4. ביום 18.11.24 בשעה 00:00 לערך, קפץ הנאשם מעל גדר אל ראם, נכנס לישראל ונסע לעיר ראשון לציון, יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה במדויק למאשימה (להלן: "האחרים").

5. בשעה 03:50 לערך, הגיעו הנאשם ואחרים לעיר ראשון לציון, למקום בו החנה המתלונן את רכבו, התפרצו אל הרכב בכך שניפצו את זכוכית חלון המשולש הקדמי השמאלי של הרכב, והניעו אותו בדרך שאינה ידועה במדויק למאשימה.

6. הנאשם נכנס לרכב, התיישב במושב הנהג, הוציא כפפות מכיסו, עטה את הכפפות על ידיו ונסע עם הרכב מהמקום לכיוון כביש 443 בית חורון וזאת על מנת להעביר את הרכב לשטחים.

7. הנאשם הגיע הנאשם למחסום דוקרנים שפרסה המשטרה בצומת שילת, האיץ את מהירות נסיעתו, פרץ את המחסום, עלה על הדוקרנים והמשיך בנסיעה מהירה.

8. כוחות המשטרה ביצעו מרדף אחר הרכב תוך שהשוטרים כרזו וסימנו לנאשם לעצור.

9. בתגובה, האיץ הנאשם את מהירות נסיעתו, עבר ברמזורים עם מופע אור אדום, זיגזג בין רכבים עד אשר הגיע בסמוך לבית חורון, שם איבד שליטה על הרכב, גלגלי הרכב יצאו ממקומם, הרכב הסתובב לכיוון נתיב הנסיעה הנגדי, התנגש במעקה הבטיחות ונעצר.

כשיצא הנאשם מהרכב, פרקו השוטרים מהניידות ועצרוהו.

רישום פלילי

10. אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים.

ראיות לעונש

11. מטעם ההגנה הוגשו המסמכים הבאים: צילום רישיון הנהיגה של הנאשם ברשות הפלסטינית (נ/1); מכתב מרופא המשפחה של הנאשם, מיום 13.12.24, ממנו עולה כי הורי הנאשם סובלים ממחלות כרוניות והנאשם הוא אשר עוקב אחר הטיפול בהם ונושא בעלויות החודשיות(נ/2);

טיעוני הצדדים לעונש

12. המאשימה עמדה על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, על התכנון המוקדם, התחכום, והנסיעה ללא רישיון נהיגה באופן המסכן חיי אדם. כל זאת, כאשר הנאשם נכנס לישראל לצורך ביצוע העבירות, בעת מלחמה וללא אישור כדין.

לשיטתה של המאשימה, העובדה כי הנאשם לא גרם נזק לאחר אינה נסיבה מקלה, שכן העונש נקבע בהתאם לנזק שעלול היה להיגרם ולא לפי זה הנגרם בפועל.

המאשימה הפנתה לפסיקה תוך שציינה כי עבירות שבוצעו לאחר פרוץ המלחמה, זכו להתייחסות מחמירה יותר של בית המשפט. על כן, עתרה לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 18 חודשי מאסר ל- 36 חודשים, ולגזור על הנאשם 24 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי מרתיע, קנס, פיצוי, התחייבות, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

13. ההגנה הדגישה את גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, פחות מ-20 שנה, את העובדה כי כתב האישום תוקן לקולה, לא נגרם נזק בפועל ואף לא היה חשש לחייהם של השוטרים. עוד הוסיפה, כי כאשר הנאשם יצא מהרכב הוא לא התעמת עם השוטרים ולא ניסה להימלט.

יתר על כן, לטענת הגנה, אומנם הנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה ישראלי, אך הוכשר לנהיגה ומחזיק ברישיון נהיגה פלסטיני.

הסנגור הוסיף, כי הנאשם פעל בחוסר שיקול דעת, נטל אחריות מלאה על מעשיו כאשר בהיותו שוהה בלתי חוקי, לא ניתן להגיש בעניינו תסקיר והוא אינו יכול לזכות לשיקום. כמו כן, הנאשם היחיד שמתגורר עם הוריו החולים במחלות כרוניות, הוא שמטפל בהם ואת העבירות ביצע על רקע מצוקה כלכלית.

ההגנה הפנתה לפסיקה, עתרה להעמיד את תחתית מתחם העונש ההולם על 12 חודשי מאסר ונוכח כלל הנסיבות למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

14. הנאשם בדבריו לעונש, הביע חרטה וציין כי זו הפעם הראשונה והאחרונה בה הוא עומד למשפט. כן הסביר כי הרקע לביצוע העבירות הוא מצבו הכלכלי הקשה.

דיון

15. הנאשם במעשיו, פגע בזכותו של הפרט לקניין, בפרטיותו ובתחושת הביטחון של בעל הרכב. בית המשפט העליון עמד על הצורך בהחמרה בענישה לצרכי הרתעה ועבירות אלה סווגו כבעלות חומרה יתירה משהפכו ל"מכת מדינה" (רע"פ 1123/18 דבארי נגד מ"י (14.3.18) בפסקה 17).

16. העבירות אותן ביצע הנאשם, חמורות. לצד עבירת הנהיגה הפוחזת וללא רישיון נהיגה וביטוח, החמורות כשלעצמן בשל הסיכון הרב, הורשע הנאשם גם בביצוע עבירות של גניבת רכב בצוותא ופריצה לרכב.

17. הנאשם אף נהג ברכב מבלי שהוכשר לכך בישראל.

בית המשפט העליון חזר וציין את הסכנה הגלומה בנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח משיש בכך לסכן סיכון ממשי את עוברי האורח ומשתמשי הדרך:

"המבקש נהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, תוך שהוא מסכן עוברי אורח. ברי, כי נהיגה בלי רישיון משמעה הסטטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת. ומעבר לכך נאמר לא אחת, כי משמעות נהיגה כזאת, בהיעדר ביטוח, היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור" (רע"פ 2666/12 עטאללה נ' מדינת ישראל, בפסקה ז' 23.4.12).

עוד נקבע כי "נהיגה ללא רישיון היא "איום נע" על נוסעי הכביש וכמובן על הנוהג ומשפחתו, ויאה לה ענישה של ממש" (רע"פ 3149/11 ראסם נ' מ"י (15.5.11)).

18. בעפ"ג (ב"ש) 49569-12-22 פלדמן נ' מ"י (22.2.23) נקבע באשר לעבירת הנהיגה הפוחזת כי "העבירה של נהיגת רכב בפזיזות, יכולה להתבטא בקשת רחבה של מצבים. בקצה האחד נמצאות ההתנהגויות העולות אך במעט על עבירות תעבורה ובקצה השני נמצאות ההתנהגויות הטומנות בחובן סכנה ממשית לאדם, הקרובות באופיין הפיזי לעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. ובהתאם, הענישה המוטלת נעה על פני מנעד שבין מאסר בעבודת שירות ועד ל- 30 חודשי מאסר בפועל".

19. לא רק זו, הנאשם נכנס לישראל ופגע בשלטון החוק, בסדר הציבורי ובריבונותה של המדינה לקבוע את תנאי ההיתר לבאים בשעריה. בעבירה זו מגולם החשש כי שוהים בלתי חוקיים יבצעו עבירות ביטחוניות או שיצטרפו למעגל הפשיעה בישראל (רע"פ 1195/22 אשחאדאת נ' מ"י (27.12.22) בפסקה 13).

סכנה זו התממשה בעניינינו באופן חמור כאשר הנאשם התפרץ לרכב וגנב אותו, תוך שהוא נוהג בפראות ומסכן את משתמשי הדרך.

20. הנאשם נכנס לישראל שלא כחוק במטרה לבצע עבירות רכוש, והכל לאחר תכנון מוקדם ומוקפד תוך הצטיידות בכפפות. הנאשם גנב את הרכב כשהוא מעולם לא הוכשר לנהוג בישראל, ללא ביטוח, נהג באופן מסוכן וסיכן בפועל את משתמשי הדרך.

אף לא היה במחסום המשטרתי כדי להפסיק את הנסיעה הפרועה והנאשם פרץ את המחסום, המשיך בנסיעה מהירה, חצה צמתים באור אדום, זיגזג בין רכבים, נסע נגד כיוון התנועה עד אשר הרכב התנגש במעקה הבטיחות ונעצר. נהיגה פוחזת זו מלמדת על התנהגות מסוכנת ומוחשית לסביבה.

21. מדינות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים. ראו למשל:

א. ע"פ (מרכז) 48124-03-24 חמדאן נ' מ"י (3.6.24) הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב בצוותא, פריצה לרכב בצוותא, נהיגה פוחזת ברכב, הפרעה לשוטר, היזק לרכוש במזיד, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. בית משפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם בין 16 חודשי מאסר ל-32 חודשים וגזר על המערער 24 חודשי מאסר, הפעיל עונש מאסר מותנה לתקופה של 3 חודשים, כך שסה"כ נגזרו על המערער 27 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר במתחם עונש הולם מקל והעונש שנגזר- מתון ביותר.

ב. עפ"ג (מרכז) 9854-01-24 זערור נ' מ"י (1.4.24) המערער הורשע בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב בצוותא, חבלה במזיד ברכב, נהיגה פוחזת, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. המערער הורשע בכך שלאחר שאחר פרץ לרכב, נהג ברכב הגנוב. בהמשך, לאחר שהבחין בשוטר הקורא לו לעצור, האיץ מהירות נסיעתו ולאחר מרדף משטרתי הנאשם עצר את הרכב בשולי הדרך ויצא מהרכב. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 16 חודשי מאסר לבין 32 חודשים.

בשים לב להיעדר עבר בפלילים וגילו הצעיר של הנאשם, אשר היה כבן 20 בעת ביצוע העבירות, נגזר דינו של הנאשם ל-18 חודשי מאסר. ערעור לבית המשפט המחוזי, נדחה.

ג. ת"פ 24999-04-24 מ"י נ' אבו שיך (3.7.24) הנאשם הורשע בביצוע עבירות של כניסה ושהייה בישראל שלא כחוק, גניבת רכב בצוותא, נהיגה ללא רישיון (מעולם לא הוציא) ונהיגה ללא ביטוח. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם בין 15 חודשי מאסר ל- 28 חודשים, וגזר על הנאשם 17 חודשי מאסר. יושם אל לב כי עונשו של הנאשם נגזר בתחתית מתחם הענישה מאחר והנאשם החזיק בעבר בהיתרי כניסה לישראל ועבר את המסננת הביטחונית, כן התחשב בית המשפט במצבו הרפואי הקשה.

ד. ת"פ (נ"ת) 53441-02-24 מ"י נ' סרוגי ( 17.6.24) הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה פוחזת, פריצה לרכב, גניבת רכב בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ברכב ללא ביטוח. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם בין 18 חודשי מאסר ל-36 חודשים וגזר על הנאשם 18 חודשי מאסר.

22. יובהר כי בקביעת מתחם הענישה אין להתעלם מכך שהנאשם ביצע את העבירות לאחר הכרזת ארגון הטרור "חמאס" מלחמה על מדינת ישראל. ביום 7.10.23 פלשו למדינת ישראל מחבלים שביצעו מעשי טבח וזוועה באזרחי וחיילי המדינה.

23. על כן, אין מקום להתייחס ולקבוע מדיניות ענישה זהה לזו שהייתה נהוגה לפני אירועי הזוועה ביום 7.10.23.

יש להבהיר לכל - כי מדינת ישראל תלחם בכל דרך במפרי ריבונותה.

24. בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 חודשי מאסר ל-30 חודשי מאסר, לצד מרכיבי ענישה נלווים.

עונשו של הנאשם

25. לא מצאתי טעם לסטות ממתחם העונש ההולם. כעת, יש לאתר את העונש המתאים לנאשם בגדרו של המתחם, תוך מתן משקל למכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו.

26. ראשית, הנאשם הודה בביצוע העבירות, נטל אחריות על מעשיו, וחסך מזמנם של העדים. עוד שמתי לנגד עיניי את גילו של הנאשם, בהיותו כבן 20 בעת ביצוע העבירות, העובדה כי אין לחובתו הרשעות קודמות בפלילים, מצבם הרפואי של הוריו והיותו מסייע ומטפל בהם.

27. לאור שיקולים אלה, מצאתי לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה. אומנם המאשימה עתרה לגזור על הנאשם עונש שלא בתחתית מתחם הענישה, אך לא נימקה עתירתה זו.

סוף דבר

28. לאור כל האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר לתקופה של 18 חודשים, בניכוי ימי המעצר כרישומי שב"ס.

ב. מאסר לתקופה של 6 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה כנגד רכוש או נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה בזמן פסילה או נהיגה פוחזת ברכב.

ג. מאסר לתקופה של 3 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ד. קנס בסך 1500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 60 יום מהיום.

ה. פיצויים למתלונן ע"ת/1, בסך של 2,500 ₪, וזאת בתוך 60 יום. הפיצויים ישולמו לקופת בית המשפט, כאשר המזכירות תעבירם למתלונן באמצעות טופס עם פרטיו שתעביר התביעה למזכירות תוך שבוע מהיום.

הפיצוי יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.

מובהר בזאת כי כל סכום שיופקד בקופת בית המשפט ייזקף תחילה לתשלום הפיצוי והיתרה לתשלום הקנס.

ו. הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר, עבירה כנגד רכוש או לפי חוק הכניסה לישראל או נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה פוחזת ברכב, ישלם את הסך של 2500 ₪. לא יצהיר יתווספו 14 יום למאסרו.

ז. פוסלת הנאשם מקבל ומהחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים מיום שחרורו ממאסר. מאחר והנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה- פטור מהפקדתו במזכירות.

ח. פסילה על תנאי מלהחזיק ו/או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים באם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה בזמן פסילה.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ד' ניסן תשפ"ה, 02 אפריל 2025, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.