באישום השני, עבירות דומות תוך חלוקת תפקידים זהה, בכך שיומיים קודם לכן, בתאריך 21.4.23 הגיעו נאשמים 1 - 2 אל רכב מסוג מאזדה אשר חנה ברמת השרון, פרצו אליו, נאשם 2 נהג בו בלא רישיון נהיגה וביטוח, והעבירוהו אל תחומי האזור.

באישום השלישי, עבירות דומות, בחלוקת תפקידים זהה, בכך שיומיים קודם לכן, בתאריך 19.4.23 הגיעו הנאשמים 1 - 2, אל רכב מסוג מאזדה אשר חנה ברמת השרון, פרצו אליו, נאשם 2 נהג בו בלא רישיון נהיגה וביטוח, והעבירוהו אל תחומי האזור.

באישום החמישי, לנאשם 1 עבירה של כניסה לישראל שלא כדין, קבלת רכב גנוב, ואילו לנאשם 2, עבירות זהות ובנוסף עבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון וללא ביטוח.

במקרה זה, בתאריך 15.4.23 נגנב רכב מסוג מאזדה ברמת השרון, נאשמים 1 - 2, אשר הגיעו אל המקום קיבלו לידיהם את הרכב הגנוב, נאשם 2 נהג בו בלא רישיון נהיגה ובלא ביטוח, ושניהם העבירוהו אל תחומי האזור.

באישום העשירי, אירוע דומה, בתאריך 20.3.23 נגנב רכב מסוג מאזדה מרמת השרון, נאשמים 1 - 2 הגיעו אל המקום, קיבלו את הרכב הגנוב לידיהם, הובילוהו אל תחומי האזור בנהיגתו של נאשם 2, שנהג בו בלא רישיון ובלא ביטוח.

באישום האחד-עשר, פרצו הנאשמים 1 - 2 לרכב מסוג מאזדה שחנה בפתח-תקווה, הם נכנסו אל הרכב, נאשם 2 נהג בו בלא רישיון נהיגה או ביטוח, אך במקרה זה השניים מואשמים בעבירה של סיוע לגניבת הרכב.

ב. מתחמי ענישה:

לנוחות הקורא אסכם את מעשיהם העברייניים של הנאשמים 1 - 2 בצוותא חדא - מעורבות בגניבתם של שישה רכבים, כדלקמן:

באישום הראשון, שניהם היו חלק מאירוע עברייני של גניבת רכב, כאשר נאשם 2, נוהג בו, פורץ את המחסום תוך הימלטות מהשוטרים.

באישום השני, שניהם גנבו יחד את הרכב, לאחר שפרצו אליו, כאשר נאשם 2 נוהג בו ללא רישיון ולא ביטוח.

כנ"ל באישום השלישי.

באישום החמישי, גנב אחר את הרכב, שני הנאשמים קיבלו אותו לידיהם והובילו אותו בנהיגתו של נאשם 2 אל תחומי האזור.

באישום העשירי, כנ"ל.

באישום האחד-עשר מואשמים שניהם בהתנהגות עבריינית דומה של גניבת רכב, אך הם הואשמו בעבירת סיוע לגניבה בלבד, יחד עם העבירות הנלוות שיוחסו להם.

התכליות העומדות אחר העבירות בהן פשעו הנאשמים ברורה והן מניעת הפגיעה ברכוש הזולת, מניעת גניבת הרכבים, מניעת הנזק הישיר הנובע לבעלי המכוניות מאותה גניבה, דרך הפגיעה בתחושת הקניין והביטחון האישי שלהם ושל האזרחים בכלל, והנזק העקיף הכללי הנובע מכך הן לחברות הביטוח, הן לשיעור פרמיית הביטוח לכלל הציבור והן לרשויות האכיפה הנלחמות מלחמת חורמה בתופעה הקשה.

התופעה של גניבות רכבים והובלתם מתחומי ישראל לתחומי האזור הפכה למכת מדינה בהיותה תופעה עבריינית רווחת, הגוזלת משאבי אכיפה רבים והיא ראויה למענה עונשי מיוחד.

בית-המשפט העליון קבע: "למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור...כמעט שהפכה לעשר מכות, היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית, המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך" (ראו: ע"פ 11194/05 אבו סביח נגד מדינת ישראל - 15.5.06).

השיקול של הרתעת היחיד והרתעת הרבים, שבענישה בעבירות אלה, במקרים בהם הפך העבריין את גניבת הרכבים ללחם חוקו, כפי המקרה העומד לדיון בפניי, הוא שיקול נכבד ביותר המוביל לענישה חריפה ובעלת משקל.

אני סבור, כי כל אירוע עברייני המתואר בכל אישום ואישום ראוי למתחם ענישה נפרד, שהרי מדובר בהתרחשות עבריינית שכל אחת עומדת בפני עצמה - לכל בעל רכב גנוב אינטרס קנייני נפרד משל חברו ובכל פעם מגבשים הנאשמים את יסודות העבירה בנפרד במנותק מההתרחשות באישום האחר. העובדה, כי העבירות בוצעו בהפרשי ימים זה מזה אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה משום שאין בפניי עבירת "שרשרת" רציפה של גניבת מספר רכבים באירוע אחד, אלא רצף אל אירועים שנפרדים מבחינה עניינית זה מזה (ראו בעניין זה המבחנים שנקבעו על-ידי בית-המשפט העליון בע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.14).

אפנה אל גזר הדין הבאים, שאותם יש לקרוא בשינויים המחויבים (הצדדים הציגו פסיקה ענפה):

בע"פ 9184/08 פיראס נגד מדינת ישראל (27.5.09) נדון עניינו של נאשם, בעל משפחה, נעדר עבר פלילי, אשר לאחר שמיעת ראיות נקבע שביצע 10 גניבות של כלי רכב, שני מקרים של ניסיון לגניבה, בית-המשפט המחוזי גזר עליו 68 חודשי מאסר בפועל ובית-המשפט העליון דחה את ערעורו וקבע: "...הוא הנהיג חבורה שעסקה בדרך מתוחכמת בגניבתם של כלי רכב בישראל, ואלה הועברו לשטחי הרשות הפלסטינית, שם נמכרו לכל המרבה במחיר. תופעה זו קשה היא, הואיל ומעבר לעוגמת הנפש הנגרמת לבעלי הרכבים, כרוך בגניבות נזק אדיר לכלכלת המדינה. מזה זמן רב הפכה תופעה זו לנפוצה, ובה שולחים רבים את ידיהם מתוך רצון לזכות ברווח קל, בנסיבות אלה העונש שהושת על המערער על ידי בית המשפט המחוזי, אף שאינו קל, הנו הולם וראוי...".

ברע"פ 8544/09 באבי נגד מדינת ישראל (3.12.09), בעניינו של נאשם אשר הורשע בגין שלושה תיקים ובהם עבירות של גניבת רכב, כמבצע בודד, נדון ל - 30 חודשי מאסר בפועל.

בעפ"ג (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נגד יחיא (2.1.15), נדון נאשם, בעל עבר פלילי, אשר גנב שלושה רכבים ל - 34 חודשי מאסר בפועל, יחד עם ענישה נלווית. בית-המשפט המחוזי שב והפנה לפסיקת בית-המשפט העליון, אשר קבע מדיניות "ענישה מחמירה כלפי העבירות של התפרצות וגניבת רכבים שהפכו ל"מכת מדינה"...עוד נקבע כי ככלל, מן הראוי להטיל במקרים אלה עונשי מאסר משמעותיים...".

בע"פ (מחוזי מרכז) 1533-02-11 אבו כף נגד מדינת ישראל (13.12.10), נדון עניינו של מי אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות, בגניבתם בצוותא של 13 רכבים, בעל 12 הרשעות קודמות, בעל 10 חודשי מאסר על תנאי, עמד בראש הרכב עברייני. בית-משפט השלום גזר 84 חודשי מאסר בפועל, הפעיל 10 חודשי מאסר על תנאי במצטבר, סה"כ 94 חודשי מאסר בפועל יחד עם ענישה נוספת, קנס בסך 120,000 ₪. בית-המשפט המחוזי זיכה מעבירה אחת והפחית את העונש ל - 90 חודשי מאסר בפועל (בצירוף הפעלת המע"ת בן עשרת החודשים).

בע"פ 7163/13 כסאווי נגד מדינת ישראל (3.8.14), גניבת רכב, שלוש עבירות של סיוע לגניבת רכב, אושר מתחם שבין 12 - 30 חודשי מאסר לכל אחת מן העבירות, אך מדובר בחבירה יחד, מתוכננת ומורכבת של גניבות רכבים.

המאשימה עתרה לקביעת לקביעת מתחמים נפרדים וכוללים כדלקמן: ביחס לכל אישום הדן בגניבת רכבים 13 - 24 חודשי מאסר, ביחס לכל אישום הדן בקבלת רכבים גנובים 11 - 22 חודשי מאסר, ביחס לאישום הדן בסיוע לגניבת הרכב 9 - 20 חודשי מאסר ומתחם כולל שבין 65 - 80 חודשי מאסר. הנאשמים עתרו למתחם כולל שבין 30 - 60 חודשי מאסר.

נוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע כי מתחם הענישה ביחס לכל אישום הדן בגניבת רכב אחת הינו בין 12 - 24 חודשי מאסר בפועל, אך ביחס לאישום הראשון, אני מקבל את המתחם שבין 13 - 24 חודשי מאסר. בכל הקשור לאישומים הדנים בעבירות של קבלת רכבים גנובים מתחם שבין 10 - 18 חודשי מאסר, ואילו ביחס לאישום הדן בעבירת הסיוע מתחם שבין 9 - 20 חודשי מאסר בפועל.

מתחם הענישה הכולל הינו בין 48 - 60 חודשי מאסר בפועל יחד עם ענישה נלווית.

ג. שיקולי ענישה:

הנאשמים ביצעו עבירות רכוש חמורות, הנוגעות לגניבת רכבים - העבירות בצוותא חדא, לאחר תכנון מוקדם, תוך התחמשות בכלי פריצה, וזאת בתוך חודש ימים, באופן חזרתי, בהפרש זמנים קצר במיוחד.

המעשים המתוארים מלמדים, כי הנאשמים עשו את תחום עבריינות הרכב ללחם חוקם.

יש להטיל על הנאשמים ענישה המרתיעה את היחיד ואת הרבים, והמשתלבת במגמת ההחמרה הפסיקתית, שמטרתה להדביר את התופעה הרעה ולהפוך אותה לבלתי כדאית ולבלתי כלכלית.

האישום הראשון מוסיף נופך של חומרה והוא חורג מתחום עבריינות הרכוש אל סיכון חיי האדם.

לחובת נאשם 1 עבר פלילי הכולל 3 הרשעות רלוונטיות, כדלקמן: באפריל 2022 הורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין ונדון ל - 15 ימי מאסר. באוקטובר 2022 הורשע פעם נוספת בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין עם החזקת כלי פריצה ונדון ל - 3 חודשים ושבועיים מאסר. ביולי 2023 הורשע בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, החזקת כלי פריצה וגניבת רכב ונדון ל - 15 חודשי מאסר בפועל (במ/1).

נאשם 1 הינו אסיר בגין הרשעתו האחרונה.

הרשעתו האחרונה של נאשם 1 מצמיחה לחובתו מאסר מותנה חב הפעלה בן 3 חודשים (במ/2).

זהו נאשם 1, אשר אינו לומד את לקחו ואינו מורתע מן המפגש אם מערכת החוק.

לעומתו, נאשם 2 נעדר כל עבר פלילי.

על כן, במובן זה יש לבצע אבחנה ברורה בין שני הנאשמים, לחובת נאשם 1.

מנגד: שני הנאשמים צעירים, אשר הורשעו בעקבות הודאותיהם ובדרך זו חסכו זמן ציבורי ניכר באשר כתבי האישום כוללים מספר רב של עדי מאשימה שעדותם נחסכה.

נמסרו נתונים אישיים רבים מלמדים על נסיבות חיים קשות, הגם שאין באלו כדי לתרץ את העבריינות, שהרי אנשים רבים נולדו לתוך נסיבות חיים שכאלו, והם חיים חיי עבודה יצרניים בלא לשלוח ידם את רכושו של הזולת.

ד. מסקנה:

המאשימה עתרה למקם את נאשם 1 בחלקו האמצעי של מתחם הענישה ואילו את נאשם 2 בתחתיתו, ואני מאמץ את עמדתה, הגם שהמתחם הכולל שאותו קבעתי שונה.

ה. תוצאה:

לאור האמור לעיל אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

על נאשם 1:

א. 50 חודשי מאסר בפועל.

ב. אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה חב ההפעלה בן שלושת החודשים מתיק פלילי 60762-08-22 (במ/2) וזאת במצטבר לתקופת המאסר דלעיל.

ג. סה"כ ירצה הנאשם 53 חודשי מאסר בפועל מהם תנוכה תקופת מעצרו ה - 23.4.23 עד יום 31.7.23, שאז הפך להיות אסיר בתיק הנ"ל והם יצטברו לתקופת מאסרו הנוכחית.

ד. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה נאשם 1, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג פשע.

ה. 2 חודשי מאסר שאותם לא ירצה נאשם 1, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו את יתרת העבירות בהן הורשע.

ו. 5,000 ₪ קנס או 60 ימי מאסר תמורתו והקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים, הראשון בתאריך 1.1.25 והנותרים בכל ראשון לחודש שלאחר מכן.

ז. פסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים מיום שחרורו ממאסרו. אין לנאשם רישיון נהיגה והוא אינו נדרש להפקיד רישיון.

ח. פסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יבצע את העבירות בהן הורשע, למעט עבירה של כניסה לישראל שלא כדין.

ט. פיצוי בסך 1,000 ₪ שישולם לכל אחד מן המתלוננים שרכבם נגנב, שישולם עד ליום 1.1.25 (פרטים ימסרו על ידי המאשימה).

על נאשם 2:

א. 48 חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו ה - 23.4.23.

ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה נאשם 2, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג פשע.

ג. 2 חודשי מאסר שאותם לא ירצה נאשם 2, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו את יתרת העבירות בהן הורשע.

ד. 5,000 ₪ קנס או 60 ימי מאסר תמורתו והקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים, הראשון בתאריך 1.1.25 והנותרים בכל ראשון לחודש שלאחר מכן.

ה. פסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים מיום שחרורו ממאסרו. אין לנאשם רישיון נהיגה והוא אינו נדרש להפקיד רישיון.

ו. פסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יבצע את העבירות בהן הורשע, למעט עבירה של כניסה לישראל שלא כדין.

ז. פיצוי בסך 1,000 ₪ שישולם לכל אחד מן המתלוננים שרכבם נגנב, שישולם עד ליום 1.1.25 (פרטים ימסרו על ידי המאשימה).

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

צו כללי למוצגים.

שני התיקים סגורים.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשפ"ה, 27 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.