להימלט מהשוטרים שקראו לו לעצור והפריע להם בשעה שמילאו תפקידם כחוק.

 

12. מעשיו של הנאשם נעדרי תחכום, לא ניתן להצביע על תכנון מוקדם והרכוש שנגנב, ככל הנראה, אינו יקר ערך במובן הכספי. בצד האמור, יש לתת את הדעת לנזק המשמעותי שנגרם כתוצאה מניפוץ שמשת הרכב וכן לטרדה שנגרמה למתלונן, נוכח הצורך להשקיע זמן ועיסוק בירוקרטי בתיקון רכבו.

 

13. לסקירת מדיניות הענישה הנוהגת, ראו, בשינויים המחויבים:

 

רע"פ 4738/20 אבו סביתאן נ' מדינת ישראל (22.7.2020): הנאשם הורשע בעבירות פריצה לרכב וגניבה מרכב בכך שבצוותא עם אחר פרץ לרכב חונה באמצעות מפתח מותאם וגנב מתוכו סכום ניכר של כסף מזומן והמחאות. על הנאשם, בעל עבר פלילי שאינו מכביד, נגזר מאסר בפועל למשך 9 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות הערעור נדחו.

 

רע"פ 4338/15 כהן נ' מדינת ישראל (23.6.2015): הנאשם הורשע בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב בכך שניפץ חלון רכב, התפרץ לתוכו וגנב ממנו תיק ובו כרטיס אשראי, מסמכים ו-400 ₪. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-12 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם מאסר בפועל למשך 6 חודשים. כן הופעלו מאסרים מותנים למשך 5 ו-10 חודשים בחופף ובמצטבר כך שסה"כ ירצה הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל בצד עונשים נלווים. הערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו.

 

עפ"ג (ב"ש) 25684-06-24 קדוש נ' מדינת ישראל (8.7.2024): הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות של פריצה לרכב, שתי עבירות של גניבה מרכב, שתי עבירות להיזק לרכוש במזיד והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המערער הגיע רכוב על אופניים חשמליים והתפרץ לרכב בכך שניפץ את חלונו וגנב מהרכב רכוש. במקרה אחר ובאותה שיטה התפרץ המערער לרכב ונטל ממנו רכוש. בהמשך, לא נענה המערער לקריאות של המשטרה והמשיך בנסיעתו עד אשר נעצר. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 לבין 14 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, 18 חודשי מאסר בפועל לצד הפעלת מאסר מותנה ובסך הכול 20 חודשי מאסר בפועל, בצד עונשים נלווים. הנאשם חזר בו מהערעור לאור הערות המותב.

 

עפ"ג (מרכז) 64042-05-16 רחייל נ' מדינת ישראל (20.9.2016): הנאשם הורשע בעבירות של חבלה במזיד ברכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב., בכך שהשליך אבן ושבר את שמשת החלון שליד הנהג ברכב ששהה במקום, נכנס לרכב ונטל רדיו דיסק. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 לבין 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושת עונש של מאסר בפועל בן 6 חודשים וכן הופעלו מאסרים על תנאי, כך שסה"כ ירצה הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

 

ת"פ (ב"ש) 32029-02-21 מדינת ישראל נ' ביטון (14.7.2022): הנאשם הורשע בשתי עבירות של פריצה לרכב, שתי עבירות של היזק לרכוש, עבירה של גניבה מרכב ועבירה של הפרעה לשוטר. בהתאם לעובדות האישום הראשון, הנאשם ניפץ את חלון הרכב החונה של המתלונן ונכנס אליו בכוונה לגנוב. שוטר שהגיע למקום הורה לו לעצור והנאשם החל לרוץ ולא שעה להוראת השוטר. בהתאם לעובדות האישום השני, הנאשם ניפץ חלון רכב נוסף, נכנס פנימה וגנב מתוכו ארנק. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם צו מבחן, התחייבות ומאסר מותנה. לצד הפעלת התחייבות קיימת והארכת מאסרים מותנים קודמים, תוך חריגה לקולה מטעמי שיקום.

 

לפסיקה נוספת ראו: רע"פ 5313/12 ראיף נ' מדינת ישראל (11.7.2012); ת"פ (ראשל"צ) 30065-03-18 מדינת ישראל נ' בן אבו (15.1.2019); ת"פ (רח') 37135-05-23 מדינת ישראל נ' פרץ (20.7.2023); ת"פ (ת"א) 4263-06-20 מדינת ישראל נ' אלהרפי (10.7.2024).

 

14. לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר של מספר חודשים שניתן לרצות בעבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

תחולת המאסר המותנה

15. אשר לתחולתו של המאסר על תנאי, נפסק כי המבחן להפעלת התנאי אינו מבחן טכני-פורמלי אלא מבחן מהותי-עניני (לפיו יש לערוך השוואה בין יסודות עבירת התנאי כפי שהיא מופיעה בספר החוקים, לבין "היסודות המתקיימים בהתנהגותו של הנאשם, כפי שהורשע עליהם, הלכה למעשה" (ע"פ 49/80 מסילתי נ' מדינת ישראל (16.6.1980)).

 

16. בהתאם למבחן זה , המונח "אלימות" אינו מוגבל אך ורק לפגיעה פיזית בגופו של אדם ויכול לכלול גם אלימות מילולית וכן פגיעה ברכוש - לרבות גרימת נזק לכלי רכב (רע"פ 6352/12 סעדה נ' מדינת ישראל (23.9.2012)).

 

כך, הופעל מאסר על תנאי בגין "עבירת אלימות מסוג עוון" בעניינו של נאשם שהורשע בעבירה של היזק לרכוש במזיד שביצע בתקופת התנאי, בכך שגזר במספריים פריטים רבים מבגדיה של בת זוגו וכן שרף וקרע מספר חולצות ומכנסיים שלה (ת"פ (ת"א) 9169/04 מדינת ישראל נ' יעקב (21.2.2006); הופעל מאסר על תנאי שהוטל בגין עבירת אלימות בעניינו של נאשם שהורשע בעבירות התפרצות לבית עסק והיזק לרכוש במזיד בכך שהתפרץ לסניף בנק, באמצעות ניפוץ שמשה ונכנס אל הבנק, שם הסתובב עד שנלכד על ידי שוטרים (ת"פ (רמ') 20367-11-23 מדינת ישראל נ' איובוב (14.4.2024).

 

17. ברע"פ 4606/16 מסרי נ' מדינת ישראל (18.4.2018), אישר בית המשפט את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שקיבל את ערעור המדינה כנגד אי הפעלת מאסר על תנאי שהושת על הנאשם שלא יעבור אלימות מסוג פשע, בעקבות הרשעתו בעבירות רכוש ובהן חבלה במזיד ברכב באמצעות ניפוץ שמשת חלון וגרימת נזק ללוח המכוונים ולמחשב הרכב. בית המשפט דחה את טענת ההגנה לפיה כוונת בית המשפט אשר הטיל את המאסר המותנה הייתה כי הוא יחול על עבירות אלימות כנגד גופו של אדם, ולא על עבירות אלימות כלפי רכוש וקבע כי גם אלימות נגד רכוש אלימות היא.

 

18. להשלמת התמונה אציין כי בע"פ 2352/19 דנילוב נ' מדינת ישראל (15.10.2019), ננקטה גישה המרחיבה את הכללים להפעלת התנאי והובהר כי "מבחן היסודות" שנקבע בעניין מסילתי אינו חל כאשר עבירת התנאי מוגדרת באמצעות סוג העבירה ולא באמצעות סעיפי עבירה ספציפיים, כמו בענייננו בעבירת "אלימות". במקרה זה יחול מבחן הרציונל אשר מתמקד בערך החברתי המוגן על ידי האיסורים הקבועים בעבירות התנאי.

 

19. מהמקובץ לעיל עולה, אפוא, כי עתירת המאשימה להורות על הפעלת התנאי מתיישבת עם עמדת הפסיקה, שכן הנאשם פגע במעשיו באלימות ברכושו של המתלונן באמצעות השלכת אבן על שמשת הרכב באופן שהביא לניפוצה.

 

20. לא זו אף זו. במסגרת גזר הדין מושא הרשעתו הקודמת בעבירות של ניסיון פציעה כשהעבריין מזוין ופציעה כשעבריין מזוין לאחר שדקר את אחיו וגרם לו לחבלה חמורה, ערך בית המשפט (כב' השופטת ר. גלט) סקירה מפורטת של עברו הפלילי של הנאשם. בית המשפט ציין כי לנאשם הרשעות בעבירות רכוש. כמו כן, התייחס להרשעותיו של הנאשם בעבירות אלימות וביניהן הרשעה בעבירה של חבלה במזיד ברכב, בנסיבות בהן השליך הנאשם אבנים על רכבה של המתלוננת שחנה ברחוב בהיותו שתוי. בהמשך לכך קבע בית המשפט כדלקמן: "הנה כי כן, הנאשם נוהג לשתות לשוכרה ולבצע מעשים אלימים ומסוכנים תחת השפעת אלכוהול, ותוצאות מעשיו עלולות להוות אסון. בנסיבות אלה, שומה על בית המשפט למסור מסר מרתיע וחד משמעי כי אין להשלים עם פגיעתו הרעה".

 

נוכח דבריו המפורשים של בית המשפט, ברי כי ראה בהרשעה בחבלה במזיד ברכב, שנסיבותיה דומות להפליא לתיק הנוכחי, כעבירת אלימות המחייבת את הרתעת הנאשם, בין היתר, באמצעות השתת מאסר על תנאי.

 

קביעת העונש ההולם

21. הנאשם הוא רצידיוויסט אשר גם עונשי מאסר ממושכים שהושתו עליו בעבר לא הרתיעו אותו מביצוע עבירות נוספות. עברו הפלילי מכביד למדי וכולל 11 הרשעות קודמות, מתוכן בולטת הרשעה בעבירה של הריגה בשנת 2007, שבעטיה נדון מאסר בן 10 שנים בצד עבירות קודמות ומאוחרות למאסר זה, ובכללן עבירות רכוש, החזקת סכין וחבלה במזיד. בגין הרשעתו האחרונה בעבירות ניסיון לפציעה ופציעה כשהעבריין מזוין, נדון למאסר בן 25 חודשים.

 

22. עוד יש לציין את התנהלותו הדיונית הבעייתית, אשר באה לידי ביטוי באי התייצבות חוזרת לדיונים בפניי ואף בפני הממונה על עבודות השירות, חרף הזדמנויות שניתנו לו לפנים משורת הדין.

 

23. עם זאת, בגדר השיקולים לקולה נתתי דעתי להודיית הנאשם המבטאת נטילת אחריות על מעשיו.

לזכות הנאשם, כי מאז אותה הרשעה בשנת 2020 לא נפתחו נגדו תיקים נוספים מלבד התיק שבפניי. הנאשם עובד מזה כשנה באופן סדיר. מעסיקו של הנאשם תומך בו, מלווה אותו לדיונים ומסייע לו בשיקום. התרשמתי שהנאשם עושה מאמצים ניכרים לגבש יציבות בחייו בפן התעסוקתי ונמנע מביצוע עבירות. בסופו של דבר הגיע הנאשם לראיון ונמצא נמצאים לריצוי עבודות השירות.

 

24. נוכח האמור, מצאתי לקבוע את עונשו של הנאשם בחלק האמצעי של מתחם הענישה. על מנת שלא לפגוע בשיקומו של הנאשם ולאפשר לו את ריצוי העונש בעבודות שירות, מצאתי להפעיל את המאסר על תנאי, כשחלקו באופן חופף.

 

25. סיכומם של דברים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

  א.  מאסר בפועל למשך 6 חודשים.

ב. אני מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 5 חודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ (רמ') 13703-04-20 בגזר דין מיום 10.12.2020 וזאת בחופף ובמצטבר בחופף לעונש המאסר.

 

סך הכול ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 8 חודשים.

עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות, החל מיום 10.3.2026 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות) . על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס - יחידת ברקאי, שלוחת דרום, סמוך לכלא באר שבע, באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לקיים את הוראות הממונה על עבודות השירות, אחרת יכול שיופקע העונש כך שירצה אותו במאסר מאחורי סורג ובריח.

 

עבודות השירות תבוצענה תחת מגבלות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

 

  ג. מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור כל עבירה שיש בה יסוד של פגיעה בגוף או ברכוש, משך 3 שנים מסיום מאסרו.

 

 

ד. הנאשם ישלם לנפגעת העבירה פיצוי בסך של 750 ₪. המאשימה תעביר את פרטי נפגע העבירה למזכירות בית המשפט עד ליום 1.11.2025 , ותעדכן את נפגע העבירה על אודות תוצאות גזר הדין והפיצוי שנפסק. הפיצוי ישולם עד ליום 1.12.2025.

 

ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשם, היא תקוזז לטובת הפיצוי, והיתרה תושב לו כפוף לכל דין, לרבות עיקול. תשלום הפיצוי ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

 

ה.  הנאשם יתחייב להימנע מעבירות בהן הורשע במשך שלוש שנים מהיום, וככל שיפר התחייבותו ישלם סך של 2,000 ₪.

 

המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

 

ניתן צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, כ"ה טבת תשפ"ו, 14 ינואר 2026, בנוכחות הצדדים.